אחרי ניסיון יחסית סביר אך מבטיח למשחק פוקימון בעולם פתוח שקיבלנו עם Pokémon Legends: Arceus בתחילת השנה, צמד המשחקים החדש של המותג, פוקימון ויולט (Pokémon Violet) ופוקימון סקרלט (Pokémon Scarlet) הם ההוכחה החיה שפוקימון ועולם פתוח עובדים ואפילו נועדו להיות ביחד. נשמע מדהים? זה בהחלט כך, עד שמגיעים לביצועים ולגרפיקה של כל העסק. המחיר: 249 שקלים.
עוד קצת משחקים:
עלילה מרעננת
בעוד ולרוב זה ממש לא יהיה העיקר, העלילה של המשחקים הפעם הצליחה להפתיע אותי לטובה. אנחנו מגלמים תלמיד/ה חדשים באקדמיית פלדאה (Paldea), המחוז החדש בו מתרחשת עלילת המשחק, שמגיע אליה רגע לפני אירוע "ציד האוצרות" השנתי, בו יוצאים התלמידים למסע למציאת ה"אוצר" שלהם. האוצר יכול להיות כל מטרה או יעד שהתלמיד הציב לעצמו, ובמקרה שלנו (איך לא), האוצר הוא כמובן להפוך להיות מאסטר פוקימונים על-ידי ניצחון של שמונת אתגרי המכון במחוז.
(וידאו: בן שפייר, Gamey)
בניגוד למשחקי העבר של הסדרה, הפעם החליטה מפתחת המשחק, Game Freak, לחלק את סיפור המשחק לשלושה קווי עלילה נפרדים, כשכל אחד מתמקד בחלק מסוים של הסיפור. זוהי לא הפעם הראשונה שיש כמה עלילות במשחק פוקימון אחד, אבל זו הפעם הראשונה בה הם מופרדים לחלוטין, כך שלשחקן מוענקת אפשרות הבחירה מתי ואיך להשלים כל חלק בסיפור.
ההפרדה של הסיפור לכמה קווי עלילה היא אחת הסיבות המרכזיות לכך שחווית המשחק בפוקימון ויולט וסקרלט מרגישה מאוד מרעננת, וזוהי ככל הנראה אחת הסיבות המרכזיות לכך שמצאתי את עצמי נשאב אליהם כל כך חזק. קרה לי לא מעט שמצאתי את עצמי נע בין קווי העלילה השונים, דבר שרענן באופן קבוע את חווית המשחק ואפשר לי לא להתייאש מקו עלילה מסוים במהירות. גם האיכות של כל אחד מקווי העלילה ניכרת, ואפילו שלא מדובר באפוס קולנועי מתוסרט היטב, העלילות כן כוללות לא מעט הפתעות ודיאלוגים חביבים שישאירו אתכם עם ציפייה לעוד.
עולם פתוח, כמעט
השינוי המרכזי שמקבלים עם פוקימון ויולט וסקרלט כאמור הוא בעובדה שמדובר במשחקי עולם פתוח - משמע משחקים בהם יש מפה אחת ענקית להסתובב בה הכוללת מגוון אזורים, כשברמת העיקרון הגישה לכל אחד מהאזורים האלה לא מוגבלת ונוכל לבחור את מסלול החקר שלנו איך שרק נרצה.
זה כמובן לא הופך את המשחקים האלה למושלמים. אם יש משהו שהיה לי מאוד קשה לקבל במשחקיות עצמה, זה שדווקא בגלל שאין כאן שום דבר ש"יחזיק לנו את היד", חווית המשחק עלולה להיפגע. קרה לי לא מעט שהגעתי לאזורים בהם הרמה של הפוקימונים והמאמנים שהיו מולי הייתה גבוהה בהרבה מזו של הצוות שלי, מה שהביא אותי למצב בו הייתי צריך לחזור אחורה ולנחש מחדש לאן אני כן צריך ללכת.
הפיתרון לזה יכול היה להיות פשוט - או שמפתחת המשחק הייתה מגדירה לנו בבירור את טווח הרמות המתאים לכל אחד מהאזורים במפה, או שהמשחק היה מגיע עם מערכת קושי דינמית שהייתה משתנה בהתאם לרמה של הפוקימונים שלנו. כך חופש הבחירה שלנו באמת היה מלא, היות ולא היינו צריכים לנחש את רמת הקושי של כל אזור.
למשחק נוספו עוד כמה מערכות מעניינות, בהן מערכת הפיקניק החדשה שתאפשר לנו לעשות הפסקה קצרה מהאקשן על מנת לבלות קצת זמן איכות עם הפוקימונים שלנו, ותוך כדי לחזק אותם ואת הקשר שלהם איתנו. כמו כן, בוצעו כמה שינויים מאוד מבורכים לחלק מהמערכות הקלאסיות ביותר של המשחק - נוכל למשל לגשת לאוסף הפוקימונים שלנו מכל מקום ובכל רגע נתון על מנת לשנות את המבנה של הצוות שלנו, ומאמני פוקימונים שתפגשו במהלך המשחק לא יכריחו אתכם להילחם בהם (הפעם אתם אלה שתבחרו אם להתחיל קרב או לא).
גם מרכזי הפוקימונים (Pokémon Centers) זכו לשינוי מרענן כשהפכו כעת לתחנות דרך מהירות אליהן נוכל להשתגר בלחיצת כפתור היישר ממפת המשחק, זאת לצד התוספת החדשה שהם כוללים בדמות מכונת TM - מכונה חדשה שתאפשר לנו ליצור לפוקימונים שלנו מתקפות באמצעות משאבים שנאסוף בזמן המשחק.
עוד דבר מעניין שקיבלנו הפעם הוא מנגנון הקרב החדש של המשחק, שנקרא Tera. מנגנון זה מאפשר לפוקימונים שלכם לחזק סוג מסוים של מתקפות (אש, מים, חרק וכו') על מנת להוריד יותר נזק בקרב. איפה הקאץ'? סוג הטרה של הפוקימון שלכם יכול להיות שונה מזה של הפוקימון שלכם בפועל, מה שהופך את המשחק עם המערכת הזו למעניינת פי כמה היות וניתן ליצור בזכותה שילובי סוגים מעניינים ומפתיעים במיוחד - שילובים שכמובן נזכה לראות גם בזמן קרבות נגד שחקנים אחרים באינטרנט.
כמה זלזול אתם מסוגלים לסבול?
עד כה פוקימון ויולט וסקרלט זכו ללא מעט מחמאות, והאמת שדי בצדק - ברמת המשחקיות מדובר בביצוע מאוד טוב, אך לצערי הגיע הזמן לדבר גם על הכבשה השחורה בכל העסק הזה - אם נשים את המשחקיות עצמה בצד, פוקימון ויולט וסקרלט הם שניים ממשחקי הפוקימון הגרועים ביותר שקיבלנו בשנים האחרונות בכל הקשור לנראות וביצועים, וכאן זה פשוט מרגיש שמפתחת המשחק בעיקר רוכבת על ההצלחה של המותג שלה ופחות שואפת לספק ביצוע מרשים באמת.
שלא תבינו לא נכון, אני באמת רוצה לעוף על המשחקים האלה, וכפי שציינתי קודם הם כן הצליחו להצית מחדש את האהבה הישנה שלי למותג, אבל אני לא יכול פשוט להתעלם מהגרפיקה המחרידה ומהביצועים הירודים שקיבלנו כאן, מטקסטורות ברמת גימור ירודה ומשלל מקרי "Pop-In" מבאסים בהם מודלים מסוימים צצים לפתע בעולם המשחק בלי שום סיבה. אלה רק חלק קטן מהבעיות של המשחק הזה.
כל זה כמובן מגיע לפני שנכניס למשוואה את הביצועים הירודים ונפילות הפריימים הקבועות - לא בדקתי את זה בוודאות אבל זה נראה כאילו המשחקים האלה לא מסוגלים לגרד את ה-25 פריימים בשנייה, ולפני שתאשימו כאן את החומרה המיושנת של הנינטנדו סוויץ' רק תרשו לי להזכיר שעד היום הקונסולה הנהדרת הזו זכתה לקבל כמה מהמשחקים היפים ביותר של השנים האחרונות, שעל הדרך גם תפקדו כמו שצריך - The Legend of Zelda Breath of the Wild ו-Astral Chain הם דוגמאות נהדרת לכך.
השורה התחתונה
בסופו של דבר, פוקימון ויולט וסקרלט הם ללא ספק ממשחקי הפוקימון הטובים ביותר שזכינו לקבל אי פעם (הקהל מדבר בעד עצמו אגב - המשחק מכר בשלושת הימים הראשונים להשקתו כ-10 מיליון יחידות ברחבי העולם), וכל עוד תהיו מוכנים לשים בצד את הביצועים והגרפיקה הירודים, סביר להניח שתמצאו את עצמכם נהנים מאוד מהחוויה שהם יספקו לכם.
המשחקים זמינים לקונסולת נינטנדו סוויץ' בלבד. מחיר יבואן רשמי: 249 שקלים.
עותק לסקירה סופק על-ידי נינטנדו ישראל
