הרגלי הצריכה של הטלוויזיה הביתית מתחילים להזכיר את אלה של הסמארטפון. כמו הטלפונים החכמים, גם הטלוויזיות החכמות זוכות לדגמים חדשים מדי שנה, בסביבות חודש יוני. רק שאם את הטלפון האישי אנחנו נוהגים לשדרג אחת לשנה וחצי בממוצע, את הטלוויזיה הביתית מקובל להחליף בינתיים אחת לשלוש-ארבע שנים. אבל אין ספק שהשנה, לקראת היורו שכבר החל והאולימפיאדה שתחל בקרוב, הסטטיסטיקה הזאת משתנה. בחודש מאי רשמו יבואני הטלוויזיות זינוק של 280% ביבוא טלוויזיות חדשות לעומת מאי שעבר, בעיקר של המכשירים הגדולים יותר. אפשר להניח שתוצאות חודש יוני ויולי יהיו דומות.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אם פעם ההבדל בין דור לדור במסכים (באותה רמת מחיר) נראה זניח, חידושי השנה האחרונה, ובעיקר כניסת הבינה המלאכותית לחיינו, הפכו את ההבדל למשמעותי: השנה כמעט כל אחד ירגיש בשדרוג, גם בעין לא מקצועית. היום חוויית הצפייה בטלוויזיה חדשה היא שונה מחוויית הצפייה בטלוויזיה ותיקה יותר, וההבדל מורגש במיוחד בסדרות שבמחירי הביניים ומעלה.
כתבות נוספות למנויים:
מהם ההבדלים? ראשית, הגודל. הגודל הממוצע של טלוויזיה בסלון הביתי התייצב על 65 אינץ', אבל ביקוש ער נרשם כל הזמן גם לטלוויזיות ענק. קשה להאמין, אבל מסכי ה-98 אינץ', שפעם עלו סכומים דמיוניים ויובאו לארץ לפי הזמנה, ניתנים כבר לרכישה, בסדרות הזולות יותר, בפחות מ-10,000 שקל. TCL, שהיא המותג מספר אחת בעולם בטלוויזיות ענק, מוכרת בישראל לא פחות מחמישה דגמים כאלה, פלוס דגם אימתני במיוחד בגודל 115 אינץ'. במקביל לצמיחה בגודל ניכרת ירידה בעובי: המסכים הולכים ונהיים דקים יותר. סדרת הדגל של סמסונג, למשל, מגיעה השנה בעובי של 1 ס"מ בלבד.
אבל עיקר השינוי הוא בחוויית השימוש: בשוליים שנעלמו כליל, בציפויים הייחודיים לביטול השתקפויות, בחידוד הפרטים, בבהירות הגבוהה גם בתנאי אור קשים, בטבעיות הצבעים, בעושר ובצלילות הסאונד, בסצנות האקשן החלקות יותר ובהבנת פקודות קוליות. הפורמט הבינלאומי המוסכם Matter, המאפשר למכשירי "בית חכם" של מאות יצרנים לתקשר זה עם זה, משולב כבר בכ-3,000 אביזרים של כ-300 מותגים שונים. כלומר, סביר שבטלוויזיה שתרכשו השנה תוכלו לא רק לראות בקלות את מסך הסמארטפון או המחשב הנייד שלכם, אלא גם להפעיל ממנה את שואב האבק הרובוטי, את מצלמות האבטחה והווילונות, ואפילו לייצר תרחישים מורכבים כמו: "הפעל את הבוילר ואחר כך הדלק את הטלוויזיה והפעל את המזגן". וגם ההפך — הסמארטפון שלכם הופך לשלט-רחוק מושלם כשהוא מתקרב לטלוויזיה.
בכלל, הסינכרון מול מכשירים אחרים בסביבה הפך לקל מתמיד: מול מסכי הטלוויזיות החדשות של סמסונג תוכלו מהשנה להתאמן על הליכון ביתי כשאתם עונדים שעון חכם מתוצרת החברה, ובפינת המסך יוצגו הנתונים שהוא מנטר בזמן אמיתי על קצב הלב שלכם, על מצב החמצן בדם ועוד.
אם נשים בצד את השיפורים העיצוביים והטכניים — עיקר קפיצת הדרך נובעת מן ההתקדמות המרשימה בתחום ה-AI. ליכולות הללו אחראי בכל טלוויזיה מעבד בינה מלאכותית, שהופך אותה למחשב לכל דבר, לצד מערכת הפעלה משוכללת. כמעט לכל אחת מהיצרניות שני מעבדים כאלה — אחד מיועד לדגמי ביניים, ושני, עוצמתי יותר, לדגמי דגל.
הטכנולוגיה הבסיסית והזולה יותר ברוב מסכי העולם היא LED, שהיא שם כולל לשיטות שונות לסידור נורות תאורה, בגדלים שונים, במיקומים שונים ובצפיפות שונה מאחורי המסך. השיטות והטכנולוגיות הללו מקבלות שמות מפוצצים שונים ומשונים (ראו מסגרת), אף שהן די דומות.
טכנולוגיית התצוגה המובילה והיקרה יותר כיום, ה-OLED, שחוגגת השנה 11, שונה בתכלית. מסכי ה-OLED — שניתנים כבר להשגה עד גודל 85 אינץ' — לא כוללים נורות תאורה אחורית; כל פיקסל ופיקסל במסך "מאיר את עצמו". כך, למשל, פיקסל האמור לייצג צבע שחור פשוט לא נדלק, ומתקבל “שחור מוחלט”. התוצאה היא תמונה מדויקת וממוקדת ללא "זליגות" אור, גוונים בהירים יותר באזורים הבהירים וגוונים כהים יותר באזורים הכהים. החולשה של ה-OLED עד היום הייתה הבהירות: התמונה במסכים הללו מעט יותר כהה. כאן נכנס השנה לפעולה מעבד ה-AI. האלגוריתמים המתקדמים שלו, שיודעים לנתח את תנאי הסביבה שבה נמצא המסך, יכולים כבר לספק שיפור של 20% בתאורה, שלא לדבר על זינוק של עד 70% בביצועים הגרפיים ובמהירות העיבוד. מאחורי הקלעים, המסך מחולק ל"אזורי תאורה" שונים, שכל אחד מהם זוכה לטיפול נפרד וייחודי על ידי המעבד בכל רגע, לפי התכנים המוצגים בו. ככל שמספרם גדול יותר, התמונה הסופית המתקבלת מדויקת יותר.
מעבד ה-AI עוקב כל הזמן אחרי התמונה המוצגת על המסך: הוא מזהה בזמן אמיתי את סוגי התכנים (דיוני אולפן, סרטים, ספורט, משחקים), כמו גם את העצמים המופיעים על המסך, ודואג להציגם בצורה אופטימלית. הוא "מבין" שמדובר בפנים אנושיות, במכונית, בשמיים או בדשא, ומשפר בהתאם הן את פרטי האלמנטים בתמונה, והן את הצבעים והגוונים שלהם. כך, למשל, בטלוויזיה מיושנת כדור שנבעט במשחק כדורגל ייראה במעופו כגוש מטושטש — אבל לא בטלוויזיות החדשות. עמעום הרקע והגברת הניגודיות בחזית יוצרים גם "עומק" לתמונה ומבליטים ומחדדים את הפרטים החשובים יותר, ברמה שיוצרת ממש תחושה תלת-ממדית. המעבדים המתקדמים של סמסונג ו-LG מסוגלים אפילו לשפר רזולוציית מסך באיכות 4K לרזולוציה המתקרבת לאיכות 8K.
ה"כיווץ" וה"הידוק" הממוחשבים של הפיקסלים מאפשרים השנה לראשונה צפייה מקרוב — החל ממרחק של שלושה מטרים — אפילו במסכי ענק של 98 אינץ'. כלומר, אם עד כה נרתעתם מ"תמונה מפוקסלת" במצבים כאלה — היום כבר ניתן ליהנות מצפייה במסכים גדולים גם בחדרים קטנים יחסית.
גם קצב רענון המסך בטלוויזיה — רצף התמונות המוקרנות בזו אחר זו ויוצרות את אשליית התנועה — זוכה השנה לשדרוג, ממקסימום 120 הרץ לשנייה במסכים המתקדמים אשתקד, ל-144 הרץ במסכים המקבילים להם השנה. הוא גם משתנה אוטומטית לפי התוכן על המסך (VRR). אלה חדשות נהדרות לגיימרים.
הבינה המלאכותית מעורבת גם בביצועי הסאונד של המכשירים: בסצנות עם סביבה רועשת המעבד יודע לאתר את הדמויות המדברות ומגביר את קולן יחסית לקולות הסביבה. כבר בזמן ההתקנה הראשונית המערכת מבצעת מיפוי אקוסטי אוטומטי של החדר, להשבחת הצלילים. תקן הסאונד המתקדם "דולבי אטמוס" משולב השנה בטלוויזיות עצמן.
סוני כוללת השנה בחלק מהטלוויזיות שלה אופציה למצלמת אינטרנט. הטלוויזיה נעזרת בה גם כדי לעקוב אחר מיקום הצופה ולייעל בהתאם את התמונה והסאונד. בעזרתה היא יודעת גם להזהיר כשמתקרבים מדי למסך ומאפשרת "בקרת מחוות" — כוונן של עוצמת הקול או זפזופ בערוצים בעזרת תנועות ידיים מרחוק.
הבינה המלאכותית מסייעת בשיפור הנגישות לאנשים עם מוגבלויות: ניתן לבקש מהטלוויזיה להקריא לכם את תפריט ההגדרות, וההפעלה באמצעות פקודות קוליות הפכה פשוטה יותר. אצל סמסונג, כאשר משודרת בטלוויזיה תוכנית הכוללת חלונית קטנה עם מתרגם/ת לשפת הסימנים — היא מזוהה על ידי המערכת וזוכה להגדלה אוטומטית. המתקשים בראייה יכולים להגדיל את הכתוביות על המסך, ומערכת תוכנה ייחודית יודעת גם להדגיש עבורם את קווי המתאר של האלמנטים בתמונה.
LG מצידה מציעה במכשיריה גם צ'אט-בוט בעברית לפתרון בעיות במידת הצורך. אפשר לבקש ממנו לסייע בהגדרת הטלוויזיה — תצוגת המסך, הצליל, חיבור התקנים, אפליקציות, או כל תכונה אחרת. הוא אפילו יציע להפעיל בעצמו תכונות אם נרצה בכך.
גם LG וגם סמסונג מציגות השנה לראשונה טלוויזיה אלחוטית. הכבל היחיד המחובר לטלוויזיה כזו הוא כבל חשמל. את כל השאר — חיבורים לרשת, להתקנים נוספים וכו' — היא מקבלת אלחוטית באמצעות קופסה קטנה במרחק של עד שני מטרים. הטלוויזיות האלחוטיות, שהוצגו אשתקד כאבות-טיפוס בלבד, מגיעות עכשיו לחנויות ברחבי העולם. ה-OLED M4 של LG היא הראשונה שמאפשרת אודיו ווידיאו ברזולוציית 4K במהירות רענון של 144 הרץ. התקנים חיצוניים כמו קונסולת משחקים ניתן לחבר ליציאות ה-HDMI של הקופסה. אלגוריתמים חכמים מזהים את נתיב השידור האלחוטי האופטימלי, ומחליפים נתיב אם הוא מופרע על ידי אנשים או חיות מחמד.
מערכות ההפעלה של כל יצרניות הטלוויזיות עברו גם הן בשנים האחרונות שדרוגים דרמטיים. Tizen של סמסונג, WebOS של LG, גוגל TV של סוני, TCL ואחרות, וגם Vida של הייסנס – בכולן ניתן להוריד ולהפעיל היום את כל האפליקציות של ספקיות הטלוויזיה הפועלות בישראל, בנוסף למגוון אפליקציות נוספות. הגרסאות החדשות של מערכות ההפעלה מאפשרות הגדרת פרופיל אישי לכמה משתמשים מבני הבית, שכל אחד מהם יכול להתאים לעצמו מסך בית משלו, כמו גם הגדרות וחוויית צפייה. הטלוויזיות החכמות של LG יכולות אפילו לזהות את קולות המשתמשים, ולהציע להם הגדרות ותכנים על פי ניתוח היסטוריית השימוש הספציפית שלהם.
מעבד ה–AI מזהה את העצמים על המסך, "מבין" שמדובר בפנים אנושיות, במכונית, בשמיים או בדשא, ומשפר אותם בהתאם. בידוד הרקע והגברת הניגודיות בחזית יוצרים גם "עומק" לתמונה, ברמה שיוצרת ממש תחושה תלת–ממדית
LED — שם כללי למערך תאורה אחורי בטלוויזיה, שבו נורות בגב המסך שנשלטות על ידי כמה אזורי הארה. היתרונות: בהירות גבוהה מאוד ומחיר נמוך. חסרונות: הילה סביב עצמים בהירים, ניגודיות מוגבלת.
OLED — טכנולוגיית התצוגה המובילה והיקרה כיום בעולם. כל פיקסל במסך זוכה לתאורה נפרדת משלו. כך, פיקסל האמור לייצג צבע שחור פשוט לא נדלק ומתקבל “שחור מוחלט”. התוצאה היא צבעים עמוקים, ניגודיות מקסימלית וזווית צפייה רחבה.
UHD — רזולוציית מסך LED גבוהה בצפיפות פיקסלים של 4K. טלוויזיות UHD משלבות גם תכונות להשבחת הצפייה, כמו HDR (טווח דינמי גבוה), HDR10+ ועוד.
Crystal UHD — שדרוג של UHD הנעזר במעבד כדי לנתח ולהציג צבעים עשירים במיוחד, עם יותר ממיליארד גוונים, פי 64 יותר מטלוויזיות UHD רגילות.
Quantum Dot — טכנולוגיה שעושה שימוש בנורות קטנטנות (קוונטיות) כדי לטפל בבהירות ובצבע של הפיקסלים במסך ה-LED.
NanoCell — מסך LED שכולל בפאנל עצמו חלקיקים זעירים בגודל ננומטר, שמונעים את הפרעות האור ומאפשרים צפייה גם מזוויות רחבות.
QLED — מסך LED בטכנולוגיית Quantum Dot, עם נורות זעירות שנוספה להן שכבה של גבישים, המונעת "זליגת" אור מאזורי תאורה שונים, ובכך תורמת להעצמת הבהירות, הניגודיות והצבעים.
QNED — מסך LED שבו משולבות שתי הטכנולוגיות, NanoCell ו-Quantum Dot, לשיפור הצבעים והבהירות.
Mini LED — שימוש במספר גבוה של נוריות אחוריות הקטנות פי 40 מנורות LED סטנדרטיות, עם מספר גבוה של אזורי הארה, שהשליטה עליהם מתבצעת בנפרד.
Neo QLED — מסך QLED עם תאורה אחורית Mini LED.
פורסם לראשונה: 00:00, 28.06.24
