הפעם אנחנו לא אשמים, אומר גיא ברקוביץ', מנכ"ל Waze, האפליקציה הישראלית הפופולרית בעולם. ברקוביץ' מבין היטב את תחושת חוסר האונים של הנהגים המנסים בימים אלה למצוא את עצמם בעזרתה בכבישי חיפה, הקריות וצפונה, ולא רק: שיבושי ה-GPS היזומים של צה"ל היגרו באחרונה גם לגוש דן, יחד עם הטילים והכטב"מים האיראניים והחות'יים. מבחינת Waze רובנו – תלוי בזווית הרכב — ממוקמים סמוך לשדה התעופה רפיק אל-חרירי בביירות.
בפעם האחרונה שתחזיות התנועה של Waze איבדו כל קשר עם המציאות בכבישים, בתקופת הקורונה, החברה הייתה דווקא כן אחראית למחדל: האלגוריתם המהולל שלה הסתמך יותר מדי על נתוני עבר ופחות מדי על נתוני זמן אמת. הרגלי הנהגים השתנו במגפה בבת-אחת, כמות התנועה בכבישים בארץ עלתה ביותר מ-25%, והתוכנה המורכבת שבנו ב-Waze בעמל רב נכנסה לטרלול מסוכן.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות נוספות רק למנויים:
"בדיעבד", אומר היום ברקוביץ' (55) ממרומי הקומה ה-15 במטה Waze במגדלי אמפא בתל-אביב, "תקופת הקורונה עשתה לנו טוב. ניצלנו אותה לשכתב את תשתיות התוכנה שלנו ולשלב למידת מכונה. היום האלגוריתם הרבה יותר מורכב, והוא כולל שילוב נכון יותר של נתוני זמן אמת, נתוני היסטוריה, וגם נתוני ההתנהגות האישית של הנהג. יותר מזה: עשינו גם הרבה שינויים אחרים באלגוריתם, שיודע היום להתאים את עצמו טוב יותר לסיטואציות שמשתנות באופן דרמטי. למשל, בזמן אסונות – בין אם אלו מתקפות טילים על ישראל ובין אם זה הוריקן גדול או שריפות ענק בקליפורניה – היום אנחנו יודעים לזהות חסימות כבישים באופן אוטומטי, עוד לפני שבכלל דווח עליהם".
שיבושי ה-GPS בארץ לא הניעו אתכם למהלך דומה – לא השקעתם בניסיון לפתור את הבעיה.
ברקוביץ': "זה משהו שהתלבטנו בו. אנחנו מודעים לבעיה, שמשפיעה אגב על כל האפליקציות שהן מכוונות מיקום, לא רק על Waze. אבל החלטנו לא לפתח אלטרנטיבות חלקיות, כי בסופו של יום, אפליקציית ניווט מבוססת על מיקום, זו המהות שלה. איפה שיש הפרעות GPS כאלה ואחרות – אנחנו ממליצים לאנשים ללמוד מראש את המסלול".
לא רק עם הפרעות ה-GPS מתמודדים הנהגים הישראלים מאז המלחמה. התחושה הכללית היא שמעולם לא היה כאן כל כך פקוק. אין כמו מאגר הנתונים העצום של Waze כדי לקבוע שאנחנו לא סתם אוהבים להתלונן. על פי נתוני החברה התחושה נכונה — הפקקים הבלתי נסבלים במדינה הפכו במהלך המלחמה לבלתי נסבלים עוד יותר. מניתוח של עשרות קטעי הכביש המשמעותיים ביותר בארץ ניכרת האטה של 3%-4% במהירות הנסיעה הממוצעת בשעות העומס בהשוואה לשנה שעברה. בין הסיבות האפשריות: רוב הישראלים נשארו השנה בארץ, בגלל השמיים הסגורים. ומה שמעניין לא פחות — בחברה מזהים חוסר עקביות בהרגלי הנסיעה: השעות והמסלולים פחות חוזרים על עצמם, והנהגים כבר לא יודעים למה לצפות כשהם עולים על הכביש.
אוקי, העומסים בכבישים נוראיים. אבל Waze תורמת לכך בזה שהיא מבטיחה ולא מקיימת. כשאתה יוצא לדרך היא מציגה שעת הגעה אופטימית, אבל במהלך הדרך מעדכנת אותה כל הזמן כלפי מעלה.
"האמת שאני קצת מופתע לשמוע, כי אני מקבל המון פידבקים הפוכים על רמת הדיוק שלנו. כמובן שיש תמיד מקרי קצה. מדי פעם קורה שמישהו מהעורכים (מתנדבים ותיקים שמסייעים בעידכוני המפות — י.ו) שאנחנו סומכים עליו לוחץ בטעות על כפתור המדווח על שלג בכביש ביום קיץ שמשי, וזה הופך לבדיחה ברשתות החברתיות. אבל ככלל הגענו לרמת אמינות מאוד מאוד גבוהה".
בעבר אמרת שיש לכם בערך עשרה אחוזי פספוס.
"היום אנחנו עומדים כבר על כ-2.5 אחוזי טעות מהערכת הזמן הראשונית. אבל זה קצת מורכב: כשאתה מדבר על פספוס, אתה צריך לנפות מקרים שלא נסעת במסלול שהצענו לך – היום אנחנו מציגים לך אפשרויות שונות גם תוך כדי נסיעה. יש שיפור משמעותי, כי המודלים לומדים יותר טוב אותך ואת התנועה. אם בעבר המידע אצלנו היה יותר סטטיסטי וכללי, היום הוא יותר אישי".
האלגוריתם שלכם הוא חידה. אלו שיקולים אתם לוקחים בחשבון?
"בגדול, האלגוריתם לוקח בחשבון קודם כל את אורך הנסיעה: הרי ברור שאם אתה יוצא מחיפה לטבריה כשהשעה היא שבע בבוקר ותגיע לשם רק בשמונה וחצי, אני צריך להניח מה יקרה בשמונה וחצי, ולא רק לשקף את מה שקורה כרגע. אז האלגוריתם מחלק את הדרך לסגמנטים, ובכל אחד מהם הוא מחליט למה הוא נותן משקל יותר גבוה – לנתונים ההיסטוריים, למהירות הנסיעה הממוצעת שלך, למצב התנועה בזמן האמיתי, וגם מתי ואיפה תוך כדי הנסיעה הוא יתקן את עצמו לפי המצב בשטח. כמובן שאם הנסיעה קצרה, אנחנו ניתן משקל הרבה יותר גדול למה שקורה בזמן אמיתי. וגם כאן יש דקויות, כי אנחנו יודעים שבשבתות ובחגים למשל הסיפור שונה לגמרי, ואז הריל-טיים מקבל דגש, ויש גם הבדלים מסוימים בין ימים בשבוע".
ואין התייחסות להשפעת ההמלצה שלכם על הנהגים סביבי? הרי אם אתה ממליץ לכולם לנסוע דרך אותו רחוב, יצרת פקק חדש.
"זה לא קורה. המערכת יודעת ולוקחת את זה בחשבון: ברגע שאנחנו מורידים לרחוב מסוים מספר מוגדר של נהגים, נהגים אחרים מקבלים כבר הנחיה אחרת".
"תשתית הכבישים שכולם יכולים להשתמש בה היא סופית. כשיש אפשרות, אנחנו ננצל את התשתית הקיימת כדי להזרים את התנועה כמה שיותר טוב, יכעסו אנשים כמה שיכעסו"
אבל כל פעם מחדש אנחנו חוזרים ושומעים על תלונות של רחובות שקטים וקטנים שהפכו בגלל Waze לעמוסים ורועשים.
"כן, זו תופעת ה-NIMBY (ראשי תיבות של Not in my backyard, "לא בחצר האחורית שלי" — י.ו). תשמע, תשתית הכבישים שבה כולם יכולים להשתמש היא סופית, כשבמקביל כמות המכוניות רק הולכת ועולה. כשיש אפשרות, אנחנו ננצל את התשתית הקיימת כדי להזרים את התנועה כמה שיותר טוב, יכעסו אנשים כמה שיכעסו. קשה לי להבין את הכעס הזה, כי ברור שנהג שנמצא בדרכים אמור להשתמש בתשתיות הציבוריות שעומדות לרשות כולם, ובצורה הכי אופטימלית. ברור שאין לנו העדפה לכבישים צדדיים. אנחנו רוצים שהנסיעה תהיה בטוחה, וצריך להיות הבדל מאוד גדול כדי שניקח אותך דרך כביש צדדי שהוא גם יותר מסוכן".
אם כבר השלמתם עם העובדה שגוגל יודעת עליכם הכל בזכות המעקב השוטף אחר התנהגותכם ברשת, תארו לכם את התיק המפורט שהיא יכולה לבנות עליכם בזכות המידע שמצטבר ב-Waze גם על הרגלי הנסיעה שלכם, לצורך שימושים כמו מכירת פרסום. אנחנו שואלים את ברקוביץ' מהי תגובתו על השמועות שנפוצו בעבר, לפיהן Waze משתפת פעולה עם גופים מסחריים בבחירת הנתיבים המומלצים, מסיבות עסקיות.
"זה לא נכון. חד-משמעית. אני לא מבין איך אפשר להמשיך לומר את זה, כשבשנה וחצי האחרונות אנחנו באוויר בלי פרסומות בכלל. גם כשהיו פרסומות, מעולם לא שינינו בגללן את אלגוריתם הכוונת התנועה. הפסקנו את הפרסומות כי בנינו מערכת חדשה, וכל מנגנון הפרסום באפליקציה יופעל בקרוב באינטגרציה עם המערכות האוטומטיות של גוגל, כך שאפשר יהיה למכור הרבה יותר בקלות ולהרבה-הרבה יותר עסקים".
אתם הולכים לסתום את המסך שלי בלוגואים של חברות מסחריות?
"ממש לא. לא תראה יותר ממה שראית בעבר: אנחנו מחליטים כמה פרסומות נציג בכל פריים. סדרי העדיפויות יהיו לפי מי שמשלם יותר. זה סוג של מכרז אוטומטי ממוחשב, שמתרחש בזמן אמיתי מאחורי הקלעים במהירות של מאיות שנייה".
הזכרת את הניווט בהליכה ובאופניים – למה פיצ'ר כל כך חשוב לא נכלל ב-Waze? למה כדי לנווט בהליכה אני צריך לעבור ל"גוגל מפות"?
"אנחנו ב-Waze מאוד ממוקדים בנהיגה – וזה התחיל הרבה לפני הקדנציה שלי. האם נכון לקחת בחשבון גם ראייה יותר הוליסטית, שתאפשר לך להרגיש נוח יותר כשאתה מגיע לסוף הנסיעה ועובר להליכה? בינתיים אין לנו שום תוכנית להיכנס לזה".
Waze תמיד ראתה את עצמה כהרבה יותר מסתם מפה דיגיטלית המובילה נהגים ליעדם; מבחינתה היא אפליקציה קהילתית, שנעזרת בדיווחי המשתמשים עצמם כדי להקל על נהיגה בטוחה בדרכים. לפי ברקוביץ', רוב משתמשיה ביומיום בכלל לא נזקקים לה כדי להכיר את הדרך — אבל הם כן רוצים לדעת איפה הייתה תאונה, מתי כדאי לבחור במסלול אלטרנטיבי, איפה כביש נחסם, אם יש רכב שעומד בצד הדרך, או אם נפער בור שצריך להיזהר ממנו. זה הסל שבו היא מניחה כל השנים את עיקר הביצים שלה.
שני פיתוחים חדשים שחשפה Waze אתמול הם דוגמה מצוינת. הראשון, "אזורי בתי ספר", מצטרף לשורה של פיצ'רים מינוריים ששיחררה במהלך השנה: Waze תתריע בפניכם לפני הכניסה לאזור כזה, שבשעות מסוימות גדוש במיוחד בילדים ובהוריהם ומחייב האטה וזהירות מיוחדת. השני, המכונה "דיווח בשיחה", מעניין ודרמטי הרבה יותר: הוא מאפשר לנהג לדווח על הפרעות בדרך באמצעות דיבור חופשי. מעתה, אם תרצו לדווח על פקק, מפגע, תאונה או ניידת משטרה, תוכלו פשוט ללחוץ על לחצן חדש ולדבר בצורה חופשית לגמרי, כאילו שוחחתם עם חבר. מאחורי הקלעים מאזין לכם מנוע ה-AI של אמא גוגל, "ג'מיני", שיודע לפענח את ההודעה ולהפיק ממנה תובנה שתתורגם מיידית לאזהרה על המסך עבור כל הנהגים. התכונה תושק בהתחלה באנגלית בלבד, ובתוך פחות מחודשיים בשפות נוספות, כולל עברית. 11 שנים אחרי שנרכשה על ידי גוגל, Waze מציגה לראשונה תכונה מרכזית שמבוססת במוצהר על טכנולוגיה של החברה-האם.
סוף-סוף. הדיבור האחרון בברנז'ה היה שגוגל בכלל פועלת כדי להטמיע את Waze בהדרגה בשירותים המסורתיים שלה ולא להפך – ש-Waze תטמיע טכנולוגיות של גוגל.
"יש בינינו סינרגיה מלאה. אנחנו משתמשים בתשתיות ה-AI האדירות שהולכות ומתקדמות בגוגל, ובמקביל תורמים לאימון המודלים את המידע העצום שנאסף אצלנו. אם הגרסה הבאה של ג'מיני תהיה משופרת יותר — גם הביצועים של Waze ישתפרו. אני חושב, למשל, ש'גוגל מפות' הופכת ליותר מדויקת – גם בארץ – בין השאר בזכותנו.
"מצד שני, יש לנו את הצוותים שלנו, שכותבים בעזרת התשתיות של גוגל פיתוחים ספציפיים עבור Waze. לרשות עורכי המפות שלנו עומדים היום כלים כמו תמונות לוויין ומיפוי מעודכן שמגיעים מ'גוגל מפות'. יש גם מחקרים אקדמיים שנעשו בגוגל, בהיקפים מדהימים, ואנחנו נעזרים בהם. היום, אם אתה מחפש מקום כלשהו — חנות, מסעדה, אולם אירועים — ב-Waze, אתה תקבל גם תוצאות שמגיעות מגוגל. יש פה מצב של Win-Win לכולם".
18 שנים חלפו מאז הקים אהוד שבתאי, סמנכ"ל טכנולוגיות בחברת הייטק, פרויקט בשם FreeMap Israel, שהוליד בתוך שנתיים את הסטארט-אפ Waze. אפליקציית הניווט החברתית השובבה, שהסתמכה על דיווחי נהגים מהשטח, הפכה במהירות ללהיט מטורף. אחרי שגוגל הענקית שמה עליה עין, היא הפכה גם לבוננזה ענקית למשקיעיה: גוגל רכשה אותה ב-2013 תמורת כ-1.1 מיליארד דולר, ובכך יצרה את חד-הקרן הישראלי הראשון.
ברקוביץ' כיהן אז כסמנכ"ל פיתוח ב"גילת לוויינים" ופיספס את האקזיט הגדול: אשמתו בלבד: חברו הטוב, המנכ"ל דאז של Waze, נועם ברדין, הפציר בו שוב ושוב להצטרף לחברה, אבל הוא העדיף לחכות "שתגדל". רק שלוש שנים אחרי הרכישה, ב-2016, הצטרף אליה כמנהל הפיתוח. ב-2021 מונה למנהל מרכז הפיתוח בארץ, ולפני כשנה וחצי – למנכ"ל החברה.
גוגל, בהחלטה יוצאת דופן מבחינה עסקית, בחרה שלא להטמיע את Waze בתוך שירותי המיקום הקיימים — והמצליחים — שלה. היא איפשרה לה להמשיך ולתפקד כמין סטארט-אפ עצמאי בחברה, עם מותג ולקוחות ומערך פרסום משלה. נועם ברדין המשיך לכהן כמנכ"ל עוד שבע שנים. עם לכתו נראה היה שאופציית המיזוג חוזרת: החברה מינתה ל-Waze מנכ"לית לא ישראלית, נהא פאריק (שכיהנה בתפקיד שנה בלבד עד שהוחלפה על ידי ברקוביץ'), ושנה אחר כך שילבה את החברה בתוך מחלקת שירותי המיקום שלה, GEO. ביוני 2023 בוטל מערך הפרסום העצמאי של Waze, מהלך שהביא גם לפיטורי עובדים בחברה.
אתה לא מודאג? אם זה נראה ונשמע כמו ברווז — אולי זה באמת ברווז?
"כמו כל מנהל אני תמיד מודאג — אבל אני רואה את זה הפוך לגמרי: השילוב ב-GEO הוא יתרון. אני נלחמתי עליו. זה נותן לנו חיבור ישיר לכל הכלים של גוגל. Waze היא לא מוצר מקביל ל'גוגל מפות'. 'גוגל מפות' מספקת מגוון אפשרויות גדול בהרבה: ניווט בהליכה, נסיעות בתחבורה ציבורית, 'סטריט-ויו', חיפוש מסעדות ועוד. אבל Waze מציעה משהו ייחודי: היא יודעת למצות הכי טוב את החיבור בין טכנולוגיה וקהילה בתחום הניווט בדרכים. לשתף קהילה ענקית של פעילים מתנדבים – 250 אלף איש ברחבי העולם — ולייצר בעזרתה ערך מוסף משמעותי למאות מיליונים. עד שהצטרפנו ל-GEO, גוגל כמעט לא עשתה שימוש ביתרון הזה. עכשיו אני חלק מהגוף המנהל את כל עסקי המיקום והניווט של גוגל — יחד עם מנהלי 'גוגל מפות' ו'גוגל ארץ' ו'גוגל אוטו' ו'גוגל סטריט-ויו' ואחרים – ומדווח ישירות לסמנכ"ל גוגל, כריס פיליפס. אנחנו מביאים לשולחן הזה יתרון עצום — את הנתונים ה'חיים' על מצב הכבישים".
וזהו?
"יש אצלנו נתונים שלא תראה ב'גוגל מפות', שהוא יישום שמגיע למיליארד משתמשים ונדרש לרמת אמינות של 120%. אנחנו מוכנים לקחת יותר סיכונים כדי לספק סיוע אמיתי לאנשים. הנה דוגמה אקראית: בישראל יש מערך של דפיברילטורים — מכשירים מצילי חיים במקרה של התקפי לב — שממוקמים בכל מיני מקומות ציבוריים. האם נכון שאציג אותם על המפה שלנו או לא? כי הרי יכול להיות שמכשיר מסוים יהיה תקול בדיוק כשיהיה בו צורך, או שפשוט לא יהיה, ובוזבז זמן שיכול היה להציל חיים. יש פה שאלות סבוכות, גם משפטיות. ב-Waze אנחנו נהיה יותר פתוחים מאחרים לקחת את הסיכון הזה, בגלל הניסיון מול הקהילה שלנו: אנחנו מקבלים מהם עדכונים שוטפים, שמאפשרים מידע מדויק יותר".
ואיך אתה מסביר את ביטול מערך הפרסומות?
"כשחברנו ל-GEO הבנו שאנחנו עובדים בחברה שיודעת למכור הכי טוב פרסומות: בגוגל יש מערכת שעושה את זה בצורה אוטומטית וחוסכת אנשי מכירות. מעכשיו, אם אתה בעל עסק, תוכל להיכנס פשוט לאתר, למלא שאלון מאוד מפורט, ולבחור בכל אחת מאופציות הפרסום שלנו".
הפיצ'רים החדשים הם פתיח לשילוב מתקדם יותר של AI ב-Waze עם הזמן?
"AI הוא לא פיצ'ר בפני עצמו. זו טכנולוגיה שאפשר להשתמש בה כדי לשפר ולספק תכונות נוספות. אם נלמד את ההרגלים שלך — למשל את הדרך שבה אתה מעדיף לנסוע לעבודה וממנה – טוב יותר בעזרת 'סוכן AI', נוכל להציע לך ביום מסוים להעדיף דרך אחרת מסיבה מסוימת, וביום אחר דווקא להישאר בדרך הזאת, למרות שהיא כרוכה בהפסד של כמה דקות. ובכלל, נוסיף המון פיצ'רים שאמורים לסייע בנהיגה יותר בטוחה, מותאמת אישית ויותר מקומית".
מקומית? תן לי דוגמה לפיצ'ר מקומי.
"יש בעולם חוקים ותקנות מאוד מקומיים, לפעמים מוזרים. בברזיל, למשל, בכמה ערים גדולות, אפשרות הכניסה עם רכב פרטי לתוך העיר תלויה בספרה האחרונה במספר הרישוי שלך — אם הוא זוגי, הכניסה מותרת רק בימים זוגיים, אם לא, אז רק בימים לא-זוגיים. Waze תזהיר אותך על זה. יש רחובות בעולם, שבשעות מסוימות סגורים לרכבים פרטיים ופתוחים רק לתחבורה ציבורית. באירופה יש הרבה כבישים למנויים מסוגים שונים. גם בארץ, יש את כביש 6 ואת מנהרות הכרמל בחיפה וכו'. אנחנו משלבים בכל מקום את החוקים והניואנסים המקומיים, לפי שעות וימים".
לעומת זאת, כשאני נכנס למנהרה עם Waze, אני עדיין אובד עצות כשאות ה-GPS נעלם פתאום.
"דווקא את הבעיה הזו פתרנו. הוצאנו מוצר מבוסס בלוטות' בשם 'ביקון' (Beacon), מכשיר בגודל כף יד, שהשותפים שלנו — עיריות למשל או משטרות – יכולים להתקין במנהרות, והוא מאפשר המשכיות של אות המיקום. הוא הותקן כבר במנהרות הכרמל ובמנהרות כביש 6 ושרונה, וזה הוריד את מספר התאונות שם, כי הנהגים כבר לא מתבלבלים בין היציאות".
שבועיים בלבד אחרי פרישתו מהחברה טען נועם ברדין בראיון ביקורתי מאוד נגד גוגל, כי מאז שרכשה את Waze היא התייחסה אליה רק כ"חממת רעיונות" ולא השקיעה בקידומה. עובדה, עד היום היא לא מהווה חלק מחבילת אפליקציות ברירת המחדל של גוגל בכל סלולרי.
"לא רק שגוגל השקיעה ב-Waze, יש תחומים שבהם היא השקיעה מעל ומעבר, והיא מחויבת להשקיע בהמשך, שזה מה שחשוב לי וזו הסיבה שבגללה אני בתפקיד", עונה ברקוביץ'. "גדלנו בשלוש השנים האחרונות, במיוחד בשנה האחרונה, יותר ממה שגדלנו אי פעם. התקציבים שלנו ב-2024 וגם ב-2025 לא נפגעו. המרכז שלנו בישראל ממשיך לצמוח – כל זה לא בא בלי השקעה. נכון שגוגל לא כוללת את Waze באפליקציות ברירת המחדל שלה, אבל מנקודת הראות שלנו עדיף שאנשים יתקינו אותנו מרצונם, כי הם רוצים ערך מוסף. אני אישית לא דוחף לזה, כי זה יחייב אותנו לעמוד בעוד יותר כללים פורמליים של אמינות מוחלטת".
"נכון שגוגל לא כוללת את Waze באפליקציות ברירת המחדל שלה, אבל מבחינתנו עדיף שאנשים יתקינו אותנו מרצונם, כי הם רוצים ערך מוסף. אני אישית לא דוחף לזה, כי זה יחייב אותנו לעמוד בעוד יותר כללים פורמליים"
ברדין טען ש-Waze סובלת מהגרוע בכל העולמות: האתגרים של סטארט-אפ עם המגבלות של תאגיד.
"אסור ל-Waze להתנהל בגוגל כמו סטארט-אפ. זה עולם אחר לגמרי. אני לא יכול להרשות לעצמי את הלוקסוס של זלזול בבירוקרטיה. אני כועס על מי שאומר שבירוקרטיה זה דבר שלילי, ואני מנסה בכל כוחי להסביר – גם במדינה שבה אני חי – שבירוקרטיה זה קודם כל סדר, וסדר עוזר לנו לחיות הרבה יותר טוב. לגוגל יש מיליארדים של משתמשים ול-Waze יותר מ-180 מיליון ביותר מ-185 מדינות, מתוכם 1.5 מיליון בארץ, אחרי ששילשנו את מספרם בשנים האחרונות. ואם קודם היינו מתחת לרדאר – כשאנחנו בפרונט אנחנו גם הופכים למטרה. אם קודם הקצבנו, נגיד, רק 20 איש לעיסוק באבטחת התוכנה, עכשיו אנחנו נדרשים לעמוד ברגולציות הנוקשות של אירופה ולגייס נוספים. אם בתחילת הדרך Waze הייתה יכולה להעלות לאוויר פיצ'ר ניסיוני ופשוט לראות איך המשתמשים מגיבים אליו – היום אתה חייב להעלות אותו רק לנסיינים נבחרים, להודיע להם על זה לפני כן, ולבדוק כיצד הם מגיבים. לפעמים, לצורך פיתוחים מסוימים, אני מקים פה איזו קבוצה צדדית ש'רצה על זה' בלי מגבלות. אבל ברגע שהיא מגיעה לפיתוח שמשתלב במוצר – אני מכניס אותו חזרה לתוך התבנית הארגונית".
אתה לא רוצה להיות הילד הפרוע של גוגל.
"לא. למרות שיכול להיות שאני נחשב כזה מדי פעם. אני רוצה להיות זה שחושב אחרת, שמוצא איך להגמיש את התהליך, להביא את החשיבה הלא-סטנדרטית".
לאורך תקופה ארוכה Waze דחפה את פיצ'ר ה"קארפול" — נסיעה משותפת של כמה אנשים ברכב אחד – עם סיסמאות יפות של חיסכון וקיימות. ב-2022 ירדתם מזה. למה?
"הנה, זו דוגמה למשהו שנעשה כשהיינו מחוץ לקבוצת GEO. הייתה פה השקעה פנומנלית בניסיון לשנות את הרגלי הנסיעה והנהיגה. זה לא הצליח, ולדעתי היה כאן שילוב של כשל במוצר ושל העובדה שהוא הקדים את זמנו. אני הובלתי את ההחלטה להפסיק את זה: ההשקעה האדירה פגעה בשירות המסורתי שלנו ולא איפשרה להמשיך ולפתח אותו. אי-אפשר לעשות הכל".
"ה'קארפול' הייתה השקעה פנומנלית בניסיון לשנות את הרגלי הנסיעה. זה לא הצליח, לדעתי בגלל שילוב של כשל במוצר ושל העובדה שהקדים את זמנו. החלטנו להפסיק: ההשקעה האדירה פגעה בפיתוח השירות המסורתי שלנו"
האם Waze היא עדיין חברה ישראלית בעיניך?
"כמובן. מרגישים את זה פי כמה בשנה הזו. בכירים בחו"ל שעובדים איתנו חוזרים ואומרים לי שזה לא נורמלי: העובדים שלנו בארץ עבדו יותר קשה מאי פעם וגיבו גם חברים שהיו במילואים, כי הם רצו להראות לכל העולם שאנחנו יכולים למרות הכל. אגב, יצרנו פה, בסיוע קהילת עורכי המפות שלנו ובשיתוף 'חמ"ל אזרחי', קמפיין מיפוי של משקים וחוות בכל רחבי הארץ הזקוקים למתנדבים. בשורת החיפוש באפליקציה יכולת לחפש משקים כאלה. זה דומה קצת למיפויים שביצענו של אנדרטאות לחללי צה"ל הפזורות בארץ, ושל מפגשי 'זיכרון בסלון' עם שורדי השואה".
תגיד, בדקתם פעם מה קורה למוח האנושי אחרי שהוא מתמכר לניווט האוטומטי ב-Waze ומפסיק להסתמך על יכולות הניווט הטבעיות?
"לא, אבל אני זוכר את הטלפונים הראשונים שאיפשרו 'חיוג מהיר' — לחיצה ארוכה אחת במקום מספר ארוך. כשאמא שלי בדקה פעם אם אני זוכר את מספר הטלפון שלה, אמרתי לה: 'ברור, איזו שאלה — 1 ארוך'. מצד שני, בניגוד למה שחושבים, לדעתי המוח שלנו דווקא נדרש היום לטפל בהרבה יותר נושאים מבעבר, וכשאתה מקל עליו בתחום אחד הוא לא מתנוון, הוא פשוט עוסק יותר בתחום אחר".