זה כבר לא הכסף — זו ההשפלה. ביום שישי האחרון דיווח הוול סטריט ג'ורנל כי ענקית השבבים אינטל בת ה-56 – אולי מותג הטכנולוגיה הבינלאומי המפורסם בעולם, שמהווה כבר עשרות שנים סמל לעוצמה ויציבות – "קיבלה פנייה" מענקית השבבים המתחרה קוואלקום בנוגע להשתלטות אפשרית. מנכ"ל קוואלקום עצמו, כריסטיאנו אמון, אמרו המקורות, מעורב במו"מ. מוקדם יותר החודש דיווחה גם סוכנות הידיעות רויטרס כי קוואלקום בחנה את האפשרות לרכוש חלקים מעסקי הפיתוח של אינטל. בכירי קוואלקום, נטען, בחנו את כל פורטפוליו העסקים של אינטל.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
מדובר בגישושים ראשונים – אפילו הצעה רשמית לא הוגשה. העסקה רחוקה מלהיות ודאית, ושני הצדדים סירבו להתייחס לידיעה, אבל עצם פרסומה ממחיש את השבר הגדול אצל מי שהייתה חברת השבבים בעלת השווי הגבוה ביותר בעולם. ולא פחות מזה — את עלייתה של קוואלקום, ענקית שבבים מתחרה מסן-דייגו, שהצליחה כבר לפני יותר משני עשורים לכבוש את שוק המכשירים הסלולריים, ורק באחרונה נכנסה בתנופה גדולה לקודש הקודשים של אינטל — מעבדי המחשבים האישיים. בימים האחרונים התברר שגם חברת ניהול הנכסים האמריקאית אפולו הציעה להשקיע עד 5 מיליארד דולר באינטל, כך לפי דיווח בבלומברג. לפי הדיווח, ביוני האחרון רכשה אפולו אחוזים במפעל של אינטל באירלנד ב-11 מיליארד דולר.
אם רק לפני שלוש שנים עוד היה שוויה של אינטל יותר מכפול משוויה הנוכחי, והמנכ"ל הנמרץ פט גלסינגר עוד יצא למסע רכישות, בימים אלה היא נמצאת ברגעי השפל הקשים בתולדותיה. לאחר רצף של דוחות שליליים במהלך השנה האחרונה, שהביאו לירידה של כ-60% בשווי המניה שלה ולהפסדים של מיליארדים, החליט בשבוע שעבר דירקטוריון החברה על צעדי התייעלות חסרי תקדים. בין השאר, החברה, שממילא עסקה עד היום בשני תחומים שונים — פיתוח וייצור — תפוצל לשתי חברות נפרדות: חברה לתכנון ועיצוב שבבים, וחברה לייצור שבבים לכל דורש ("פאונדרי"). במקביל תוקפא הקמתם של המפעלים החדשים שתיכננה אינטל בפולין ובגרמניה בשנתיים, פריסת משרדי החברה בעולם תצומצם בשני-שלישים, והיא תיכנס לשותפות עם חטיבת הענן של אמזון, AWS, בפיתוח שבבים עבור מערכות בינה מלאכותית. לאלו יש לצרף החלטה מלפני כחודשיים על צמצום כ-15% מהעובדים בעולם, כולל בישראל, שיחסוך לחברה כ-10 מיליארד דולר.
איך זה קרה לחברה חזקה כל כך, שהייתה שם נרדף למצוינות הטכנולוגית של ארה"ב ושל המערב כולו; ששבביה נמצאים כמעט בכל נקודה על פני כדור הארץ, במחשבים אישיים ובשרתים; שהזניקה לגבהים את ההייטק והכלכלה הישראלית?
בחברות בסדרי גודל כאלה קריסה לא מתרחשת בן לילה. מדובר בתהליך מודרג, שנמשך שנים, המשלב טעויות ניהוליות קשות בצמרת, כשלים בקריאת המגמות בשוק, ותגובה איטית מדי להתפתחויות בזמן אמיתי. זה התחיל בפספוס רשלני של שוק המעבדים לסלולר: מול קוואלקום, שהבחינה בזמן בפוטנציאל המטורף בסלולר ופיתחה קו של מעבדים זעירים לטלפון המבוססים על טכנולוגיית ARM החסכונית בחיי סוללה – המעבדים המתחרים של אינטל הגיעו לשוק מאוחר, הפגינו ביצועים מביכים, והיא נאלצה לצאת מהשוק הזה עם זנב בין הרגליים.
זה נמשך בשוק המעבדים הגרפיים, שממנו צמחו במקרה מעבדי ה-AI הלוהטים היום, הנשלט כבר שנים על ידי אנבידיה בת המזל. כשטרנד הבינה המלאכותית תפס תאוצה, לאנבידיה היה כבר מענה מוכן. אינטל נתפסה בלי מעבדים מתאימים, בעוד אנבידיה לא מצליחה לעמוד בביקוש. הבינה המלאכותית הגנרטיבית, שהמריאה במהירות, הסיטה את הביקוש מהמעבדים המרכזיים של אינטל לעבר "יחידות העיבוד הגרפיות" (GPU) של אנבידיה. לדעת רבים, המעבר המהיר של העולם ל-AI היה המסמר הראשון בארון הקבורה של אינטל.
גם במחשבים לשרתים, ואפילו לקונסולות המשחקים הפופולריות, שולטת כיום היריבה העקשנית הוותיקה AMD, ועל פי הדיווחים אינטל איבדה את ההזדמנות לשנות את המצב עם פלייסטיישן 6 העתידית. אפילו בתחום הדגל של אינטל, מעבדי הליבה למחשבים (CPU) – עיכובים במעבר לטכנולוגיות ייצור מתקדמות יותר השאירו את אינטל תקופה ארוכה מדי מאחורי AMD, שהצליחה להגיע למעבדים עם ביצועים גבוהים יותר וחסכוניים יותר בזמן סוללה. גם בטכנולוגיית הייצור אינטל איבדה את ההובלה ליצרנית הטייוואנית TSMC. כיום, כמה מביך, אינטל אפילו מייצרת אצלה חלק ממעבדיה בזמן שהיא ממשיכה לבנות מחדש את מאמצי הייצור שלה.
5 צפייה בגלריה
מטה אינטל בקליפורניה. המעבדים לסלולר של אינטל הגיעו לשוק מאוחר, הפגינו ביצועים מביכים - והיא נאלצה לצאת עם זנב בין הרגליים
(צילום: Tada Images, Shutterstock)
ואם כל זה לא מספיק, לאסונה של אינטל התברר שאפשר — ואפילו כדאי – "לתרגם" למחשב האישי, הזירה שבה הייתה שליטה כמעט יחידה, את ארכיטקטורת ARM שמקורה במעבדים הסלולריים. אפל הייתה הראשונה לאמץ את ARM ולהיפטר ממעבדי אינטל במחשביה. כלכלית, זו הייתה רק מכה קלה בכנף עבור אינטל, אבל המכה התדמיתית שחטפה הייתה קשה. במקביל, קוואלקום, בשקט בשקט, העלתה הילוך בפיתוח גרסאות מעבדים מבוססי ARM למחשבי PC, שהלכו והשתפרו מדי שנה. אינטל נאלצה לצפות בעיניים כלות גם בחברות ענק כמו גוגל ומיקרוסופט, שהחלו לתכנן ולייצר בעצמן שבבים "בתפירה אישית" למטרות שונות, בלי צורך באינטל.
כשכדור השלג החל להתגלגל, הגיעה מגפת הקורונה: ההתחלה נראתה מבטיחה – מיליונים בעולם מיהרו להצטייד במחשבים בתקופות הסגרים ומילאו את כיסי היצרניות — אבל אז הביקוש ירד בבת אחת. וכשהמזל נוטש אותך — אז עד הסוף: העיכובים הקשים שיצרה המגפה בשרשרת האספקה העולמית של השבבים האטו בהכרח את ייצור המחשבים החדשים.
המכה האחרונה בסדרה נחתה על אינטל כאשר מיקרוסופט, השותפה הוותיקה שלה בקואליציית מחשבי Wintel (הלחמה בין ווינדוס לאינטל), הכריזה בחודש מאי האחרון כי התאימה את מערכת ההפעלה שלה לקו מחשבים ניידים חדש המכונה Copilot Plus. מדובר במחשבים שיודעים לעבוד גם עם מעבדי קוואלקום חדשים בעלי תכונות AI מובנות. אינטל יוצאת בימים אלה עם התשובה שלה למעבדים האלה — מעבדים שזכו לכינוי Lunar Lake ותוכננו בישראל. בבדיקות ראשונות הם מסתמנים כהצלחה — אבל שוב, לצערה של אינטל, הרכבת יצאה כבר לדרך בלעדיה.
5 צפייה בגלריה
מנכ"ל אינטל העולמית, פט גלסינגר. יומרות גדולות ותוכנית סדורה לשיקום החברה
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בתוך כל זה חוותה אינטל טלטלות בתחום הניהול. ב-2018 נאלץ המנכ"ל בריאן קרז'ניץ, שניהל את החברה מאז 2013 וניסה — בדיעבד בטעות — להוביל אותה לתחומים חדשים כמו רכב אוטונומי, לפרוש בעקבות מערכת יחסים ממושכת עם עובדת החברה. הוא הוחלף על ידי סמנכ"ל הכספים האפרפר רוברט סוואן. שנתיים אחר כך התפטר סוואן, ובצדק: בתקופת כהונתו איבדה אינטל נתחי שוק לטובת מתחרותיה; כשהודיעה כי שבבי הדור הבא שלה יתעכבו — השבבים של המתחרה AMD כבר הוטמעו במחשבים רבים. את סוואן החליף בתנופה גדולה גלסינגר, עם יומרות גדולות ותוכנית סדורה לשיקום החברה. הוא החליט, בין השאר, שהחברה תפתח את מפעלי הייצור שלה ותייצר שבבים מכל סוג לכל דורש, וביצע השקעות ענק בהקמת מפעלי שבבים חדשים ובהקמת חטיבת הייצור החדשה. המהלך אולי נכון ומתבקש, אבל הוא מורכב ונתקל בקשיים, ומתארך מעבר למתוכנן.
באינטל ישראל עוד לא הספיקו להירגע מהודעתו הדרמטית של גלסינגר על צעדי השיקום האגרסיביים – וכבר החלו לטפטף השמועות על רכישה אפשרית של החברה. אם בכל הקשור לקיצוצים נשמו בישראל לרווחה – החברה לא מתכוונת כנראה לפגוע במפעל הייצור בקריית-גת או במרכז הפיתוח האסטרטגי שלה בארץ – אפשרות הרכישה טורפת מחדש את כל הקלפים.
גם לקוואלקום יש פעילות פיתוח משמעותית בישראל, אבל החפיפה בין שתי החברות שולית: אינטל מפתחת בארץ מעבדים, קוואלקום מתמקדת בארץ ברכיבי הצילום והתקשורת של מעבדי החברה. המשמעות היא שאין פעילות מקבילה משמעותית שמחייבת קיצוץ. מה שכן, המשרדים החדשים, רחבי הידיים, של אינטל בפתח-תקווה יוכלו בקלות יחסית "לבלוע" את עובדי קוואלקום ולחסוך נדל"ן יקר. גורל המפעל בקריית-גת, לעומת זאת, שמעסיק כ-3,700 עובדים (מתוך כ-11,000 עובדי החברה בארץ), ייקבע לפי אופי העסקה, אם תצא לפועל. גם אם היא תכלול את פעילות הייצור של אינטל, קשה לדמיין סיבה נראית לעין שבגללה תרצה קוואלקום להיפטר מנכס אסטרטגי מניב, שהושקעו בו עד היום עשרות מיליארדים לאורך שנים. המפעל הוא עיקר ההשקעה של אינטל בארץ, והשבבים המתקדמים המיוצרים בו מהווים מקור הכנסה חשוב גם למדינה: אינטל אחראית ל-5.5% מיצוא ההייטק של ישראל ולכ-1.75% מהתמ"ג. בעקבות ההסכם שחתמה עם הממשלה, היא גם מחויבת בעשור הקרוב לרכש גומלין בארץ ב-60 מיליארד שקל. המפעל כפוף מעתה לחברה-הבת החדשה ("אינטל פאונדרי").
5 צפייה בגלריה
מפעל אינטל בקריית גת. הגורל שלו ייקבע בהתאם לאופי העסקה, אם תצא לפועל
(צילום: הרצל יוסף)
את אינטל ישראל הובילו בשנתיים האחרונות שני מנכ"לים – דני בן עטר וקרין אייבשיץ-סגל. שניהם יישארו בתפקידי מפתח. בן עטר יעמוד מעתה בראש השלוחה הישראלית של חברת הפאונדרי, ואייבשיץ תמשיך לכהן כמנהלת המו"פ המקומי. אינטל פועלת בישראל בשלושה מרכזי פיתוח עיקריים – חיפה, פתח-תקווה וירושלים. ההנחה היא שעובדיהם יעברו עתה למרכזים הגדולים. לפי גלסינגר, כמחצית מהקיצוצים הנדרשים כבר הושלמו באמצעות תוכנית פרישה מרצון נדיבה שהוצעה לעובדים. גם בישראל נרשמה היענות רבה לתוכנית וכנראה שמספר העובדים שיעזבו לבסוף את החברה בארץ יגיע למאות.
מדיניות הידוק החגורה כבר מורגשת בחיי היום-יום של עובדי אינטל ישראל: בשבועות האחרונים ביטלה החברה את תוכנית הליסינג למכוניות. עמדות הקפה המפוארות במשרדיה יוחלפו בעמדות פשוטות יותר, וייפסק מימון קווי הסלולר לעובדים שאינם זקוקים לכך לצורך עבודתם. לפי ההערכות בשוק, בשלב הבא תקוצץ החופשה בת החודשיים שכל עובד זכאי לה אחת לשבע שנים, וסביר גם שהבונוס השנתי המסורתי, בגובה 2-3 משכורות, יבוטל. ייתכן גם שהעובדים יידרשו בקרוב לשלם על האוכל והשתייה במתחמי העבודה, שעד היום היו חינם.
הסיכוי שהעסקה עם קוואלקום אכן תצא לפועל נראה כרגע נמוך: חוץ מהמורכבות הרבה והזמן הנדרש למיזוג של שתי ענקיות כאלה ולהטמעתן זו בתוך זו – רשויות התחרות בארה"ב ובמערב בכלל נוטות שלא לאשר חיבורים בסדר גודל כזה, שיוליד בבת אחת קונגלומרט אימתני ומסוכן. מצד שני – מאותו היבט של תחרות – לחברת ענק מאוחדת יש סיכוי טוב להתמודד עם השליטה המוחלטת של אנבידיה בשוק שבבי ה-AI ולהתחרות בה, והעוצמה שתצטבר אצל שתיהן תוכל להחזיר לאמריקה עטרה ליושנה בתחום השבבים מול סין הענקית.
5 צפייה בגלריה
מנכ"לי אינטל ישראל, דני בן עטר וקרין אייבשיץ-סגל. מדיניות הידוק החגורה כבר מורגשת בחיי היום-יום של העובדים בישראל
(צילום: ריאן פרויס)
קוואלקום תרוויח בגדול: היא התמחתה כל השנים בפיתוח שבבים לטלפונים ניידים, ורכישת אינטל עשויה לסייע לה בכניסה חלקה יותר לתחום פיתוח המעבדים. יש פחות היגיון מבחינתה ברכישת פעילות הייצור של אינטל: קוואלקום לא התמחתה מעולם בייצור, ואת השבבים שמפתחים מהנדסיה היא מייצרת במיקור חוץ. אבל ייתכן שה"מחיר" יהיה כדאי, גם אם תידרש לקחת איתה את ה"נדוניה" כולה.
בינתיים, קוואלקום מעסיקה בעולם כ-45 אלף עובדים, פחות ממחצית העובדים של אינטל (כ-114 אלף), מהם כ-700 במרכזי פיתוח בחיפה ובהוד השרון. לאורך שנים היא התמחתה בשבבי תקשורת. רק כשנולד האייפון, קוואלקום הבינה את הפוטנציאל והחלה לפתח לסמארטפונים לא רק מודמים — אלא גם ערכות שבבים מלאות. שבב הסנאפדראגון שהיא מייצרת עבור מכשירים סלולריים הוא ה"מוח" שאחראי כמעט על כל ביצועיהם – מהקליטה הסלולרית והאלחוטית, דרך תצוגת המסך ואיכות השמע, ועד לווידיאו ולסלפי.
מדובר בערכת שבבים משוכללת מאוד, שיש לה 50 וריאציות לפחות. קוואלקום מוכרת ליצרניות כמו סמסונג ושיאומי את הערכה בגרסה בסיסית, והמהנדסים שלהן מכיילים ומכווננים את המערכת בתוכנות לפי טעמם, מותחים את היכולות שלה, מוסיפים ממשקים, ומערכת השיווק המשומנת שלהן מציגה את התוצאה כפיתוח עצמאי. קוואלקום, בשקט, מלווה את כל התהליך, לוקחת את הכסף ומוותרת על הכבוד.
לפי אנליסטים בארה"ב, הסיכויים לתפנית חיובית במצבה של אינטל לא גדולים, אבל עדיין סבירים. הקיצוץ בעלויות יכול לעזור. טכנולוגיית ייצור השבבים החדשה שהיא מבטיחה להריץ בשנה הבאה יכולה לשפר את הרווחים ולייצר אמון מחודש. דם חדש יכול להזרים גם החוזה בשווי שלושה מיליארד דולר שחתמה לפני כשבועיים עם הממשל האמריקאי. אבל כדי שכל אלה יקרו היא זקוקה למנהלים קצת פחות זחוחים מאלו שהובילו אותה בעשורים האחרונים, ולהרבה יותר מזל.
פורסם לראשונה: 00:00, 24.09.24
