במובנים רבים, המעבר בין שתי מערכות ההפעלה הסלולריות הנפוצות בשוק קל יותר היום מאי פעם. הסיבה לכך פשוטה: אנחנו תלויים יותר ויותר בשירותי ענן שעובדים הן עם אנדרואיד והן עם iOS. נכון, ישנן אפליקציות בלעדיות, אבל אלה המיעוט. יישומי צ'אט, מוזיקה, בידור, רשתות חברתיות, אחסון תמונות - הרוב קיים בענן.
אך התהליך עדיין אינו חלק לגמרי, והמעבר - לא משנה לאיזה כיוון - דורש מכם מספר התאמות, שחלקן חדשות יחסית, ואחרות לא מובנות מאליהן. סקריאת אייפון 11 פרו היוותה עבורנו הזדמנות להבין מה הסוגיות שעולות כשעוברים מאנדרואיד ל-iOS ובחזרה בסוף 2019. הנה כמה מהן.
חסם משמעותי באדיבות פייסבוק
עבור משתמשים ישראלים, וואטסאפ היא כבר מזמן הרבה יותר מאפליקציית שיחות. כמו במדינות רבות אחרות, גם אצלנו מדובר בכלי שהחליף עבור רבים את שיחות הטלפון, הודעות SMS ואפליקציות מסרים מיידיים אחרות. האפליקציה, השייכת לפייסבוק, אמנם זמינה הן לאנדרואיד והן ל-iOS, אך הגיבוי שלה נעול במערכת ההפעלה שבה אתם משתמשים.
הדבר נובע מכך שפייסבוק החליטה לא לשמור את גיבוי השיחות של וואטסאפ על שרתיה, אלא משתמשת באחסון ענן של מערכת ההפעלה. אך לא מדובר בסתם קובץ שניתן להעתיק משירות לשירות, אלא בגיבוי מתוחכם יותר, שלא ניתן להעתקה - לא באמצעים רשמיים לפחות.
מה זה אומר? שאם תחליפו מערכת הפעלה ותיכנסו לוואטסאפ, תראו את כל הקבוצות שלכם ואת כל אנשי הקשר שעמם דיברתם - אך לא את היסטוריית השיחות איתם. וואטסאפ היא ייחודית במובן הזה. טלגרם המתחרה שומרת את השיחות על שרתיה, ואפילו יישום מסנג'ר של פייסבוק עצמה מגובה דרך השרת.
להגנתה של פייסבוק נציין כי ההחלטה שלא לשמור גיבוי בשרתיה, וכן להצפין את השיחות מקצה לקצה, היא הפגנה לא אופיינית של מחוייבות לפרטיות המשתמשים מצד הרשת החברתית. אך אם הייתה מספקת גם כלי מיגרציה בין מערכות הפעלה, המעבר היה קל יותר. במצב כפי שהוא היום, נאלצים משתמשים לסמוך על פתרונות לא רשמיים, שמטבעם מצריכים מתן גישה לתכני הוואטסאפ שלכם ליישומי צד שלישי.
הגדרות שונות של פרטיות
אם כבר בפרטיות עסקינן, הגרסאות העדכניות של iOS ואנדרואיד מראות את היחס השונה של אפל וגוגל לפרטיות משתמשיהן. גוגל, נזכיר, היא חברה שחלק ניכר מההכנסות שלה מגיע מפרסום. אפל לא. העובדה הזו מכתיבה את הגישה. מבחינת גוגל, הגנה על פרטיות היא הגנה על זליגת מידע מגוגל החוצה. מבחינת אפל, הפרטיות היא של המשתמש עצמו.
ונכון, שתי החברות עשו צעדים משמעותיים בתחום הפרטיות. גוגל, למשל, מונעת באנדרואיד 10 מאפליקציות לגשת למספר הזיהוי הייחודי של מכשיר הטלפון, כדי להקשות עליהן לזהות אתכם. היא עצמה, כמובן, יכולה לזהות אתכם בצורה מצויינת בגלל שירותי גוגל המותקנים על המכשיר.
כדוגמה, אפשר לקחת את המנגנון הקיים הן באנדרואיד והן ב-iOS השנה - הרשאות מיקום נקודתיות יותר. שתי החברות מאפשרות לתת לאפליקציות הרשאת מיקום קבועה או כזו שתקפה רק כשהאפליקציה פועלת. זה צעד מבורך, אבל אפל הולכת צעד אחד קדימה - היא מנסה גם להסביר לכם את ההשלכות של בחירתכם. אם תאפשרו לאפליקציה גישה קבועה, אפל תקפיץ לכם אחרי כמה ימים הודעה שתבהיר בדיוק כמה פעמים האפליקציה אספה את המידע שלכם, מאיפה, ותאפשר לבטל את ההרשאה הקבועה.
דוגמה נוספת היא Sign in with Apple - מנגנון שיהפוך לחובה באפריל 2020 בכל אפליקציית iOS שמאפשרת כיום להיכנס אליה עם חשבון צד-שלישי. המנגנון יאפשר הרשמה לשירותים ואימות מולם באמצעות חשבון אפל. איך זה שונה ממנגנוני אימות של גוגל, פייסבוק, טוויטר ואחרים? בכך שהחברה שמולה אתם מאמתים את הזהות תקבל רק את השם שלכם וכתובת המייל, כשאפילו כתובת המייל אינה חובה. אם תרצו, אפל יכולה ליצור כתובת פיקטיבית במהלך תהליך ההרשמה, והמיילים שיגיעו לתיבה יועברו לתיבה האמיתית שלכם. אפל אף מבטיחה לא לעקוב אחר פעילות משתמשים שמאמתים את הזהות שלהם באמצעות המנגנון.
הבעיה במנגנון הזה היא שהוא אמנם מחובר היטב למכשירי אפל, אך יקשה על מעבר מ-iOS לאנדרואיד. אפל לא מתכננת כיום להציע כלי פיתוח להטמעת Sign in with Apple באפליקציות אנדרואיד, ואלה תיאלצנה להעביר את המשתמש לכניסה מבוססת-דפדפן אם ירצו לתמוך במנגנון. וגם אז, זה לא יהיה חובה.
יותר ויותר שירותים בלעדיים
הן אפל והן גוגל שמות יותר ויותר דגש על אספקת שירותים יחד עם המוצרים שלהן, והדוגמה העדכנית ביותר היא בתחום המשחקים. אפל השיקה בספטמבר את Apple Arcade - מנוי חודשי שנותן לכם גישה לעשרות משחקים, בספריה שגדלה כל הזמן, במחיר קבוע. חלק מהמשחקים אף הינם בלעדיים לארקייד, ורבים מהם זמינים במקביל לכל המכשירים של אפל.
זה אומר שאתם יכולים להתחיל לשחק במשחק על אייפון ברכבת, להמשיך לשחק בו על אייפד בבית ואז לשחק בו גם על Apple TV בסלון, כשבכל המקרים אפל גם תתמוך במשחק עם שלט משחקים ייעודי כמו שלט של פלייסטיישן 4. גוגל מצידה השיקה את Play Pass, שכולל מעל 350 משחקים ואפליקציות - גם במנוי חודשי. וגם כאן, מדובר בחוויה שאפשר לקבל על מספר מכשירים - טלפונים, טאבלטים, מחשבי כרומבוק.
שירותים מסוג זה, מטבעם, מקשים גם הם על מעבר בין מערכות, במיוחד אם בניתם כבר אקו-סיסטם שלם של מכשירים עם אותה מערכת הפעלה.