Nothing Phone (1), הטלפון הראשון של חברת Nothing, הוא הברקה שיווקית שמאחוריה מסתתר טלפון ביניים טוב, אבל לא באמת מהפכני כפי שבחברה החדשה רוצים שתחשבו. הגימיק המרכזי שלו - גב שקוף עם 900 נורות LED המסודרות בצורות של סמלים שמהבהבים באחת מ-20 תבניות כשמגיעה התראה - לא מוסיף יותר מדי ערך לחוויית השימוש, אבל בהחלט בולט לעין.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
תמורת 2,000 שקלים תוכלו לרכוש מכשיר שלפחות בתקופת ההשקה שלו יגרום לאנשים, גם זרים, לשאול אתכם "מה זה הטלפון הזה?". זה אומנם יהפוך אתכם למכונות שיווק של Nothing אבל תהיה גם תמורה - תשומת לב מזרים. כמהים לכזו? כנראה שזה הטלפון עבורכם!
גימיק שדורש הסתגלות
אסייג ואומר שאני לא נוהג להניח את הטלפון עם המסך כלפי מטה כדי להתחמק מהתראות, אז מלכתחילה הגימיק המרכזי של הטלפון דרש ממני הסתגלות. מה שקורה כאן, בעצם, זה שבכל אפליקציה שבה אפשר להגדיר צליל של התראה, תוכלו להגדיר לא רק צליל סטנדרטי אלא את אחד מ-10 הצלילים שגם מהבהבים צורות מסוימות בגב המכשיר. הדבר נכון גם לאנשי קשר, שעבורם תוכלו להגדיר את אחד מ-10 הרינגטונים המדליקים (סליחה!).
המחשבה מאחורי זה אינה חדשנית במיוחד. זה הולך בערך ככה: כשאתם רוצים להתרכז במשהו שאינו הטלפון, הרבה פעמים אתם מניחים אותו עם מסך למטה, ואז אין לכם דרך להבין אילו נוטיפיקציות מגיעות אליכם. סמסונג סיפקה פתרון לבעיה הזו החל מ-Galaxy S6 Edge שהושק ב-2015 באמצעות שוליים שנדלקו בצבעים שונים כשהמכשיר היה עם המסך למטה.
הפתרון של Nothing הרבה יותר בולט, ולמעשה מייצר רעש ויזואלי שדי מסיח את הדעת, בכל עשר הסגנונות של ההבהוב. קשה לי להעריך כמה זמן היה לוקח לי לזכור עשרה דפוסי התראות שונים, בוודאות יותר משבוע. ובחיי שנורת LED אחת שדולקת בכמה צבעים הייתה יכולה לספק פתרון לא פחות טוב והרבה יותר נעים לעין. צריך לומר גם שהיכולת שלכם להגדיר את הדפוסים השונים תלויה, בעצם, באפליקציות השונות. אם אלה לא מאפשרות לכם לקבוע צלילים משלכם להתראות, לא תוכלו להגדיר את תאורת הגב.
האם הייתי מתאהב עם הזמן ברעיון של להניח את הטלפון עם המסך כלפי מטה ולהסתמך על התראה ויזואלית? קשה לי להאמין. וגם במקרה שכן, כנראה הייתי מעדיף פתרון פחות רועש. למזלו של ה-Nothing Phone, מסביב לגימיק יש גם טלפון מוצלח.
עיצוב שקוף
אני אוהב מאוד את איך שהטלפון הזה נראה, אפילו כשהוא לא מנסה לגרום להתקף אפילפסיה עם ההבהובים בגב שלו. מבחינה עיצובית, הקווים הכלליים מזכירים מאוד (אבל באמת מאוד) את האייפונים משני הדורות האחרונים - מסגרת מעוגלת ופינות חדות, עם שוליים צרים מסביב למסך. רק שבניגוד לאייפון, אין כאן מגרעת במסך והגב של המכשיר שקוף. זה סוג של טרנד אצל Nothing, שגם המוצר הראשון שלה, אוזניות נטולות חוטים, התהדר בעיצוב שקוף.
המסך עצמו, OLED בגודל 6.55 אינץ׳, נחמד מאוד, עם צבעים עשירים ובהירות טובה מספיק כדי להשתמש בו באור יום. אומנם הרזולוציה שלו אינה גבוהה במיוחד (1080x2400), אבל הוא נראה מספיק חד כדי שזה לא יפריע. וממילא הפרמטר החשוב יותר היום במסכים הוא קצב הרענון, שקובע כמה חלקה ונעימה לעין תיראה התנועה במסך. כאן ב-Nothing הלכו על הסטנדרט של מכשירי דגל כיום, 120 הרץ.
אך כפי שמחיר המכשיר יכול לרמז לכם, הוא לא באמת מנסה להתחרות במכשירי דגל בכל נקודה ונקודה במפרט. ערכת השבבים שמפעילה אותו היא סנאפדראגון 778G+ 5G החדשה, שהושקה בתחילת יוני והוא אחד הטלפונים הראשונים להשתמש בה, אך מבחינת היכולות שלה היא מיועדת למכשירי ביניים. כן אגיד שנכון לעכשיו, לפחות, לא הרגשתי שום איטיות במכשיר, שבו תמצאו גם 8 גיגה זיכרון - כל היישומים נפתחו מהר, וגם משחקים רצו היטב.
עוד נקודה שפועלת לטובתו של ה-Nothing Phone היא שממשק האנדרואיד שלו הוא נקי, ולא מעמיס על המכשיר. ואם כבר אנדרואיד - בחברה מבטיחים שלוש שנים של עדכוני מערכות הפעלה וארבע שנים של עדכוני אבטחה. זה הרבה מאוד יחסית למקובל בשוק, ואם ב-Nothing יעמדו במילה שלהם, זה הולך להיות יתרון תחרותי חשוב. אני כן תוהה כמה טוב סנאפדראגון מסדרה 7 יתמודד עם גרסת אנדרואיד צעירה ממנו בשלוש שנים, במיוחד כשגוגל לא רגילה להתחשב בחומרה בת שלוש כשהיא משיקה גרסה חדשה.
האלגוריתם החסר
המקום שבו היותו של הטלפון מכשיר ביניים ניכרת כבר היום הוא מערך הצילום שלו. יש כאן שתי מצלמות אחוריות (רחבה ואולטרה-רחבה, שתיהן עם חיישני 50 מגה-פיקסל, והרחבה גם עם ייצוב אופטי) ומצלמת סלפי עם חיישן 16 מגה-פיקסל. באור יום, המצלמות האחוריות עושות עבודה לא רעה בניסיון לחקות את העיבוד של מכשירי פיקסל מבית גוגל: העדפה לגוונים של כחול, חוץ מאשר באור שמש שמעובד עם צהבהבות ניכרת.
בחושך, כצפוי, רמת הביצועים מתרחקת מזו של מכשירי דגל. ה-Nothing Phone אמנם מצליח להפוך את התמונות לבהירות, אבל הרבה מאוד פרטים לא מוארים הולכים לאיבוד. זה מאפיין כל מכשיר ביניים - צריך שבב עיבוד תמונה טוב מאוד כדי להתמודד עם תמונות חשוכות, וכן את האלגוריתמים הנכונים - וצריך לזכור של-Nothing אין שנים של ניסיון בהתגברות על מגבלות החומרה עם תוכנה חכמה. יחסית לזה שמדובר בטלפון הראשון שלה, התוצאה באמת טובה ממה שאפשר היה לצפות לו.
המצלמה היא גם המקום האחד שבו הגימיק של נורות ה-LED בגב המכשיר יכול להיות שימושי. תוכלו להשתמש בהן כדי לייצר תאורת מילוי, ובגלל שהן בהירות מאוד, זה באמת עובד טוב. באופן כללי, אם אתם לא מנסים להשוות את התמונות לאלה של מכשירים יקרים הרבה יותר, הסיכויים הם שתהיו מרוצים מהתוצאה. עם זאת, אייפון 11 פרו בן כמעט שלוש מפיק תמונות מפורטות וחדות יותר, עם צבעים שתואמים יותר את המציאות.
מה עוד יש בטלפון הזה? סוללה של 4,500 מיליאמפר-שעה, שמשום מה שרדה אצלי רק קצת יותר מיום אחד ולא כמעט יומיים כמו בטלפונים אחרים עם מפרט דומה. ויש גם קורא טביעות אצבע מדויק ומהיר, 256 גיגה שטח אחסון, תמיכה בהטענה מהירה (אך ללא מטען בקופסה) ותמיכה בהטענה אלחוטית. בסך הכל, מפרט טוב - כל עוד אתם לא מחפשים שקע אוזניות או תמיכה בכרטיס זיכרון.
תורת האבולוציה
לאורך הזמן שלי עם Nothing Phone, שתי מחשבות לא נתנו לי מנוח. הראשונה היא שמספר האזכורים של סיינפלד בהקשר של החברה הזו באמת עבר כל גבול ואני חייב לכתוב ביקורת בלי להתבדח על הנושא. נראה לי שהצלחתי.
המחשבה השנייה, הקצת עצובה בעיניי, היא שאולי הגענו לנקודה שבה הגימיק של הטלפון הזה הוא כל מה שאפשר לצפות לו באבולוציה של סמארטפונים עד לקפיצת הדרך הגדולה הבאה - בין אם אלה יהיו משקפי מציאות רבודה או משהו אחר. קצב החידושים המהותיים בתחום יורד כבר שנים, וכש-Nothing התחילה את הקמפיין השייווקי שלה, קיוויתי שיש לה אס כלשהו בשרוול שיקדם אותנו עוד קצת. במקום זה, היה לה LED בגב המכשיר.
