מחקר שנערך במכללה האקדמית תל-אביב יפו בחן את דפוסי הביטוי של דור ה-Z בזמן התכתבות, ומצא כי יש הבדלים בין האופן שבו נשים וגברים צעירים מתבטאים בהתכתבות, וכן כי יש השפעה (מודעת ולא מודעת) לאופן שבו הצד השני בשיחה מתבטא, ולנושא השיחה. המחקר נערך על-ידי סטודנטיות מבית הספר למערכות מידע במכללה, ובמסגרתו נבדקו 260 צעירים בגילאי 18-22.
עוד בנושא:
הסטודנטיות שערכו את המחקר הצביעו על כך שרשתות חברתיות ואפליקציות להעברת מסרים מסתמכות על ביטוי בכתב, וכדי להתגבר על העובדה שנעדרת מהן היכולת לצורות ביטוי לא מילוליות, נעשה בהן השימוש ב"שפת הטקסטינג" - אימוג'ים, גיפים, סטיקרים, תמונות, הודעות קוליות וכו', שתפקידם לשחזר את ה"רמזים הלא מילוליים" הקיימים בשיחות פנים אל פנים. בנוסף לאלה, שפת הטקסטינג מתאפיינת פעמים רבות בסלנג, שימוש בקיצורים שונים (כמו OMG), חזרה על אותיות בסוף מילה או על סימני פיסוק שונים, איות ודקדוק לא תקניים ועוד.
אחת המסקנות המסקרנות שעלו מן המחקר היא כאמור השוני בין המינים בזמן התכתבות - בקרב בני דור ה-Z, נשים משתמשות יותר מגברים באמצעי הביטוי שהוזכרו, כגון אימוג'ים, סלנג, חזרה על אותיות בסוף המילים, והקלטת הודעות קוליות, בזמן התכתבות. עורכות המחקר הסבירו כי נשים נוטות לזהות טוב יותר רגשות בהבעות פנים, ובעקבות יכולת זו, בשילוב עם ההקבלה בין פרצופים אנושיים לפרצופי האימוג'י, לשימוש באימוג'ים עשויה להיות משמעות רבה יותר עבורן.
מסקנה נוספת שעלתה מהמחקר היא שככל שנושא השיחה נתפס כקליל ופחות רציני כך נעשה יותר שימוש במאפייני הטקסטינג. עוד עלה מהמחקר כי לאופן התקשורת של דובר אחד יש השפעה על האופן שבו יבחר שותפו לשיחה להתבטא בזמן ההתכתבות - שיחקה את הסגנון שלו. זאת בדומה לפעולה הטבעית והלא מודעת של חיקוי טון דיבור, הבעות פנים ומנח גוף בין דוברים בשיח שמתקיים פנים אל פנים.
המחקר הורכב משאלון אנונימי עליו ענו 200 צעירים, שכלל בין היתר שאלות על הרגלי הביטוי שלהם בהתכתבות כמו מידת השימוש באימוג'ים, בחזרה על אותיות, סלנג ועוד, וכן על דרך הביטוי סביב נושאים ספציפיים כגון לימודים, בילויים, זוגיות ופוליטיקה. בנוסף לשאלון, 60 צעירים השתתפו בניסוי במסגרתו כל אחד מהם ניהל שיחת וואטסאפ של 7 דקות עם אחת החוקרות, בנושא זהה - נסיעה משותפת פוטנציאלית לחו"ל. זאת במטרה לבחון ולנתח האם הם מחקים תוך כדי השיחה את סגנון ההתכתבות של הצד השני.
בחצי מהשיחות החוקרת התכתבה באופן רשמי ותקני, ללא שימוש באימוג'ים, סלנג, הוספת סימני פיסוק או אותיות מרובים בסוף מילה, וכו'. ואילו בחצי השני נעשה שימוש מוגבר באימוג'ים, וכל שאר המאפיינים המיוחסים להתכתבויות אונליין. לאחר השיחה המשתתפים אף התבקשו לענות על שאלון שבחן האם חשו צורך להתאים את עצמם לסגנון של הצד השני, ועד כמה חשו בנח לנוכח סגנון ההתכתבות שלו.
ממצאי השאלון והניסוי הצביעו כאמור על שימוש מוגבר במאפייני הטקסטינג בקרב נשים - הנבדקים נשאלו עד כמה הם משתמשים במאפיינים אלו, וכן עד כמה הם חושבים שנשים וגברים משתמשים במאפיינים אלו באופן כללי, ושני הממצאים העידו על שימוש מוגבר בקרב נשים. גם מניתוח שיחות הוואטסאפ של משתתפי הניסוי עלה כי נשים משתמשות יותר במאפיינים אלו, והשתמשו למשל פי שניים באימוג'ים וחזרה על אותיות לעומת גברים. 30% מבין הנשים שלקחו חלק בניסוי העידו כי השתמשו באימוג'י במידה רבה או במידה רבה מאוד, לעומת 3% בלבד מהגברים.
51% מהנבדקים בניסוי אף אמרו כי היו משנים את אופן ההתבטאות שלהם במהלכו, במידה והיו מתכתבים עם גבר ולא עם אישה. "עם גבר כנראה הייתי מרגישה פחות בנוח להתלהב ולכתוב עם אימוג'ים", נימקה אחת הנבדקות, ונבדקות נוספות העלו נימוקים דומים כגון: "הייתי חוששת שיפרש את ההתלהבות שלי כפלרטוט ולכן הייתי מדברת בצורה מתונה יותר". מנגד, הגברים דווקא כתבו שהיו מתבטאים בצורה משוחררת יותר בשיחה עם גבר אחר. 49% הנבדקים הנותרים שאמרו שלא היו משנים את אופן ההתבטאות שלהם, הסבירו כי אין קשר בין אופן ההתבטאות למין האדם איתו מתכתבים, אלא למאפיינים כמו נושא השיחה, ההתנהגות ואופן הביטוי של הדובר.
ואכן, כאמור, מסקנה נוספת של המחקר היא כי נושא השיחה משפיע על אופן ההתבטאות של דור ה-Z. מהשאלון עלה כי השימוש התדיר ביותר באלמנטים האופייניים להתכתבות כגון שימוש באימוג'ים וחזרה על אותיות, הוא בנושא היציאות והבילויים הנתפס כקליל וחיובי, והשימוש הכי פחות נפוץ במאפיינים אלו הוא בנושא הפוליטיקה שנחשב יותר רציני.
ולבסוף, השפעת סגנון הכתיבה של הצד השני בשיחה - מניתוח שיחות הוואטסאפ עם הנבדקים בניסוי, עלה כי הנבדקים שהשתייכו לקבוצה שבה הדובר השתמש במאפייני שפת הטקסטינג, השתמשו בהם גם הם בצורה מוגברת יותר. בין היתר, השימוש באימוג'ים בקבוצה זו היה בכמות שגדולה פי 64.8 מהקבוצה השנייה. קבוצה זו השתמשה פי שניים בסך הכל באמצעים המאפיינים התכתבויות לעומת הקבוצה הנוספת.
בקבוצת הנבדקים עימם שוחחו באופן רשמי ותקני, 50% העידו כי הרגישו צורך להתבטא בצורה תיקנית ופורמלית יותר במידה רבה או רבה מאוד. לעומת זאת על השאלה אם הרגישו צורך להשתמש ביותר אימוג'ים מבדרך כלל, 96% ענו "בצורה מעטה" ו"כלל לא". הנבדקים נימקו את בחירותם כך: "בגלל שהתשובות היו רשמיות ו׳יבשות׳, התאמתי את איך שאני כותבת לצורה שלה", "הגבתי באותה צורה שהיא הגיבה כי לא רציתי להראות יותר מדי התלהבות".
בקבוצה הנגדית, על השאלה "האם הרגשת צורך להתבטא בצורה תיקנית ופורמלית יותר" השיבו 76% מהנשאלים "במידה מעטה" או "כלל לא". בין נימוקיהם: "הניסוח גרם לי להרגיש בנוח ולהתבטא בחופשיות", "כשבן אדם מתלהב מהנושא ההתלהבות מידבקת ואז אתה מתכתב ביותר התלהבות, עם יותר אותיות ואימוג'ים", "בדרך כלל אני לא חוזר על אותיות אבל בגלל שקיבלתי הרבה הודעות עם אותיות חוזרות הרגשתי צורך כדי לא 'לצאת יבש'".
דור ה-Z תואר במחקר כדור משכיל ומפותח טכנולוגית, שמתעדף התכתבות על התנהלות פנים אל פנים, ושהטכנולוגיה והשימוש במדיה חברתית היא חלק מזהותם. הוסבר כי מטרת המחקר היא לבדוק את אופן התבטאותו ברשתות חברתיות ואפליקציות להעברת מסרים, כדי להבין כיצד נכון לגשת אליו, וכך להגדיל את ההרמוניה ושיתוף הפעולה עם דורות בוגרים ממנו, שלא חיים את הטכנולוגיה מלידה. את המחקר ערכו טל עינן, טופז מורדוך ונועה גיבנר תחת המנחה המקצועי נתן זלדס.
