פיפ"א מריו סטייל: Mario Strikers Battle League מחזיר את סדרת משחקי הכדורגל של מריו לקדמת הבמה אחרי 15 שנים של פגרה, ועל פניו היה שווה לחכות: המשחק מהנה בטירוף, צבעוני בטירוף וממכר בטירוף. מנגד - מדובר במשחק קטן שלחלוטין לא מצדיק את תג המחיר שלו, לפחות כרגע. אז האם מדובר במשחק ששווה את הזמן והכסף שלכם? תלוי מה אתם מצפים לקבל.
עוד קצת משחקים:
A Blast From The Past
עם כל כך הרבה משחקים וסדרות ספין-אוף על מריו, אני לא אופתע כלל אם מעולם לא שמעתם על סדרת משחקי מריו סטרייקרס. מדובר באחת מסדרות המשחקים הקטנות ביותר בדמותו של השרברב האייקוני, וכמות המשחקים בה דלה מאוד. למעשה, המשחק החדש בסדרה שיצא בימים אלו לקונסולות הנינטנדו סוויץ' מגיע 15 שנה אחרי קודמו, Mario Strikers Charged, שיצא לשוק אי שם בשנת 2007 לקונסולת ה-Wii המקורית.
למי מכם שמעולם לא שיחק מריו סטרייקרס, מדובר במשחק כדורגל מריו סטייל בו שתי קבוצות בנות חמישה שחקנים מתחרות בניהן במשחקי כדורגל יחסית קצרים שנמשכים קרוב לארבע דקות. את הקבוצות של שני הצדדים מרכיבה נבחרת הדמויות האהובה של העולם של מריו (ארבעה שחקנים ושוער). כאן למשל כבר נתקלתי באכזבה הראשונה - נבחרת השחקנים כוללת נכון לרגע זה עשר דמויות בלבד. למה יש כל כך מעט דמויות? אין לי מושג, אבל רק לשם ההשוואה, המשחק הקודם בסדרה (שכאמור כבר בן 15) כלל 12 דמויות זמינות למשחק, זאת לצד מערכת מגניבה של קפטנים. למה נינטנדו לקחה צעד אחורה וסיפקה פחות דמויות? כנראה שאת זה לעולם לא נדע.
כל אחת מהדמויות כוללת נתונים הייחודיים לה, שמשפיעים על תפקודה במגרש. באוזר (Bowser) למשל הוא דמות כבדה בעלת כוח התקפה חזק, ומנגד טואוד (Toad) אמנם חלש יותר, אבל הרבה יותר מהיר כתוצאה מכך. דבר נוסף שניתן לעשות עם כל אחת מהדמויות היא להלביש אותן בציוד ובבגדים מיוחדים שישפיעו באופן ישיר על נתוני המשחק שלהן. כל אחד מפרטי הלבוש יעלו לכם מטבעות, אותם תרוויחו על ידי ניצחון בטורנירים או במשחקים מהירים.
הגיוון בנתונים בין כל אחת מדמויות מאפשרת לנו לבחור בכל פעם הרכב קבוצה ייחודי, שישפיע מאוד על הדרך בה אתם מתפקדים בזמן המשחק. אהבתי מאוד שיכולתי במשחק אחד לבחור קבוצה שמתמקדת על כוח ובעיטות, ומשחק לאחר מכן לבחור קבוצה של דמויות מהירות שיאפשרו לי לתמרן את הכדור מהר בצד של היריב.
יורדים למגרש
אחרי שתארגנו לכם את הקבוצה שלכם תרדו למגרש ותתחילו לשחק, וכאן הקסם של המשחק באמת מתגלה: מריו סטרייקרס הוא ללא צל של ספק אחד מהמשחקים היותר מהנים שיצא לי לשחק על הסוויץ' השנה. המשחק מכניס אתכם ישר למוד של טירוף וחוסר סדר, ואני אומר את זה לחיוב. מהרגע ששריקת הפתיחה נשמעת הכאוס האמיתי מתחיל - אין חוקים, אין פאולים. אתם יכולים לתקל את האויב שלכם כדי למנוע ממנו להתקדם, לזרוק עליו שאר חפצים כגון שריונות צבים ופצצות, כל זה בזמן שאתם מנסים לשלוט בכל אחד מחברי הקבוצה שלכם ולהבקיע כמה שיותר גולים.
המשחק יתגמל אתכם מאוד אם תהיו מדויקים ותדעו לתזמן את המהלכים שלכם נכון - ניתן לתזמן בעיטות כדי לגרום להן להיות חזקות יותר וקשות יותר להדיפה של השוער, ואפילו ניתן לסובב בעיטות ולכוון אותם לחלקים שונים של השער. כמו כן, תוכלו כאמור לתקל את האויבים שלכם כדי למנוע מהם להתקדם, אבל גם תוכלו להתחמק מניסיונות התיקול שלהם, דבר שיעניק לכם בוסט של מהירות אם תתחמקו ברגע המדויק ביותר. כל אלה הופכים את המשחק למאתגר בהחלט, בייחוד שתוך כדי כל הדבר הזה אתם גם צריכים איכשהו לשחק גם כדורגל.
אחת המכניקות האייקוניות של הסדרה היא ה-Hyper Strikes - בעיטה מיוחדת וייחודית לכל אחת מהדמויות במשחק. את הגישה לבעיטה החזקה הזו תוכלו לקבל על ידי איסוף של כדור אור שיופיע באופן רנדומלי במגרש, אותו תצטרכו לאסוף עם אחד השחקנים שלכם. אחרי שעשיתם את זה כל שעליכם לעשות הוא להגיע לחצי המגרש של היריב ולתזמן כמה לחיצות כדי להפעיל את הבעיטה. הצלחתם להבקיע שער באמצעות הבעיטה המיוחדת? מעולה, קיבלתם שתי נקודות במקום נקודה אחת.
ה-Hyper Strikes יכולים להפוך את מאזן הנקודות של המשחק בשנייה, ועל כן ברגע שכדור האור מופיע על המגרש ניתן לראות בקלות איך כל הפוקוס עובר אליו ואל הבעיטה המיוחדת שתבוא אחריו.
חשוב לי מאוד לשבח לטובה את הנראות ואת הביצועים של המשחק על הסוויץ'. זהו ללא ספק אחד מהמשחקים היותר יפים שאפשר לשחק היום על הקונסולה (האנימציות של ה-Hyper Strikes יפיפיות), והביצועים שלו גם הם פשוט מעולים. המשחק רץ ב-60 פריימים לשנייה באופן קבוע וללא תקיעות או ירידות בפריימים, הן במצב נייד והן במצב נייח.
זה הכל?
עד עכשיו מריו סטרייקרס נראה כמו משחק לא רע בכלל פחות או יותר, אך הגיע הזמן לדבר על הפיל בחדר והוא כמות התוכן המזערית שהמשחק הזה כולל. המשחק מגיע עם כמה מצבי משחק: Quick Battle שיאפשר לכם לארגן משחק מהיר נגד חברים או אונליין, מצב Cup Battles שהוא למעשה מצב משחק לשחקן יחיד בו תתחרו בקבוצות הנשלטות על ידי המחשב בפורמט טורניר ומצב Strikers Club שיאפשר לכם לפתוח מועדון כדורגל ולהתחרות איתו ברשת.
אז איפה למעשה הבעיה? כל אחד מהמודים האלה עובד פחות או יותר אותו הדבר ולא מגוון את חווית המשחק בשום צורה, וזה פשוט מבאס ואפילו מעצבן, כי בניגוד למשחקים חסרי תוכן אחרים כמו Switch Sports שעלו 40 דולר אז עוד יכולתי להגיד "יאללה בסדר", כאן מדובר על משחק דגל שנינטנדו מוכרת ב-60 דולר, ולכמות התוכן הזו זה פשוט לא מתקבל על הדעת. תוסיפו לזה את כמות הדמויות הדלה וקיבלתם חווית משחק שאמנם מהנה מאוד, אבל ממצה את עצמה תוך שעות ספורות.
יש כמובן עוד הרבה דברים שהייתי שמח לראות כאן, למשל גיוון גדול יותר במפות המשחק. נכון לעכשיו המשחק כולל 5 איצטדיונים בלבד, וחוץ מזה שכל איצטדיון נראה קצת אחרת, אין לו שום ייחוד ברמת המשחק. הייתי מעדיף לקבל כאן איצטדיון בסיסי אחד ושכל שאר האיצטדיונים יכללו שינויים למגרש עצמו: חורים שאפשר ליפול מהם, קירות שזזים וכו' - זה היה יכול להפוך את המשחק להרבה יותר מגוון ומהנה.
הישועה עשויה להגיע עם מצב Strikers Club שצפוי לכלול "עונה" חדשה שתאפשר לשחקנים לקבל פרסים ונקודות על המשחק שלהם עם המועדון שפתחו, אבל נכון לרגע כתיבת ביקורת זו העונה עוד לא נפתחה, כך שכרגע המשחק לא באמת מספק יותר מידי מה לעשות בו מלבד לשחק כדורגל נגד המחשב או נגד אנשים אחרים באונליין.
השורה התחתונה
Mario Strikers Battle League אומנם סופר מהנה וסופר צבעוני ומזמין, אך נכון לרגע זה מדובר בחוויה קצרה ודי דלה בתוכן שתסחט מכם כמה שעות בודדות ותגרום לכם להגיד "זה הכל?" יותר מידי פעמים. יחד עם זאת, נינטנדו עשויה בהחלט לספק לנו הרחבות תוכן טובות ככל שהזמן יעבור, כך שיש סיבה להישאר אופטימיים - רק נקווה שזה לא יגרום לה לבקש מאיתנו עוד קצת כסף כדי שנוכל להנות מהתענוג.
המשחק זמין לקונסולת נינטנדו סוויץ' בלבד. מחיר רשמי: 249 שקלים.
עותק לסקירה סופק על ידי נינטנדו ישראל
