בגיל עשר בלבד כתב פאבל דורוב, כיום בן 39, קוד למחשב אישי. זמן קצר לאחר מכן יצר את המשחק מרובה המשתתפים הראשון שלו. נער הפלא בעל פני התינוק, שבתחילת דרכו זכה לכינוי "מארק צוקרברג של רוסיה", נולד בסנט-פטרסבורג שברוסיה, אבל את רוב שנות ילדותו עשה בטורינו, איטליה, בזכות אביו, דוקטור לפילולוגיה (מחקר טקסטים), שהתגורר באיטליה לצורך עבודתו. כיום הוא מיליארדר, מייסד ומנכ"ל הרשת החברתית הפופולרית טלגרם, שבסוף 2023 היו לה כבר כ-900 מיליון משתמשים פעילים.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
הונו מוערך על ידי "פורבס" ב-15.5 מיליארד דולר. הוא גר בדובאי, אבל מחזיק במספר אזרחויות — של איחוד האמירויות, רוסיה, וגם סנט קיטס ונוויס, פדרציית איים קטנה בקריביים, שאת האזרחות שלה קיבל כהוקרה על תרומה של 250 אלף דולר. תדמית אזרח העולם חסר הגבולות חשובה לו כמי שנושא ברמה את דגל החופש — חופש המחשבה, חופש הדיבור, ולמרבה הצער גם חופש ההסתה והמניפולציה.
במוצאי השבת האחרונה נעצר דורוב במפתיע בנמל התעופה לה-בורז'ה שבפריז, לשם הגיע במטוסו הפרטי מאזרבייג'ן בליווי אישה לא מזוהה ושומר ראש. שלשום הובא בפני שופט שהאריך את מעצרו ביממה. לפי סוכנות הידיעות רויטרס, החקירה מנוהלת על ידי יחידת סייבר ייעודית יחד עם יחידה במשטרה הצרפתית המתמחה בפשעי הונאה. על פי כלי התקשורת בצרפת, החשדות נגדו לא נוגעים למעשי שחיתות אישיים אלא לפעילות הפלטפורמה שהוא עומד בראשה. לפי החשד, בטלגרם מתנהלת כבר שנים, כמעט ללא הגבלה, פעילות ערה של סחר בסמים, פדופיליה, עידוד טרור, הסתה, הפרת זכויות יוצרים והונאות. הצרפתים, מתברר, החליטו סוף-סוף לראות במי שאינו מפקח על תכנים כאלה שותף ישיר בהפצתם, ומתכוונים מעתה להטיל אחריות אישית על מנהלי הפלטפורמות המפיצות אותם.
מדובר בדרמה. מדינות אירופה — והאיחוד האירופי בפרט — נחשבות לראש החץ במאבק ברשתות החברתיות בפרט ובענקיות הטכנולוגיה בכלל: רק באחרונה נכנס לתוקף באיחוד האירופי "חוק השירותים הדיגיטליים" (DSA) הנוקשה, שמחייב חברות טכנולוגיה גדולות, בין השאר, לפקח ולנטר תוכן בעייתי בפלטפורמות שלהן. הסנקציות שמטיל האיחוד על החברות שמפירות את החוק האירופי, מגיעות אמנם לסכומי עתק, במיליארדים, אבל הן לא אישיות, ולא מוטלות על ראשי החברות עצמם. נראה שהצרפתים רואים בדורוב חריג גם בנוף המוכר של מנכ"לי פייסבוק, טיקטוק, X וחבריהן, בעיקר בגלל הצפצוף המתמשך שלו על הרשויות.
שלשום הגיבה טלגרם למעצר: "טלגרם מצייתת לחוקי האיחוד האירופי, כולל חוק השירותים הדיגיטליים (DSA) — ומדיניות סינון התכנים שלה עומדת בקנה אחד עם הסטנדרטים בתעשייה ומשתפרת כל הזמן. לפאבל דורוב אין מה להסתיר והוא מטייל באופן תדיר באירופה. זה אבסורד לטעון שפלטפורמה או הבעלים שלה הם האחראים לשימוש לרעה בה. אנו ממתינים לפתרון מהיר של המצב הזה".
5 צפייה בגלריה
מפגינה מוחה נגד מעצרו של פאבל דורוב מול שגרירות צרפת במוסקבה
(צילום: Yulia Morozova, Reuters)
אגב, בניגוד לנחישות שמגלה האיחוד האירופי במאבק ברשתות החברתיות, הממסד האמריקאי מתקשה להכריע בוויכוח המתנהל בארה"ב בשאלה עד כמה שירותים מקוונים צריכים לשתף פעולה עם רשויות אכיפת החוק. ה-FBI, למשל, מזהיר שוב ושוב כי הצפנה "מקצה לקצה" (שיטה לאבטחת תקשורת, שבה רק הצדדים המשתתפים בשיחה יכולים לקרוא את ההודעות), שברשויות החברתיות כל כך מתגאים בה, תוביל למצב שבו פשוט לא ניתן יהיה לנהל מעקב יעיל אחרי פשיעה וטרור. כל הניסיונות שנעשו בארה"ב לחוקק "דלתות אחוריות" למערכות הצפנה עבור רשויות החוק נכשלו.
מעצרו של דורוב צפוי להלהיט את הוויכוח העולמי על הקשר בין פשיעה, הצפנה, חירויות אזרח ואפליקציות חברתיות. המקביל של דורוב ברשת X (טוויטר לשעבר), אילון מאסק, שגם הוא מתמודד עם ביקורת נוקבת על אדישותו לחומרים בעייתיים שמתארחים ברשת החברתית שלו, הספיק כבר לתייג פוסט אחד עם #freePavel ("שחררו את פאבל"), ובאחר כתב: "השנה היא 2030 באירופה, ואתה מוצא להורג רק בגלל שאהבת מם".
לא במקרה זכה דורוב לכינוי "מארק צוקרברג הרוסי": סיפור הזינוק לצמרת של שני הצעירים הכריזמטיים דומה למדי. במהלך לימודיו (פילולוגיה אנגלית, כמו אביו) באוניברסיטת סנט-פטרסבורג יצר דורוב חנות ספרים מקוונת עבור חבריו לכיתה. כשהפכה פופולרית, הוא הרחיב את הגישה לכל האוניברסיטה. בשלב הבא – בדיוק כמו פייסבוק של צוקרברג – מה שנועד להיות רשת סטודנטים סגורה קיבל תאוצה, והפך לרשת חברתית נפוצה בשם VK (VKontakte). בסוף 2007 היו לה כבר שלושה מיליון משתמשים.
האפליקציה ענתה אולי על צורך חברתי, אבל להצלחתה הייתה סיבה נוספת — היעדר גבולות ומעצורים. כבר בשנת 2010 הציב איגוד תעשיית ההקלטות של אמריקה את VK במקום השני בעולם בין מפיצי המוזיקה הבלתי חוקית. שנה אחר כך קבע משרד הסחר האמריקאי כי VK היא מסד נתונים פיראטיים, גנובים, מהגדולים בעולם.
5 צפייה בגלריה
דורוב. אימץ בהתחלה אידיאולוגיה עקשנית של חופש הדיבור, אבל בסוף חתם על עסקה עם רשות התקשורת הרוסית
(צילום: Albert Gea, Reuters)
דורוב ואחיו ניקולאי, שניהלו את VK, אימצו אידיאולוגיה עקשנית שקידשה את חופש הדיבור — נושא רגיש ברוסיה של פוטין. השניים נכנסו לעימות עם השלטונות כשסירבו לאפשר להם גישה לנתוני הרשת, וב-2014 עזבו את רוסיה לאחר שאולצו לוותר על הרשת המצליחה לטובת חברת הביטוח סוגאז שבבעלות מקורבי פוטין. זה היה הטריגר מבחינתם ליצירת רשת חברתית חדשה, גדולה ושאפתנית יותר, בשם טלגרם. דורוב פיקח על הצמיחה המרשימה שלה מברלין, מסינגפור ומדובאי, בתחילת הדרך בעזרת צוות של 15 מפתחים בלבד. גם כיום, אגב, הוא מעסיק בטלגרם רק 30 מפתחי תוכנה.
טלגרם זינקה מיד: היא הייתה ידידותית מאוד ודיסקרטית לחלוטין, כלומר שמרה על אנונימיות המשתמשים. אבל בגלל היעדרה הכמעט-מוחלט של מערכת סינון תכנים, הפכה מהר מאוד למערב פרוע, לבמה לא מצונזרת של חדשות לא רשמיות, כולל פייק-ניוז. הדגש ששם דורוב על הצפנה והגנה על פרטיות הגן מצד אחד על משתמשיה מפני מעקבים, אבל מצד שני הפך אותה לכלי להפצה קלה ופשוטה של מידע מעוות ומניפולטיבי, ולרשת התקשורת האולטימטיבית של ארגוני פשע בינלאומיים. בישראל היא אירחה בשנת 2017 את "טלגראס" – רשת שהפיצה ומכרה סמים דרך ערוץ באפליקציה.
במשך חודשים ארוכים שימשה טלגרם במה להפצת סרטוני הזוועה של דאעש ללא הפרעה: היא הייתה גם אחת הפלטפורמות שעליהן תיכנן הארגון את המתקפה העקובה מדם על הבטקלאן בפריז, מה שהותיר אולי בצרפתים זיכרון עז במיוחד. בחזית המלחמה באוקראינה היא שירתה את שני הצדדים. בלוגרים, אזרחים וגופי ממשל רוסיים ואוקראיניים העבירו דרכה את החדשות הנוחות להם למיליוני עוקבים, בעוד שכלי התקשורת העולמיים סרקו אותה בחיפוש אחר מידע. כאשר יבגני פריגוז'ין, מנהיג קבוצת וגנר, הנהיג את המרד מול פוטין, הוא דיווח על צעדיו באמצעות הודעות קוליות ל-1.3 מיליון עוקביו בטלגרם.
5 צפייה בגלריה
הפלסטינים הפכו את טלגרם לנשק של ממש, הרשת איפשרה לנוח'בה להפיץ בהרחבה את טבח 7 באוקטובר
(עיבוד תמונה. צילום: shutterstock)
הפלסטינים, חמאס וחיזבאללה הפכו את טלגרם לנשק של ממש: הרשת של דורוב איפשרה לרוצחי הנוח'בה להפיץ בהרחבה, גם בשידורים חיים, את זוועות טבח 7 באוקטובר. ערוצי חמאס באפליקציה גדלו במהירות בחמשת הימים הראשונים של המלחמה; ערוץ גדודי עז א-דין אל-קסאם, למשל, שילש את מספר המנויים שלו מ-205 אלף לכמעט 620 אלף, לצד גידול של פי עשרה במספר הצפיות לפוסט.
דורוב, מצידו, מרבה בלהג ליברטריאני על קדושת חופש הדעה והניטרליות. הוא טוען בעקביות כי טלגרם בסך הכל "מסייעת לאזרחים להתבטא בחופשיות", במיוחד במדינות שבהן מוגבל חופש הדיבור. חלק מערוצי הפייק-ניוז וההסתה בפלטפורמה הוסר על ידי החברה רק לאחר שאולצה לעשות זאת בעקבות לחצים בינלאומיים, אבל ערוצים נפיצים אחרים פעילים עד היום. לערוץ Gaza Now המזוהה עם חמאס, למשל, יותר מ-24 מיליון מנויים.
בבלוג הפרטי שלו דורוב מתגאה כי "טלגרם מעולם לא נכנעה ללחץ של גורמים רשמיים שרוצים שנבצע צנזורה פוליטית. חופש הביטוי הוא אחד הערכים שהגנו עליהם ב-11 השנים האחרונות, תחילה ברוסיה ולאחר מכן ברחבי העולם". בפוסט שפירסם ב-13 באוקטובר הוא עשה שימוש מניפולטיבי באזהרה שנתן חמאס לפני תקיפת אשקלון, כהצדקה לסלחנות כלפי תוכני הזוועה: "האם סגירת ערוץ חמאס תעזור להציל חיים – או תסכן חיים נוספים?".
בשנת 2017 – אחרי שעשה תקופות בברלין, לונדון, סינגפור וסן-פרנסיסקו – העביר דורוב את מטה טלגרם, כמו גם את מקום מגוריו הרשמי, לדובאי: "אני מעדיף להיות חופשי ולא לקבל הוראות מאף אחד", אמר באפריל לעיתונאי האמריקאי טאקר קרלסון. לדבריו, הוא נמנע מלהגיע למדינות "גדולות וגיאופוליטיות", שבהן יש "יותר מדי תשומת לב" לחברה שלו: "אני נוסע למקומות שיש לי ביטחון שהם עולים בקנה אחד עם מה שאנחנו עושים ועם הערכים שלנו".
באיחוד האמירויות הוא מנהל אורח חיים ראוותני למדי: וילה יוקרתית בשטח של 15,000 מ"ר, הממוקמת באיי ג'ומיירה דמויי עץ הדקל, הבנויים על גבי אגם מלאכותי. השכונה כוללת מועדון פרטי עם שתי מסעדות, חדר כושר, סלון ומספרה. הוא נוהג ללבוש שחורים ולא בורר במילים כשהוא תוקף את יריביו. כשניהל את VK העיף פעם מחלונות משרדו מטוסי נייר שהכין משטרות בנקאיים, וגרם למהומה ברחוב שמתחת. חשבון האינסטגרם שלו, עם 1.2 מיליון עוקבים, כולל מבחר עצום של תמונותיו בחלק גוף עליון חשוף (ושרירי), א-לה פוטין.
יחסיו האמיתיים של דורוב עם הרוסים כיום הם נעלם, עם סימני שאלה מעוררי דאגה. ב-2018 נקנסה טלגרם ברוסיה לאחר שנחסמה חלקית לשימוש על ידי השלטון, אך ב-2020 השימוש בה הותר רשמית מחדש אחרי שדורוב הגיע עם "רשות התקשורת" הרוסית להסדר מפתיע, שפרטיו לא נודעו מעולם. תחקירים בכלי תקשורת מקומיים ובינלאומיים טענו, כי רוסיה יודעת לפצח את ההגנות של טלגרם ולעקוב אחר משתמשים אנונימיים. העיתון הרוסי "נובאיה גאזטה" חשף מפגשים שקיים דורוב עם סגן ראש הסגל של פוטין, ורמז כי החברה מעבירה לשלטון מידע על משתמשים. מומחי סייבר רבים חוששים כי השלטון מעדיף לא לסגור את הרשת כדי שהמאגר המודיעיני האדיר והיקר מפז הזה יישאר בידם. בכל מקרה, טלגרם נהנית כיום מפופולריות גבוהה ברוסיה, במיוחד לאור חסימתן של רשתות מערביות אחרות. היא משמשת גם את הכוחות הרוסיים בשטחי הקרבות עם אוקראינה לתקשורת לא פורמלית, והפכה במה נוחה גם ללאומנים רוסים, שמהללים את המלחמה.
דורוב מכחיש, כמובן, כל קשר לשלטון הרוסי או לשירותי הביון הרוסיים. "לא מובן לי מדוע חלק מכלי התקשורת מתייחסים אל טלגרם כאל 'מבוססת רוסיה'", צייץ לא מכבר, "אין לנו שרתים, מפתחים, חברות, חשבונות בנק או משרדים במדינה הזו". עם זאת, ביום ראשון, עם היוודע דבר מעצרו, פירסמה דוברת משרד החוץ הרוסי פוסט עוקצני בטלגרם, שבו תהתה בציניות האם ארגוני זכויות אדם מערביים ישתקו עכשיו על מעצרו של דורוב, לאחר שמתחו בעבר ביקורת על החלטת רוסיה "ליצור מכשולים" לעבודתה של טלגרם ברוסיה ב-2018.
מהן התכונות המייחדות את טלגרם, שמקנות לה מעמד יוצא דופן בין הרשתות החברתיות והופכות אותה לחביבת מפיצי התעמולה? האחת — היא מהווה כלי ליצירת קבוצות ענק (מאות אלפי משתמשים בקבוצה — לעומת 256 בלבד בווטסאפ לדוגמה). השנייה – היכולת להעלות אליה קבצים גדולים במיוחד, והשלישית – פורמט ה"ערוצים" שלה, שמאפשר לכל אחד להירשם לכל ערוץ, להעלות ולקבל עדכונים על פי תחומי העניין שלו. וכמובן, העובדה שניתן להסתיר את מספר הטלפון של המשתמש ("שיחות סודיות") וגם שיחות וידיאו לא מונצחות על השרתים.
כדי להעשיר את חשבון הבנק שלה, טלגרם גם השיקה מטבע קריפטוגרפי המתחרה בביטקוין, בשם טונקוין. טלגרם טוענת ל-200 מיליון משתמשים חודשיים במטבע, ומאז השקתו ב-2021 זינק מחירו כמעט ב-1,000%. ביום ראשון, עם הפרסומים על המעצר, צנח שוויו ב-20%.
האם המעצר המטלטל יביא באמת לשינוי המיוחל ביחסן של הרשתות החברתיות לכמות הבלתי נסבלת של הרעל המהדהד אצלן ומחולל שמות ברקמה החברתית של מדינות רבות? לפי אבי צדקה, מנהל הדיגיטל של התנועה למאבק באנטישמיות ברשת (FOA), מדובר בהתפתחות משמעותית: "בעוד שהמעצר של דורוב עשוי להיחשב כצעד בכיוון הנכון, הוא גם מדגיש את הצורך הקריטי במנגנוני תוכן מקיפים בכל פלטפורמות המדיה החברתית. חייבים לעבוד יחד כדי למצוא איזון בין פרטיות דיגיטלית לביטחון הציבור, ולהבטיח שהכלים החזקים הללו לא ינוצלו על ידי שחקנים רעים לרעת החברה".
