הסרטון הזה מדהים את כל מי שרואה אותו. גבר צעיר נוהג במנהטן ברכב הלקסוס שלו, ממהר לפגישה. כשהוא מגיע ליעד, הוא עוצר בצד, מתקשר למוקד, מבקש מנציגת השירות שתיקח את הלקסוס שלו לחניון הקרוב, יורד מהאוטו וצועד לעבר הפגישה. הרכב ממשיך לבדו לחניון, מרחק כמה רחובות משם, נשלט מרחוק על ידי נציגת השירות, שיושבת במשרד מרוחק כשהיא מצוידת בהגה, במוט הילוכים ובמסכים פנורמיים שמהם נשקפת הדרך בזמן אמת. הלקסוס מעוררת כמובן מבטים משתאים מהולכי הרגל על המדרכה, שרואים רכב המתנייד בכבישים הצפופים של מנהטן ללא נהג. כשהוא מסיים את הסידורים — כולל תספורת — מתקשר בעל הלקסוס למוקד ומבקש מהנהגת להוציא את הרכב מהחניון ולהסיע אותו אליו. מדובר אמנם בסרט תדמית, אבל הטכנולוגיה שמוצגת בו אמיתית לגמרי. והיא כמובן ישראלית.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
באביב 2018 כשהמכונית האוטונומית, שנוהגת עצמאית בכביש, ללא נהג, נראתה כמו הדבר הבא בטכנולוגיה, התכנסה משפחת רוזנצוויג המורחבת בבית ההורים בזיכרון יעקב לסדר פסח. האחים אורן ועמית רוזנצוויג הם דמויות בולטות בסצנת ההייטק הישראלית, בעיקר בענף האוטומוטיב, טכנולוגיות הרכב החכם: אורן, 43, היה מייסד שותף של אינוויז פורצת הדרך, יצרנית הלידאר, חיישני הלייזר לרכב אוטונומי; אחיו עמית, 38, הוא יוצא 12 שנות שירות ביחידות טכנולוגיות בצה"ל, שם פיתח אלגוריתמים עבור מערכות כיפת ברזל והחץ, ושימש בתפקיד פיקודי בתחום הסייבר ב-8200. במהלך השירות עמד בראש פרויקט שזכה בפרס ביטחון ישראל. עם השחרור, אחרי הרפתקה קצרה בחברת סקרינובייט (שנמכרה לאינטל) ושנתיים במיקרוסופט, חיפש נישה טכנולוגית מעניינת לפתיחת סטארטאפ בתחומים שהתמחה בהם.
כתבות נוספות למנויים:
"שאלתי את אורן מה חסר בתחום המכונית האוטונומית, איפה הבעיות שעוד יש לפתור. הוא ענה: תשמע, כולם מדברים על הפלא במכונית שנוהגת לבד, אבל פחות מדברים על הבטיחות. אם תכניס היום את הילד שלך למכונית כזו לא בטוח שהוא יגיע ליעד. ברור שהתחום יגדל ויתפתח אבל ברור גם, שיהיה בו צורך במעורבות אנושית כלשהי".
אורן רוזנצוויג ידע מה שהתעשייה באותו זמן הצליחה להצניע: חכמות ככל שיהיו, מכוניות אוטונומיות נזקקות לבני אדם שיוכלו להפעיל אותן במצבים חריגים של תקלה או בלבול במערכות הבינה המלאכותית. במדינות רבות זו אפילו דרישה מפורשת של המחוקק-רגולטור. הרעיון שהתגבש בבית משפחת רוזנצוויג היה מערכת שמאפשרת למפעילים אנושיים — נהגים מאומנים — לנהוג במכונית אף שפיזית הם נמצאים הרחק ממנה.
כך הוקמה למעשה חברת הסטארטאפ אוטופיה (Ottopia) המונה כיום 35 עובדים בתל-אביב, רובם מהנדסי תוכנה בתחומי הווידיאו, תקשורת, רשתות, אבטחה ועוד. המטרה הייתה, מספר עמית רוזצוויג, כיום המנכ"ל, להציע ליצרניות רכב אוטונומי טכנולוגיה משלימה, ש"סוגרת להם פינה" במקרה של תקלות. ארבע שנים פעלה אוטופיה בתחום, ולמעשה חלק ניכר מלקוחותיה — חברות המתמחות בעיקר ברובוטים נעים למשלוחים כמו רובוטראק, לאסט-מייל דליברי ועוד — הם תוצר של השנים ההן.
כל התחזיות המבטיחות התבדו. היום כבר ברור, כי מכוניות אוטונומיות פרטיות המשוטטות במרכזי הערים הגדולות הן ככל הנראה חזון שיתממש רק בעוד עשור או שניים. גם המוניות האוטונומיות הפועלות כבר רחוקות מלתפוס נתח משמעותי משוק התחבורה הציבורית העולמי. מאז 2010 הושקעו בעולם יותר מ-100 מיליארד דולר בפיתוח רכבים אוטונומיים. אבל 20 שנה אחרי הניסויים הראשונים ו-8 שנים אחרי שהחלו לעלות על הכבישים, כלי רכב כאלה עדיין נוסעים במתכונת מוגבלת במספר קטן מאוד של ערים. הניסיון המצטבר מלמד, שהם עדיין מתקשים להתמודד עם שלל אתגרים, בעיקר בתוך ערים, שנחשבות סביבה כאוטית במיוחד: תנאי מזג אוויר קשים, אתרי בנייה, בעלי חיים על הכביש, אירועי קיצון לא צפויים ואפילו סתם פניות שמאלה. מחוקקים בכל העולם נזהרים כיום יותר מבעבר במתן אישורים לרכבים אוטונומיים בסביבה אורבנית. דווקא כלי רכב המיועדים לכבישים מהירים — משאיות אוטונומיות למשל — פחות נחשפים למצבי קיצון, והיצרניות מהמרות עכשיו עליהם.
כלפי חוץ, בתעשיית הרכב ממשיכים להפגין אופטימיות. טסלה אימנה את הרכבים האוטונומיים שפיתחה על יותר מחמישה מיליארד קילומטר של כבישים. ב-2021 הבטיח פרופ' אמנון שעשוע ממובילאיי הישראלית מוניות אוטונומיות בתל-אביב "כבר בשנה הבאה". אבל בפועל, המובילה בשוק, חברת Waymo שבבעלות גוגל-אלפבית, איבדה בערך 80 אחוזים מערכה בחמש השנים האחרונות, וחברות אחרות בתחום, כמו Drive.AI, Voyage ו-Zoox, מדשדשות. למזלה של מובילאיי, הטכנולוגיות שפיתחה יודעות לא רק להחליף לגמרי את הנהג האנושי בעתיד, אלא גם להקל עליו כבר היום. המהפכה כנראה תגיע, אבל לאט יותר משהורגלנו לחשוב.
ארבע שנים אחרי הקמתה, ההכנסות הצנועות וההתפתחות האיטית גרמו לאוטופיה לחשב מסלול מחדש. עמית רוזנצוויג: "גם כשאתה לוקח בחשבון את כל כלי הרכב האוטונומיים מכל הסוגים הפועלים היום, אתה מגיע לאלפים בודדים. הבנתי שזה ייקח הרבה יותר זמן מכל ההערכות הפסימיות של החזאים הסקפטיים ביותר, ושלא נוכל לעשות מזה כסף. תשמע, אני מפרנס פה עשרות עובדים".
המסקנה הייתה לשנות ייעוד: אם במקור המערכת של אוטופיה תוכננה כגיבוי לעת צרה למכונית תקולה, מעתה היא תעמוד בפני עצמה. "פיתחנו כאן את הטכנולוגיה הכי טובה בעולם שמאפשרת לבני אדם לשלוט במכוניות מרחוק. עד היום היינו בעצם כינור שני למכונית האוטונומית. הגיע הזמן להיות כינור ראשון".
בשבוע שעבר, בכנס הרכב "סטארטאפ אוטובאן" הנחשב בגרמניה, הכריזה אוטופיה לראשונה על המוצר הסופי שלה, שמעתה הוא מיועד דווקא למכוניות רגילות — שירות "נהג מרוחק". אתם מאחרים לפגישה ומתקשים למצוא חניה בסביבה? שולפים את הסמארטפון, יוצרים קשר עם השירות ומבקשים שנהג ישתלט מרחוק על הרכב ויוביל אותו לחניון הקרוב — או לחלופין לתדלוק, לשטיפה או לטעינה. שכרתם רכב? חברת ההשכרה תדאג שנהג היושב במרכז שירות, ישתלט עליו אלחוטית ויסיע אותו לפתח המלון שלכם; בהחזרה תוכלו פשוט להיפרד מהמכונית ממש בשער אולם הנוסעים - הנהג המרוחק כבר ידאג שהיא תגיע לחניון חברת ההשכרה.
"מכוניות רגילות"? לא בדיוק: מדובר בשירות לעשירים, שלפחות בשלב ראשון יוצע דווקא לבעלי מכוניות פרימיום יקרות, אלה שכל דקה מזמנם נמדדת בכסף, או לחברות השכרה שיוכלו לגבות עליו תשלום אקסטרה מתיירים מפונקים. התשלום, לפי פול קנדל, מנהל הפיתוח העסקי באוטופיה, יהיה לפי התעריף המקובל לנהג פרטי — בין 30 ל-50 דולר לשעה. לדברי רוזנצוויג, "כך מטמיעים טכנולוגיות חדשות בעולם הרכב. תמיד. גם הלידאר של אינוויז לא התחיל מסוזוקי סוויפט אלא מב.מ.וו סדרה 7. כל חברת אוטוטק שתפגוש בעולם מתחילה מהפרימיום, כי שם נמצאים ה'מאמצים המוקדמים'. בהמשך זה מחלחל למטה: הקוריאנים מסתכלים מה עושים מרצדס וב.מ.וו ואחרי שנתיים עושים אותו דבר".
בעצם אתם מציעים מעין Call Center. בדיוק כמו מוקדנים, נהגים יישבו זה לצד זה באיזה בניין משרדים, וישתלטו על מכוניות למשימות קצרות לפי קריאה.
רוזנצוויג: "בדיוק. יצרניות מכוניות, למשל, יכולות למכור את זה כשירות למנויים, בתשלום לפי נסיעה. יכול להיות אפילו, שאנחנו נהיה אלה שנתפעל עבורן את האופרציה הזו. יש דרישה כזו, ואנחנו מתלבטים".
תפעילו מתל-אביב נהגים שינהגו במכוניות בסן-פרנסיסקו, כמו שמרכזי שירות בהודו מספקים תמיכה לרוכשי מכונות כביסה בלונדון?
"בעיקרון זה אפשרי אבל לא כדאי, בגלל איכות התקשורת הנמוכה במרחקים כאלה. כיום אנחנו מגיעים לנסיעה בטוחה של עד 50 קמ"ש והמרחק יוריד בהכרח את מהירות הנהיגה. יתכן שזה גם לא יהיה אפשרי בגלל כללי הרגולציה בחו"ל".
יישום הרעיון, מתברר, מורכב מאוד טכנולוגית. האגוז המרכזי לפיצוח הוא הצורך בתקשורת סלולרית מושלמת בין המכונית לבין עמדת הנהג, עם (כמעט) אפס פערי זמן: כל תזוזת הגה או לחיצת בלם מרחוק חייבות להיות מתורגמות בזמן אמת, ללא השהיות, לתגובה מיידית של הרכב. המערכת של אוטופיה מתבססת על קליטה ושידור בשתי רשתות סלולר במקביל, תוך ניהול מתוחכם שלהם בשני מודמים שונים המותקנים במכונית. האם רשתות סלולריות, בטח בדור 4 הנפוץ כיום, יכולות לספק את ההשהיה הנמוכה והאמינות הגבוהה הדרושות? רוזנצוויג חד משמעי: "בטכנולוגיה שפיתחנו, אנחנו מגיעים להשהיה מדהימה של עשירית שנייה בלבד מרגע שאלמנט מסוים נקלט במצלמת הרכב עד שהוא מופיע על מסך הנהג המרוחק".
בסך הכל רשמה כבר אוטופיה תשעה פטנטים על מרכיבי המפתח במערכת, רובם בתחום הניתוח והחיזוי של נתונים ברשתות סלולריות, ועוד 20 פטנטים נמצאים בהמתנה לאישור.
אבל הרשתות הסלולריות לא מספקות היום כיסוי מושלם בכל מקום. אם אין סלולר אתה תקוע. למשל, בנסיעה במנהרה.
"יש לנו טכנולוגיה לומדת, שאוגרת כל הזמן נתונים ממכוניות שנמצאות על הכביש, ומעדכנת את מאגר היידע. אם המסלול הנדרש לבקשה שלך לא 'מכוסה' סלולרית — המערכת תודיע על כך מראש ולא תאפשר לך לקבל את השירות, או שתציע אלטרנטיבה דרך מסלול אחר. לגבי מנהרות — היום החברות הסלולריות מרשתות את חלקן במגברים; אנחנו הופתענו לגלות שלפעמים הקליטה בהן אפילו טובה יותר".
כדי לספק שירות בטוח אתם חייבים להחזיק במידע הכי אמין ועדכני על מצב הקליטה והשידור של רשתות הסלולר בכל מקום. ההצלחה שלכם תלויה במאגרי הנתונים האלה.
"נכון. רק שלצערי אין לנו מידע כזה לגבי כל העולם. וזו אגב הסיבה שאנחנו עובדים עם ספקיות הסלולר הגדולות, כי זה מה שמספק לנו דאטה חשובה על איכות הכיסוי הסלולרי במקומות שבהן הן פועלות. אבל תראה, מרצדס היא החברה הראשונה בעולם שקיבלה אישור רגולטורי והשיקה מכונית אוטונומית 'רמה 3' — מה שאומר שהנהג יכול לקרוא עיתון בזמן הנסיעה. הם השיקו את זה ברעש גדול בקליפורניה, בנוואדה ובגרמניה — בכבישים ספציפיים מאוד. לעומת זאת, ברגע שאחת היצרניות תכריז על שילוב המוצר שלנו, ובעוד שנתיים תוכל כבר לקנות רכב עם אוטופיה בילט-אין — זה יהיה זמין בפי עשרת אלפים יותר מקומות. כבר היום המיפוי שעומד לרשותנו הרבה יותר רחב מאוטוסטרדה אחת מסוימת בקליפורניה; מדובר בעשרות אלפי קילומטרים רבועים, שכוללים אלפי רחובות ומסלולים. אז אם תיתן לי עכשיו עוד שנתיים — אנחנו נדבר כבר על מאות אלפי כבישים ורחובות".
זה יכול לקרות מהר יותר אם ספקיות הסלולר יחשפו בפניך את הנתונים האלה. אבל למה שיחשפו?
"יש להם אינטרס. הצלחתי להיפגש בעניין הזה עם מנכ"לים של ספקיות מהגדולות בעולם. תשאל מה צריך מנכ"ל AT&T להקדיש חצי שעה מזמנו היקר למנכ"ל סטארטאפ מרחוב המלאכה בתל-אביב? כי הוא מבין, שנהיגה מרחוק תביא איתה הרבה מאוד צריכה של נתונים סלולריים — בעיקר וידיאו — מה שייצר לחברות הכנסות חדשות".
עמדת הנהג המרוחק מזכירה את מושב הנהג בכל מכונית, כולל ההגה, הדוושות, מתגי האיתות וידית ההילוכים, רק שאת השמשה הקדמית מחליפים שלושה מסכי מחשב צמודים, שיחדיו מספקים את המראה הפנורמי הנשקף מול הנהג בדרך. את המראות — האחורית ושתי הצדדיות — מייצג חלון קטן בתוך כל מסך. חלק מהאתגר שעמד בפני מתכנתי החברה הוא לבטל את עיוותי המצלמה הנוצרים במצלמות רכב רגילות, כדי לאפשר לנהג תצוגה ריאליסטית ככל האפשר כאילו הוא יושב בתוך הרכב. יותר מזה: טכנולוגיית AI שפותחה באוטופיה יודעת להשביח ולחדד את צילומי הווידיאו המגיעים ממצלמות הרכב. את רעשי הרחוב קולט הנהג באוזניות.
ממשק המשתמש של הנהג אינטואיטיבי לגמרי, כולל מפת ניווט ולוח מחוונים המציג בעת הצורך את כל הנורות הנדלקות ברכב האמיתי, בנוסף על חיווי ביצועים — בין אם בגלל ירידה באיכות הקליטה הסלולרית ובין אם בשל בעיה במערכות הרכב. ההשתלטות על המכונית מוצפנת, מחייבת כמובן את אישור הבעלים, ודורשת תהליך אימות מאובטח של זהותו. הוא, מצידו, יכול לעקוב אחרי מצבה ומיקומה בכל שלב באמצעות אפליקציה בסלולר.
בעוד שמכונית אוטונומית ללא נהג דורשת מחשבים, חיישנים ורדארים יקרים ומרובים, שחלקם ממוקמים במעין כיפה מגושמת על גגה, המערכת של אוטופיה מסתפקת במה שכבר מורכב ממילא בפס הייצור של רוב מכוניות היוקרה, שכוללות בדרך כלל 12 מצלמות שונות, יחידות מחשוב וחיבורי אינטרנט. ההתאמות הנדרשות מזעריות — בעיקר מודם נוסף — אבל חייבות להשתלב ברכב כבר בשלב הייצור. מה שמחייב את אוטופיה לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם יצרניות רכבי היוקרה הגדולות.
נכון לעכשיו, אוטופיה, שנחשבת מובילה עולמית בתחום, עובדת עם יצרניות רכב בינלאומיות כמו ב.מ.וו ויונדאי, בעיקר בהטמעה מראש של יכולות הנהיגה מרחוק במכוניות ובמשאיות החדשות שהן מייצרות, ומעניקה להן ייעוץ בגיבוש התקנים והרגולציות ההולכות ונכתבות בנושא. אגב, המתחרה העיקרית שלה, Vay הגרמנית, מתמקדת בעיקר ברתימת המערכות שלה לשירותי השכרה לרכב.
אני מנחש שקל לתרגם את הטכנולוגיה הזו לשימוש צבאי. היא יכולה להציל חיים. התעשייה האווירית חשפה לא מכבר D9 לא מאויש הפועל בעזה ומופעל מרחוק.
"נכון יש לזה בהחלט שימושים בתחום הצבאי, ויש לנו כבר לקוחות ביטחוניים אבל לא אוכל להרחיב על כך".
עם הקונספט שבניתם ניתן יהיה בעתיד גם להטיס מטוסי קרב מרחוק?
"כן. חד-משמעית. גם ספינות. כל עוד התווך התקשורתי קיים — לווייני או סלולרי — יש טעם לנצל טכנולוגיות כמו שלנו, שיודעות להפחית את 'רוחב הסרט' ואת השיהוי. האם זה כלכלית מוצדק? בינתיים כנראה שלא".
לפי הראיון הזה, אוטופיה מחכה כרגע בעצם להתפתחויות בשוק. העתיד שלכם תלוי בזה.
"אנחנו רגע לפני ההתפוצצות, גם על סמך אינדיקציות שיש לנו מהנהלות של יצרניות רכב, ששוקלות ברצינות להכניס את המערכת שלנו לייצור סדרתי. ברגע שתתקבל החלטה אחת כזו — מדובר בפרויקט של 60-70 מיליון דולר. פרויקט אחד, יותר מזה אנחנו לא צריכים".
פורסם לראשונה: 00:00, 14.06.24
