מנכ"ל ומייסד פייסבוק מארק צוקרברג אמר לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ כי הפוסט שבו כתב "כשהביזה מתחילה, הירי מתחיל" העמיד את הרשת החברתית במצב בעייתי - כך חושף היום (ב') הוושינגטון פוסט בכתבה שמתארת את האבולוציה של היחסים המורכבים בין הרשת החברתית לבין הנשיא האמריקני. טראמפ היה מי שהתקשר לצוקרברג שעות לאחר שפרסם את הפוסט שעורר סערה.
הפוסט פורסם ב-29 במאי בעקבות המהומות האלימות שפרצו במדינת מינסוטה במחאה על הריגתו של ג'ורג' פלויד, שמת לאחר ששוטר כרע ברך על צווארו בזמן שהיה עצור. בטוויטר סימנו ציוץ זהה כ"מאדיר אלימות" והגבילו את החשיפה שלו. לפי הוושינגטון פוסט, נציגי פייסבוק בבירת ארה"ב לא סברו שהפוסט מפר את המדיניות של הרשת החברתית, אך בכל זאת יצרו קשר עם הבית הלבן וביקשו שטראמפ יערוך את הפוסט ויעדן את השפה - או ימחק אותו לחלוטין.
טראמפ סירב למחוק את הפוסט המקורי או לשנות אותו, אבל פרסם פוסט נוסף שבו ניסה להרגיע את הרוחות. "ביזה מובילה לירי", כתב הנשיא והוסיף: "מדובר בעובדה, לא בהצהרה". לאחר מכן פרסם צוקרברג פוסט שבו הסביר מדוע החליט להשאיר את הפוסט באוויר, וציין כי ההסבר של טראמפ סייע לו לקבל את ההחלטה הזאת. ההחלטה עוררה סערה פנימית בפייסבוק - יותר מ-5,000 עובדים גינו את ההחלטה של המנכ"ל והמייסד.
זאת לא הייתה הפעם הראשונה שבה פייסבוק עשתה כמעט הכל כדי להימנע מהתנגשות עם הנשיא: עיתונאי הוושינגטון פוסט שוחחו עם כעשרה עובדים של פייסבוק בהווה ובעבר שסיפרו על המאמצים של הרשת החברתית לשנות ולעצב את המדיניות שלה בהתאם להתבטאויות ולעמדות של טראמפ. "הערך של לשמור על יחסים טובים עם אנשים בעמדות כוח גובר על כל דאגה אחרת בפייסבוק", טוען דיוויד תיל, מומחה אבטחה שהתפטר מהחברה במרץ לאחר שעמיתיו סירבו להסיר פוסט גזעני של נשיא ברזיל ז'איר בולסונרו.
טראמפ חותם על צו נגד הרשתות החברתיות
(צילום: רויטרס)
ההתפתחות הזאת מעניינת מכיוון שלפני בחירות 2016, צוקרברג לא הסתיר מעמיתיו את סלידתו מעמדותיו של המועמד טראמפ. בדצמבר 2015, לאחר שטראמפ פרסם סרטון ויראלי שבו קרא לאסור על מוסלמים להיכנס לארה"ב, צוקרברג הודה כי הוא נגעל באופן אישי מהאמירה הזאת והביע רצון להסיר את הסרטון מהפלטפורמה. ב-2016, הוא שקל לפרסם פוסט כדי לגנות את התוכנית של טראמפ להקים חומה בין ארה"ב למקסיקו, אך בכירים בפייסבוק הצליחו להניא אותו מכך.
התגובה של פייסבוק לסרטון של טראמפ מ-2015 עיצבה למעשה את המדיניות שלה כלפי הנשיא בשנים הבאות. לאחר שעובדים בחברה מחו וצוקרברג עצמו הביע רצון למחוק את הסרטון, הוטל על סגנית הנשיא לענייני מדיניות מוניקה ביקרט לנסח טיוטת החלטה בנושא. במסמך שהוצג לבכירים שריל סנדברג וג'ואל קפלן, ונחשף לראשונה על-ידי הפוסט, הוצגו ארבע אפשרויות: להסיר את הפוסט בגלל ביטויי שנאה; לקבל החלטה חד-פעמית להשאיר אותו באוויר; לתת לפוליטיקאים הקלות בכל הקשור לשמירה על כללי הקהילה; או לתת הקלות לכל המשתמשים, מה שיוביל לפרסום התבטאויות כמו "אין כניסה לשחורים" או "תוציאו את ההומואים מסן פרנסיסקו" (דובר מטעם פייסבוק מסר כי האפשרות האחרונה מעולם לא נשקלה ברצינות).
ביקרט כתבה במסמך גם על "הסיכון התדמיתי" הכרוך בכל אחת האפשרויות: למשל, אם יוחלט לרכך את כללי הקהילה של פייסבוק, יעלו שאלות כגון "האם פייסבוק הייתה נותנת במה להיטלר?". בסופו של דבר, היה זה קפלן - הידוע כתומך של המפלגה הרפובליקנית - ששכנע את צוקרברג שלא להסיר את הסרטון של טראמפ מהפלטפורמה. כאן למעשה התקבע השימוש בנימוק של "זכות הציבור לדעת" כדי להצדיק אי-הסרה של ביטויי שנאה שכתבו פוליטיקאים בפייסבוק.
אלגוריתם ידידותי
החלטות שהתקבלו בהמשך מלמדות כיצד פייסבוק נזהרה שלא להרגיז את הנשיא: ב-2017, הרשת החברתית שקלה לערוך שינוי משמעותי בניוז פיד כך שיתמקד יותר בפוסטים של חברים ובני משפחה ופחות בפוסטים מטעם כלי תקשורת למיניהם. בפגישות עבודה לגבי השינוי הצפוי, קפלן שאל אם האלגוריתם החדש יפגע בחשיפה של מו"לים המזוהים עם הימין. התשובה הייתה חיובית, מכיוון שמו"לים אלה משתפים יותר תוכן שמפר את המדיניות של פייסבוק. קפלן לא אהב את התשובה והצליח לשנות את האלגוריתם כך שיפגע פחות במו"לים הקרובים יותר לעמדתו של הנשיא האמריקני.
"אין שום מחקר מהימן שתומך בטענה של טראמפ על כך שהרשתות החברתיות מסתירות תוכן שמרני, אבל הוא עדיין הצליח לשכנע אותם לשנות את החוקים בשבילו", אומר נו וקסלר, דובר לשעבר בפייסבוק שפרש בשנת 2018.
הרצון שלא להרגיז את הנשיא בא לידי ביטוי גם בהחלטה השנויה במחלוקת של צוקרברג שלא לבדוק עובדות במודעות פוליטיות, בזמן שהמתחרה טוויטר הכריזה שתימנע לחלוטין מפרסום מודעות כאלה. אבל ההנחות שעשה צוקרברג בשנים האחרונות עולות לו עכשיו ביוקר - חלק ניכר מהעובדים שלו זועם וחרם המפרסמים במסגרת קמפיין StopHateForProfit# מתרחב מיום ליום (סטארבקס ופפסי הן המצטרפות האחרונות) והיוזמים מאיימים שירחיבו אותו גלובלית.
ניצנים של שינוי ביחס לטראמפ אפשר היה לראות בשבועיים האחרונים: פייסבוק הסירה מודעות של קמפיין טראמפ שבהן הופיע משולש אדום הפוך, סמל שבו הנאצים סימנו אסירים פוליטיים. לפי הוושינגטון פוסט, ההערכה הראשונית בפייסבוק הייתה כי המודעות האלה אינן מפרות את מדיניות החברה. אולם, בכירים בפייסבוק אמרו בפגישות כי הותרה של המודעות באוויר תיצור את הרושם שהרשת החברתית מתמסרת יותר מדי לרצונותיו של הנשיא.
ביום שישי הודיע צוקרברג על שינויים נוספים: פייסבוק תסמן מעתה תוכן של פוליטיקאים שמפר את כללי הקהילה ותכתוב כי מדובר ב"זכות הציבור לדעת", בדומה לטוויטר. מי שירצה לשתף את הפוסט יקבל הודעה שתזכיר לו כי התוכן מפר את כללי הקהילה. כמו כן, יוסרו פוסטים של פוליטיקאים שמעודדים אלימות ומנסים לדכא הצבעה בבחירות. "פוליטיקאים לא מקבלים החרגות", הבטיח הפעם צוקרברג. האם לפייסבוק נמאס לעשות הנחות לטראמפ? נצטרך לחכות לפוסט השערורייתי הבא של הנשיא האמריקני כדי לראות.
