הדבר השני הכי חיובי שאפשר להגיד על Outriders הוא שיש בו דמות בשם שירה גוטמן. עם כל הכבוד לעולם משחקי הפעולה, כל משחק עם דמות בשם שירה גוטמן חייב לקבל על כך נקודות. והיא אפילו נולדה בתל אביב, השירה הזאת, אם כי משפחתה נטשה את החלום הציוני לטובת מונטריאול הקרה, אז המבטא שלה הוא קנדי-צרפתי.
הדבר האחד שטוב יותר משירה גוטמן ב-Outriders הוא שברגעיו הטובים ביותר, הוא מצליח לייצר חוויית משחק פעולה כיפית לשלושה שחקנים, בסגנון Gears of War ובמידה מסוימת גם דסטיני. עם סוגי דמויות שעובדים טוב אחד עם השני, ויכולות מיוחדות מעניינות לרובם, המשחק מצליח להעביר בכיף שעה-שעתיים עם שני חברים.
רק שכדי ליהנות ממשחק עם חברים, תצטרכו להתגבר על מספר מכשולים לא טריוויאליים בכלל שהמשחק מציב בפניכם: החל מבאגים וכשלי תוכנה ועד לעלילה שיכולה לגרום גם לאנשים הכי פחות אניני טעם בכל הקשור לסיפורים של משחקי פעולה לרצון עז לקפוץ מהחלון.
אני יכול להשקיע עכשיו כמה מאות מילים בתיאור עלילת Outriders, אבל לא מגיע לכם עונש כזה. אין באפיון עולם המשחק דבר אחד הגיוני. הכל אלים ומוזר בלי סיבה, כמעט בלי הומור למעט ויזואליה גרוטסקית בצורה קומית ממש. המנהרה הראשונה עם גופות שתלויות מהתקרה והקירות מופיעה כ-20 דקות לתוך המשחק, והיא לא תהיה האחרונה.
אפילו הדיבוב רע
מספיק לדעת שהדמות שלכם נמצאת על כוכב לכת שאינו כדור הארץ, כחלק ממאמץ התיישבות כושל של האנושות. אתם נקלעים למרכזה של מלחמה בין שתי קבוצות, שאת שתיהן המשחק מנסה לצייר כלא-בדיוק-שחור-או-לבן אבל רק אחת מהן בונה מנהרות שגופות הן חלק מהתפאורה שלהן. ויש גם כוחות-על, אנומליות מוזרות ורפרנסים צפויים ממש לקלאסיקה של ספרות מדע בדיוני. כל זה, כאמור, מתוסרט רע, אבל לא רק: המשחק גם מדובב רע והאנימציה של הדמויות בקטעי המעבר העלילתיים לא משהו.
אם תדלגו על העלילה ותתמקדו בכל שאר הדברים שיש למשחק להציע, תגלו משחק פעולה מודרני מגוף שלישי - מהסוג שבו כל שלב הוא מעבר בין זירת קרב אחת לאחרת. את הזירות תוכלו לזהות מקילומטרים: רובן גדולות מאוד, עם הרבה מקומות מחסה שישמשו גם אתכם וגם את האויבים שלכם. במשחקים אחרים המחסה הזה הוא שמכתיב את איך שהקרב מתפתח: כולם זזים מקיר לקיר, מארגז לארגז, ויורים. לזכותו של Outriders צריך להגיד שהוא לא כזה, אם כי המימוש של מה שהוא מנסה לעשות לא תמיד מוצלח.
מוקדם מאוד אל תוך המסע שלכם תצטרכו לבחור את סוג כוחות-העל שיש לדמות שלכם. הסוג הזה מכתיב הרבה מאוד לגבי הדרך שבה אתם נלחמים. יש, למשל, דמות שמטרתה לעזור לאחרים, עם כוחות ריפוי ותותח שאפשר לפרוס מרחוק כדי לעזור לחברי הצוות. הדמות הזו ממלאת את מד הבריאות שלה באמצעות כל נזק שהיא עושה לאויבים, ומותאמת יותר לירי מרחוק. זו גם הדמות הכי פחות מעניינת, כי היא זו שמשחקת על פי כללי משחקי הפעולה האחרים.
שאר הדמויות, החל מפיירומנסר ששורף את אויביו מטווח בינוני ועד ל-Devastator שיכול להתמודד עם הרבה אויבים, מקבלות את כוחן בחזרה כשהן עושות נזק באמצעות הכוחות שלהן, מה שמכריח את השחקנים האלה לא לירות מרחוק אלא להתקרב לאויבים ולרדוף אחריהם ברחבי השלב. זה היפוך מעניין של הדינמיקה במשחקים כאלה.
אאוץ', נשכו אותי
הבעיה היא שכדי לדרבן אתכם ללכת לתקוף אויבים ולקבל את בריאותכם בחזרה, המשחק צריך לדאוג לכך שתהיו פגיעים. והוא עושה את זה בצורה הכי מציקה שאפשר: האויבים שיורים בכם, לא מפספסים. האויבים שנושכים אתכם ופוגעים בכם בצורות אחרות יהיו לא פעם זריזים מכדי שתוכלו לברוח מהם. ובגלל שהמשחק עושה אפקט ויזואלי מציק כשאתם נפגעים, החוויה לא תמיד נעימה במיוחד.
כמו משחקים אחרים בז'אנר הזה, גם Outriders מלא באפשרויות שדרוג. אתם כל הזמן מקבלים כלי נשק וסוגי שריון חדשים, רובם עם יכולות מיוחדות. הדמות שלכם עולה ברמות, מה שפותח יכולות חדשות ומאפשר להשתמש בעץ שדרוג דמות כדי לשפר אותה עוד יותר. יש גם רכיבים שאיתם אפשר לשדרג ציוד קיים, ומטבעות שאיתם אפשר לקנות דברים.
המשחק מאפשר לכם גם לקבוע בכל רגע נתון את רמת הסיכון בה אתם רוצים להיות, באמצעות העלאה והורדה של "רמת עולם". לא מצליחים לעבור קרב בוס? אין צורך ללכת לחזור על משימות עבר כדי להעלות בדרגות, כשאפשר פשוט להביא את הבוס לרמה שלכם. כן, תקבלו בונוס נמוך יותר, אבל תוכלו להמשיך להתקדם. זה רעיון חכם והגיוני, עם מימוש טוב שמאפשר הורדה מיידית ברמה, בלי הצורך להתחיל את השלב מחדש.
הבעיה הגדולה היא ש-Outriders, כרגע, מטביע את כל הדברים הטובים שהוא עושה באוקיינוס של בעיות טכניות. יש אינספור כאלה, חלקן באגים ואילו אחרות נראות כמו בעיות תכנון. הנה רשימה קצרה:
- גרסת האקס-בוקס של המשחק מתרסקת בלי סיבה לפעמים.
- אם אתם משחקים עם עוד שני שחקנים והפסדתם בקרב, רוב הסיכויים הם שאחד מכם לפחות לא יחזור לחיים כמו שצריך, אלא כדמות בלי גוף ובלי יכולת לזוז - מה שיאלץ אותם להפעיל מחדש את המשחק.
- סמן המשימות לא תמיד מראה לכם את הדרך למשימה. לפעמים הוא מראה איך מגיעים למשימה שכבר סיימתם.
- אם כבר אספתם משימה וחברי הקבוצה האחרים לא, סימן הקריאה שלה לא יופיע אצלכם, אז לא תבינו לכיוון איזה סמן משימה הם הולכים.
- היכולת להחזיר חבר לקבוצה לחיים לא תמיד עובדת כמו שצריך.
- נדרשות בערך 5 דקות כדי להפעיל את המשחק, לבצע את תהליך האימות ולהיכנס ללובי המשחק.
אלה, כאמור, רק כמה מהבעיות בהן נתקלתי. יש עוד. הרבה. אם המשחק לא היה חינמי ב-Game Pass לאקס-בוקס, הייתי כנראה הרבה יותר עצבני עליו עכשיו.
כמעט ולא התייחסתי ל-Outriders כמשחק לשחקן יחיד, וזה כי הוא משעמם כשמשחקים בו ככה. אתם באמת צריכים צוות - בין אם של חברים או של אנשים רנדומליים שאיתם המשחק ישמח לצוות אתכם - כדי לנסות וליהנות ממנו. והנאה מהמשחק הזה היא בהחלט אפשרית, אבל בעיקר אם לא שילמתם עליו (כאמור, המשחק זמין כחלק מ-Game Pass) ואם אתם מוכנים להתעלם מכל הבאגים שיש לו.
זמין למחשב, פלייסטיישן 4, פלייסטיישן 5, אקס-בוקס וואן, אקס-בוקס Series S/X. מחיר: 299 שקלים.
זמין כחלק ממנוי Game Pass לקונסולות אקס-בוקס.
