סדרת משחקי Call of Duty תחגוג בשנה הבאה 20, ובתור מי שגדל על מרבית המשחקים שלה לאורך השנים, קשה להתכחש לעובדה שמדובר באחת מסדרות המשחקים המוצלחות ביותר בעולם משחקי היריות, גם אם היו לא מעט שנים שבהן לא הצליחה לעמוד בדרישות ובציפיות של השחקנים.
עוד קצת משחקים:
יחד עם זאת, אם יש סדרת משחקים אחת בתוך סדרת COD שהצליחה להשאיר את החותם שלה על העולם וכנראה רק לטובה, זו ללא ספק תהיה סדרת Modern Warfare, שלקחה את המאבק הצבאי של הסדרה לעידן המודרני במזרח התיכון, אחרי שנים בהם נצמדה לעלילות משחק שהתרחשו בתקופת מלחמת העולם השנייה.
(Call of Duty: Modern Warfare II)
השינוי החד של הסדרה עם הגעתו לשוק של המשחק המקורי בסדרת Modern Warfare בשנת 2007 הוכח די במהרה כהצלחה כבירה, דבר שגרם למפתחת הסדרה, Infinity Ward, להשיק במרוצת השנים שני משחקי המשך (Modern Warfare 2 המקורי בשנת 2009 ו-Modern Warfare 3 - המשחק האהוב עליי בסדרת משחקי COD עד היום, בשנת 2011). בשנת 2019 הוצג האתחול לסדרה, שאיפס את הספירה והחזיר את סדרת Modern Warfare לקדמת הבמה.
כעת, MW2 (של שנת 2022, לא להתבלבל) הוכיח פעם נוספת שעם סדרת Modern Warfare אי אפשר באמת להתווכח, כשהפך בתוך שבוע לאחד ממשחקי ה-COD הנמכרים בכל הזמנים, עם רווחי מכירות של מעל 600 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון של המשחק בשוק. אז האם מדובר בחוויה ששווה את הכסף שלכם? בדקנו.
מזרח תיכון פרוע
Call of Duty Modern Warfare II של שנת 2022 ממשיך באופן ישיר את העלילה של המשחק משנת 2019, וגם הפעם נחבור לקפטן פרייס ושאר חברי "יחידה 141" במשימותיהם להחזיר את הסדר למזרח התיכון - הפעם על ידי איתור וחיסול של גנרל כוח קודס בשם חסאן זייני.
העלילה של MW2 מזכירה מאוד את שאר העלילות שזכינו לקבל במשחקי COD מהשנים האחרונות, וגם כאן הרעיון הכללי של העלילה לא רע בכלל וכך גם הביצוע, אך באותה נשימה לא מדובר במשהו שיעיף לכם את הסכך (בייחוד שגם הפעם העלילה לא ארוכה במיוחד, בערך 7 שעות משחק וסיימתם). יחד עם זאת, יש כמה דברים שהעלילה בהחלט מצטיינת בה, בהם כמובן רמת הגרפיקה המאוד גבוהה לסיפור המשחק להציע לכם (רמת גרפיקה שלצערי לא ממשיכה איתנו כשעוברים למולטיפלייר).
השלבים במצב הקמפיין של MW2 נראים לא פחות ממדהים, ואני בטוח שאם המשחק הזה עניין אתכם אפילו קצת כבר הספקתם לראות לפחות סרטון אחד של משימת הסיפור מאמסטרדם, שמצליחה בעצמה לבד לשים את המשחק הזה גבוה מאוד ברשימת המשחקים היפים ביותר שזכינו לקבל במהלך השנים האחרונות.
מנגד, כמובן שגרפיקה היא ממש לא הכל, ואם נשים בצד לרגע את העובדה שמדובר במשחק שנראה ויזואלית נהדר, מתחת לכל הפיקסלים המאוד חדים האלה נקבל חוויית משחק לא כל כך מלוטשת: אחד הדברים המעיקים ביותר שיש למצב הסיפור של MW2 להציע זה אויבים וחברי צוות בעלי רמת בינה מלאכותית מהנמוכות שראיתי במשחק מחשב מזה שנים - מאויבים שרצים אליי בחוסר ידע מוחלט ועד לחברי צוות שעומדים מול אויב בכינון ישיר ועדיין ממש לא ממהרים ללחוץ על ההדק.
כמו כן, בעוד ומערכת הירי והפידבק של הנשקים עצמם עובדים נהדר (אחד מהדברים שהפכו את הריבוט בשנת 2019 למוצלח בעיניי), בפועל יש לא מעט חלקים במצב הסיפור בו המשחק יזרוק עליכם אויבים עם כמות שריון ממש לא הגיונית, מה שמביא באופן ישיר למצב המאוד לא מהנה של "Bullet Sponges" - כינוי לאויבים שצריך הרבה יותר מידי כדורים בשביל להוריד אותם.
אם צריך לסכם את מצב הקמפיין של MW2 במשפט, ניתן להגיד די בבטחה שמדובר בסיפור חביב עם עלילה פושרת, שסביר שתספק אתכם אלא אם ציפתם לקבל כאן את הקמפיין המטורף שקיבלנו עם MW2 המקורי. באותה נשימה, בעבור 6-7 השעות שייקח לכם לסיים אותו, אין באמת סיבה לא לנסות אותו.
גאוות יחידה
זהו, הגיע הזמן לשים את מצב הסיפור בצד ולעבור למה שמעניין את הרוב המוחלט של שחקני COD בימינו - המולטיפלייר. חוויית המשחק מרובת המשתתפים הקלאסית של COD (משמע כל מה שהוא לא Warzone) מהשנים האחרונות לא הייתה מהטובות בעולם בלשון המעטה - לפחות לשחקן COD ותיק כמוני, כך שהייתי די סקרן לראות מה יהיו השינויים ו/או החידושים שהגיעו למשחק השנה.
נתחיל ממצבי המשחק: MW2 כולל בתוכו כמה מצבי משחק שונים, בהם מצבי המשחק הקלאסיים הכוללים בין היתר את מצב Team Deathmatch האייקוני לצד מצבי משחק אחרים כגון Free For All, Domination, Search and Destroy, Kill Confirmed ועוד. לצד מצבי משחק אלה נוספו כמה מצבי משחק חדשים. את כל מצבי המשחק האלה נוכל לשחק על גבי 13 מפות שונות, שמעוצבות ברובן נהדר.
אחד ממצבי המשחק שקיבלנו השנה הוא "3rd Person Moshpit", שמחזיר את אפשרות המשחק בגוף שלישי לסדרת COD (הפעם הראשונה שקיבלנו מצב משחק כזה היה עם MW2 המקורי משנת 2009) - בעיניי מדובר בביצוע לא רע בכלל שללא ספק מצליח להביא משהו חדש-ישן לחוויית המולטיפלייר. לצידו נוספו עוד כמה מצבים חדשים ומעניינים, בהם מצב Invasion שלוקח את חוויית המשחק של קוד לזווית קצת יותר ארקיידית, כששתי קבוצות יתחרו בניהן מי תגיע ראשונה לסכום נקודות מסוים (את הנקודות מקבלות הקבוצות על כל מיני פעולות שיבצעו במהלך המשחק). כמו כן המשחק כולל כמה משימות Co-Op חביבות לביצוע עם חברים, שזה תמיד נחמד לקבל.
לצד המפות, הנשקים וחוויית המשחק הכללית יש עוד מערכת אחד סופר קריטית שקיבלה לא מעט שינויים, וזוהי כמובן מערכת הפתיחה והשדרוג של הנשקים השונים במשחק. MW2 כולל מערכת נשקים המבוססת על "עצי התקדמות", כשלכל קטגוריה של נשקים (רובי סער, רובי צליפה, שוטגאנים וכו') יש עץ משלה בו נוכל לפתוח ולשדרג כמה נשקים שונים. איפה הבעיה? חלק ניכר מהנשקים הבאמת טובים של המשחק הזה נעולים מאחורי לא מעט נשקים אחרים איתם נצטרך לשחק על מנת לפתוח את הנשק הסופי איתו נרצה לשחק, זאת בניגוד למערכת נשקים קלאסית יותר שפשוט תזרוק עלינו נשקים חדשים ככל שנמשיך לשחק ולעלות רמות.
התוצאה היא שחוויית הפתיחה והשדרוג של הנשקים ב-MW2 מרגישה הרבה, הרבה יותר דורשנית ומעיקה מבעבר, ואפילו שבתחילת הדרך הרגשתי שמדובר בשינוי מבורך שיהפוך את חוויית המשחק להרבה יותר מהנה ומעניינת (שעל הדרך תגרום לי לנסות לא מעט נשקים שלאו דווקא הייתי ממהר להשתמש בהם), בפועל מצאתי את עצמי בעיקר מבואס שאני לא יכול לשחק בנשק שאני רוצה, אלא אם אשחק קודם עם נשק שאני לא אוהב למשך כמה שעות טובות.
עדיין לא מושלם
את הפסקה הבאה אני אכוון אך ורק לאלה מכם שמתכננים לקנות את המשחק למחשב האישי, ואציין שמדובר בעיקר ביריית אזהרה שבתקווה תתברר כזמנית: נכון להיום MW2 על גבי המחשב האישי סובל מלא מעט בעיות של אופטימיזציה, ובמהלך השבועות האחרונים חוויתי לא מעט קריסות ותקיעות בזמן המשחק (זוהי לשמחתי לא בעיית חומרה של המחשב שלי, ניסיתי את המשחק על כמה מערכות שונות והקריסות עדיין קרו). אציין שוב שזהו המצב נכון לרגע כתיבת ביקורת זו ועל גרסת המשחק למחשב האישי בלבד - על גבי הקונסולות, למיטב הבנתי, המצב הרבה יותר טוב.
השורה התחתונה
כמכלול, Call of Duty Modern Warfare II יספק לכם לא מעט שעות של הנאה, זאת כל עוד אתם מוכנים לקבל קמפיין חביב שיעסיק אתכם לכמה שעות ומצב מולטיפלייר שאמנם סובל ממערכת נשקים קצת מעיקה, אך מצטיין בחוויית משחק טובה, מגוונת ומלאת אקשן - לבד, או עם חברי הקבוצה האהובים עליכם.
המשחק זמין למחשב אישי, פלייסטיישן ואקס-בוקס. מחיר יבואן רשמי: 379 שקלים.
עותק לסקירה סופק על-ידי עדלי יונייטד
