Star Wars Jedi: Fallen Order הוא משחק לא צפוי. קודם כל, כי הוא טוב - ומשחק הרפתקאות טוב ביקום של מלחמת הכוכבים לא ראינו יותר מעשור, אם לא סופרים את סדרת הלגו. שנית, כי הוא שואב השראה ממקורות לא צפויים. ושלישית, כי אין לדעת באיזו דרך הוא יישבר בכל רגע נתון.
(צפו בסקירה של אביתר כהן)
וכדי לא להתעסק בבעיות הטכניות יותר מדי בהמשך הביקורת, נאמר כבר עכשיו: יש לא מעט כאלה, והן שונות מפלטפורמה לפלטפורמה. בפלייסטיישן 4 פרו, למשל, יש זמני טעינה מזעזעים - צפו ל-40 שניות לכל הפחות בין מות הדמות שלכם לטעינת השמירה הקודמת. לפעמים זה מגיע לדקה וחצי. ויש קטעים במשחק שבהם תמותו לא מעט, כנראה. בייחוד בתחילת המשחק, זה קצת בלתי נסבל: שעת המשחק השנייה שלי התחלקה די שווה בשווה בין ניסיון לנצח מפלצת לבין גלישה בטוויטר בזמן טעינת השמירה.
במחשב ובאקס-בוקס זמני הטעינה קצרים יותר, אבל יש בעיות אחרות. לפעמים אין רצפה. ורצפה, גבירותיי ורבותיי, זה דבר חשוב בכל עולם, בין אם הוא אמיתי או וירטואלי. ויש גם בעיות מינוריות יותר, כמו זמני תגובה ואויבים עם בינה מלאכותית שבורה.
כל אלה אינם אופייניים כל כך לאולפן Respawn שפיתח את המשחק הזה. שלושת המשחקים הקודמים שלו - שני כותרי טייטנפול ו-Apex Legends, היו מלוטשים הרבה יותר בהשקה. אפשר לחשוד ב-EA המפיצה שרצתה להוציא את המשחק בזמן לסרט מלחמת הכוכבים החדש, ויש להניח שעם הזמן חלק ניכר מהבעיות יתוקן.
Fallen Order מתרחש חמש שנים לאחר סיום טרילוגיית הפריקוולים של מלחמת הכוכבים. האימפריה מעצימה את השליטה שלה בגלקסיה, רוב אבירי הג'דיי מתים, וכולם באופן כללי נורא עצובים. קאל קסטיס, גיבור המשחק, התאמן בעבר תחת אביר ג'דיי, אך תחילת המשחק מוצאת אותו עובד בפירוק ספינות חלל לצרכי מחזור וחלפים. ספוילר: זה לא נמשך הרבה זמן! דבר מוביל לדבר, יאדה יאדה, ועכשיו מסדר ציידי הג'דיי של האימפריה בעקבותיו. אך עם האויבים החדשים, מגיעים גם חברים חדשים: אבירת ג'דיי לשעבר וטייס ספינת חלל חובב הימורים.
לא מצילים את הגלקסיה
15-20 השעות שאחרי פורסות סיפור מוגבל למדי מבחינת השאיפות שלו - אף אחד כאן לא מפוצץ שום כוכב מוות, ואין גם ניסיון להציל את הגלקסיה - אבל מגובש ומעניין. הן הדמות של קאל, והן הסובבים אותו, הם דמויות מעניינות עם קווים עלילתיים שאשכרה מקדמים אותם. ההרפתקה ב-Fallen Order משנה את הדמויות, וזה כבר טוב.
זה מרשים במיוחד לאור זה שהמשחק מצליח לפעמים לייצר אשליה של עולם גדול עם התקדמות שאינה בהכרח ליניארית. בשלב מוקדם, למשל, תתבקשו לבחור לאיזה כוכב לכת לטוס. המשחק אומר לכם שאחד יהיה קשה יותר מהשני, אבל הוא לא עוצר בעדכם - לא בהתחלה לפחות. הוא אפילו יתגמל אתכם על האתגר שתקחו עליכם, רגע לפני שיעצור אתכם באמצעות מכשול שיכריח אתכם לחזור אחורה ולהתקדם בצורה "הנכונה".
אך מה עושים ב-Fallen Order? זו שאלה שאת התשובה עליה גם המשחק לא ממהר לתת. בתחילת הדרך, הוא נראה כמו Uncharted - משחק הרפתקאות עם קטעים מתוסרטים אפיים. כבר בהתחלה תהיה רכבת שנוסעת במהירות גבוהה כשהיא מתפרקת, תוך שאתם קופצים מקרון לקרון ומנסים לא ליפול. אך מהר מאוד הוא חושף את טבעו - הכלאה בין משחקי הרפתקאות קלאסיים לבין משחקי פעולה טכניים שבהם כל אויב עלול להרוג אתכם אם לא תחסמו את התקפותיו, תברחו מהתקפות שאותן אי אפשר לחסום ותחכו לרגע הנכון להכות.
המשחק הוא יותר סקירו מ-Dark Souls, וברמת הקושי הנמוכה ביותר חלונות התגובה (הזמן שבו עליכם להגיב למה שהאויב עושה) גבוהים מספיק כדי לנטרל את רוב האתגר, אבל כבר ברמת הקושי השנייה כל מפגש עם אויב גדול או כמה אויבים קטנים הוא מאתגר. לקאל אמנם יש חרב אור, אבל היא מתנהגת יותר כמו חרב רגילה, ויש אויבים שמשום מה לא מתים אחרי שהנחתתם עליהם מכה אחת.
הכוח מתעורר
לאורך המשחק, קאל גם "נזכר" בכוחות שהוא איבד, המאפשרים לו להעיף אויבים, למשוך אותם אליהם, להאט אותם וכמה דברים נוספים. עלייה בדרגות, באמצעות נקודות שתקבלו על הצלחה בקרבות ובאתגרים אחרים, תפתח את היכולות האלה ותוסיף מהלכים נוספים לארסנל, אבל לא תשנה את מה שאתם עושים בצורה מהותית. במידה רבה, קרבות של תחילת המשחק דומים לאלה של סוף המשחק, רק שאתם מאומנים יותר ושולטים בצורה טובה יותר בקאל. כן תקבלו מספר שדרוגים לחרב האור, אבל גם הם בעיקר מגניבים.
באופן מעט מצער, קרבות התבררו כאחד הדברים הפחות-מעניינים מבחינתי ב-Fallen Order. לא בלתי-מהנה, אך גם לא פנטזיית כוח שאפשר לצפות ממשחק שבו לדמות הראשית יש חרב אור. וקבלת השראה מ-Dark Souls בתחום נקודות השמירה - כשאתם שומרים את המשחק, הוא מרפא אתכם, אך גם מחזיר לחיים את כל האויבים - לא בדיוק עוזרת כאן.
חוקרי הכוכבים
אך גם עם מערכת קרב שהדבר הטוב ביותר אותו אפשר להגיד עליה הוא "בסדר", סוד האיכות של המשחק אינו בה, אלא בעולם. Fallen Order ממש, ממש רוצה שתחקרו את חמשת כוכבי הלכת (וכמה שלבים בודדים) במשחק. לכל אחד מהם תצטרכו לחזור כמה פעמים, כי בכל אחד מהם יש אזורים שהגישה אליהם תלויה בכוחות שלכם. הוא גם משדר לכם בדיוק איפה המחסומים האלה: נקודות שאי אפשר לעבור מסומנות באדום במפה, ואזורים שעוד לא חקרתם מסומנים גם הם.
כשתחקרו את המפות העצומות של המשחק, תגלו מגוון רחב של פרטי מידע ולא מעט שדרוגים קוסמטיים. אלה, שכוללים תלבושות לדמות שלכם, רכיבים שונים לחרב האור ואפילו זרעים שאפשר להצמיח על ספינת החלל, לא יהפכו את המשחק לקל יותר, אבל האתגר שבמציאתם מהנה מספיק בפני עצמו. לעיתים רחוקות, תמצאו גם שדרוגים שכן יעזרו לכם, שאותם הייתם מקבלים בכל מקרה אך בשלב מאוחר יותר.
האריזה הגרפית והקולית של כל הדבר הזה תלויה אמנם בבעיות הטכניות בהן תיתקלו, אך כשאין תקלות, המשחק הזה יפה ממש. הנופים, חללי הפנים המפורטים, הרגעים הסינמטיים - הכל נראה מאוד מושקע. יוצאת הדופן היא האנימציה של פני הגיבור, אבל בתכל'ס, רוב הזמן כנראה תהיו מהופנטים לסיידקיק הרובוטי שלו, שגונב את ההצגה בכל סצינה בה הוא נמצא.
אז כן, Fallen Order רחוק מלהיות מושלם. אבל הוא טוב, וזה מספיק. קשה לי להמליץ עליו בפה מלא בגלל הבעיות הטכניות, אבל אם אתם רוצים משחק וידיאו של מלחמת הכוכבים, זו האופציה הטובה ביותר עבורכם היום.
המשחק זמין למחשב, פלייסטיישן 4 ואקס-בוקס וואן
