המשרד לנושאים אסטרטגיים פרסם היום (ג') דו"ח מחקר העוסק בפעילות בלתי אותנטית ברשת החברתית טוויטר. המחקר בחן לעומק את הפעילות ברשת החברתית בחודשים יוני-יולי, סביב סוגיית תוכנית הסיפוח ולקראת החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג אם לפתוח בהליכי חקירת פשעי מלחמה נגד ישראל - החלטה שנדחתה בינתיים בעקבות פגרת הקיץ של בית הדין.
הדו"ח חושף כי 170 פרופילים (מתוך 250 שנבדקו) בטוויטר נחשדו כמזויפים או כבוטים, ועסקו בהפצת מסרים פרו-פלסטיניים סביב העיסוק בהחלת הריבונות. בימים האחרונים העבירו אנשי המשרד את רשימת הפרופילים החשודים לטוויטר, וזו הסירה עד כה כ-30 פרופילים מתוך הרשימה.
הביקורת לגיטימית, הנפח מניפולטיבי
לדברי אנשי המשרד, השרה אורית פרקש-הכהן והמנכ"ל רונן מנליס, אף שברוב המקרים השיח נחשב ביקורתי ולגיטימי - כזה שאינו עובר על כללי השימוש ברשת החברתית או מכיל ביטויי שנאה מפורשים, העובדה שמדובר בהתארגנות מכוונת ובלתי אותנטית מסייעת ליצירת מצג שווא לגבי נפח השיח והביקורת הציבורית נגד ישראל.
המחקר בחן את הזינוק בשיח בטוויטר סביב האשטאגים דוגמת ICC4Israel# ו-StopAnnexation#. הממצאים מראים כי 21 אחוזים מנפח השיח (כ-15 אלף ציוצים) תחת האשטאג ICC4Israel# יוצרו על ידי חשבונות מזויפים ובוטים. ראוי לציין כי צוות המחקר ניגש מראש לדגום פרופילים שנחשדו כמזויפים (כלומר לא בוצעה דגימה אקראית), ואסף כ-250 כאלה. מתוכם הועברה לטוויטר רשימה של 170 פרופילים חשודים בסבירות גבוהה. צוות המחקר העריך כי פעילות של 130 פרופילים חשודים ובוטים מייצרת שיח שווה ערך לזה של 9,000 פרופילים אותנטיים.
פרופיל טוויטר החשוד כמזויף או כאוטומטי הוא בעל מאפיינים כמו תמונת פרופיל לא אמיתית - כזו שאפשר למצוא בחיפוש חופשי ברשת, מצייץ ומרטווט בתדירות גבוהה ובכל שעות היממה, ועושה זאת ממקומות שונים בעולם לפעמים בעת ובעונה אחת. בחלק מהמקרים נראה כי פעילות הפרופילים מגיעה מרצועת עזה, וברבים אחרים הפעילות מתרחשת ממקומות שונים בעולם, מה שעשוי להעיד על שימוש ב-VPN.
נמצאו גם שתי רשתות בוטים קשורות, המכילות כ-30 פרופילים כל אחת. לפי הדו"ח, הפעילות של רשתות אלה קשורה לארגונים הפועלים ברצועת עזה. רשתות אלה מתהדרות בתמונות פרופיל של נשים צעירות ומהדהדות מסרים פרו-פלסטיניים.
בתשובה לשאלת ynet בעניין האמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשות המשרד, השיב מנליס כי "מדובר בכלי מדף הזמינים בשוק - בעיקר כלים לניטור שיח ברשת, חלקם בפיתוח של חברות ישראליות. זיהינו חשבונות שההתנהגות שלהם חשודה כבלתי אנושית, ואחרי מיפוי ראשוני בדקנו ידנית כל אחד מהם". לדבריו, מדובר בקצה הקרחון. "גורמי דה-לגיטימציה פועלים בזירה הדיגיטלית ומייצרים מהלכים של פעולות תודעה שמנצלים פרצות בכללי השימוש ברשתות החברתיות".
השרה פרקש-הכהן הסבירה כי "הפעילות המתוארת במחקר, נעשית ביד מכוונת של ארגונים, הרואים לנגד עיניהם הזדמנות לפגוע בישראל באמצעות פלטפורמה פרוצה ולא מפוקחת". לדבריה, המשרד לנושאים אסטרטגיים עומל על פיתוח מדד דה-לגיטימציה, שיסייע להעריך את היקף התופעה ברשתות החברתיות ואת מידת ההשפעה על השיח הציבורי.
פעילות מאורגנת של רשתות בוטים ופרופילים מזויפים היא מנת חלקן של הרשתות החברתיות בשנים האחרונות. בשנה שעברה, חשף תחקיר הבוטים של ידיעות אחרונות רשת מאורגנת שפועלת להדהוד מסרים של מפלגת הליכוד בטוויטר. השרה פרקש-הכהן ומנכ"ל המשרד מנליס, הודיעו במפגש העיתונאים המקוון כי המשרד לנושאים אסטרטגיים לא הפעיל ולא יפעיל בעתיד שימוש בכלים אוטומטיים, בפרופילים מזוייפים או בבוטים לצורך קידום מסרים הסברתיים ופרו-ישראלים ברשתות החברתיות. "פעילות כזו היא בלתי חוקית, ואני מתנגדת לה בתוקף", אמרה פרקש-הכהן.
