"Endure and Survive”: אוי The Last of Us, איזה משחק מעולה תמיד היית. תרצו או לא, TLOU הוא ללא צל של ספק אחד ממשחקי הפלייסטיישן הטובים בכל הזמנים, וההצלחה שלו מדברת בעד עצמה גם אחרי קרוב לעשר שנים מראשית יציאתו אי שם בעידן הפלייסטיישן 3.
עוד קצת משחקים:
התזמון של The Last of Us Part I - רימייק מלא למשחק המקורי משנת 2013 - לא מפתיע בכלל: במליאת שנתיים למשחק ההמשך שהצליח לחולל סערה ולחצות את קהל המעריצים לשניים, ועם סדרה חדשה שתעלה בשנה הבאה לשירות הסטרימינג של HBO, אין ספק שהמותג שנבנה לנו כאן על ידי סוני ו-Naughty Dog ימשיך להשאיר עלינו חותם לעוד שנים רבות קדימה. אבל האם הרימייק שקיבלנו כאן עושה את העבודה כמו שצריך, או שמא מדובר במלכודת כסף קלאסית של סוני שרוכבת על המותג שכולנו אוהבים? הנה מה שחשבנו עליו.
ברוכים הבאים לאפוקליפסה
אם לא שיחקתם ב-TLOU מעולם תרשו לי להגיד לכם במלוא האהבה "תתביישו לכם", ובאותה נשימה "אוי כמה שאני מקנא בכם". כפי שציינתי קודם, מדובר במשחק שנחשב בעיני רבים (ואני ביניהם אם לא היה ברור) לאחד ממשחקי הפלייסטיישן הטובים בכל הזמנים, כך שאם אחרי קרוב לעשר שנים אחרי שהוא קיים טרם יצא לכם לשחק בו, אתם יכולים רק לשמוח שיש לרשותכם עכשיו את הגרסה הטובה ביותר שקיבלנו למשחק הזה אי פעם.
הסיפור של TLOU היה תמיד האלמנט העיקרי שהשאיר את השחקנים מרותקים למסך, ותרשו לי לא לפרט לכם ממנו יותר מידי למעט הבסיס של הבסיס: אנחנו משחקים את ג'ואל, ניצול ושורד אפרורי בעולם שעבר מגפה עולמית שגילחה את מרבית בני האדם מעל פני האדמה, או לכל הפחות הפכה את אלה שנדבקו בה לזומבים רצחניים שממשיכים להפיץ אותה ברחבי כדור הארץ. ג'ואל, שחי חיים לא קלים בכלל מאז פרוץ המגפה, נשלח למסור לידי ארגון בשם "הגחליליות" את אלי - ילדה בת 14 שאמורה, בצורה כלשהי, להביא לסיומה. מכאן והלאה לא אגיד מילה על העלילה מפאת חשיפה מאוד ברורה לספוילרים, אבל רק אגיד שמדובר בעלילה סוחפת, מותחת ומרגשת עד דמעות, שפשוט תרתק אתכם למסך לכל אורך 15 השעות שייקח לכם לסיים אותה.
לצד המשחק הראשי נקבל במסגרת הרימייק הזה גם את חבילת ההרחבה של המשחק, Left Behind, שזה כמובן תמיד נחמד לקבל אבל בכנות בעיניי לא מדובר בחבילת תוכן שתעיף לכם את הסכך כך שלא הייתי מרגש מזה יותר מידי.
השינוי?
הרימייק שקיבלנו כאן עושה דבר מאוד פשוט בבסיסו, והוא להביא את TLOU המקורי לרמת גימור עדכנית, כזו שיושבת בקנה אחד יחד עם משחק ההמשך, The Last of Us Part II, שיצא לשוק לפני שנתיים. על כן, הרימייק של המשחק המקורי בנוי כולו בתוך המנוע של המשחק השני, שכבר ב-2020 הציג אנימציות מרשימות ולא פחות ממדהימות לצד פירוט גרפי מרשים ואיכותי לכל אלמנט שהמשחק הציע, וגם כאן קיבלנו בדיוק את אותו הדבר.
אם לא שיחקתם במשחק המקורי ודאי לא תשימו לכך לב, אבל בתור מישהו ששיחק את המשחק הראשון גם על הפלייסטיישן 3 וגם על הפלייסטיישן 4, זה פשוט מדהים לראות איך ג'ואל, אלי, טומי ושאר הדמויות במשחק זכו לקבל את הנפח והעומק שמגיע להן הודות למנוע המשופר שיש לנו כאן - הבעות הפנים הפכו למציאותיות יותר (סצנת הפתיחה של המשחק מעולם לא הייתה מרגשת וכואבת יותר, ועוד לא התחלנו לדבר על סצינת הג'ירפה האהובה), הסביבה זכתה לנפח מרשים שמעניק לה עוד עומק - הכל פשוט מעוצב בצורה הקפדנית ביותר ועד לפרט העמוק ביותר שהמשחק הזה יכול לזרוק עליכם.
יחד עם זאת, יש כמה דברים שנשארו די אותו הדבר, והגדול שבהם הוא הגיימפליי: Naughty Dog, מפתחת המשחק, טענה כבר מראשית ההכרזה של הרימייק הזה שהמשחק יזכה לקבל כמה שינויים משמעותיים ביותר לגיימפליי, ואף הגדילה לקבוע שהרימייק שכאן "נבנה מחדש במיוחד לפלייסטיישן 5".
(וידאו: בן שפייר, Gamey)
בפועל, הגיימפליי ברמתו הבסיסית נשאר בדיוק אותו הדבר (חידות הסולם המעיקות עדיין כאן למי שתהה), ובאופן מעניין היה לי קשה מאוד לשים לב לשינויים משמעותיים בחווית המשחק - לפחות בתחילת הדרך. אחד הדברים שדי אכזבו אותי לגלות למשל זו העובדה שאפילו שנוטי דוג הבטיחה לנו אויבים חכמים יותר, בזמן המשחק שלי זכיתי לקבל את אותם אויבים טיפשים שכבר התמודדתי מולם לפני עשור. יחד עם זאת כשמעלים את רמת הקושי (שכעת חולקה לכמה קטגוריות שמאפשרות לנו להתאים כל אלמנט במשחק לרמת קושי שונה), הטיפשות יחסית מתפוגגת והאתגר בהחלט עולה, אבל עדיין, לא מדובר בשינוי תהומי לרמת השכל של האויבים ולרמת תחכום כפי שזכינו לקבל במשחק השני בסדרה, וחבל שכך.
יחד עם זאת ראוי לציין שאפילו שהוא מרגיש יחסית דומה למקור, עדיין יש כאן שיפור: התזוזה והשליטה בג'ואל מרגישה הרבה יותר מאוזנת בהשוואה לגרסאות הקודמות של המשחק (אפילו שאי אפשר לזחול כפי שקיבלנו במשחק ההמשך), ואדגיש שוב את הירידה לפרטים כאן בכל מה שקשור להבעות פנים ותזוזות של הדמויות השונות במשחק - ביצוע פשוט מרשים.
אציין לטובה שגם הסאונד של המשחק נהדר, בייחוד עם אוזניות בעלות תאימות לטכנולוגיות של הפלייסטיישן 5 (את הסקירה שלי ל-INZONE H9 כבר קראתם?) - קליקרים מעולם לא נשמעו מפחידים יותר. ועם כבר דיברנו על החומרה של הפלייסטיישן 5 - הרימייק הזה נהנה כמובן ממנוע הרטט הנהדר של בקר הדואלסנס ומהטריגרים האדפטיביים שלו (אם כי לא מדובר בניצול מרשים במיוחד של היכולות האלה), מאפשרויות משחק בקצב רענון גבוה וכמובן ממסכי טעינה מזעריים עד כמעט לא מורגשים.
לצד כל אלה יש עוד כמה פיצ'רים חדשים וטובים שהוכנסו למשחק, בהם תפריט הגדרות הנגישות העשיר שזכינו לקבל במשחק השני בסדרה, שכולל כמות פשוט מדהימה של אפשרויות על מנת להתאים את המשחק בצורה הטובה ביותר לכל סוג של שחקן. כמו כן, נוסף כמובן מצב Photo Mode מתקדם שיאפשר לכם לצלם תמונות עוצרות נשימה בקלות, מצבי משחק נחמדים כמו מצב Speedrun שיאתגר אתכם לסיים את המשחק כמה שיותר מהר ואפילו מצב Permadeath, שיביא לסיום המשחק במידה וג'ואל מת, אם במקרה חיפשתם דרך לאתגר את עצמכם באמת.
שדרוג ראוי או מסחטת כסף?
בשורה התחתונה, השאלה הגדולה שצריך לשאול על הרימייק הזה היא האם הוא שווה מחיר מלא של 70 דולר (או 308 שקלים ותודה לארצנו היפה), והתשובה לכך בעיניי די פשוטה: אם כבר יצא לכם לשחק בגרסה כזו או אחרת של TLOU המקורי - הרימייק הזה לצערי לא שווה את המחיר המלא שסוני מבקשת עבורו, אלא אם אתם ממש אוהבים את המותג ומחפשים לשחק במשחק המקורי שוב בצורה הטובה ביותר (ביום שהוא יוצע לנו במחיר של מקסימום 40 דולר יהיה על מה לדבר).
יחד עם זאת, אם אתם מאלה שמעולם לא שיחקו במשחק, כאמור כן מדובר פה ללא צל של ספק בדרך הטובה ביותר לחוות אותו. האם הדרך הזו שווה 70 דולר? על השאלה הזו תצטרכו לענות בעצמכם.
המשחק זמין לפלייסטיישן 5. מחיר: 308 שקלים.
עותק לסקירה סופק על ידי ישפאר וסוני אירופה
