כל הסימנים מעידים שהקיץ הזה עומד להיות קשה במיוחד עבור ילדים ובני נוער: הקורונה, החמרת תנאי הריחוק החברתי, היעדר מקומות מפגש ובילוי, כל אלה גורמים לכך שהילדים נמצאים יותר ויותר שעות מול מסכי הטלפון והמחשב והתוצאה קשה: יותר אלימות במשחקים, יותר שיימינג ובריונות בשיחות בקבוצות של ילדים ובני נוער, יותר פדופיליה מזעזעת שכוללת הפצת תמונות עירום של ילדים וילדות, וניסיונות פיתוי תחת התחזות. ראינו את זה בגל הראשון של הקורונה ונראה שזה עומד להיות אף חמור יותר בגל הנוכחי.
"מה שהשתנה הקיץ הזה הוא הקורונה”, אומר זוהר לבקוביץ’, מייסד ומנכ”ל חברת הגנת הגלישה לייט (L1ght). "הילדים עומדים להיות הרבה יותר מול המסכים, ובגלל השפעת הקורונה יש גם הרבה יותר מתח. בתחילת המשבר לא הבנו עד כמה הוא משפיע על ילדים. המתח של ההורים, הלחץ הכלכלי, הביאו למתח מטורף על ילדים, שהעלה את רמת האלימות ורמת השנאה בקרבם בצורה שלא ראינו אף פעם לפני כן: עליה בשנאה של 900 אחוזים ועליה באלימות במשחקים ב-300 אחוזים, וכל זה רק מחריף עכשיו בקיץ, כשמעט המסגרות שעוד היו להם, נעלמות".
הרשתות החברתיות גדושות בסכנות קשות לילדים תמימים, וגם לבני נוער סקרנים. דברי איום, השפלה, קללות, בקשות לשלוח צילומים עצמיים, שיתוף צילומים בתכתובות פרטיות. הגישה של פדופילים לילדים הולכת ונעשית קלה בזכות אפליקציות כמו טיק טוק. מעבר לזה הם נמצאים בסיכון גם מחברים מסוימים שלהם או כאלה שהכירו ברשת. ילדים שנפגעים ברשת עלולים להיקלע למצוקה קשה. במקרים הקיצוניים זה מגיע להתאבדות. מספר הילדים שמתים מהתאבדות בארה"ב עולה על מספר המתים ממחלות.
איך הורים יכולים להתמודד עם זה? אחד הפתרונות הוא להתקין אפליקציה במכשיר הטלפון של הילדים, שעוקבת אחר הדברים שהם כותבים או מקבלים ומתריעה על אירועים חריגים. ללייט יש טכנולוגיית בינה מלאכותית שמוטמעת באתרי הרשת החברתית וסורקת את כל התכנים בהם. לבקוביץ’ אומר שאחרי כל זה, אין תחליף לשיחה עם הילדים. “הקיץ הזה התופעות חמורות הרבה יותר וזה מחייב את ההורים להיות הורים, לדבר עם הילדים, להסביר להם, להיות פתוחים. אם הילד מספר שמישהו קילל אותו בטלפון, אז לא להגיב במחיקת האפליקציה או החרמת הטלפון. זה לא פותר את הבעיה, ואז הילדים גם מתחילים לשתוק. צריך לעזור להם, צריך להבין שכמו שאנחנו במתח מכל המצב, הילדים במתח לא פחות".
זה לגיטימי לבקש מהם לראות את האפליקציות שיש להם בטלפון?
"אם עושים את זה מתוך שיח, לא מתוך לקיחה בכוח, בוודאי שזה לגיטימי. המשטרה בקליפורניה ממליצה לכל הורה לקחת את הטלפונים של הילדים כל ערב למשך שעה ולקרוא את כל ההודעות הטקסט ששלחו. הבעיה שילד ממוצע בארה"ב מקבל 1,700 הודעות ביום ואז במשפחה ממוצעת עם שניים וחצי ילדים, כמות הטקסטים היא כמו לקרוא את מלחמה ושלום, אבל עם ‘פחחח’ ואייקונים. הרבה פעמים גם נבין את השפה שלם, ולא נזהה את המצוקה".
ילדים יסכימו לשתף את ההורה בדברים שהם עושים עם הטלפון?
"להסתכל, להתעניין, להיות חלק מהשיח. לבת שלי בת ה-12 יש כמה אפליקציות חברתיות ואני חבר שלה בכולן. כל פוסט שהיא תעלה או תקבל אני אראה, מתוך ידיעה שלה, לא ממקום אלים אלא כי אכפת לי. היא מספרת לי על כל משחק שהיא רוצה להתקין ואני בודק למשל אם יש בתוכו צ'ט, ואם אפשר לחסום את הצ'ט. בלי יותר מדי טכנולוגיה עמוקה, אנחנו כהורים יכולים לעשות בקיץ הזה המון".
איך אפשר להתמודד עם צילומים עצמיים, לפעמים חשופים, שהילדים משתפים?
ההורים צריכים לשבת עם הילדים ולהסביר להם על הסיכונים. ילדה בת 13 מבינה הכל. היא מבינה שאחרי שצילמה את עצמה ושלחה לחבר, זה מופץ ואי אפשר להסיר את זה. יכולות זיהוי הפנים היום יביאו לכך שגם כשתהיה בת 30 אפשר יהיה לקשר את הצילום אליה. הילדים הם ילדים טובים, הם רק צריכים את ההסבר של מה המשמעות הדברים שהם עושים. בלי דרמות, בלי להפחיד, בלי לאיים.
גם בחברת הגנת הגלישה בוסקו (Bosco) מדווחים על גידול משמעותי בסכנות לילדים, שהתחיל עם מגפת הקורונה. ינון לנדברג, מנכ"ל בוסקו, אומר שהשימוש של הילדים בטלפונים גדל פי 2.5, כמות החרמות והריבים גדלה משמעותית והסכנה הגדולה ביותר היא הגידול במספר השיחות עם זרים שהובילה לעלייה משמעותית של פגיעות מיניות אונליין – כולל תמונות בעלות אופי מיני שנשלחות לילדים. לדבריו החברה מנטרת כל הודעה שנכנסת למכשיר הילד וכך היא יודעת לזהות הודעות פוגעניות גם כשהן נראות תמימות, למשל "בוא נעבור לדבר בטלגרם" או "ההורים בבית?".
חנן ליפסקין, מייסד ומנכ"ל חברת ההגנה קיפרז (Keepers), אומר שההחלטה על הקמת החברה באה אחרי המקרה של ילד, שסבל מהשפלה וניסה להתאבד בקפיצה מגשר בירושלים. “ראיתי שהעולם הדיגיטלי יוצר הרבה אתגרים שרק העולם הדיגיטלי יכול לפתור”. קיפרז הוקמה ב-2016 וכיום היא נמצאת בשלבי סיום גיוס באמצעות פלטפורמת ההשקעות Together. האפליקציה של החברה עוקבת אחר ההתכתבויות בטלפונים של הילדים, כניסה לאתרים לא מתאימים וגם מיקום במקומות לא מתאימים בעיר. המערכת אינה עוקבת אחר התמונות שמצלם הילד בגלל מגבלות חוקיות.
איך צריך להשתמש במידע על מה שעושים הילדים כדי לעזור להם?
"רק הודעות פוגעניות מדווחות להורים. החל מהטלפון הראשון שלהם, בגיל 8 או מעבר, הם יודעים שיש מישהו ששומר עליהם. כשהם עושים משהו לא טוב, צריך להרגיל אותם שההורים יגידו להם את זה, וכך לשפר את ‘האוטומציה ההתנהגותית’.
איזה סכנות אתם מזהים בקיץ הזה?
"אנחנו רואים שיש אפליקציות שהופכות להיות קטלוגים לפדופילים. הם יכולים פשוט לגלול בפידים שונים ולבחור את הקורבנות שלהם. מה שצריך לעשות, זו שיחה מאוד ברורה עם הילדים על הסכנה בהעלאת תמונה, חושפנית יותר או חושפנית פחות. אני מציע לקבוע שכל החשבונות יוגדרו פרטיים - התמונות לא צריכות להיות זמינות לאנשים שהילדים לא מכירים.
מה עושים אם מתברר שהילד היה קורבן לבריונות והשפלה ברשת?
"הדרך הכי טובה היא לדבר אתם. למנף את זה למשהו מחנך, אחרי שחוו את הדבר הרע שקרה. צריך לנצל סיטואציות לא נעימות לשיחה, ולהפוך את הרע להזדמנות לשנות לטוב”.
איך מתמודדים עם השעות האינסופיות שהילדים בטלפונים?
"צריך למנן את זמני הסמארטפון. להסביר לילדים שהם לא יכולים לפתוח את הטלפון כל הזמן. זה כמו גמילה מכל דבר - צריך להגביל זמני שימוש. באפליקציה שלנו אפשר להגביל את השימוש המצטבר למשל לשעתיים. כשהילד יודע את זה, הוא יחשוב פעמיים לפני שיפתח את הטלפון".
בחברת אבטחת המידע ESET מציעים לעבור עם הילדים על שורה של כללים והנחיות: הגנה על הססמאות האישיות שלהם, בחירת ססמה קשה לניחוש, זהירות מזרים וניהול שיחות רק עם מי שמכירים, זהירות מפרופילים מזויפים, הגדרת החשבונות כפרטיים (כך שרק חברים יוכלו לראות), והחשוב מכל: שמור על תקשורת פתוחה עם הילדים, כך שירצו לשתף ולא יסתירו מידע".
פיתרון מסוג אחר מוצע על ידי חברת כלל ביטוח ופיננסים, שהציגה השבוע כיסוי ביטוחי ראשון מסוגו בישראל לסכנות ברשת. הביטוח מכסה מקרים של ביוש, בריונות רשת, מידע שנגנב, גנבת זהות ועוד, והוא מעניק החזר הוצאות עבור ייעוץ משפטי וייעוץ פסיכולוגי, ובמקרים הנדרשים גם סיוע של מומחה לשחזור מידע שנפגע. עלית כספי, משנה למנכ"ל ומנהלת חטיבת הביטוח הכללי בחברה, אומרת שהביטוח מקנה הגנה לכל המשפחה מפני סכנות הרשת הדיגיטלית. "המגזר הפרטי חשוף כיום הרבה יותר לאיומי סייבר וסכנות הרשת, וקשה לו להתאושש גם מתקיפת סייבר קטנה ביותר. זוהי בשורה ממשית לציבור הרחב".
הטיפול במקרי פגיעה בילדים נעשה בשיתוף פעולה בין כלל לבין חברת הגנת הסייבר פורס מז’ור. דן לוינסון, מומחה להגנה עצמית בסייבר בחברה אומר: "מגיעים אלינו הורים מודאגים שיודעים שקרה משהו לילד ולא יודעים מה. הרבה פעמים הילדים יודעים איך להסתיר דברים בטלפון שלהם, להסוות אותם, למחוק את מה שלא רוצים שההורים יראו. והם גם מחליפים אפליקציות כמו גרביים וההורים לא יודעים אפילו להסתכל".
בניגוד לחברות שמשתמשות באפליקציות מעקב כדי להתריע על התנהגות חריגה של הילדים, פורס מז’ור יודעת לזהות אותה במקרי חשד. "אנחנו מבצעים שחזור חקירתי במטרה לראות אם החשש של ההורים מוצדק, ולצערנו בהרבה מקרים אנחנו מגלים שהאינטואציה ההורית מצוינת”, אומר לוינסון.
אילו תופעות מאפיינות את הקיץ הזה?
"הדור הזה הוא דור ה-FOMO (פחד להחמיץ דברים) ובקיץ הזה מדובר בפומו על טורבו. גם בשיגרה הילדים חיים בקצב מאוד גבוה, אבל בקיץ יש להם כמעט 20 שעות פנויות, שבהן יכולים לקרות דברים מאוד גרועים. הם יותר בודדים בקיץ והם יותר משועממים בקיץ”.
