#נה נה נה נתניהו
הריאיון הטלוויזיוני שהעניק השבוע נתניהו העסיק במיוחד את אנשי הרשתות החברתיות - ונדמה שהכל כבר נכתב עליו - החל מאימות עובדתי של כל מילה שלישית, דרך פליטת הפה על מילצ'ן ועד לתואר החדש והנכסף "אבו יאיר". בשוליים, אפשר בהחלט לתהות אם חיקוי ה"נה נה נה" הצווחני-בכייני היה נשלף אם מולו היה יושב עיתונאי או מגיש בכיר מסוג גבר, אבל האמת היא שלא צריך לתהות לאורך זמן. הנה תזכורת קצרה לציבור הבוחרות: רק לפני שלושה חודשים נשא נתניהו נאום מקושקש בכנס לציון יום המאבק הבינלאומי נגד רצח נשים - תופעה שישראל מצטיינת בה במיוחד - והסביר יפה מעל הפודיום: "נשים זה לא בעל חיים שאתה יכול להכות בו, והיום אנחנו אומרים, גם בבעל חיים אתה לא מכה".
אולי אפשר היה להניח לקשקוש הזה אם המציאות של נשים בישראל, בעשור וקצת האחרונים תחת שלטון נתניהו המתמשך, הייתה אחרת. אבל אנחנו עדיין מתעוררות בכל בוקר למקרי רצח מחרידים של נה נה נה נשים בידי בני זוגן, למקרי אונס מחרידים ולהטרדות ותקיפות מיניות בשגרה, כשמערכות האכיפה והמשפט מייסרות את הנפגעות ומשחררות את הפוגעים עם מכה קטנה על היד. ועוד לא התחלנו לדבר על המתים, על מערכת הבריאות, על נתב"ג, על החינוך או על המובטלים. ה"נה נה נה" לעומת זאת, דווקא ממשיך להדהד בחשבונות של נתניהו, כי זה הרי ה"חמוצים" החדש.
#משפיל את התאומים
מה גברי יותר מחדר כושר? בני גנץ, האיש שכנראה מצליח להחזיק פלאנק ארוך יותר ממשך הקריירה הפוליטית שלו, זכה להתייחסות נרחבת יותר ברשתות החברתיות עם היוודע דבר הנאום שלו במכון הכושר אייקון פיטנס מרשת הולמס פלייס, מאשר קיבל הנאום עצמו. שמענו שהיה שם איזה דיבור על מתחסנים ונכנסים, אבל אלה כבר באמת זוטות בהשוואה להחלטה המדהימה להציב מיקרופונים בסמוך לסטודיו לפילאטיס.
בטוויטר השוו את המהלך של גנץ לזה של מטה טראמפ - שערך מסיבת עיתונאים בטעות בחנות למוצרי גינון במקום באולם של מלון חמישה כוכבים. אבל חשוב מזה, תהו על שגרת הפעילות הגופנית של גנץ ועל השלב הבא בקריירה שלו כנציג מכירות של מינויים לחדרי כושר.
#סטארט-אפ של לאומנות
המודל הגברי של נפתלי בנט נשען חזק על סטריאוטיפ ההייטק: בנט הוא גבר שתחת ציפורניו ההייטקיסטיות המטופחות נצברו רגבי אדמה אידיאולוגיים, ואין דרך טובה יותר להדגים את הלאומנות הזאת מלרכוב על אחד ממקרי האונס המזעזעים ביותר שדווחו השבוע (בשבוע הבא הרי נזדעזע מחדש). "נחזיר את הנגב לידינו", צייץ הנפתול בצירוף הכותרת על אונס בת ה-10 באחד מיישובי הדרום - כי אונס הוא בעיה שיש להתייחס אליה ציבורית רק כשהוא אפוף בהילה של לאומנות, ו"כנופיות של בדואים" הן בעיה רק דקה לפני עוד מערכת בחירות.
