אם אתם עדיין מתלבטים לגבי הצבעתכם מחרתיים, אולי אתר "בטא מחוקקים" הוא מה שחסר לכם: כל מה שרציתם לדעת על פעילות חברי הכנסת, נושאי השיח שלהם ותחומי הטיפול שלהם, ובמעטפת גרפית משוכללת, מעט קומית. כאן תוכלו למשל לגלות מי הח"כים שמדברים הכי הרבה על לגליזציה (רמז: תמר זנדברג), מי הם אלה שקידמו חקיקה בנושא וגם מי חבר הכנסת שאמר הכי הרבה 'מניאק' במליאה (לא צריך רמז).
האתר פותח ביוזמה ובהתארגנות של ארבעה מפתחים, שאולי רצו להשתעשע קצת עם נתונים אבל גם לעשות משהו למען הדמוקרטיה. היזמים הם יואב טפר ועומר פרי, ואליהם הצטרפו אור ליכטר ושני פרל שפיתחו את סימולטור הבחירות. בניית המערכת נמשכה ארבעה חודשים בסך הכל. חומר הגלם הוא המידע הרב שנמצא באתר הכנסת, ומאפשר גישה אליו גם באמצעות קוד חיצוני. הכלים הם אלגוריתמים לזיהוי טקסט וזיהוי נושאים וקשרים. התוצאה עלולה להפתיע אפילו את הפוליטיקאים.
"אנחנו מאמינים שהאתר רלוונטי מתמיד", אומר טפר, "יש לנו חזון שלם על המערכת הזו. המטרה היא בסוף לאפשר למשתמש תוך שלושה קליקים ללמוד מידע מועיל ומדויק על נושא או ח"כ. מנקודה של אפס ידע והבנה בתחום מסוים אני לומד מי האנשים הרלוונטים לתחום ומה פועלם בנושא, וזה ידע שמתבסס על המעשים בפועל של הח"כים, לא על ציוצים בטוויטר של איזה עיתונאי, אלא על דאטה אמיתי".
באמצעות הכלים באתר אפשר לבחור בחבר כנסת כלשהו, בכנסת הנוכחית או באלה שקדמו לה, ולקבל מפה נאה של פעילותו: ענן המילים העיקריות ששימשו אותו בנאומיו, שמבליטה את הנושאים שמעניינים אותו, רשימה של ציטוטים שלו מישיבות הוועדות והמליאה ורשימה של הצעות החוק שיזם או השתתף בהן, עם גרף שמציג כמה מהן התקדמו בשלבי החקיקה או אפילו אושרו.
אפשר לחפש נושא או מושג שמעניין אתכם ולמצוא את כל ההתייחסויות של חברי הכנסת אליו, בקטעים מובלטים מתוך הפרוטוקולים שבהם הן מופיעות. למשל בדקנו ומצאנו מי הח"כים שדיברו על בורקס בכנסת, וגילינו שהיו ימים מסויימים שבהם היה דיבור די צפוף בנושא. מהציטוטים אפשר להמשיך ולעקוב אחר חלק מהפרוטוקולים במבנה שמזכיר צ'אט בוואטסאפ, אולי עניין שנועד להנגיש את הדיונים הכבדים לדור צעיר יותר ומי יודע, אולי בכלל בעתיד הדיונים יערכו בוואטסאפ.
יש גם סימולטור הצבעות, שבו אנחנו בוחרים את נושאי העניין שלנו, והמערכת מציגה לנו סידרה של יוזמות חקיקה בעניין זה. על כל הצעת חקיקה אנחנו מוזמנים להשתתף ולהצביע בעד ונגד. מייל לאחר מכן אפשר לראות איך הצביעו הח"כים בפועל על הצעת החוק. לאחר מספר הצבעות כאלה אתה מגלה בקלות מי הם הח"כים שחושבים כמוך ומייצגים את דעותיך ועמדותיך.
בגירעון הדמוקרטי שמאפיין את ישראל 2021, לא בטוח שמידע על הח"כים הוא מה שחסר לציבור. למעשה, לא ברור שהציבור בכלל מחפש מידע על הח"כים כדי לגבש את החלטתו בנושא הבחירות. מה חשיבותו של הח"כ הבודד, כשהממשלה היא המובילה של כל תהליכי החקיקה בישראל, בין אם ביוזמה ישירה ובין אם בהסכמה לאמץ יוזמה של ח"כ? אולי מה שצריך הוא ניתוח של מצעי המפלגות, בהנחה שהם יוצאים לפועל אחרי הבחירות. אולי צריך לנתח את התוכן של ההסכמים הקואליציוניים כדי לדעת מי באמת מקדם איזו אג'נדה. בעצם, מה שצריך זה מיפוי של יחסי הכוחות הפוליטיים בין המפלגות, מפה דינמית שתציג את העוצמה היחסית (והמשתנה) של כל גורם בכל רגע נתון. זה יאפשר לדעת מי שאמת משפיע בכיוונים שמעניינים אותנו.
אז פרוייקט בטא מחוקקים (כלומר בית ה-מחוקקים) לא מתיימר לעשות את כל זה בינתיים, אבל היכולות הטכנולוגיות קיימות, ומי יודע לאיזה כוונים האתר יתפתח. למשל עכשיו מנסים שם מיפוי של יחסי כוחות דינמית סביב תהליך חקיקה.
יואב טפר מעיד על עצמו שהוא מפתח תוכנה וחובב דאטה. ומה שמעניין חובבי דאטה זה למצוא מקור עשיר של נתונים, שאפשר להתפרע עליו. אחד הפרוייקטים המעניינים שעשה ב-2018 היה בחינה וניתוח של המידע שפייסבוק אספה עליו: מידע אישי כמו מראה הפנים, זיהוי הגיל, קבוצת אנשי הקשר והחוג החברתי, מידע שיווקי שכולל את כל הפרסומות שהתעניין בהן אי פעם והמפרסמים שנחשף אליהם, רשימת שיחות וצ'אטים שעשה, ורשימת כל הפעילויות שלו בפייסבוק אי פעם.
את כל המידע הזה הוא ניתח באמצעות שורה של כלי תוכנה והגיע לתובנות מעניינות על היקף השימוש שלו בפייסבוק בתקופות מסוימות, קצב צירוף אנשי קשר חדשים לפי תקופות, ועוד נתונים שיכולים לאפיין את תחנות החיים. באמצעות ניתוח סוגי התגובות שלו לפוסטים של אחרים הוא בנה את מדד החיבה שלו כלפי חברים. בסופו של דבר הראה איך על סמך הנתונים שפייסבוק צוברת היא יכולה לדעת עלינו הרבה יותר ממה שהיא מצהירה, כולל מידת התאמת בני הזוג, נטיה מינית, קשר בין אנשים שנמצאים באותו מקום באותו זמן ומה לא.
עם הדבקות הזו במטרה, ועם כמויות דאטה עצומות שמצטברות על הפוליטיקאים, כולל פעילותם ברשתות החברתיות, יכול להיות שאפשר ליצור כלים שבאמת יאפשרו להבין לעומק ואף לחזות תהליכים פוליטיים, אולי אף יותר ממה שחברי הכנסת עצמם יודעים. עכשיו נשאר רק לשאול אם זה טוב, או אולי מפחיד.
