כבר יותר מעשור שנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, מתקשר עם הציבור בעיקר באמצעות הרשת החברתית לציוצים - טוויטר. את החשבון שלו הוא פתח אי שם ב-2009, ומאז הוא מקפיד לספק לנו לסירוגין עדכונים שוטפים, לצד רגעים של קרינג' ובהלה. ב-2016 עם כניסתו לבית הלבן, רבים ציפו שיוותר על חשבונו הפרטי וימשיך להפיץ את משנתו מהחשבון הנשיאותי הרשמי - אבל שני החשבונות מתקיימים זה לצד זה. מחשבונו הפרטי מצייץ טראמפ ליותר מ-80 מיליון עוקבים, בחשבון הנשיאותי המספר עומד על 30 מיליון, אבל דווקא את הציוצים השערורייתיים לא תראו בו.
פרופ' קרין נהון על המלחמה של טראמפ בטוויטר
(צילום: אלי סגל)
בסוף השבוע שעבר הרומן הזה הפך למלחמת חורמה. זה התחיל מתיוג ציוץ של טראמפ בנושא ההצבעה מרחוק באמצעות הדואר ככזה שמחייב אימות עובדתי, עבר לחתימה של טראמפ על צו נשיאותי לצמצום סעיף 230 המגן על פלטפורמות רשת מפני אחריות משפטית במסגרת חופש הביטוי, והמשיך בסימון ציוץ שלו הנוגע למהומות במיניאפוליס כ"מאדיר אלימות". אספנו כמה מהרגעים השנויים במחלוקת של טראמפ ברשת החברתית, דוגמאות חיות לכך שהוא עצמו הרוויח מסעיף 230 אותו הוא שואף לצמצם - אולי יותר מכל אדם אחר ברשת.
כשטען שקודמו בתפקיד, ברק אובמה, נולד בקניה והמשיך להצית את תיאוריות הקונספירציה סביב השורשים והדת שלו.
כשטען שאוטיזם הוא מצב שנגרם על-ידי רופאים (באמצעות מתן חיסונים כמובן).
ושוב.
כשטען שההתחממות הגלובלית היא לא יותר מ"מתיחה", כי פעם ב-2014 ירד שלג בטקסס.
כשהצהיר שנורות חסכוניות וידידותיות לסביבה גורמות למחלת הסרטן.
כשהפציר בנאס"א לשחרר קצת מהירח כי כבר הגענו אליו לפני 50 שנה, ולחתור לקראת מאדים - שהוא בעצם חלק מהירח (הוא לא). אה, ולהתמקד יותר ב"הגנה". קחו לכם רגע.
וזה הסיפור שהצית את הכל: מוקדם יותר החודש, כשטראמפ רמז שחבר קונגרס לשעבר ומגיש ב-MSNBC רצח את אחת העובדות שלו, קרא לפתוח בחקירה והתניע עוד תיאוריית קונספירציה. אז הבעל שלה פנה למנכ"ל טוויטר, ג'ק דורסי, עם מכתב פתוח בתחינה להסיר את הציוצים המרמזים על מוות בלתי טבעי של אשתו, אך סורב. לצד הסירוב הבטיחו בטוויטר כי צעדים כנגד הציוצים של טראמפ יינקטו בהקדם, ואז הגיע התיוג הראשון.
ולסיום, מוכרחים להיזכר בערגה בספק-ציוץ, ספק-צעדים-של-חתול-על-מקלדת - תעלומת הקובפפה. הציוץ המקורי נמחק, ובמקומו הגיע ניסיון לקחת בעלות על האמירה המשונה.
