איגוד האינטרנט הישראלי מפרסם הבוקר (יום ד') אזהרה חריגה מפני אפליקציה בשם NGL, שמאפשרת למשתמשים לשלוח מסרים באופן אנונימי. באיגוד אומרים כי "במקרים רבים ראינו שימוש לרעה באנונימיות הזו לצורך בריונות והטרדה ממוקדת של צעירים ברשתות".
1 צפייה בגלריה
אפליקציית NGL
אפליקציית NGL
אפליקציית NGL
(עיבוד תמונה. צילום: NGL, Shutterstock)

עוד כתבות שיעניינו אתכם:

NGL (ראשי תיבות של Not Gonna Lie - לא הולכים לשקר) הושקה ב-2021 והפכה בשבועות האחרונים לאחת האפליקציות הפופולריות בעולם. לפי אתר הטכנולוגיה TechCrunch, האפליקציה הותקנה 15 מיליון פעמים ברחבי העולם והגיעה להכנסות של 2.4 מיליון דולר. NGL נמצאת במקום הרביעי בדירוג ההורדות בקרב משתמשי אייפון בישראל. בקרב משתמשי אנדרואיד, כך זה נראה, היא פופולרית פחות.
האפליקציה מאפשרת למשתמשים לפרסם באינסטגרם לינק שבאמצעותו הם מבקשים מהעוקבים שלהם לשאול אותם שאלות, להגיד להם מה הם באמת חושבים עליהם או לחלופין לשלוח להם מחמאות - הכל באופן אנונימי. "אנחנו רוצים שאנשים ישתפו את הרגשות והדעות הכנים שלהם", מסבירים האנשים שמאחורי האפליקציה. המודל הכלכלי של NGL נשען על מינוי פרימיום שעולה 34 שקלים בשבוע ומאפשר למשתמשים לקבל רמזים לגבי הזהות של מי ששלח להם הודעות, כך שלפחות על פניו, האנונימיות באפליקציה כלל אינה מובטחת. אורנה היילינגר, מומחית איגוד האינטרנט לפגיעות ברשת, מסבירה כי "למרות שהמשתמש הוא זה שמזמין את חבריו ומכריו לשלוח לו תוכן אנונימי, לא ברור עד כמה הוא מבין לעומק, במיוחד בגיל צעיר כל כך, כמה תוכן כזה עלול להיות אלים ופוגעני, מה יהיה היקפו או האם הוא בעל חוסן נפשי מספק כדי להכיל תוכן כזה".
היילינגר מוסיפה: "למדנו ממקרי עבר שגם אם המוטיבציה הראשונית של המפרסם הייתה סקרנות או שעשוע ייתכן שהתגובות שקיבל היו מסוג אחר לגמרי. וכך, באפליקציית NGL החדשה, ילדה או נערה יכולה לפרסם שאלה תמימה לחלוטין ולמצוא עצמה מקבלת תשובות שיטלטלו את עולמה, כאשר מאחורי ההודעות יעמדו גולשים שחומת האנונימיות עלולה להקצין את התנהגותם".

אין סינון תכנים בעברית

מפתחי האפליקציה טוענים כי הם משתמשים במערכת מתקדמת של בינה מלאכותית על מנת לסנן תכנים ולמנוע מקרים של בריונות והטרדה. מבדיקת ynet עולה כי האפליקציה מצליחה באופן חלקי בלבד לסנן מסרים עם תוכן בוטה באנגלית, אך בכל הנוגע למסרים בעברית הסינון כלל אינו קיים.
בריונות, אגב, אינה הבעיה היחידה שצריכה להטריד את משתמשי NGL והוריהם. כתב של אתר TechCrunch שבדק את האפליקציה פרסם באינסטגרם שלו סטורי עם לינק לשליחת הודעות אנונימיות ומחק אותו מיד לאחר מכן. זה לא הפריע לאפליקציה להמשיך לשלוח לו מסרים "אנונימיים" מהעוקבים שלו. המסקנה: לפחות חלק מהמסרים האפליקציה אינם אותנטיים, אלא נשלחים באופן אוטומטי על ידי בוטים.

איגוד האינטרנט פרסם רשימת טיפים לילדים ולהורים:

  • בדקו ברגישות האם ילדיכם משתמשים באפליקציה
  • חשוב לתווך את האתגרים והסכנות של השימוש ולנסות ללמוד מה מושך את הצעיר או הצעירה להשתמש באפליקציה בה ייחשף למחשבותיהם האנונימיות של אדם לגביהם
  • הסבירו לילדיכם שבכתיבה אנונימית ישנה נטייה להגזים ולהקצין
  • הניסיון מלמד שאפליקציות כאלו נעלמות זמן קצר אחרי שהצעירים מיצו אותן – קרי, חשוב לקיים השיח עם הילדים בימים הקרובים
  • בבחינת מסר הרגעה מסויג - מפתחי האפליקציה טוענים ששילבו בה מנגנוני סינון ודיווח מתקדמים שאמורים למנוע שימוש לרעה