Mario Kart Live: Home Circuit הוא הניסיון החדש של נינטנדו להגדיר מחדש מה קונסולת סוויץ' יכולה לעשות. מכונת המשחקים שמלכתחילה מאפשרת לשחק הן במצב נייד והן בטלוויזיה כבר הפכה לפני כמה שנים ל"מוח" של צעצועים שאותם המשתמשים נדרשו להרכיב מקרטון, בסדרת Labo. עכשיו היא הופכת לשלט של מכונית מרוץ, בגרסת עולם אמיתי מרשימה של סדרת מריו קארט הוותיקה. בדרך, יוצרת נינטנדו את אחד ממשחקי המציאות הרבודה הטובים ביותר שראינו עד כה.
זו לא הפעם הראשונה שחברת המשחקים היפנית מביאה להמונים חוויית מציאות רבודה, שבה "שכבות" של מידע מולבשות על תמונה של העולם האמיתי. יחד עם שותפותיה ל"חברת פוקימון" וחברת Niantic היא כבר עשתה את זה בהצלחה רבה עם פוקימון גו. אבל הפעם מדובר בחוויה שונה בתכלית, כי מריו קארט הוא חוויה ביתית שמבוססת על אביזר מיוחד, מכונית הצעצוע.
המכונית שתקבלו אינה קטנה במיוחד. אורכה של מכונית לואיג'י כ-20 סנטימטרים, ורוחבה חצי מזה. היא בנויה מפלסטיק קשיח, בלי חלקים מתפרקים, ונראה כאילו נבנתה מתוך הנחה שהיא תיתקע בהרבה קירות. אם תרצו לקנות את המשחק, תידרשו לבחור בין מכונית מריו ומכונית לואיג'י, כשנינטנדו לא מוכרת בשלב זה מכוניות בנפרד. חשוב לציין: גלגלי המכונית מיועדים למשחק בבית. אתם לא אמורים להפעיל אותה על אספלט או דשא. עם שטיחים היא כן מתמודדת די טוב.
יחד עם המכונית, תקבלו בערכה ארבעה שערי קרטון ושני שלטים קוסמטיים שהמשחק יודע "להבין", המסמנים כיוון פנייה. בניגוד אליהם, שערי הקרטון הם חובה - מסלול מרוץ חייב לכלול את ארבעתם, והמשחק יודע לזהות אותם. השערים מתקפלים לצורה די שטוחה, וכשהם עומדים הם די יציבים, אך קרטון זה קרטון. הניסיון שלי עם צעצועי Labo היה די טוב, הם לא שינו את צורתם או התפרקו לאורך חודשים ארוכים, אבל לא ניסיתי לפרק ולהרכיב אותם כל הזמן. זו, אגב, פעולה שלוקחת דקות בודדות. אפשר להניח שבקרוב תתחיל נינטנדו למכור שערים נוספים לצרכנים, אבל קחו בחשבון שמדובר ברכיב קרטון שעליו תידרשו לשמור במצב טוב.
עוד דבר שכדאי לומר על תוכן האריזה - המשחק עצמו זמין להורדה בחינם מהחנות, ואינו מגיע על כרטיס משחק פיזי עם הערכה. זה אומר שאם אתם רוצים להתחיל לשחק מיד אחרי הרכישה, עדיף להיערך מראש.
תקלות בחיבור
תהליך החיבור בין המכונית לקונסולה קליל ולוקח פחות מדקה. כן כדאי להתעכב קצת על החיבור הזה. המכונית לא יודעת להתחבר לרשת ה-WiFi הביתית, אלא מייצרת חיבור WiFi עם הקונסולה. ואיכות החיבור היא, איך לומר, לא מדהימה. אין לנינטנדו מגבלת מרחק מוצהרת, אבל גם במסלול ברדיוס של 5 מטרים בבית היו לפעמים בעיות חיבור. מסלול גדול הרבה יותר במטבח משרדי ריק, בו נצפו פחות רשתות WiFi פעילות, עבד דווקא בלי בעיות.
לאחר שתחברו את הקונסולה, תראו על המסך שלה מכונית וירטואלית בסלון שלכם. המצלמה של המכונית הפיזית משדרת את אות הווידאו, והמשחק מלביש עליו את הרובד שלו. זו חוויה שברגעיה הראשונים היא לא פחות מקסומה. הנה לואיג'י המצוייר נוסע ברחבי הסלון שלכם ומפחיד את הכלב, ואם תסיטו את העיניים אל העולם האמיתי תראו לואיג'י "אמיתי" נוסע ברחבי הסלון.
המשחק עצמו כולל מספר מצבים. בעידן של ריחוק חברתי, המצב הרלוונטי ביותר לרובנו הוא מצב לשחקן יחיד. אלה מרוצים נגד דמויות ממוחשבות שדומים במידה רבה למרוצי מריו קארט האחרים. כשהמכונית הפיזית נתקעת במכשול, ניצוצות עפים מהמכונית הווירטואלית. כשהאויב הווירטואלי זורק עליכם שריון של צב ועוצר את המכונית הווירטואלית, זו האמיתית תעצור גם כן.
המרוצים האלה מתחילים משרטוט המסלול, שכאמור חייב לעבור דרך 4 השערים. ומצד אחד, רדיוס הפנייה של מכונית הצעצוע די נמוך, אבל בכל זאת תצטרכו סלון די גדול כדי לשרטט מסלול נוח. אלא אם יש לכם בית עצום, קשה לי להאמין שחוץ מהסלון יש עוד חדר שבו תוכלו להרכיב מסלול בנוחות.
זהירות, סופת חול
משמעות נוספת של העובדה שאתם משרטטים מסלול, היא שבכל פעם שתרצו לשחק במסלול אחר, תידרשו לצייר אותו לעצמכם מחדש. זו עלולה להיות טרחה. כן אגיד שהמשחק עושה לא מעט כדי לשנות קצת את החוויה שאתם מקבלים על אותו מסלול בין מרוץ למרוץ, באמצעות הלבשת רבדים של סביבות שונות כמו שלבים תת-ימיים ושלבים עם סופות חול (שבאמת גורמות למכונית לסטות). ויש גם מצב מראה, שהופך את התמונה שאתם רואים וגרם לי לפעור פה בהשתאות.
כמו במשחקים האחרים בסדרה, ברחבי השלבים מפוזרות קוביות שייתנו לכם בונוסים. חלקם התקפיים, כמו שריונות לזרוק על אויבים וקליפות בננה לפזר ברחבי השלב. אחרים מאיצים אתכם, אם כי לאו דווקא בצורה שתשמח אתכם.
עוד מכניקה שהיגרה לכאן ממשחקי מריו קארט האחרים היא ההחלקה בפניות, וגם כאן נעשה שילוב חכם מאוד בין המציאות לבין רובד המשחק. כאשר אתם פונים ולוחצים על הכפתור הרלוונטי, על המסך תראו את המכונית מחליקה למרות שהמכונית הפיזית פונה כרגיל. לאחר סיום הפנייה, כן תקבלו את ההאצה הרגעית שהתרגיל הזה נועד להשיג.
ואם כבר האצה, אספר כי בתחילת המשחק יש לכם גישה רק לשני סוגי המרוצים האיטיים ביותר: 50 ו-100 סמ"ק. אך אם תמשיכו לשחק, תוכלו לפתוח גם את 150 ו-200 סמ"ק, שיגרמו למכונית לנסוע משמעותית יותר מהר ברחבי הבית. המצבים האלה גם מרוקנים את הסוללה מהר יותר, כך נראה. המכונית, אגב, נטענת ב-USB-C, והסוללה התרוקנה לי אחרי כשעה-שעה וחצי של משחק. ההטענה לוקחת הרבה יותר זמן, אז אל תצפו ליום שלם של מרוצים סוערים.
חוץ ממהירויות חדשות, המרוצים יפתחו עבורכם גם מגוון של שיפורים קוסמטיים לדמות - תלבושות, צורות שונות למכונית הווירטואלית ועוד. אלה לא מאוד מעניינים, האמת, ולא משנים את המשחק.
יקר אבל מוצלח
חרף המגבלות שתיארתי, אני חושב ש-Home Circuit הוא מוצר מצוין. לא זול, לא חף מבעיות, אבל כזה שמספק חוויה ייחודית ומעניינת לילדים ולמבוגרים כאחד. השאלה שעליה הייתי ממליץ לכם לענות לפני הקנייה היא האם אתם מוכנים לייצר עבור עצמכם תוכן, היות והמשחק לא יכול באמת לספק לכם מסלולים.
באירוע וירטואלי שנינטנדו ערכה לפני השקת המשחק, סיפרו אנשי החברה בהתלהבות על כך שקופסאות קרטון קטנות יכולות להפוך למכשולים, ובריסטולים לתפאורה. וכשמנצחים בכל התחרויות, מה שלא ייקח הרבה זמן אלא אם תיצרו מסלולים ממש מסובכים, ההשקעה הזו ביצירת תוכן פיזי היא כנראה הדרך הטובה ביותר לתחזק את העניין במוצר - שכאמור, עולה לא מעט כסף. אם כן, צפויות לכם כאן שעות רבות של הנאה.
מחיר: 449 שקלים
