גם היום, כחצי שנה לאחר השקת רשתות ה-5G בישראל, רק מעטים מאיתנו מעבירים ימים שלמים בתוך אזורי כיסוי של הרשת. המפגש שלנו עם הדור החדש של קישוריות הסלולר מתרחש בעיקר בהבטחות שיווקיות ופרסומות נוצצות - הן של חברות הסלולר המקומיות והן של יצרניות הטלפונים.
אך בניגוד לתקופות מעבר אחרות, שבהן רק טלפונים יקרים תמכו בשלב הראשון ברשתות החדשות, היום קל יותר למצוא סמארטפון 5G שעולה פחות מ-1,300 שקל מאשר למצוא אנטנת 5G מחוץ למרכזי ערים. אלה לא מכשירי דגל בשום מובן של המילה - מטרתם לספק לכם חוויה סבירה-פלוס הן בדור 4 והן בדור 5.
לקחנו שלושה מהמכשירים האלה לסקירה, שלושתם של יצרניות סיניות מובילות. שיאומי הביאו את ה-Mi 10T Lite 5G שעולה 1,249 שקלים, רילמי את Realme 7 5G שמחירו 1,199 שקלים וחברת OnePlus סיפקה את ה-Nord N10 5G שלה שעלותו 1,199 שקלים.
על אף שמדובר בשלושה טלפונים עם מסך שגודלו סביב 6.5 אינץ', הם לא מאוד דומים ויזואלית. הדבר הראשון ששמים לב אליו במכשיר של שיאומי הוא רכיב הצילום הבולט - ארבע מצלמות שמסודרות בריבוע, ממורכזות לרוחב המכשיר. ברילמי כנראה תשימו לב קודם כל לכך שעל גבו כתוב באותיות ענק realme - בחירה עיצובית תמוהה מעט, אך כזו שללא ספק תעזור לחברה לקדם את המותג שלה. ב-OnePlus, ובכן, לא תשימו לב לשום דבר מיוחד. זה הטלפון הכי "משעמם" מבין השלושה, לטוב ולרע. הדבר הייחודי היחיד ששמים לב אליו הוא קורא טביעות האצבע בגב המכשיר - בשני הטלפונים האחרים הוא משולב באחד מכפתורי הצד.
שלושת הטלפונים מצוידים במסך LCD עם רזולוציה 1080x2400, הסטנדרט כיום לטלפונים זולים. גם הגודל שלהם די סטנדרטי - 6.5 אינץ' אצל רילמי ו-OnePlus, ו-6.67 אינץ' אצל שיאומי. אלה לא מסכים שיכולים להתחרות במסכי OLED של טלפונים יקרים יותר מבחינת ניגודיות - הצבעים נראים פחות חדים, יש פחות גוונים על המסך - אבל יחסית למחיר שמשלמים, התמורה שכל הטלפונים מספקים היא בהחלט טובה.
שלושת המסכים מגיעים עם קצב רענון גבוה. ברילמי ושיאומי המסכים כוללים מצב 120 הרץ, ב-OnePlus Nord קצב הרענון הוא 90 הרץ. המשמעות של קצב רענון גבוה (הסטנדרטי הוא 60 הרץ) היא תנועה חלקה ונעימה יותר, והמחיר שמשלמים הוא בצריכת סוללה. מהבחינה הזו, עבור מי שרוצים קצב רענון גבוה יותר יש כאן יתרון מסוים ל-OnePlus ולרילמי. ב-Nord קצב הרענון אמנם "רק" 90 הרץ, בהשוואה ל-120 אצל שתי החברות האחרות, אבל גם במבט השוואתי זה לא מאוד בולט. רילמי מרוויחה מהיכולת לדלג בין 60 ל-120 הרץ בהתאם ליישום. בטלפון של שיאומי תוכלו לבחור באופן ידני בלבד אם המסך יתרענן 60 או 120 פעמים בשנייה.
שלושת המכשירים כוללים זכוכית Gorilla Glass מקדימה וגב פלסטיק. רילמי לא מספרת איזה דור של גורילה גלאס נמצא בקדמת הטלפון שלה, ב-OnePlus זהו דור 3 ובשיאומי יש גורילה גלאס 5.
אחד ההבדלים המהותיים ביותר על הנייר בין הטלפונים האלה הוא בערכות השבבים שלהם. ב-Mi 10T Lite 5G תמצאו את סנאפדראגון 750G של קוואלקום, ב-OnePlus Nord N10 5G את סנאפדראגון 690 של אותה החברה, ואילו רילמי 7 5G מגיע עם ערכת Dimensity 800U של חברת MediaTek. אבל מה זה אומר בפועל?
בשימוש סטנדרטי, לא הבחנתי ביותר מדי הבדלים בין המכשירים. שלושתם מגיעים לרמת ה"בסדר", אבל כמעט לא חוצים אותה. ליישומים לוקח קצת זמן לעלות, לפעמים יש האטות. אם כן צריך לבחור מנצח, במשחקים זה יהיה כנראה רילמי ובשימוש כללי השיאומי. הוואן פלוס לא הרחק מאחור בשימוש כללי, אבל כן יש לו בעיה עם משחקים שדורשים הרבה כוח עיבוד.
בכל הקשור לצילום אין כאן הפתעות חומרה. שלושת הטלפונים מגיעים עם מערך אחורי שכולל מצלמה רחבה, אולטרה-רחבה, מצלמת מאקרו וחיישן עומק. ברילמי המצלמה האחורית כוללת חיישן 48 מגה-פיקסל ובשני הטלפונים האחרים היא 64 מגה-פיקסל - לא שזה משנה כל כך. במצלמה האולטרה-רחבה החיישנים הם 8 מגה-פיקסל בשלושת המכשירים, וחיישני מצלמות העומק והמאקרו הם 2 מגה-פיקסל. מצלמות זום אין באף אחד מהטלפונים.
אסתכן להישמע כמו תקליט שרוט ואחזור שוב על מה שאני כותב כמעט בכל ביקורת על טלפון זול מהשנים האחרונות: זה כבר לא מה שזה היה פעם. בתאורה טובה, כל הטלפונים עושים עבודה טובה מאוד. הם יודעים לצבוע את השמיים בצבע הנכון, התמונות לא כוללות רעש מוזר ויוצאות מפורטות. כשהלילה יורד, גם האיכות יורדת.
המנצח בצילום הלילה הוא ה-Mi 10T Lite, אבל לא בהרבה. הוא פשוט מצליח להבין קצת יותר טוב משני הטלפונים האחרים איפה נגמר החושך ומתחיל הפריט. רק אל תצפו למצב לילה שמשתווה למכשירי דגל עדכניים - התמונות תהיינה הרבה פחות מפורטות והרבה יותר חשוכות.
אחד הדברים שהיצרניות בימינו לא מוותרות עליהם בטלפונים זולים הוא סוללה עם קיבולת גבוהה, ושלושת הטלפונים האלה אינם יוצאי דופן. רילמי הצליחה לשלב בטלפון שלה סוללה בנפח 5,000 מיליאמפר שעה, שמספיקה ליומיים של עבודה בלי בעיה, ולפעמים אפילו יותר - וזה עם מסך שמדלג בין 120 ל-60 הרץ. הסוללה בשיאומי היא 4,820 מיליאמפר-שעה, וב-OnePlus היא 4,300 מיליאמפר שעה, אבל כאן דווקא לא ראיתי הפרש מהותי - קיבלתי כיום וחצי של עבודה בשניהם.
לכל המכשירים יש תמיכה בהטענה מהירה באמצעות מטענים ייעודיים. לוואן פלוס 6 גיגה בייט זיכרון ו-128 גיגה בייט שטח אחסון, לרילמי 8 גיגה בייט זיכרון ו-128 גיגה בייט שטח אחסון, ולשיאומי 6 גיגה בייט זיכרון ו-64 גיגה בייט שטח אחסון (ניתן לרכוש דגם עם 128 גיגה בייט ב-1,399 שקלים). לכולם גם תמיכה בכרטיסי זיכרון, והיעדר תמיכה בתקן WiFi 6 החדש. וכראוי לטלפונים זולים, בשלושתם יש שקע אוזניות.
בכל הקשור לממשק, ה-OnePlus Nord הוא המנצח בעיניי. אחד הדברים ש-OnePlus עושה מהיום הראשון זה להקשיב להצעות שיפור ממשק של משתמשיה, ורואים את זה. מדובר בממשק פשוט, נוח ונעים. שיאומי ורילמי לא הרחק מאחור, אבל מדובר בממשקים סבירים לגמרי בימינו. הדבר האחד שכן מפתיע אותי בכל פעם מחדש הוא ההתעקשות של שיאומי לשים לוגו על תמונות כברירת מחדל. סבבה, אתם רוצים לשווק את הטלפונים באמצעות הלקוחות, אבל הרי ברור לכם שרובם יתעצבנו וילכו לחפש איך מבטלים את האופציה הזו, אז למה זה טוב?
אחת הבעיות בבדיקת 5G בטלפונים האלה היא הרגעיות שלה. כן, שמתי בשלושתם סים 5G והלכתי לאנטנה הקרובה למקום מגוריי כדי לראות אם הם מתחברים לרשת ומורידים תוכן במהירות גבוהה. שלושתם עשו זאת. אבל אני לא יכול להבין את ההשפעה של חיבור קבוע ל-5G על הסוללה, למשל, כי אין לי אנטנת דור 5 צמודה לבית.
