הונו המוערך של מנהיג חמאס איסמעיל הנייה, שנאסף אל אבותיו בטהרן בשבוע שעבר, הסתכם לפי הערכות במערב ב-2.5 מיליארד דולר. סכום משמעותי כזה, שריפד את אורח החיים הראוותני שלו, לא יתפוגג באוויר עם מותו. סביר שגופי המודיעין במערב יבקשו לעקוב עכשיו אחרי נתיב הכסף, שאם לא ייחסם מיידית, עשוי להזרים דם חדש בעורקי חמאס או שרידיו.
ארגוני טרור הזקוקים למימון קבוע לפעילותם נעזרים להשגתו באותם דפוסי פעולה וטכניקות המקובלים בארגוני פשיעה – ולא במקרה הוחלט בארגון FATF (Financial Action Task Force), המרכז את המאמץ הבינלאומי בתחום, לשלב את המאבק העולמי במימון טרור עם המאבק בהלבנת הון. בישראל מרכז את הנושא מאז 2018 המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור במשרד הביטחון, אחרי שנים שטופל ביחידה מיוחדת במוסד, "צילצל".
שיטות המעקב אחרי העברות כספים בינלאומיות התבססו עד לאחרונה על מערכות מחשוב מסורתיות, מבוססות כללים, שהתמקדו בהשוואה מול "רשימות שחורות" של גופים ואנשים שעליהם הוטלו סנקציות, ובזיהוי דפוסים קבועים של העברות כסף מפוקפק. הבעיה היא שמערכות כאלה מוגבלות ביכולתן לעבד עצמאית כמויות גדולות של נתונים, וגם דורשות עדכונים בלתי פוסקים המותאמים לשינויים התכופים בשיטות הפעולה של ארגוני הטרור.
שילוב של טכניקות
לפי הדוח האחרון של FATF, נתיבי המימון של ארגונים כמו חמאס, חיזבאללה והחות'ים מגוונים למדי. חלקם, אלה המבוססים על תרומות, עוברים דרך מסלולים מהוגנים לכאורה: התחזות לארגוני סיוע הומניטרי או צדקה; אתרים המיועדים למימון המונים; רשתות חברתיות, וכמובן – שימוש במטבעות וירטואליים. לעיתים מדובר בשילוב של טכניקות ושיטות: למשל, קמפיין גיוס כספים בפלטפורמת גיוס המונים, שמשותף ברשתות החברתיות, והתשלום מתבקש בביטקוין.
אבל עיקר הכספים לא מגיעים מתרומות של בודדים, אלא ממדינות כמו איראן, מסחר בסמים ובנשק, מהברחות, ועוד. כאן מדובר בכסף גדול באמת, והנתיבים יכולים לעבור במדינה שתומכת בטרור בעצימת עין, או בבנקים בינלאומיים. גם הונו של הנייה, יש להניח, נאגר ונשמר תחת שמות מקורבים, אנשי קש וחברות קש, והוא עושה עתה את דרכו ל"יורשים", "בני משפחה" ו"חברים" במערכת הכלכלית הבינלאומית.
מי שמצליחה לייעל את המאבק העולמי הזה, היא חברת ת'טא-ריי (ThetaRay) הישראלית, שפיתחה מערכת שונה מהקיימות, מבוססת בינה מלאכותית ולמידת מכונה, שניתן להטמיע אותה במהירות בגופים פיננסיים ענקיים, והיא יודעת "לסנן" ולהצביע אוטומטית על תנועות כספיות חריגות ותופעות המלמדות על הזרמת הון מפוקפק עד לרמת חשבונות ספציפיים.
בת'טא-ריי טוענים, כי כל התנהגות יוצאת דופן משאירה עקבות שניתן להתחקות אחריהן. המערכת יודעת "לעלות" על מהלכים כאלה, ולהצביע, כמעט ללא טעויות, על עסקאות והעברות כספים שדורשות בדיקה, כמו גם על שימושים מעוררי חשד בחשבונות תמימים. היא סורקת בקפדנות עסקאות בזמן אמת, ומזהה ומסמנת פעולות שיכולות להיות קשורות לאישים פוליטיים, וגם ליחידים או לגופים המופיעים ברשימות הסנקציות הבינלאומיות השונות.
2 טריליון דולר בצנרת
בנקים וחברות פיננסיות משקיעים היום משאבים עצומים כדי לזהות מחט בערמות של שחת. אין להם ברירה: ממשלות המערב מפעילות עליהם רגולציות ותקנות קפדניות, התובעות מהן לזהות בבירור את מקורות הכסף שהם מגלגלים, ולא אחת קונסות אותם על אי-עמידה בתקנות. כך, למשל, ה"פדרל ריזרב", הבנק המרכזי של ארצות-הברית, קנס לא מכבר את "דויטשה בנק" ב-186 מיליון דולר, וגם "פיוניר", החברה הישראלית לתשלומים במסחר אלקטרוני, נקנסה על ידי משרד האוצר האמריקאי ב-1.4 מיליון דולר על הפרת סנקציות. ההרתעה עובדת, וכתוצאה ממנה הבנקים ורשתות התשלומים נוטים להימנע מסיכונים — מה שמקשה גם על השלמת תשלומים גלובליים חוקיים והופך אותם ליקרים במיוחד.
תטא-ריי, שמנכ"לה הוא פיטר ריינולדס והיו"ר שלה הוא אראל מרגלית, יו"ר קרן ההון-סיכון JVP, נוסדה ב-2013 על בסיס טכנולוגיה שפותחה על ידי שני מתמטיקאים: פרופ' רונלד קויפמן מאוניברסיטת ייל ופרופ' אמיר אברבוך מאוניברסיטת תל-אביב, שמכהן כיום כמנהל האקדמי הראשי שלה. מרכז הפיתוח של החברה ממוקם בהוד-השרון והיא מעסיקה יותר מ-200 עובדים, גם בניו-יורק ובלונדון. המערכת שלה מותקנת כבר ביותר מ-100 מוסדות פיננסיים מהמובילים בעולם, ב-40 מדינות.
יתרונה הגדול הוא היכולת לבצע ניתוחים מורכבים על כמויות עצומות של נתונים תוך דקות ספורות. וכמו בכל מערכת למידה חכמה, היא הופכת לחכמה יותר עם כל נתון חדש שמתוסף למאגר. "אנחנו", אומר ריינולדס, "עומדים בחזית המהפכה שתהפוך את שוק התשלומים גם לבטוח יותר וגם לזול יותר. לאחרונה רכשנו גם חברה אירופאית בשם Screena שיודעת לסרוק באופן מהיר שמות חשודים על-פי רשימות של ארגוני אכיפת החוק ולמנוע את פעילותם".
פעילות העברות ההון לצורכי פשיעה, מסמים קשים עד טרור רצחני, מוערכת כיום בכ-2% עד 5% מהתוצר העולמי, שמשמעותם סכומי עתק "שחורים", המתגלגלים בצנרת בשיעור של בין 800 מיליארד דולר ל-2 טריליון דולר. עם או בלי Screena, אם תצליח תטא-ריי לחסום אפילו אחוזים בודדים מתוך סכומי העתק המניעים את הטרור הבינלאומי, האפקט יתבטא בלי ספק בחיי אדם.
פורסם לראשונה: 00:00, 06.08.24
