גלקסי Z פולד 3 הוא מכשיר הדגל החדש של סמסונג. לא "עוד ניסיון לייצר סמארטפון מתקפל", לא "ניסוי מעניין", לא "בעל פוטנציאל" - כל ההקדמות האלה כבר לא רלוונטיות. הדור הרביעי (אם סופרים את הניסיון הכושל הראשון לייצר את הפולד) של הפולד מרגיש בשל לגמרי, לטוב ולרע.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
גלקסי Z פולד 3 הוא אחד משני הטלפונים שסמסונג השיקה באירוע שהיסטורית היה שמור לסדרת הנוט. זו לא תגיע השנה (נוט 20 מאשתקד ממשיך להיות מיוצר ולהימכר). הפולד הוא הגדול מבין השניים. למעשה, הוא עדיין אחד הטלפונים הגדולים בשוק כיום. סמסונג אמנם קיצצה 11 גרם בהשוואה לפולד הקודם, אבל הוא עדיין שוקל 271 גרם - כמעט כמו שני טלפונים. והעובי שלו, 16 מ"מ, גם בו בזמן נמוך כמעט במילימטר מזה של גלקסי Z פולד 2, אך עדיין כפול בערך מזה של מכשירי דגל אחרים.
התמורה לזה שהטלפון ייכנס בקושי, אם בכלל, לכיס של ג'ינס, היא מסך פנימי בגודל 7.6 אינץ׳. הוא באותו הגודל כמו הדגם של אשתקד, עם אותה רזולוציה ואותו קצב רענון (120 הרץ), אבל כן יש הבדל מהותי בין השניים. כמו גלקסי Z פולד 2, גם גלקסי Z פולד 3 מגיע עם ציפוי זכוכית דק על המסך המתקפל - מה שסמסונג קוראת לו Ultra-thin Glass - וכמו הפולד הוא כולל שכבת מגן שאותה אסור להסיר מעל הזכוכית. רק שאם בשנה שעברה זו הרגישה קצת רכה מדי ופלסטיקית מדי, השנה המגן נותן תחושה של מגן מסך סטנדרטי וקשיח יחסית. זה הופך את ההתעסקות בו לנעימה הרבה יותר.
בכלל, גלקסי Z פולד 3 מרגיש בנוי טוב יותר מקודמו, וחלק מזה הוא פסיכולוגי. כשגלקסי Z פולד 2 הוכרז, המברשות שסמסונג שמה בין החלקים המתקפלים כדי למנוע כניסת אבק עוד לא הוכיחו את עצמן, אבל בחלוף שנה אפשר לומר שהן עושות את העבודה. עדיין לא הייתי הולך איתו לים, אבל לשים אותו בכיס עם גרגרי האבק ששם לא מפחיד יותר. סמסונג גם הוסיפה דירוג חסינות מפני מים. שמתי את הטלפון במיכל מים, והוא המשיך לעבוד - אז על פניו הכל טוב. כן אזכיר שדירוג חסינות רלוונטי לרגע יציאתו של הטלפון מהמפעל, ואף אחד לא מבטיח שהוא יישמר לאורך זמן. זו הסיבה לכך שנזקי מים לא מכוסים באחריות.
בדקנו את המכשירים החדשים של סמסונג
(צילום: אורי דוידוביץ')
המסך החיצוני הוא בגודל 6.2 אינץ', עם יחס מסך לא סטנדרטי של 25:9. הוא גבוה מאוד וצר מאוד, מה שהופך אותו למתאים יותר לקריאה מאשר לכתיבה. זה לא שלכתוב עליו בלתי אפשרי, אבל זה גם לא מאוד נוח. החידוש השנה הוא שגם המסך החיצוני כולל קצב רענון של 120 הרץ.
מצלמה מתחת למסך? לא התרשמנו
מעשית, ההבדל הבולט ביותר לעין בין הדגם הקודם לדגם הנוכחי הוא תוספת בעייתית דווקא. סמסונג כנראה החליטה שהמסך המתקפל כבר איננו חידוש מהותי מספיק, והוסיפה לו טוויסט: מצלמה מתחת למסך המתקפל. זו יושבת באמצעו של החלק הימני של הטלפון, וכשאינה בפעילות מוסתרת על ידי המסך. הבעיה היא שהיא לא מוסתרת טוב מספיק. צפיפות הנקודות בעיגול הזה נמוכה מבמקומות האחרים, וקשה מאוד להפסיק לשים לזה לב. אם קו הקיפול של המסך זה משהו שנראה מפריע מאוד בתמונות של הטלפון אבל בפועל כמעט ולא מורגש, החלון הזה מעצבן גם אחרי שבועיים של שימוש. העין פשוט נמשכת אליו כל הזמן.
וזה לא שיש לו הצדקה טובה במיוחד - מדובר במצלמה (לא טובה) שהגיונית רק לשיחות וידאו במצב הטאבלט של המכשיר. רוצים סלפי? אפשר להשתמש במצלמת הסלפי במסך החיצוני, או אפילו במצלמות האחוריות כשטלפון פרוס והתצוגה היא על המסך החיצוני.
חידוש מעניין יותר במסך הוא תמיכה בעט מגע מיוחד, שאותו אפשר לרכוש בנפרד. הוא עובד מצוין, ולסמסונג כבר יש מבחר יישומים מעולים שתומכים בעט המגע, אבל בהיעדר מקום ייעודי לאחסון העט תצטרכו לסחוב אותו בנפרד, וזה פתרון הרבה פחות אלגנטי מזה של סדרת נוט.
אם כבר הזכרתי את היישומים של סמסונג, החברה ממשיכה לעשות צעדים משמעותיים לכיוון הפיכת הממשק שלה לטלפונים מתקפלים לזה שממנו צריכות חברות אחרות להעתיק. והאמת היא, שזה נכון באופן כללי לממשקי טאבלט. היכולת לסדר מספר חלונות על המסך (כולל קביעה של רמת השקיפות שלהם), לשנות את הגודל שלהם ואפילו לנסות לכפות על יישומים שאינם תומכים במסכי טאבלט למלא את כל המסך, הופכת את המכשיר למכונת עבודה מרשימה.
וגם בהיעדר כל אלה, צפייה בנטפליקס על המסך הגדול של הטלפון בזמן נסיעה בתחבורה ציבורית, וכן הזרמת משחקים מהקונסולה הביתית למסך תוך חיבור של שלט חיצוני, הם תסריטי שימוש מאוד מלהיבים בעיניי לטלפון הזה. הוא מרגיש לגמרי כמו שילוב בין סמארטפון לטאבלט עכשיו, בלי יותר מדי פשרות חוץ מהגודל והמשקל, וזה מצוין. אם הייתי צריך לרכוש עכשיו טלפון סלולרי וטאבלט, בהחלט הייתי שוקל לשלב ביניהם ולספוג את עניין המימדים העצומים.
מבחינת יכולות הצילום במצלמות הלא-מעצבנות, מדובר בעוד טלפון דגל של סמסונג ב-2021, עם מערך שנופל ביכולותיו מסדרת S21, אבל לא בהרבה. יש כאן שלוש מצלמות (רחבה, אולטרה-רחבה, זום x2), שלושתן עם חיישני 12 מגה-פיקסל. זה בדיוק מה שפגשנו בקודמו. הן מפיקות תוצאות טובות גם ביום וגם בלילה, עם ההסתייגות הרגילה שלי על זה שסמסונג נוטה לתעדף צבעים בוהקים הרבה יותר מבמציאות - עם דגש על כחול ואדום.
בניגוד ל-S21, הפולד 3 לא יודע לצלם וידאו ב-8K - וזה בסדר. אתם לא באמת רוצים לצלם וידאו ב-8K, הרבה יותר עדיף להיצמד ל-4K עם 60 פריימים לשנייה שהטלפון הזה כן יודע לעשות - ולעשות טוב.
תסתדרו בלי מטען, נכון?
הצלחתי לשרוד את כל ימי השימוש שלי בטלפון בלי להצטרך להטעינו במהלך היום, אבל הוא לא היה שורד את הלילה בלי הטענה. הסוללה, 4,400 מיליאמפר-שעה, אמנם גדולה יחסית אבל השילוב בין המסך העצום לבין ערכת השבבים סנאפדראגון 888 לא בדיוק יעיל אנרגטית. כן תמצאו כאן הטענה מהירה (אם כי אין מטען בקופסה), הטענה אלחוטית מהירה וכן את היכולת להטעין מכשירים אחרים.
המחיר שתתבקשו לשלם על גלקסי Z פולד 3 גבוה מאוד. אלה לא 8,000 השקלים שעלו קודמיו, אבל גם 6-6.5 אלף שקלים (בהתאם לחנות ולחבילה) זה מחיר גבוה מאוד, שהגיוני בעיקר אם מחשיבים את המכשיר כשילוב בין טלפון לטאבלט. מצד שני, זה הרי מה שהוא - שילוב מסחרי, לא ניסיוני במיוחד, בין שני מכשירים שאותם אנחנו עדיין רגילים לקנות בנפרד. ככזה, עבור יותר אנשים מאי פעם הוא יהיה שווה את הסכום הזה.
