בדקנו את המתקפלים החדשים של סמסונג
(צילום: אורי דוידוביץ', בימוי עריכה ואפטר: תמר אברם)
סמסונג, מלכת הסמארטפונים המתקפלים, השיקה בחודש שעבר את הדור החדש של המתקפלים שלה - גלקסי Z פולד 4 וגלקסי Z פליפ 4. הפעם לא מדובר בשדרוג משמעותי במיוחד בהשוואה לדור הקודם: המפרט כמובן שודרג ואיתו גם התוכנה, אבל העיצוב החיצוני ומערכי הצילום נשארו די אותו הדבר (למעט מצלמה אחת של הפולד). האם סמסונג הגיעה לקצה גבול היכולת שלה בתחום המתקפלים, או שמא היא מסתירה כמה אסים בשרוול? בדקנו.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
סמסונג נמצאת ללא ספק בחוד החנית של קטגוריית המתקפלים: היא הייתה שם מההתחלה והוציאה לא מעט דגמים בשנים האחרונות. יחד עם זאת, עם סמארטפונים בכלל ועם מכשירים מתקפלים בפרט, האיכות צריכה לעלות על הכמות, ואחרי שסמסונג הציגה בחודש שעבר את הדור הרביעי של המכשירים המתקפלים שלה, די ברור שאו שהיא מחכה לצעד הבא של המתחרות שלה, או שפשוט נגמרו לה הרעיונות.
גלקסי Z פליפ 4 ו-Z פולד 4 מרגישים כמעט אחד לאחד כמו אלה שקדמו להם, והשינויים היחידים שנקבל כאן נוגעים בעיקר לחיתוך זעיר עד בלתי מורגש של קצוות המסכים, זאת לצד שדרוגים קטנים אך משמעותיים בחלקם למערכות ההפעלה של המכשירים, בעיקר של הפולד. מעבר לזה לא נקבל כאן שום דבר מרגש חדש: קו הקיפול עדיין נראה לעין ומורגש ביד בזמן השימוש ומערכי הצילום נשארו זהים כמעט לחלוטין לאלה של השנה שעברה.
צדפה בכיס
בעוד והעיצוב לא שונה יותר מדי, זה עדיין מאוד מהנה להסתכל על ה-Z פליפ 4 ולהבין שכל עוד אנחנו לא משתמשים בו, הגודל של המכשיר הזה פשוט מזערי בהשוואה לכל מכשיר אחר שנשים בכיס - אפילו שברגע שנקפל אותו העובי שלו יגדל משמעותית. על אף שזה עדיין נחשב בעיניי רבים לגימיק מוחלט, קשה להתכחש לעובדה שהביצוע של סמסונג לקיפול הצדפה פשוט טוב, גם אם קו הקיפול עדיין מורגש על המסך.
המסך הפנימי של הפליפ כאמור לא השתנה יותר מדי, והוא עדיין מגיע באותו גודל של 6.7 אינץ' ובאותה רזולוציה של 1,080x2,640 פיקסלים. כמו כן, גם השנה נקבל תמיכה בקצב רענון מהיר של עד 120 הרץ ובהירות מקסימלית של עד 1,200 ניטים. המסך החיצוני של המכשיר נשאר גם הוא זהה מבחינת הנתונים הטכניים, והוא עדיין מגיע בגודל של 1.9 אינץ' וברזולוציה של 260x512 פיקסלים.
מתחת למכסה המנוע כאמור קיבלנו שדרוג בעיקר לערכת השבבים של המכשיר, שכוללת הפעם את ה-Snapdragon 8+ Gen 1 של קוואלקום לצד 8 גיגה-בייט RAM ו-128, 256 או 512 גיגה-בייט של נפח אחסון שאינו ניתן להרחבה.
שינוי נוסף ומאוד מתבקש למפרט השנה הוא הסוללה של המכשיר, שגדלה בנפחה ומציעה כעת קיבולת של 3,700 מיליאמפר-שעה. אחת הבעיות הגדולות ביותר של ה-Z פליפ 3 היו חיי הסוללה, ואפילו שלא מדובר בשינוי תהומי עדיין קיבלנו קצת יותר משעת שימוש נוספת בעקבות הגדלת הסוללה, שזה בהחלט מבורך. כמו כן, הסוללה תומכת כעת בטעינה מהירה יותר של 25 וואט, ועל פי סמסונג היא מסוגלת להיטען לכדי 50% בתוך חצי שעה בלבד.
סמסונ כאמור השקיעה לא מעט משאבים כדי לשפר ולהדק את מערכת ההפעלה שלה, וגם הפליפ זכה לכמה עדכונים חביבים שבהחלט משפרים את חוויית השימוש בו. אם אתם שואלים אותנו, השינוי המשמעותי ביותר הוא השדרוג של המסך החיצוני, שאומנם נשאר זהה לקודמו מבחינת הגודל והרזולוציה אבל כעת מציע הרבה יותר אפשרויות ניהול ותפעול של המכשיר, החל מפאנל קיצורי דרך חדש שיאפשר לנו לבצע שלל פעולות עם המכשיר גם כשהוא סגור ועד לעיצובים חדשים שאפילו מסוגלים להתאים את עצמם לעיצוב של השעון החכם שלנו.
עוד דבר שסמסונג כמעט ולא נגעה בו השנה הוא מערך הצילום של הפליפ. גם השנה קיבלנו שתי מצלמות אחוריות, וגם השנה הן מורכבות מאותם חיישנים ברזולוציית 12 מגה-פיקסל, כשההבדל היחידי בין המערך הנוכחי לזה של השנה שעברה הוא בצמצם של המצלמה הראשית ובעדשה שקטנה מעט וכעת מגיעה בגודל של 24 מילימטר במקום 27 מילימטר. מצלמת הסלפי נותרה זהה גם כן ומציעה חיישן ברזולוציית 10 מגה-פיקסל.
איכות התמונות של הפליפ מעולם לא הייתה הטובה בעולם, וגם השנה קיבלנו תוצאות לא רעות בכלל, אבל כמובן שלא מדובר בביצועי הקצה המרשימים שכבר זכינו לקבל מסמסונג עם הגלקסי S22 אולטרה. אם סמסונג רוצה להפוך את המתקפלים שלה למיינסטרים, היא צריכה להתחיל להשקיע גם במצלמות.
זה טלפון או טאבלט?
המחסור בחידושים בולט גם אצל הגלקסי Z פולד 4, אולם כאן נעשו כמה שינויים תוכנתיים משמעותיים שבהחלט משפרים את חוויית השימוש של הספק טאבלט ספק טלפון הזה, זאת לצד שינוי קל אך מבורך למערך הצילום.
נתחיל עם מה שלא שונה ואלה המסכים של המכשיר. המסך המתקפל של המכשיר עדיין מפגין גודל מרשים בהחלט של 7.6 אינץ' כאשר הוא פתוח, והוא עדיין מציע תמיכה בקצב רענון מהיר של 120 הרץ ובהירות מקסימלית של 1,200 ניטים. הרזולוציה של המסך כן שונתה במקצת - 1,812x2,171 פיקסלים, אך בהתחשב בעובדה שהשינוי הזה התאפשר בעיקר הודות להקטנה של מסגרת המסך, לא מדובר בשינוי שנראה יותר מידי לעין.
המסך החיצוני של המכשיר נשאר גם הוא די זהה לקודמו. הוא עדיין מגיע בגודל של 6.2 אינץ', וגם כאן הרזולוציה גדלה מעט בעקבות הקטנת מסגרת המסך. גם כאן נקבל תמיכה בקצב רענון מהיר של 120 הרץ.
ברמת המפרט, המכשיר כולל את ערכת הדגל של קוואלקום, זאת לצד 12 גיגה-בייט RAM ועד לטרה-בייט של נפח אחסון שאינו ניתן להרחבה. באשר לסוללה, סמסונג באופן די מפתיע לא מציעה לנו כאן סוללה ענק של מעל 6,000 מיליאמפר-שעה, ובמקום זאת נקבל סוללה בנפח של 4,400 מיליאמפר-שעה בלבד (רק לשם ההשוואה, גלקסי S22 אולטרה מגיע עם סוללה בנפח 5,000 מיליאמפר-שעה). יחד עם זאת, חיי הסוללה של הפולד יחסית טובים, והצלחתי להעביר איתו יום עבודה שלם בשימוש בינוני עד כבד. בדומה לפליפ, גם כאן נקבל טעינה חוטית מהירה בהספק של 25 וואט.
השינוי הגדול של דור המתקפלים הנוכחי כאמור הוא בתוכנה, ועבור הפולד מדובר בשדרוג מאוד מתבקש. סמסונג החליטה לשלב לראשונה בסדרת הפולד את מערכת ההפעלה Android 12L, שהיא גרסה ייעודית של אנדרואיד המותאמת למסכים גדולים. התוספת הקטנה הזו לבדה הפכה את השימוש בפולד להרבה יותר נוח בכל מה שקשור לניהול ועבודה מרובת משימות - אפליקציות רבות הותאמו למסך הגדול וכעת מציעות סביבה עבודה נוחה יותר, זאת לצד תפריט ריבוי המשימות ששופר משמעותית וכעת מציעה אפשרויות חלוקת מסך טובות ונוחות יותר.
אך לצד כל אלה יש תוספת אחת ומאוד מבורכת שסמסונג כללה כאן וזה תפריט הניווט החדש שלה שמגיע כחלק ממערכת ההפעלה של סמסונג One UI. מדובר למעשה בשורת משימות שתופיע בתחתית המסך ברגע שתיכנסו לאפליקציה מסוימת, וכל המטרה שלה היא לאפשר מעבר מהיר בין אפליקציות לצד יכולת פתיחה מהירה של אפליקציות בריבוי חלונות.
התוספת הקטנה משנה לחלוטין את כל טיב העבודה עם הפולד, ובתור אחר שהתקשה בדורות הקודמים של המכשיר לנצל באמת את יכולותיו של המסך הגדול מלבד צפייה מהנה יותר בסרטים או סדרות, התוספת של שורת המשימות הזו בהחלט מבורך ובהחלט עושה את העבודה.
בניגוד לפליפ, שלא הציג שינוי משמעותי למערך הצילום, עם הפולד דווקא קיבלנו כמה שינויים ברמת החיישנים. החיישן הראשי של המערך הוחלף וכעת מציע רזולוציה של 50 מגה-פיקסל במקום 12 מגה-פיקסל. לצידו מצלמת הטלפוטו של המכשיר שונתה גם היא, אולם כאן במקום לקבל את חיישן ה-12 מגה-פיקסל של שנה שעברה קיבלנו במקום זאת חיישן ברזולוציית 10 מגה-פיקסל. המצלמה השלישית והאולטרה-רחבה של המכשיר לא שונתה כלל. לצד כל המצלמות האלה, ישנה גם מצלמת סלפי נוספת הממוקמת על גבי המסך החיצוני של הפולד ומציעה חיישן ברזולוציית 10 מגה-פיקסל, אך בהתחשב בעובדה שאפשר להשתמש במערך הצילום האחורי של המכשיר בסיוע של המסך החיצוני, אני לא רואה יותר מידי אנשים משתמשים בה במקום החיישן הראשי של המכשיר.
סמסונג החליטה להמשיך גם השנה את טרנד המצלמה הקדמית הממוקמת מתחת למסך, וגם הפעם נקבל מצלמה די זהה לזו של השנה שעברה שמגיעה עם חיישן ברזולוציית 4 מגה-פיקסל בלבד. בכנות, אני לא מבין למה סמסונג מתעקשת להמשיך לכלול בפולד טכנולוגיה כל כך לא אפויה כמו מצלמה מתחת למסך, בעיקר כשאפילו שהיא ממש מנסה שלא יראו אותה, עדיין רואים די בבירור את העיגול של המצלמה על המסך - וזה עוד לפני שהתחלתי לדבר על איכות הצילום הירודה שהיא מציעה. יחד עם זאת, בהתחשב בעובדה שאפשר ברמת העיקרון להשתמש במערך הצילום האחורי לטובת צילום סלפי באמצעות המסך החיצוני של המכשיר, זה לא כזה נורא.
איכות הצילום של המערך האחורי חביבה גם היא, ובדיוק כמו הפליפ לא מדובר בחויית הצילום הטובה ביותר שסמסונג כבר הוכיחה שהיא מסוגלת לספק לנו.
השורה התחתונה
הדור הרביעי של גלקסי Z פליפ וגלקסי Z פולד לא מביא איתו יותר מידי שינויים לשולחן, ועל כן עדיין קשה לקבוע באופן חד-משמעי אם מדובר במכשירים ששווים את ההשקעה והכסף. יחד עם זאת, מערכת ההפעלה המשופרת וחוויית ריבוי המשימות של הפולד הופכות אותו לאופציה בהחלט מעניינת, זאת לצד הפליפ שיספק לכם את אחת מחוויות הניידות הטובה ביותר בשוק.
ראוי כמובן לדבר על המחיר של כל התענוג הזה, ובאופן לא מפתיע כמובן שלא מדובר בתענוג זול במיוחד: המחיר של גלקסי Z פליפ 4 בישראל בייבוא רשמי לגרסת 128 גיגה-בייט הינו 3,599 שקלים - מחיר שיכול לטפס לכדי 4,299 שקלים לגרסת הקצה של המכשיר שתגיע עם 512 גיגה-בייט. והפולד? המחיר ההתחלתי שלו בישראל לגרסת 256 גיגה-בייט הינו 6,499 שקלים. מעוניינים בגרסת הקצה שמגיעה עם טרה של נפח אחסון? היכונו להגיד שלום ללא פחות מ-7,699 שקלים.
