אוסטרליה יוצאת למלחמה: בחודשים האחרונים מתנהל מאבק מתמשך בין ממשלת אוסטרליה, ובראשה סקוט מוריסון, לבין שתיים מענקיות הטכנולוגיה הגדולות בעולם - פייסבוק וגוגל. סלע המחלוקת הוא בדרישת הממשלה שהחברות יחלקו רווחים עם גופי מדיה ועיתונות הפועלים ביבשת - דרישה שלטענת גוגל ופייסבוק היא "חסרת תקדים".
4 צפייה בגלריה
מארק צוקרברג וסונדאר פיצ'אי
מארק צוקרברג וסונדאר פיצ'אי
המנכ"לים פיצ'אי וצוקרברג
(עיבוד תמונה. צילום: AP, Shutterstock)
העובדות:
  • גוגל ופייסבוק הן דואופול עולמי שחולש על שוק הפרסום הדיגיטלי
  • המודל הכלכלי שלהן מאפשר להן לייצר רווחים על בסיס תכנים המשותפים ברשתות החברתיות ובפלטפורמות הדיגיטליות שבבעלותן. זה נקרא מונטיזציה
  • גופי תקשורת ומדיה צריכים את גוגל ופייסבוק - שמהוות שער למרחב הדיגיטלי ולתכנים בו, ולכן מושכות בחזרה קוראים אל האתרים שלהם
  • גוגל ופייסבוק צריכות את גופי המדיה - כי בלעדיהם אין תוכן לשתף, אין משתמשים לעניין
  • מעבר לצורך הדדי של הצדדים זה בזה - גוגל ופייסבוק הן גם מתחרות של גופי המדיה על שטחי פרסום
  • לצמיחה של פלטפורמות דיגיטליות כמו פייסבוק וגוגל הייתה (ועדיין יש) השפעה ישירה על מקצוע העיתונות, על פיטורים נרחבים ועל אימוץ מודלים חדשים לתשלום עבור תוכן
  • שום מדינה אחרת בעולם לא דרשה את זה קודם
  • גוגל ופייסבוק לא משלמות על תוכן עיתונאי ובידורי - אלא במסגרת מו"מ עם ארגוני תקשורת נקודתיים, בעיקר בארה"ב, עבור יוזמות כמו גוגל ניוז, או טאב הניוז בפייסבוק. לא באופן שגרתי, ובטח שלא עבור שיתופים בפיד הכללי או בפלטפורמה הרחבה
  • אם אוסטרליה תצליח - היא כנראה תהיה הראשונה בשרשרת של מדינות נוספות
זה התחיל בטוב. בעקבות דו"ח של נציבות הצרכנות והתחרות האוסטרלית (ACCC) שבחן את מאזן הכוחות בין גופי מדיה ועיתונות ביבשת לבין ענקיות הטכנולוגיה, התקבלה ההמלצה ליצור יחד עם נציגי גוגל ופייסבוק תקנות וולונטריות - מעין קוד התנהגות חדש, שמוסכם על כל הצדדים ובמסגרתו תכנים המיוצרים על ידי הגופים השונים ומשותפים בפלטפורמות הדיגיטליות יניבו רווחים גם עבור הגופים המייצרים אותם. כלומר - שפייסבוק וגוגל יואילו בטובן לחלוק.
4 צפייה בגלריה
אפליקציות גוגל ופייסבוק
אפליקציות גוגל ופייסבוק
אפליקציות גוגל ופייסבוק
(צילום: shutterstock)
החברות לא מיהרו לקפוץ על ההצעה. הממשל האוסטרלי טען כי הן גוררות רגליים ולא ממהרות להתיישב אל שולחן המשא ומתן, אז הוחלט פשוט להמשיך בלעדיהן ולגבש תוכנית לחלוקת רווחים שתיאלץ את החברות להתחלק על פי חוק. וכן, האוסטרלים יכולים לחייב את החברות להפריש רווחים לפי חוק עבור גופי המדיה השונים בתמורה להמשך הפעילות שלהן ביבשת ולהמשך שיתוף תכנים בפלטפורמות.

אוסטרליה שווה כסף

לפי ה"גרדיאן", במהלך 2019 הרוויחה גוגל 4.3 מיליארד דולר מפרסום דיגיטלי ביבשת. פייסבוק הרוויחה כ-700 מיליון דולר, וכשליש מהאוסטרלים צורכים את החדשות שלהם בפייסבוק. החברות שהעדיפו שלא לנדב רווחים, עלולות להתמודד עכשיו עם כדור שלג: אם אוסטרליה תעביר חוק שמחייב אותן לשלם, מדינות נוספות בעולם המערבי עשויות להצטרף לדרוש בדיוק את אותו הדבר. לכן פייסבוק וגוגל נצמדות לעובדה שהמהלך הזה הוא חסר תקדים - במטרה למוסס אותו.
גוגל ופייסבוק לא יושבות בשקט. בחודש שעבר פרסמה גוגל מודעת פופ-אפ עבור משתמשים באוסטרליה, שכותרתה: "הדרך שבה אוסטרלים משתמשים בגוגל נמצאת בסכנה". הטקסט הכיל איום די מפורש, שלפיו אם הרגולציה החדשה תעבור בחוק - כל המשתמשים יסבלו מההשלכות. לטענת אנשי גוגל, מנוע החיפוש, יוטיוב ושירותים נוספים ייפגעו קשות מהרגולציה, ושירותים שניתנו עד כה בחינם ייאלצו לעבור למודל בתשלום.
4 צפייה בגלריה
גוגל פוטוס
גוגל פוטוס
שירותים חינמיים יתחילו לעלות כסף. גוגל תמונות
(צילום: shutterstock)
גוגל איימה גם בשיתוף מידע. לטענת החברה, הרגולציה החדשה תאלץ אותה לשתף מידע אישי של משתמשים עם גופי חדשות ומדיה - מה שיפגע משמעותית בפרטיות המשתמשים עצמם. טענה זו הופרכה עם תגובת ה-ACCC, שטענה כי הרגולציה החדשה לא מאלצת שום שיתוף של מידע - אלא אם גוגל תבחר לעשות זאת על דעת עצמה. פייסבוק איימה כי תשלוף את כל התכנים החדשותיים והעיתונאיים מהפלטפורמות שלה באוסטרליה, אבל לא לגמרי ברור איך היא תוכל לעשות את זה.
הפלונטר של פייסבוק וגוגל בסיפור הזה הוא ייחודי: שתי החברות סופגות בשנים האחרונות ביקורת ציבורית ורגולטורית רחבה על האופן שבו הפלטפורמות שלהן מעודדות הפצה של פייק ניוז. פייסבוק - באמצעות הרשת החברתית, וגם בוואטסאפ ובאינסטגרם, גוגל - בעיקר באמצעות יוטיוב. הדרך המרכזית שלהן להתגבר על פייק ניוז היא אימוץ של גופי תקשורת, העדפה של תכנים מגופי חדשות ועיתונות ובדיקת עובדות. צעד של הסרת תכנים חדשותיים מהפלטפורמה עלול לגרום להן נזק של ממש.
4 צפייה בגלריה
אפליקציית פייסבוק
אפליקציית פייסבוק
איך נלחמים בפייק ניוז בלי גופי חדשות? אפליקציית פייסבוק
(צילום: shutterstock)
סקוט מוריסון לא מתכוון להיכנע. מוקדם יותר השבוע הצהיר ראש ממשלת אוסטרליה כי "לא יגיב בצורה טובה לאיומים". הוא הזכיר כי ב-2018, בהיותו שר האוצר, נקלע למחלוקת דומה - הפעם מול ענקית אחרת, אמזון. אז, אולצה אמזון להתחיל ולשלם מס עבור ייבוא מוצרים מארה"ב, ומשסירבה לעשות זאת, החלה להפנות משתמשים אוסטרלים לאתר המקומי בלבד ולא לאפשר להם להזמין מארה"ב. "אני זוכר שאמזון אמרו לי 'אנחנו לא מתכוונים לשלם את המס הזה', ואיימו לחסום את האוסטרלים, ובאמת עשו את זה. הם חזרו לפעול כרגיל בתוך שלושה חודשים".
מוריסון הוסיף כי הוא נמצא במגעים קרובים עם נציגי החברות, וציין כי שוחח בטלפון עם מנכ"ל גוגל, סונדאר פיצ'אי, "רק בשבוע שעבר". מוריסון מקווה שהצעד הרגולטורי לא יהיה חד-צדדי, וכי פייסבוק וגוגל ישבו לנהל משא ומתן ולפתור את הסוגיה באופן שיועיל לכל הצדדים.
זו כנראה רק ההתחלה. השבוע נודע כי ה-ACCC פותח בחקירה נגד גוגל ואפל - במטרה לבחון את הדרכים שבהן ענקיות הטכולוגיה מקדמות את המוצרים של עצמן בפלטפורמות שלהן. חקירה זו מגיעה זמן קצר לאחר שגוגל, אפל, פייסבוק ואמזון נדרשו לסוגיה במסגרת שימוע בקונגרס האמריקאי, שעסק באופן שבו ענקיות הטכנולוגיה חוסמות תחרות וחדשנות באמצעות הפלטפורמות שלהן.