פתחו טיקטוק. צפו בזה שתי דקות. מה קיבלתם? הנה מה שאני קיבלתי: נערה אמריקאית בת 15 מדברת למצלמה: "לכל ההורים שהכו את הילדה שלהם כשהיא הייתה קטנה – ברכותיי. היא עכשיו טינאייג'רית קינקית עם בעיות אמון. היא בטח נחנקת עכשיו על ידי גברבר באיזו מאזדה מ־2006". הלאה, מבחן טיקטוק: אישה אמריקאית, בטח בת 20, בחזייה, ויד של גבר משקָה אותה בבירה מבקבוק. הפה שלה פתוח, מלא בקצף, היא צריכה לבלוע הכל בלי לשפוך. הלאה: בחור הולך ברחוב, וקופץ לתוך פח זבל פתוח. קאט לסרטון ארכיון מכתבה בטלוויזיה עם שיחה מוקלטת בין ראשי ארגוני הפשע איציק אברג'יל ושלום דומרני. קאט למבחן פופולרי אחר, שבו יאיר לפיד וח"כ עידן רול בוחרים מבין שתי אופציות שקופצות בכל רגע נתון על המסך: שחייה או אגרוף, ספרינגסטין או אלה לי להב, ממשלה מטורללת או ממשלה שפויה. ואז לחבורת ילדות ישראליות שעושות את אותו מבחן ובוחרות בין האופציות הבאות: ז**ן ארוך ודק או ז**ן קצר ועבה, אמריקאי או ערבי, ואן גוך אננס או ואן גוך אסאי. מי ידע בכלל שיש ואן גוך אסאי.
- לא רוצים לפספס אף כתבה?
עוד כתבות למנויים:
אם פייסבוק היא התמכרות לפחמימות, טיקטוק היא התמכרות לסוכרים. ואין דבר שילדים אוהבים יותר מסוכר. עזבו אותם מחפירות על טראמפ, ביבי או טיבי מעניין להם את הזיבי, תנו להם מיקס של ריקודים, ביקיני, משימות מטופשות, סלבס שעושים שטויות, וקצת סקס, לא מפורש מדי, לא מרומז מדי.
זה מריח כמו רוח נעורים, וריח נעורים הוא לפעמים גם גרביים שלא עברו כביסה.
זה עבד לטיקטוק נהדר עד עכשיו – לפי "פורבס" זו האפליקציה מספר 1 ברשימת ההורדות בעולם בשנת 2020 אחרי זום, והכוח העולה מול פייסבוק, ששוקעת בשלל פרשיות – ועדיין הם רוצים להתבגר. כי גם בני 40 אוהבים סוכר, וקורונה עכשיו, וכולנו צריכים קצת לברוח, והאמהות של טיקטוק, ז'אנר די פופולרי, גם הן רק רוצות לעשות כיף. בכל זאת יש כאן שפה, ורפרנסים פנימיים, והומור ייחודי, וזה הרבה יותר יצירתי מלעלות סטורי שלך בסגר מנסה לזייף את החיים שהיו לך לפני 2020.
ופתאום גם הפוליטיקאים פולשים לפה, מאיימים לשנות את היחס שבין הבאסה לסבבה. נתניהו מעלה סרטונים וקורא לאנשים לקרוא ספרים. וגם גדעון סער פה – האיש שמסוגל לכבות בכוח מבטו בלבד כל מסיבה – ויש גם פייק ניוז, ואנשים שמאיימים על עמית סגל וגורמים לו להסתובב עם מאבטחים, וכל הרוטינות הקבועות שאתם מזהים מפייסבוק ומטוויטר. מהבחינה הזאת, טיקטוק היא קצת פייסבוק מודל 2009.
"אנחנו מנסים לשמח אנשים", אומר אסף שגיא, 43, מנכ"ל טיקטוק ישראל, בראיון מקיף ראשון. "אנחנו יודעים שזה עובד. יש סקרים של נילסן שאומרים שטיקטוק היא האפליקציה היחידה שמעלה את מצב הרוח של אלה שנכנסים אליה. זה קורה בזכות התוכן. וזה לא רק התוכן שידעת שאתה מתעניין בו לפני שנכנסת, או תוכן שהוא תיבת התהודה האישית שלך ושל הדעות שלך. האלגוריתם בנוי בצורה כזו שהוא מכיר את כל המיקרו־קטגוריות של תוכן בעולם. לאט־לאט זה חושף אותך לדברים חדשים שאפילו לא ידעת על קיומם".
לפי הלייקים שנתת?
"לפי ההתנהגות שלך. יש כל מיני אותות, חלקם יותר חזקים. אות חזק זה כשאתה צופה בסרטון ואז צופה בו שוב. אם לא העברת זה אות ואם העברת מהר זה אות חזק, שאתה אומר: זה פחות עניין אותי. בהתחלה היו יותר ליפסינקים וריקוד".
פחות התחברתי, אני מודה.
"זה קשור לגיל הראשוני של המשתמשים שהיו באפליקציה".
גם היום טווח הגילים הוא 13-24, לא?
"כתוצאה מהגידול המאוד מהיר של הקהילה, גם הגיל עלה. זה קורה לכל החברות וגם לנו זה קרה".
אז מתישהו תהיו כמו פייסבוק?
"זו לא פלטפורמה חברתית. זו פלטפורמה לבידור".
עם אלמנטים חברתיים; לייקים. מעקב.
"אתה לא צריך לבנות פה את הגרף החברתי שלך, כמה לייקים קיבלת. המהות של להיות מפורסם בטיקטוק היא מה שמבדיל אותנו מאחרים; בטיקטוק אתה לא חייב מיליון עוקבים כדי שתוכן שיצרת יגיע לכל העולם. אם יצרת תוכן טוב, גם הסרטון הראשון שלך יכול להגיע לתפוצה אינסופית. כי אנחנו מסתכלים יותר על האיכות של הסרטון ואיך אנשים הגיבו אליו ופחות על מה בנית לפני זה. זה הופך את זה למקום מאוד דמוקרטי".
היה למשל את הסרטון של האיש שהטנדר שלו שבק חיים והוא נוסע לעבודה בסקטבורד, שותה מיץ של חברת "אושן ספריי" על רקע השיר "דרימס" של פליטווד מק. זה שרף את הרשת והוא נהיה כוכב.
"כל הקהילה אימצה את זה מהר, בגלל שזה היה רגע אנושי מאוד יפה. בן אדם שמתקלקל לו הטנדר והוא רוצה להגיע לעבודה במפעל ואין לו כסף. זה הסיפור של אמריקה. זה שיר שיצא בשנת 77' ומאז היה בבוידעם. באותו שבוע הוא הגיע למקום ראשון במצעד ההשמעות. מיק פליטווד עלה על הסקטבורד שלו ואמר תודה. שלחו לאיש משאית אדומה מלאה בבקבוקי אושן ספריי. הוא כבר לא עובד יותר במפעל, הוא נהיה משפיען".
חלק גדול מהפוסטים הפופולריים בפייסבוק מגיעים ממקום מעורר מחלוקת.
"בטיקטוק צריך לקחת את זה למקום של בידור חיובי, שמשמח אנשים, כי זה מה שהקהילה אוהבת ומעריכה. אם יש תוכן מאוד שלילי ומבאס, הוא כנראה לא יגיע להרבה אנשים".
אתה חושב שבפייסבוק טועים בזה?
"אני לא יכול להתייחס לתוכן שלהם, אבל כן אגיד שהם אחרים מאיתנו. כרגע יש הבדל גדול בין הפלטפורמות, ובגללו הצלחנו לגדול כל כך מהר. טיקטוק קיימת קצת יותר משלוש שנים. היא הגיעה כבר ללמעלה מ־800 מיליון משתמשים ביותר מ־150 מדינות. ישראל נחשבת אחת המדינות שאימצו את טיקטוק הכי מהר. המהירות שהאפליקציה תפסה פה הפתיעה את קברניטי החברה ובגלל זה שמו אותנו פה".
מה שמביא אותנו לעניין הלא־שגרתי הנוסף בטיקטוק: היא מגיעה מסין. במשך שנים חברות האינטרנט הסיניות נשארו במדינה שלהן, נהנות ממונופול בחסות הצנזורה של המשטר על חברות בינלאומיות כמו פייסבוק וגוגל. לסינים יש רשתות חברתיות ומנועי חיפוש משלהם. טיקטוק היא למעשה הניסיון הראשון של פלטפורמה סינית לכבוש את העולם. בינתיים זה קורה ממש מהר.
באופן מעט אירוני, המנכ"ל שגיא גייס את הצוות שלו במרץ 2020, כשתופעה סינית ויראלית אחרת כבשה את העולם אפילו מהר יותר מטיקטוק — הקורונה – כך שהצוות, שהגיע ממקומות כמו פייסבוק וסנאפצ'ט, לא ממש זכה להיפגש עדיין פנים אל פנים.
והקורונה השפיעה בעוד דרך; היא הפכה את השלטון הסיני לאפילו פחות אהוב על ממשל טראמפ, שעוד קודם סימן את המעצמה מהמזרח כאיום האסטרטגי הגדול על הכלכלה האמריקאית. טיקטוק הייתה יעד כמעט קל מדי. ברווז צהוב, גדול ושמן במטווח.
טראמפ דרש לאסור על הרשת החברתית לפעול בארה"ב בטענה שהאפליקציה מעבירה, או עלולה להעביר, מידע לשלטונות בסין. טיקטוק, שנמצאת בשליטת התאגיד הסיני בייטדאנס, התחילה בתגובה במשא ומתן למכירתה לבעלים אמריקאים. לקו הסיום הגיעו בינתיים ענקית הסופרמרקטים וולמארט ואורקל של לארי אליסון.
נכון לכרגע, העסקה למכירת טיקטוק טרם נחתמה וכולם מחכים לראות כיצד יפעל הנשיא הנכנס ג'ו ביידן. כל פעולה שינקוט תאותת לגבי יחסו הכללי לסין. בינתיים שגיא מנסה בכל כוחו להרחיק את טיקטוק מסין, ולרגעים נדמה שאם היה יכול, היה מחליף את האייקון שלה לצ'יזבורגר. בניסיון להתנער מהשורשים, טיקטוק העבירה את המטה שלה לארצות־הברית ומינתה את קווין מאייר, לשעבר בכיר בוולט דיסני, למנכ"ל (עד שהתפטר). ראשי החברה הפסיקו להשתמש בעובדים סינים כדי להשגיח על התוכן.
אבל לא רק טראמפ האמין שטיקטוק עלולה להיות מסוכנת. ראש אגף הטכנולוגיה בשב"כ ששי אליה, האדם שמבין יותר מרובנו בסכנות סייבר, ביטא דברים דומים בראיון לפני כמה שבועות. "אתה שואל אם יש בזה סיכון? אז אל תתקין את זה", הוא אמר לכתב טל שחף, והוסיף: "אתה רוצה שאסתבך עם הסינים? בוא נאמר שיש אפליקציות שעושות לך כל מיני דברים שהן לא צריכות לעשות. לא סתם ארה"ב איימה לחסום את הפלטפורמה".
חברת הקונגרס האמריקאית אביגייל ספנברגר, לשעבר קצינה בסי־איי־איי, טענה שטיקטוק מחויבת על פי החוק לשתף מידע עם הרשויות הסיניות אם אלה יבקשו ממנה. שגיא בתגובה? "אנחנו חברה בינלאומית".
חברה בינלאומית בשליטה סינית. אתה יכול להבין למה יש חשש מסין?
"חשוב להבהיר את זה: טיקטוק נמצאת מחוץ לסין. המשקיעים שלה הם אמריקאים".
ועדיין.
"אנחנו חברה שכפופה לחוק וחשוב לי להדגיש את זה. בכל מדינה, גם בישראל, יש חוק לגבי בטיחות המשתמשים וכללים לגבי הפרטים שלהם. אנחנו חייבים להיות כפופים לחוק הזה, אחרת ניחשב לעבריינים. בגלל זה אנחנו עובדים עם הממשלות במדינות השונות ולא ניתן לאף ממשלה לגשת למידע של משתמשים שלא קשורים אליה".
בסין אין חוק שמחייב כל חברה לשתף מידע עם הממשל, אם היא מתבקשת?
"המידע הזה לא נמצא בסין. הוא נמצא בארצות־הברית".
אין בעיה להעביר אותו אם רוצים.
"אנחנו מונעים את זה. המידע הזה הוא סגור. הוא מוגן".
טראמפ ממש הכריח אתכם למכור את החברה למישהו אחר.
"יש שיח כל הזמן עם הממשל האמריקאי כדי להגיע למצב שהפעילות שם תתבצע ללא חיכוך. יש מתווה שפורסם והשיחות נמשכות כדי להגיע לעסקה הזאת. ככל שיעלו דרישות חדשות ממדינות, אנחנו נעמוד בהן".
ראית מה קרה לבעלים של עליבאבא, ג'ק מא.
"הוא נעלם".
בדיוק. צריך להיזהר עם החבר'ה שם.
"אני מבהיר לך שוב: האפליקציה מנוהלת מחוץ לסין"
.
אתה יכול להרגיע את הקוראים ולהגיד: אנחנו לא מרגלים אחריכם, אנחנו לא מעבירים אינפורמציה עליכם?
"אנחנו לא מרגלים ולא מעבירים אינפורמציה לצד שלישי. אנחנו עובדים עם כללים. זה מוגן בחוקים, וחברות שרוצות לפעול באירופה ובארצות־הברית צריכות לציית לחוקים האלה".
פרשת קיימברידג' אנליטיקה יכולה לקרות בטיקטוק?
"טעויות יכולות לקרות. אנחנו פלטפורמה יותר סגורה מאחרות. במקרה שאתה מדבר עליו הייתה לפייסבוק אינטראקציה עם אפליקציה אחרת ששאבה ממנה מידע. אין אצלנו כרגע שיתופי פעולה כאלה".
אז אתם בשליטה מלאה?
"אנחנו רוצים שתהיה לנו שליטה של מאה אחוז ושבחיים לא ידלוף אפילו בדל מידע על משתמש. אנחנו גם מבינים שזאת אחריות שלנו, להיות מודעים כל הזמן. לפעמים דברים לא טובים קורים ואנחנו צריכים להגיב עליהם במהירות. זו המהות של להיות חברה טכנולוגית".
כרגע יש לטיקטוק לא מעט אתגרים: איך רשת שמזמינה אליה ילדים בני 13 שומרת עליהם מפני תכנים לא ראויים, איך מביאים את דודה שלכם לשם בלי להפוך לפייסבוק, ואיך מתמודדים עם הפוליטיקאים שכבר התחילו להגיע.
בטיקטוק, ככלל, לא מחבבים תוכן שיגרום לאנשים לאי־נוחות. ולמרות זאת, הפלטפורמה כוללת גם הרבה תכנים בוטים, כולל פוסט של ילדה בת 15 שמסבירה איך לעשות מין אוראלי, והרבה שיימינג. רבים מהעוקבים הם מה שמכונה "הייטרז", שהקטע שלהם הוא לקלל ולבייש את הנעקב, והם מצאו דרכים לעקוף את המסננים של טיקטוק.
אם למשל האלגוריתם של טיקטוק לא יאפשר לכתוב את המילה "זיון", העוקבים כבר ימצאו דרך לכתוב אותה בצורה מעט שונה מהמקור. מעבר לזה התפתחה מערכת קודים של אמוג'ים: חציל מייצג איבר מין גברי, ראש חתול מייצג איבר מין נשי, חזה זה דובדבנים, תחת שווה אפרסק. וכשרוצים להגיד על מישהי שהחזה שלה שטוח, משתמשים באמוג'י של דלת. כך שאפשר לומר לא מעט מבלי שהמסננים של טיקטוק ייכנסו לתמונה.
"בודקי התוכן שלנו לא מורידים אוטומטית כל מילה שיש לה קונוטציה מינית", מסביר שגיא, "אבל המגבלות ברורות. עירום למשל; זה אתגר שאנחנו מקבלים על עצמנו ואנחנו מאוכזבים בכל פעם שדבר כזה קורה. במיוחד כשאנחנו קוראים כתבה כמו של דנה ספקטור שפורסמה במוסף שלכם, על מה שנערות חוות בכל המדיות. כאבא לשתי ילדות צעירות, זה איום ונורא, אסור שדברים כאלה יהיו בטיקטוק ובכלל. אבל גם להורים יש אחריות לחנך את הילדים שלהם. אי־אפשר להאשים רק את הפלטפורמות. זה כלי, ובסוף מה שאתה יוצק לתוכו אלה הערכים שאתה גדל איתם".
בימים האחרונים הודיעה ממשלת איטליה שהיא חוסמת את טיק טוק למשתתפים צעירים, אחרי שילדה בת 10 חנקה את עצמה למוות כשהשתתפה באתגר ה’בלקאאוט’ באפליקציה. במסגרת האתגר, הילדים חוסמים את נתיב הנשימה שלהם בצעיף ומונעים זרימת חמצן למוח. הרשויות האיטלקיות טוענות כי טיקטוק לא משקיעה מספיק תשומת לב בהגנה על קטינים. החסימה תימשך עד ה-15 בפברואר, אז יעביר הרגולטור האיטלקי את דרישותיו לרשת. שגיא סרב לענות ישירות על שאלות בנושא והפנה לתגובה הרשמית של טיק טוק.
קשה לשמור על מתבגרים.
"יש עכשיו הגדרות שמאפשרות לך לשלוט אם הפרופיל יהיה ציבורי או פרטי, וכל החשבונות של בני 16־13 הופכים להיות פרטיים. אנחנו חוסמים את כל התקשורת מתחת לגיל 16. זאת אומרת, אנשים לא יכולים לתקשר עם ילדים בגילים האלה. התוכן לא יוצא מחוץ למעגל החברים שלך ואי־אפשר להוריד אותו לטלפון. גם אי־אפשר לערוך את הסרטון. זה הפוך מאיך שרוב התעשייה מתנהגת כרגע וזו אמירה גדולה מבחינתנו. אנחנו מגבילים חשיפה של מידע פרטי של משתמשים בעוד שמדיות שחשבנו שהפרטיות שלנו אצלן מאובטחת – דברים משתנים בהן".
אתה מדבר על וואטסאפ?
"אני מדבר על וואטסאפ. אנשים רוצים להשתמש באפליקציות של מסרים כמו בשיחה בעולם האמיתי. רוצים לשלוט במילים שיוצאות מהפה ושזה יהיה מוגן פחות או יותר כמו שיחה פנים מול פנים. בסוף, אם אתה לא נותן לאנשים את רמת הפרטיות שהם דורשים, הם ינטשו אותך".
האלגוריתם האגרסיבי שטיקטוק בנתה – יחד עם העבודה של צוות הבודקים האנושי שמשגיח על התוכן – הוביל לדילמות שפייסבוק מכירה היטב: חופש הביטוי מול חופש השיסוי. אחרי ששחקן אמריקאי טען שהותקף רק כי לבש כובע אדום שתומך בנשיא טראמפ, עובדים לשעבר סיפרו ל'וול סטריט ג'ורנל' שקיבלו הוראה להשגיח על כובעים וחולצות עם הסלוגן Make America Great Again. טראמפ עצמו חטף במהלך הבחירות מכה מקהילת טיקטוק: כשהנשיא לשעבר אירגן עצרת בחירות בטולסה, משתמשי הפלטפורמה הצליחו להטריל אותו, הזמינו מקומות, לא הגיעו לאירוע, והשאירו את טראמפ עם אולם חצי ריק.
אחרי שטראמפ נחסם בפייסבוק ובטוויטר, מה המדיניות שלכם לגביו?
"כל עניין הבחירות זה עולם אחר ממה שהיה לפני כמה שבועות. הסתה מובילה לאלימות שעולה בחיי אדם. הפלטפורמות חוסמות את כולם, גם את האיש החזק בעולם".
הן חסמו את טראמפ אחרי שכל ההסתה קרתה אצלן, גם כדי להסיר מעצמן אחריות.
"הרוביקון נחצה, מעכשיו הרבה יותר ברור איזה התנהגויות מובילות לחסימה גם בדרגים של טראמפ. אין יותר כללים לא ברורים. איפה יש דילמות? כשיש מתח בין בטיחות המשתמשים ובין חופש ביטוי. בישראל הקמנו חדר מצב שהתפקיד שלו לשמור על טיקטוק מתוך ההבנה שגם אצלנו תהיה פעילות שנוגעת לפוליטיקה. ויש את נושא הפייק ניוז. אנחנו מאוד ברורים; פייק ניוז זה אסור, אתה יכול להיחסם על זה. אבל בניגוד לתכנים אלימים, שתוך כמה דקות אתה מבין במה מדובר, קשה לזהות מה אמת ומה שקר. ובחדרי מצב מוודאים אמיתות של דברים".
לפי "וול סטריט ג'ורנל", צוות הבודקים האמריקאי נאבק מול סין סביב הסוגיה כמה סנטימטרים של מחשוף ניתן להראות.
"אם במדינה מסוימת החוק או הנורמה קובעים שזו, נגיד, השפלה לאנשים שרואים מחשוף גדול, אז באותה מדינה התכנים האלה לא יהיו קיימים. המטרה היא לא להביא תפיסות של מדינה אחת למדינה אחרת אלא לכבד את החוקים של כל מדינה".
מה בארץ נחשב פוגעני?
"אנחנו עובדים לפי אותו סטנדרט שקיים באירופה בענייני שפה ודימוי גוף. אין משהו ספציפי לישראל. אנחנו בכלל לא נגיש תוכן חושפני".
ביקיני אפשר להעלות?
"בישראל אפשר ללכת לים בביקיני אז אפשר להעלות אותו גם למדיה".
חזייה?
"אני לא יודע לגבי זה. אני אפילו לא יודע מה החוק בישראל אומר. פעם אמרו לי שאסור לנהוג בלי חולצה. יש צוות שיושב ומסתכל ומפרש משפטית ודואג לעבוד במסגרת הנורמטיבית של אותה מדינה".
אולי המחסום העיקרי של טיקטוק כשמדובר בהבקעה מול קהל מבוגר יותר הוא הפורמט, שמבוסס בלעדית על קטעי וידיאו קצרים של עד דקה. כשאני מציע לשגיא שכדי לגדול האפליקציה תצטרך להציע שירותים נוספים, אולי אפילו – מי ישמע – טקסט, הוא מעדיף לדבר על הפורמט הקיים הנוסף של טיקטוק: שידורי לייב של משתמשים. "זו פונקציה מאוד משמעותית שאומצה בישראל בצורה שלא תיאמן".
אתם עוקבים אחרי לייבים?
"בטח שמנטרים. אם מישהו מתלונן אנחנו במקום נכנסים. הלייבים עולים כמו שאתה משדר בחדשות. זה לא משודר בזמן אמת".
אם אני אעלה ללייב ואגיד "דנה לוי מד' 2 השמנה המגעילה הזאת", זה אוטומטית יוריד אותי? קשה לעקוב אחרי הדבר הזה.
"נכון שיש רמות קושי שונות. החבר'ה למדו שאם הם לא מעלים כמו שצריך ולא משתמשים בשפה שמקובלת, הם פשוט נחסמים. אף אחד לא רוצה להיחסם. אתה מאבד פריבילגיה להיכנס למשהו שנותן לך הרבה אושר ושמחה. יש כללים. אני לא חושב שאנשים משתמשים בלייב כדי להעליב".
ובתגובות?
"יש קומנטים שליליים. זו פלטפורמה חדשה והיא לא מושלמת. כל הזמן יש דילמות. אם, נניח, יש מילה כמו 'להתאבד', צריך להבין באיזה קונטקסט היא מופיעה. אם מעודדים מישהו לעשות מעשה קיצון, אוי ואבוי ואסור שזה יהיה. מצד שני אני לא רוצה להעלים דברים. אם אנשים נמצאים במצוקה מסוימת, יש לנו אחריות, אנחנו רוצים לדעת".
מישהי באה ואומרת, "לא בא לי יותר לי לחיות. אני בדיכאון". אתם עושים משהו?
"אם דבר כזה מזוהה, וקיים חשש שאדם יפגע בעצמו, חברי הקהילה שיצפו בזה יגידו, 'היי, צריך לבדוק את זה', ויש לנו תקשורת עם גופים מסוימים. מה שכן, ראיתי הרבה בני נוער שעושים סרטונים של 'אני לא מושלם וטוב לי עם זה'. מכיר את הטרנד הזה?"
ראיתי גם תכנים פחות נקיים.
"לגבי תכנים אלימים, יותר מ־90 אחוז מהם נעלמים לחלוטין בשלב האלגוריתם, הוא כבר יודע לזהות אותם".
איך הוא יודע אם זו צ'פחה חברית על הגב ולא התעללות באדם חסר ישע?
"אם יש האשטאג מסוים שקשור לאלימות, אפשר לזהות אותו ולהוריד אותו ולא רק להעלים אותו. אנחנו גם מכירים את ההאשטאגים האלה ממקומות אחרים. ויש לנו גם את הקהילה שלנו. אנשים מדווחים. ומעבר לזה, יש לנו עבודה מול מוקד 105 בנושא של בריונות רשת. לפעמים העבודה עם הגופים החיצוניים האלה עוזרת לנו למצוא את נקודות התורפה שלנו".
אתם מגבילים את גיל המשתמשים ל-13, אבל גם ילד בן 13 הוא עדיין ממש צעיר.
"נכון, כשילד נהיה בן 13 זה עדיין לא משנה את היכולת שלו להתמודד עם העולם החיצוני. לכן, כאשר הילדים שלך יהיו בגילים המתאימים, תהיה לך יכולת לעשות צימוד בין האפליקציה בטלפון שלך לאפליקציה של הילד או הילדה. אתה יכול לשלוט שם כמעט בכל. הדבר שהכי חשוב לי עם הילדים שלי זה נושא זמן המסך. אז אני משתמש באפליקציות של אפל".
דווקא אתה?
"כולנו. אני רוצה שהילדים שלי יהיו בחוץ וישחקו עם חברים. אתה יכול ברמת האפליקציה לשלוט בזמן המסך בתוך טיקטוק ולאילו תכנים אותו נער ייחשף".
המהפיכה כבר לא תשודדר בפייסבוק לייב. ההפגנות של הימים האחרונים ברוסיה היו לחלוטין עניין שקורה בטיק טוק, דבר שגם הופך אותם לרשת חברתית חשובה ולא רק הדבר הזה שאתה פותח בסוף היום כדי לראות אנשים שזורקים את עצמם לפחי זבל - אבל גם מסבך אותם שוב עם הרשויות. הקרמלין הגדיר את ההפגנות בלתי חוקיות ודוברי השלטון טענו כי המארגנים ניסו באמצעות הרשתות החברתיות לגייס קטינים להשתתף בפעילות המחאה. “כשקטינים מוזמנים להפגנות, אי אפשר לצפות לשום דבר חיובי”, כתבה דוברת משרד החוץ הרוסי, מריה זחרובה, בפוסט בפייסבוק. “מושכים ילדים להשתתף בהתנצחויות פוליטיות כשכל שאר האמצעים לא עוזרים. עשו הכול כדי למנוע מהילדים שלכם להפוך לקלף מיקוח”. לנוכח דרישת הרשויות טיק טוק הסירה סרטונים רבים שקראו לאנשים לבוא ולהפגין. “אין תגובה”, אמר המנכ”ל שגיא כשנדרש להגיב לאירועים ברוסיה.
עכשיו גם הפוליטיקאים גילו את הפלטפורמה והאפשרות להגיע לקהל צעיר.
"אנחנו רואים הצטרפות של גורמים פוליטיים. התכנים שמצליחים הם התכנים שמדברים בשפה של טיקטוק ומתבססים על טרנדים שונים בתוך טיקטוק".
הסרטונים של נתניהו הצליחו?
"אובייקטיבית הם הצליחו מאוד. אתה רואה סרטון שגרף מעל מאתיים אלף לייקים. זה סרטון שהצליח".
אם אחד המתמודדים בבחירות מעלה תוכן שכולל אמירה גזענית, אתה תוריד?
"זו נקודה סופר־רגישה. ברגע שפוליטיקאי מתחיל לפעול בתוך הפלטפורמה יש צוותים ייעודיים שמתדרכים אותו ומסבירים מהם כללי הקהילה".
ואם פוליטיקאי אומר משהו על ערבים?
"לקהילה שלנו יש כללים ברורים. אבל להגיד לאיש ציבור להוריד סרטון זה כבר ממש הסוף. בדרך לשם יש הרבה דברים שאפשר לעשות. למשל, לא ניתן לפרסם אצלנו פרסומות פוליטיות. אין. החלטנו לוותר על פרסומות כאלה, אפילו לא הסתכלנו על כמה כסף יש בזה".
אז מה יוצא לכם מזה שפוליטיקאי נמצא אצלכם?
"זה תוכן שמעשיר את העולם של אנשים. טיקטוק הפכה לפלטפורמה שהרבה מהשיח הציבורי קורה בה. חדשות נוצרות בטיקטוק. טרנדים בעולם הבידור מתחילים בטיקטוק. עדן בן־זקן חשפה את ההיריון הראשון שלה בטיקטוק".
היה סיפור סביב סרטון שבו נטען כי קיימת התעללות לכאורה של בני משפחה בבנם שסובל מתסמונת דאון.
"זה מסוג המקרים האפורים: המשפחה אומרת, 'אנחנו לא משפילים אותו' והאמא וגורמים אחרים פנו אלינו ולא הבינו למה אנחנו מסירים את החשבון. אבל מבחינתנו זה מפר את המדיניות. גם אם המשפחה אומרת שהילד מודע למה שקורה, יש פה סוג של השפלה כלפי חסר ישע. האמא אומרת, 'אנחנו עושים ממנו כוכב, אנחנו מעלים את המודעות לתסמונת דאון'. היה ויכוח אצלנו והחלטנו להוריד".
אילו עוד דילמות היו לכם?
"מאפרת בפורים שמאפרת זומבים — האם להוריד או לא. אם האלגוריתם שלנו מזהה דם אוטומטית הוא מוריד תוכן כזה. 99 אחוז מהמקרים האלה אתה לא רואה כי הם לא עולים בכלל. במקרי קצה כמו הבחור עם התסמונת דאון, זה עלה לוועדה".
מה כוללת רשימת האיסורים?
"אסור דם, אסור להטיף לשנאה, אלימות, אנטישמיות, אפליה על בסיס מגדרי, שיימינג, סמים, פשע".
מה לגבי פדופיליה?
"יש מנגנונים לזהות ולמנוע התנהגות טורפנית. אני לא הולך להסביר איך עושים את זה כדי לא לעזור לצד השני, אבל אנחנו מפעילים מנגנונים כאלה. וברגע שיש אינדיקציה אנחנו מורידים ומדווחים למשטרה".
תינוקת עירומה בידיים של ההורים שלה יעלה? ביוטיוב זה עולה.
"כל מה שקשור לעירום אסור. לא משנה באיזה גיל. נקודה".
הוא נולד בנהלל, נשוי ואב לשלושה ילדים, בני 12, שמונה ושנה וחצי. "אני הכי שבלונה ישראלית שאפשר", הוא אומר. "הייתי מ"פ בחי"ר ושירתי בסך הכל ארבע שנים. למדתי לתואר ראשון במדעי המחשב ועשיתי MBA באוניברסיטת שיקגו. נשארתי שם, עבדתי במקינזי ועם התאגידים הכי גדולים. הבנתי שאני מאוד אוהב מדיה, ואחר כך הייתי שלוש שנים בסנאפצ'ט ועבדתי גם בפלייבאז".
בראיון העבודה לטיקטוק עשו לך תחרות ליפסינק?
"זו שאלה במקום, כי אני מכיר את החברה מ־2015, הרבה לפני שהייתה מפורסמת. ישבתי במשרד של פלייבאז בניו־יורק. אמרו לי לבוא למצגת של איזו חברה חדשה. זה היה בשבוע האופנה בניו־יורק. ג'אנג יי מינג, המייסד והמנכ"ל העולמי של החברה, עמד על הבמה ואמר, 'בנינו את האלגוריתם הכי טוב בעולם כדי להבין איזה תכנים אנשים ירצו ויאהבו. אנחנו חושבים שזה יתאים הרבה יותר לבידור ואנחנו מחפשים שותפים עסקיים'. זה נראה מרשים, אבל היה קשה לדמיין שזה יגיע לאיפה שזה נמצא היום".
למה הם פתחו שלוחה בישראל?
"החדירה לישראל היא מטורפת. זה כבר מזמן לא רק לילדים. זה פרץ גם לגילים 50־60. כמו שישראל זו מדינה מדהימה לבדוק יעילות של חיסונים, ככה היא מדינה מצוינת לבדוק טכנולוגיות ואפליקציות. זה שוק קטן שמאמץ דברים חדשים בשיא המהירות. שוק דעתני מאוד".
ההצלחה העולמית של טיקטוק, שהרווחים שלה הכפילו את עצמם בשנת 2000 ל-35 מיליארד דולר, לא הוסיפה לרווחתו של מארק צוקרברג. פייסבוק השיקה מוצר מתחרה בשם "לאסו" שלא הצליח וכבר נסגר, ומוצר אינסטגרמי מקביל שנקרא "רילס", שגם הוא נחשב כרגע כאכזבה. גם ביוטיוב שוקלים להשיק כלי עריכה שיאפשרו להפיק סרטונים דומים. צוקרברג מצידו צוטט כמי שאמר לעובדיו שטיקטוק כבר עקפה את אינסטגרם בהודו, ושהם מתכוונים "לנקוט מספר גישות ביחס לאפליקציה". בהרצאה בפני סטודנטים בג'ורג'טאון הוא הלך רחוק יותר וטען, בין השאר, שבטיקטוק נצפו רק דוגמאות בודדות למחאה בהונג־קונג שמעסיקה בחודשים האחרונים את הממשל הסיני. "בטיקטוק ההתייחסויות להפגנה הזאת מצונזרות. אפילו בארצות־הברית. האם זה האינטרנט שאנחנו רוצים?"
מאוחר יותר, כשטראמפ התחיל לצאת נגד טיקטוק ישירות ובפייסבוק הבינו שגם הם בסכנה מול מדינות שירצו לנקום בארצות־הברית, צוקרברג ועוזריו שינו את הקו ביחס לרשת המתחרה. אדם מוסרי, הבוס של אינסטגרם, הרחיב: "טיקטוק היא המתחרה הכי גדולה שאי פעם ראינו. הם מאוד מפוקסים, נחושים, עושים את מה שהם עושים מאוד טוב. אנחנו משחקים איתם עכשיו תופסת, אז פיתחנו פיצ'רים שייתנו השראה ליוצרים בפלטפורמה שלנו".
וטראמפ לא היה היחיד שנלחם בסין דרך האפליקציה. גם הודו הטילה חרם על האפליקציה במסגרת הסכסוך הגיאוגרפי עם סין סביב אזור ההימלאיה. ועדיין, טיקטוק מעדיפה, ככל שזה תלוי בה, להתרחק מכל שיח פוליטי ולהתחזק במקום שבו היא מובילה ממילא: כשחקנית מרכזית בעולם הבידור. עשרה מתוך 20 השירים הכי בולטים בבריטניה בשנה האחרונה התחילו שם. בישראל זה עדיין לא קורה בממדים האלה, אבל "זה יגיע. זה רק עניין של זמן", אומר שגיא, "אנחנו עובדים פה צמוד עם אמנים".
באיזה אופן?
"הצוות שאחראי על התוכן עובד עם אמנים ישראלים מובילים, כי אנחנו פלטפורמה שבתשתית שלה מתבססת על מוזיקה. יש הרבה אמנים שסגרו חוזים, ונמצאים עם כל הפורטפוליו שלהם בטיקטוק. פתחנו האשטאג שבו קראנו לקחת שירים של אריק איינשטיין. תוך 24 שעות היו מיליוני צפיות ומאות סרטונים".
