עם גלקסי Z פולד 2, סמסונג ממשיכה פחות או יותר במו ידיה לחצוב מנהרה לעתיד שבו לרבים מאיתנו יש טלפון עם מסך מתקפל. רבות מהפשרות של הדור הקודם תוקנו, הממשקים שופרו, החבילה כולה מרגישה הרבה פחות ניסיונית והרבה יותר בוגרת. זה כבר לא אבטיפוס טכנולוגי שמשום מה נמכר בחנויות, אלא סמארטפון שלפעמים מצליח להיות כמעט משעמם אף על פי שהוא בנוי סביב מסך מתקפל.
זה לא אומר שאתם צריכים לרוץ לקנות את הגלקסי המתקפל. המחיר האסטרונומי של הדור הקודם, 8,000 שקלים, חוזר גם בדור הזה. נכון, הפעם אתם מקבלים חוויה הרבה יותר טובה, אבל עדיין - במחיר הזה אפשר לקנות את אחד ממכשירי הדגל האחרים של סמסונג מהחודשים האחרונים ולצידו את הטאבלט החדש של החברה, ואפילו לקבל עודף. זה אולי לא יהיה שילוב חדשני, אבל הוא בהחלט יהיה נוח יותר, במיוחד אם אתם רגילים להסתובב עם הטלפון בכיס של המכנסיים.
איך שלא מסתכלים על זה, Z פולד 2 הוא טלפון גדול. במצב המקופל, העובי שלו הוא 16.8 מילימטרים - יותר מכפול מהעובי של ה-S20. והמשקל שלו, 282 גרם, הוא בערך פי אחד וחצי מסמארטפון סטנדרטי. אלה לא סתם מספרים: כל זה מורגש מאוד כשמחזיקים אותו ביד, או כשמנסים להבין איפה להניח אותו בזמן הליכה. יותר מכך, יש לי הרגל להשעין טלפונים על הזרת של היד שבה אני מחזיק אותם. זה הרגל שבו נלחמתי לכל אורך השימוש בפולד, וכשלא התאפקתי, שילמתי על כך בכאבים.
עם זאת, חרף הגודל והמשקל, הטלפון הזה יפהפה בעיניי. יש לו גוף אלומיניום עם פינות מעוגלות בצורה הרבה יותר עדינה מהדור הקודם, והרווח בקיפול בין המסכים לא באמת מורגש או פוגע במראה. מעל הכול, הוא מרגיש כמו מכשיר אלגנטי. הדבר האחד שקצת מפריע זו הבליטה של רכיב הצילום בגב הטלפון, אבל נראה שזה הסטנדרט החדש בתעשייה.
החידוש המהותי ביותר בעיניי ב-Z פולד 2 לעומת הגלקסי פולד מאשתקד הוא לא עיצובי אלא טכנולוגי. אחת מנקודות החולשה של הדור הקודם הייתה מסך חיצוני קטן ולא מאוד שימושי בגודל 4.6 אינץ'. הפעם המסך החיצוני תופס כמעט את כל הצד הקדמי של הטלפון. מכיוון שהטלפון גם רחב יותר בכמה מילימטרים, מה שמתקבל הוא מסך 6.23 אינץ' - וזה כבר משהו שקל הרבה יותר לעבוד איתו.
הוא אומנם עדיין גבוה וצר, עם יחס מסך של 25:9, אבל המסך החיצוני הרבה יותר שימושי ביישומי ניווט, או כאשר אתם סתם רוצים לגלול קצת באחד הפידים החברתיים שלכם. ומכיוון שזו סמסונג - מיצרניות מסכי הסלולר המובילות בעולם - מדובר במסך חד וצבעוני. הוא אפילו סביר אם אתם רוצים לצפות בווידאו.
מצב חצי-מקופל
למה שתרצו לצפות בווידאו על המסך הקטן? בין השאר כי סמסונג שיפרה את ציר הקיפול של הטלפון, ועכשיו אתם יכולים בקלות להשאיר אותו בזווית של 90 מעלות ולייצר לעצמכם נגן נייד. בזכות הציר הזה הטלפון כולל כמה יישומים שיודעים להשתמש במצב חצי-מקופל גם על המסך הגדול - יכולת שנלקחה מהגלקסי Z פליפ שהושק בתחילת השנה. המצלמה, למשל, תציג לכם במקביל את מקשי השליטה ואת התמונות שכבר צילמתם. זה לא מאוד שימושי לרוב המשתמשים.
כשפותחים את הטלפון, מגלים מסך בגודל 7.6 אינץ' עם רזולוציה גבוהה יחסית וקצב רענון של 120 הרץ. כמו המסך החיצוני, גם המסך הזה חד ויפה. הקפל האנכי לאורך הציר עדיין כאן ונראה לעין, אך כמו בדור הקודם, הוא לא באמת מורגש בשימוש יומיומי. וזה לא שמדובר באי נעימות שמתרגלים אליה, הוא פשוט לא מורגש.
מה שכן מורגש זה שהחומר שבו אתם נוגעים אינו זכוכית אלא פלסטיק. בחומרים השיווקיים של סמסונג מדובר על כך שזה מסך "Ultra-Thin Glass" (זכוכית אולטרה-דקה). באמת יש פה זכוכית - היא פשוט לא השכבה העליונה. הזכוכית תורמת לכך שהמסך מרגיש יותר קשיח מהדור הראשון של המסכים המתקפלים, שהיה כל-כולו פלסטיק, אבל היא דקה ושבירה מכדי לשים אותה למעלה.
יש לזה השלכות. המגע פחות נעים מבטלפונים אחרים, וקל הרבה יותר לשרוט את המסך. סמסונג אפילו מזהירה אתכם לא ללחוץ עליו בחוזקה עם הציפורניים. הוא כן מגיע עם מדבקה שמותקנת עליו, ואחרי כמה שבועות של שימוש סביר המדבקה נשארה ללא שריטות, בעיקר כי המסך הפנימי מוגן כשהוא לא בשימוש.
הרעיון הבסיסי בטלפון עם מסך מתקפל הוא שכשהמסך פתוח אתם מקבלים חוויית טאבלט, וכשהוא סגור חוויית טלפון סלולרי. הבעיה עם זה היא שאנדרואיד עדיין לא מספיק טובה ביצירת חוויות מהסוג הזה. כן, אפשר לקבוע שחלק מהאפליקציות יעברו מהמסך הקטן למסך הגדול, ויש (מעט) אפליקציות, כמו ספוטיפיי ויוטיוב, שעוצבו ספציפית למסך של הפולד, אבל רוב-רובם של היישומים - וכן מערכת ההפעלה עצמה - לא באמת פותחו במחשבה על המסך הזה.
בניסיון לסגור את הפערים האלה, סמסונג בנתה ממשק ייחודי מעל אנדרואיד. הממשק הזה בנוי על תפריט צד, מהסוג שיש בכל המכשירים של החברה, רק שהפעם המטרה היא לאפשר ריבוי משימות קל ונוח יותר. כשאתם גוררים אפליקציה מהתפריט, תוכלו לקבוע אם היא תיפתח על המסך כולו או בתור חלון. את החלון אפשר להזיז, לשנות את גודלו או לקבוע שיתפוס חלק ספציפי במסך באמצעות לחיצה על פס שנמצא בחלקו העליון. אפשר אפילו לקבוע שבלחיצה אחת ייפתחו שני יישומים ויתפסו את מקומותיהם על החלון.
כמי שבאופן כללי לא מתחבר לחוויה של ריבוי חלונות על מסכים קטנים יחסית, ולא עושה את זה גם על אייפד, מה שתיארתי כאן לא היה לי שימושי במיוחד. אני כן מכיר בכך שחלק מכם כרגע מחככים ידיים בהנאה, כי זה בדיוק סוג החוויה שאתם רוצים. אבל גם אם זה תסריט השימוש שלו חיכיתם, כדאי להבין שהוא לא תמיד הכי אינטואיטיבי, ושלא כל האפליקציות יהיו נוחות בגודלי החלונות המוזרים שאפשר לייצר באמצעות הממשק הזה.
מקלדת נהדרת
נהניתי הרבה יותר לעבוד עם המסך הגדול במצב של חלון אחד. בין אם קראתי טקסט או צפיתי בווידאו, החוויה שהמסך הזה מספק היא נוחה מהותית מקריאה או צפייה על גבי סמארטפון קטן. אני יכול בקלות לדמיין את עצמי יושב באוטובוס, ברכבת או במטוס - והרי זה כל מה שאני יכול לעשות עם התסריטים האלה בימינו, לדמיין - ופותח את הפולד כדי ליהנות יותר מהתוכן שאני צורך.
ראוי לציין גם שלעבוד עם המקלדת הווירטואלית של ה-Z פולד 2 כאשר הוא פרוש זה תענוג. הרוחב של המסך, והפיצול החכם של המקלדת לשני צדדיו, מייצרים חוויית הקלדה מצוינת בשתי ידיים.
מסביב למעטפת החדשנות, סמסונג הכניסה ל-Z פולד 2 חומרה של מכשיר דגל. זה מתחיל בערכת השבבים סנאפדראגון 865+, עובר ל-12 גיגה של זיכרון ו-256 גיגה של שטח אחסון, וכולל גם דברים כמו רמקולים איכותיים בצורה מאוד מפתיעה לטלפון סלולרי. יש כאן גם סוללת 4,500 מיליאמפר-שעה שהחזיקה לי יום וחצי של עבודה, הטענה אלחוטית וקורא טביעות אצבע בתוך כפתור הפעלת המכשיר.
ויש גם מצלמות - שלוש מהן בצידו האחורי של הטלפון, ומצלמת סלפי בתוך המסך. נתחיל ממצלמת הסלפי - אין בה כמעט צורך. רוצים סלפי איכותי? פתחו את המסך, הציגו את המצלמה האחורית על המסך החיצוני וצלמו סלפי עם מצלמה טובה.
והמצלמות האחוריות אכן טובות, אם כי פחות טובות מבסדרות S20 ונוט 20 מהשנה האחרונה. אין כאן חיישנים מרשימים או דברים כמו מיקוד לייזר, אבל עיבוד התמונות של סמסונג מספיק איכותי בימינו כדי שלא תרגישו את זה רוב הזמן. מדובר במצלמה רחבה עם חיישן 12 מגה פיקסל, מצלמת זום אופטי x2 עם חיישן 12 מגה פיקסל ומצלמה אולטרה-רחבה עם חיישן 12 מגה פיקסל. שתי הראשונות מיוצבות אופטית, והאולטרה-רחבה כרגיל לא.
הדרך הנכונה
כאמור, מנגנוני עיבוד התמונה של סמסונג הם מהטובים בשוק. זה אומר שגם בלי חיישן 108 מגה פיקסל או חיישן עומק תוכלו לקבל תמונות טובות גם ביום וגם בלילה, אם כי כרגיל אצל סמסונג התעדוף הוא לצבעים "מגניבים" ולגוונים של כחול ואדום, ולא לשחזור נאמן של התאורה ושל הצבעים.
אם גלקסי פולד היה האבטיפוס שהראה כי יש למסכים מתקפלים יש מסלול מעשי שבסופו הם הופכים להמוניים, Z פולד 2 הוא הטלפון שמראה כי סמסונג נמצאת בדרך הנכונה כדי לממש את ההבטחה הזאת. המחיר אומנם גבוה מדי עבור רוב המשתמשים, אבל התמורה למחיר הזה הרבה יותר טובה מבשנה שעברה, וניסיון העבר מלמד שבתוך כמה שנים המחירים יירדו והטכנולוגיה תשתפר. אז לא, אני לא ממליץ לכם לקנות את ה-Z פולד 2, אבל בהחלט אפשר לשמוח שהוא קיים.