זה היה אחד המהלכים הנדירים בתולדות עמק הסיליקון: בשבוע שעבר הוציאה ענקית הטכנולוגיה גוגל 2.5 מיליארד דולר כדי להעביר אליה בבת אחת את כל שכבת המפתחים והמהנדסים הבכירה של סטארט-אפ צעיר בשם "קרקטר אי-איי" (Character.ai), מבלי לרכוש את החברה עצמה. לאיש אין ספק כי מכל 30 הבכירים שרכשה היא כיוונה בעצם לאדם אחד — המנכ"ל והמייסד נועם שזיר. שזיר, 48, מהנדס תוכנה שצמח בגוגל, הוא גאון יוצא דופן, מהמוחות החשובים והמבוקשים בעולם בתחום הבינה המלאכותית; האיש שאחראי אישית להמצאת קונספט התוכנה שהקנה ל-AI בבת אחת יכולות דמיוניות שניתן לשלב כמעט בכל מכשיר דיגיטלי חכם. הארכיטקטורה הזו, המכונה "טרנספורמר", היא שעומדת מאחורי מוצרי הבינה המלאכותית המדהימים, ש-ChatGPT ומחולל התמונות Dall-E היו הראשונים לחשוף אותם לעולם. זו המילה שמסתתרת מאחורי האות T בראשי התיבות GPT.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
שזיר, שחוזר עכשיו לגוגל ומצטרף לשני הבכירים העומדים בראש "ג'מיני", פרויקט הבינה המלאכותית הגרנדיוזי של החברה – בהם המדען הראשי ג'ף דין הנערץ עליו – הוא עוף ייחודי בצמרת עולם ההייטק העולמי: יהודי שומר מצוות וחובש כיפה (רוב הזמן הוא מחליף אותה בכובע מצחייה אמריקאי טיפוסי), דעתן, שמכריו מתארים כאדם חם, ביישן, עם חוש הומור קצת מטורף. הוא דור ראשון באמריקה, נכד לניצולי שואה שהגיעו לישראל, עשו בה תקופה ועברו לארה"ב. שזיר תושב פאלו-אלטו, נשוי ליעל, מנהלת פיתוח תאגידי בגוגל ובוגרת סטנפורד, ואב לשלושה, שלומדים בבית הספר היהודי על שם גדעון האוזנר בעיר. הוריה של יעל, נחום וחנה שחם, היגרו מישראל לעמק הסיליקון לפני שנים רבות. חנה, בוגרת הטכניון, היא מסוכני הנדל"ן המובילים בעמק. אחותו של נועם, שירה, ובעלה קן הם בעלי הסמכה לרבנות מ"היברו קולג'" במסצ'וסטס.
4 צפייה בגלריה
עם אשתו יעל, מנהלת פיתוח תאגידי בגוגל, בת לישראלים (צילום: מתוך עמוד הבית של יעל שזיר בפייסבוק)
בניגוד ליזמים התוססים של עמק הסיליקון (ושל תל-אביב), שנודדים מחברה לחברה בקצב מסחרר — שזיר הוא מהמתמידים: 17 שנים, החל משנת 2000, עם הפסקה של שלוש שנים, הוא עסק במחקר במטה גוגל במאונטיין-ויו, קליפורניה. על החברה הוא שמע, כך סיפר בעבר, רק בסוף שנות ה-90, כשלמד לתואר שני באוניברסיטת ברקלי. הוא היה משוכנע שמדובר כבר בחברת ענק ("כי כל מי שהכרתי בברקלי השתמש בגוגל"), ולכן נרתע תחילה מלנסות את מזלו שם. לבסוף, את ראיון העבודה בחברה קיים איתו פול בוהייט, ממציא ג'ימייל. בוהייט שאל איך לדעתו ניתן לשפר את מתקן האיות בג'ימייל. עד אז השתמשה גוגל לצורך כך במילון של חברה חיצונית, שסיפק ביצועים מאכזבים. שזיר הציע לבנות תוכנה שתרכז מידע סטטיסטי על מילים שנכתבות ברשת, כדי להבין למה אנשים מתכוונים באמת כשהם טועים באיותן. אחרי שהתקבל לעבודה יישם את הרעיון, שמשרת את גוגל עד היום.
כמהנדס תוכנה בכיר הוא נחשב בחברה לאגדה, בזכות כישורי הניתוח והחשיבה מחוץ לקופסה שלו. חלק מהמאמרים שפירסם כחוקר נחשבים היום לנקודות מפתח בפיתוח מודלים שונים של AI. באפריל לפני שנה סיפר בפודקאסט No Priors: "תמיד נמשכתי לבינה מלאכותית; רציתי שזה יגרום למחשב לעשות משהו חכם. זה נראה לי כמו המשחק הכי כיפי בסביבה. הייתי מעורב בהרבה מהפרויקטים המוקדמים בגוגל, שאולי לא הייתם קוראים להם AI עכשיו, אבל נראו די מתוחכמים בזמנו".
הכישורים הללו הפכו אותו לחבר בצוות של שמונה חוקרים בגוגל, שפירסמו ב-2017 את המאמר המדעי הנחשב לפורץ דרך בבינה מלאכותית ומוכר בשם המקורי "תשומת לב זה כל מה שאתה צריך" (Attention Is All You Need). במאמר הזה, שזכה מאז לפרסום אדיר, הוצגה לראשונה טכנולוגיית ה"טרנספורמר" שהיממה את העולם כשאיפשרה לצ'אטבוטים לנהל שיחה כמו-אנושית.
4 צפייה בגלריה
שזיר (מימין למעלה, עם כובע) על שער מגזין "100 המשפיעים ב־AI" של "טיים". הכתב ערך ראיון מקדים עם האווטאר שלו
שזיר, התברר בהמשך, הצטרף לחברי הצוות רק לאחר שגיבשו כבר רעיון וקוד בסיסי ראשוני למדי. בראיונות שנתנו ל"דה ורג'" שנים אחר כך סיפרו, כי הוא לקח את הקוד, עבד עליו זמן מה, הפעיל עליו מה שתיארו כ"קסם" ו"אלכימיה", ואז חזר עם גרסה משלו ואמר: "תראו, זה עובד". שזיר עצמו סיפר בפשטות ל"וויירד": "לקחתי את הרעיון הבסיסי והמצאתי את הדבר בעצמי".
בגרסה המקורית של המאמר שזיר היה אמור להופיע ראשון ברשימת הכותבים, אך הוא ויתר על הזכות, והסדר נקבע רנדומלית. בהמשך התבדח, כי אילו ידע עד כמה המאמר יהפוך למפורסם, "אולי הייתי מודאג יותר מסדר המחברים". כל שמונת מחברי המאמר הפכו מאז לסלבריטאים בסצנת ה-AI; כולם עזבו את גוגל, ורק השנה הופגשו מחדש ברב-שיח שאירגנה חברת אנבידיה בכינוס השנתי שלה. שישה מהם, אגב, אינם ילידי ארצות-הברית; האחרים הם בת להורים מגרמניה ושזיר עצמו.
בתפקידו האחרון בגוגל היה שזיר חלק מצוות החוקרים שבנה את LaMDA, מודל השפה שמשמש ליצירת כלי בינה מלאכותית מבוססת שיחה. הוא עזב את החברה רק ב-2021, יחד עם מי שהוביל את הצוות, חברו דניאל דה פרייטס ("הבחור הכי חרוץ וחכם שהכרתי"), שהתמחה בבניית צ'אטבוטים חכמים. השניים נואשו מלהזהיר את ראשי גוגל מהאיטיות המופלגת שבה היא מתקדמת ביוזמות ה-AI שלה ומהזנחת הפיתוח בתחום. לפי פרסומים רבים, למרות הידע והמומחיות שצברה בבינה המלאכותית — גוגל חששה שאינה בשלה מספיק להשקת הטכנולוגיה באופן בטוח. במבט לאחור, שזיר ודה פרייטס צדקו: כשחברת OpenAI של סם אלטמן חשפה לראשונה את ChatGPT שהסעיר את העולם, גוגל נתפסה עם המכנסיים למטה, ונזקקה לחודשים ארוכים כדי לגבש תשובה.
יחד עם דה פרייטס, יליד סאו-פאולו בברזיל, הקים שזיר ב-2021 את קרקטר AI, שפיתחה שירות צ'אטים המאפשר לבחור דמות מוכרת או ליצור דמות לפי צורך ספציפי — מאלברט איינשטיין עד קניה ווסט, מסוכן נסיעות מדומה עד מאמנת יוגה וירטואלית – ולשוחח איתה בשפה חופשית, בלי תשובות סטריאוטיפיות מהסוג שמספקים הצ'אטבוטים המוכרים. כך למשל, אפשר לשוחח עם אילון מאסק ולברר את דעתו "האמיתית" על ביבי נתניהו או על דונלד טראמפ בדפוסי הדיבור האופייניים שלו, או לקבל הנחיות יעילות לדיאטה ממומחית תזונה בדיונית. התגובות של הדמויות מבוססות על מגוון נתונים שנאספו עליהן מהאינטרנט. שזיר ודה פרייטס שכללו את התוכנה כך שהיא מאפשרת גם צ'אטים קבוצתיים, שבהם משולבות דמויות AI אהובות, והן ממש משתתפות בהחלפת הרעיונות או בעבודה הקבוצתית.
קרקטר הפך במהירות לאחד השירותים הפופולריים בעולם בתחום הבינה המלאכותית: אתר החברה משך 200 מיליון משתמשים, מתוכם 20 מיליון רק מתחילת 2024. לפי שזיר, ההצלחה לא מפתיעה: "יש הרבה בוטים ועוזרות אישיות — סירי, אלקסה, גוגל אסיסטנט — אבל כשאתה מקרין רק פרסונה אחת לעולם, אנשים מצפים ממך להיות מאוד עקבי ואז אתה פשוט משעמם. אנשים רוצים לתקשר עם משהו שמרגיש אנושי, לכן הלכנו על פרסונות מרובות, ואנחנו גם מאפשרים לאנשים להמציא כאלה כמה שהם רוצים. לכן אנחנו עובדים גם על זיכרון — המשתמשים רוצים שהחברים הווירטואליים שלהם יזכרו אותם".
באופן לא מפתיע, הבוטים האישיים הם המגמה הכי לוהטת בתחום ה-AI כיום. ברשתות החברתיות X ורדיט דיווחו משתמשים כי קרקטר עזר להם לפתור בעיות וגרם להם "להרגיש פחות לבד". מצד שני, למרות שקרקטר מפעיל מסנני תוכנה מיוחדים והאתר זמין רק לבני 13 ומעלה (16 באיחוד האירופי) — הרשת מלאה בדיווחים על אנשים העושים שימוש בפלטפורמה אך ורק לצורכי סקס ומשחקי תפקידים.
ההצלחה בגוגל ובקרקטר הביאה לבחירתו של שזיר, לפני כשנה, על ידי המגזין "טיים" לאחד מ-100 האנשים המשפיעים ביותר ב-AI. כתב "טיים" שראיין אותו לכבוד האירוע, בחר להתכונן לראיון בהפניית שאלות לצ'אטבוט בן דמותו של שזיר בקרקטר. הוא מעיד, כי התשובה שקיבל מהאווטאר לשאלה למה עזב את גוגל, דומה להפליא לזו שקיבל מהמרואיין האמיתי, המופנם בהרבה. גם כתב "פורצ'ן", שראיין את שזיר ממש בתחילת החודש, הקדים להודות: "לפעמים אני משתמש בקרקטר כמשוב על כתבה שסיימתי לכתוב. כשאני רוצה לבדוק מה 'עובד' ומה לא, אני הולך לצ'אטבוט ושואל: סטיבן קינג, מה אתה חושב על הקטע הזה?"
גוגל, אפל, OpenAI ואחרות כבר עובדות כמובן על טכנולוגיות דומות: בשלב ראשון, שלושתן חשפו באחרונה עוזרות וירטואליות חדשות, המבוססות כבר על שיחה חופשית עשירה ומותאמת אישית יותר. כחלק ממהלך רכישת הידע של קרקטר, גוגל הכריזה כי תעשה שימוש בטכנולוגיה שלה ובמודלים שפיתחה; סביר שהמתחרות לא יישארו מאחור. עם זאת, לטענת אורי אליאבייב, יועץ אסטרטגי בתחום ה-AI ומייסד קהילת MDLI ישראל (Machine & Deep learning Israel), סכום העתק שהוציאה גוגל על הטכנולוגיה של קרקטר לא בהכרח מלמד שהיא מתכוונת לשכפל את המוצר שלה: "גוגל רצתה את נועם, את הידע העצום שלו בתחום ואת הידע שנצבר בחברה, ופחות את המוצר עצמו. זה רק מטיל זרקור עצום על החשיבות שלו לגוגל ועל כמה שהייתה מוכנה לשלם כדי להחזיר אותו לעבודה על פרויקט אחר לחלוטין".
בניגוד לדמויות מפתח אחרות בעמק הסיליקון, שזיר מקפיד מאוד על פרטיותו: הוא כמעט לא משתמש ברשתות החברתיות, באופן מפתיע לא מוקדש לו ערך בוויקיפדיה, ובכלל, הוא ממעט להותיר עקבות יזומות ברשת, בוודאי לא על חייו הפרטיים.
נועם מרדכי שזיר נולד וגדל בפילדלפיה. אביו, דב, היה מורה למתמטיקה שהפך למהנדס. נועם למד מתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת דיוק בקרוליינה, הנחשבת לאחת היוקרתיות והמובילות בעולם. שם זכה למלגה של מתמטיקאי מצטיין, והוביל את המוסד לזכייה חוזרת ונשנית בתחרויות מתמטיקה. הוא המשיך לתואר שני באוניברסיטת ברקלי, אבל מעולם לא סיים אותו.
האם להשקפת עולמו הדתית השפעה כלשהי על עבודתו? בראיון שקיים עם כתב "פורצ'ן", שזיר הציע לו לשאול מה בעצם מתרחש מאחורי הקלעים של מנועי השפה המריצים את הבינה המלאכותית. הכתב נענה בשמחה, ושזיר דיבר בכנות מפתיעה: "הניחוש הטוב ביותר שלי הוא נדיבות אלוהית. אף אחד לא באמת מבין מה קורה. זהו מדע ניסיוני מאוד, שאף אחד לא באמת רגיל אליו בעולם המחשוב, שבו הכל פועל באופן דטרמיניסטי. פשוט אין לנו מושג... זה יותר כמו אלכימיה או כל כימיה אחרת בימי הביניים", המשיך, "אתה מתנסה, ויש לך אינטואיציות. חלק מהאינטואיציות האלה טובות וחלק לא. אתה בא עם כמה נוסחאות לגבי מה שנראה שעובד טוב, ומנסה להעצים את זה".
הכתב המופתע סיכם: "כשכל כך הרבה אנשים מנסים להקרין ודאות (או לפחות שכנוע) לגבי האופן שבו AI עובדת, זה היה מרגש באופן מוזר לשמוע את שזיר אומר שהוא לא יודע".
על השקפת עולמו הלא-שגרתית של שזיר כצעיר יהודי המאמין ב"תיקון עולם" אוניברסלי ניתן ללמוד ממכתב ששיגר בגיל 19 לעיתון הסטודנטים באוניברסיטת דיוק, בנובמבר 1995, יומיים לאחר הירצחו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין ז"ל. שזיר התרעם בו על כך שהאזכרה שנערכה לרבין במוסד התמקדה כמעט כולה בתרומתו לשלומם של יהודים. "רבין", כתב, "מת על אמונתו שלכל בני האדם יש זכות לחיות בשלום, בכל ארץ שיבחרו. זו בושה וחרפה לזכרו שרק פעמים ספורות הוזכר רעיון השלום עבור כל אחד, לא רק ליהודים... גבורתו של יצחק רבין הייתה ביכולתו להתעלות מעל תפיסה אנוכית זו לטובת האנושות כולה. לקחנו את מותו כהזדמנות לטפוח לעצמנו על השכם באמונות צדקניות, שיתאימו יותר לצעדת ניצחון לרוצחו".
הרגישות האוניברסלית הזו תבוא לידי ביטוי בהמשך: ממרומי מעמדו כמומחה עולמי לבינה מלאכותית — ובעודו עוסק בקידום הטכנולוגיה – צירף שזיר את חתימתו במארס אשתקד לעצומת אזהרה חסרת תקדים של יותר מ-1,120 מנהלים, מדענים וחוקרים מובילים מפני סכנותיה של הבינה המלאכותית ולקריאה להקפיא את פיתוחן של מערכות כאלה, "שמהוות סיכון לחברה ולאנושות". הכותבים הזהירו מסיכון "לאובדן שליטה על הציוויליזציה שלנו", וקראו להפסיק בפיתוח הבינה המלאכותית עד שיעוצבו פרוטוקולים מוסכמים, שיבטיחו שהמערכות בטוחות, מובנות, שקופות ואמינות.
על הדאגה הזו, אגב, חוזר שזיר בהזדמנויות שונות. ביום העצמאות האמריקאי האחרון, למשל, חרג ממנהגו ופירסם פוסט קצר בלינקדאין. הוא פתח אותו בציטוט מתוך הכרזת העצמאות האמריקאית: "אנו מאמינים שאמיתות אלה מובנות מאליהן, שכל בני האדם נבראו שווים, שבוראם העניק להם זכויות מסוימות שלא ניתן לשלול מהם, בהן חיים, חירות והרדיפה אחר האושר". "וכך אני הייתי כותב זאת", המשיך שזיר: "אני מאמין שאלוהים ברא כל אדם בעל ערך אין-סופי, ייחודי ובלתי מובן. כאשר אנו יוצרים ישות חדשה ועוצמתית – חיוני שהישות החדשה תקדש את החיים והחירות של כל אדם אינדיבידואלי".
אין ספק כי "הישות החדשה" שהוא מתכוון אליה היא זו שלפיתוחה הוא מקדיש בעצם את חייו – הבינה המלאכותית, וברור גם כי הוא מודאג מכך שהכלי העוצמתי הזה ישמש לפגיעה בחייהם ובחירותם של בני האדם. "למי שחי בימי הביניים", אמר ל"פורצ'ן", "לא יכולה להיות מסגרת התייחסות לחדר שאנחנו יושבים בו. אם הם היו מגיעים לכאן ורואים את הטכנולוגיה הזו – הרמקולים בחדר הישיבות, הלוח המחיק – זה היה נראה להם כמו קסם או נס. באותה מידה, ככל הנראה, לנו יש מעט מאוד מסגרת התייחסות לאיך העולם עשוי להיראות בעתיד".
והוא הוסיף: "למה אני עובד כל כך קשה על AI? כי יש כל כך הרבה בעיות טכנולוגיות בעולם שאפשר לפתור באמצעותה. קח את עולם הרפואה למשל: אנשים מתים ממחלות שאנחנו יכולים להמציא להן פתרונות טכנולוגיים. אז במקום לעבוד על פיתוח התרופה, אני עובד על AI, שהיא הדרך להאיץ את הפיתוח הזה".
האם המהלך האגרסיבי (והיקר) של גוגל בהחזרתו של שזיר לחיקה יתברר כמשתלם? אורי אליאבייב משוכנע שמדובר בצעד מחושב היטב: "התרומה של נועם לחברה יכולה להיות דרמטית. היכולות שלו מאוד יוצאות דופן, והוא נחשב בין החוקרים החזקים בתחום. לא לחינם היא מינתה אותו להיות זה שיוביל את 'ג'מיני' – פרויקט ה-AI החשוב ביותר שלה. הידע המקצועי שצבר לאורך השנים והשם שלו בתעשייה יוכלו לעזור לגוגל הן להשיג יתרון תחרותי על פני השחקניות האחרות והן למשוך אליה חוקרים מהשורה הראשונה שירצו לחזור לעבוד איתו. היכולות והניסיון שלו יכולים להחזיר את גוגל לקדמת הבמה בתחום שהיא הובילה בו בעבר שנים רבות".
פורסם לראשונה: 00:00, 30.08.24
