עם כל הכבוד למכשירי דגל, קטגוריית הסמארטפונים החשובה באמת היא מכשירי הביניים. הסיבה פשוטה: התכונות שלהם מספיקות לרוב המשתמשים והמחירים ממש לא בשמיים. אחרי שבסקירה הקודמת בדקנו חמישה סמארטפונים שישאירו אתכם עם עודף מאלף שקל, הפעם החלטנו לבחון מקרוב שישה מכשירים שלא חוצים את רף ה-2,000 שקלים - אייפון SE, סמסונג A71, וואן פלוס נורד, LG ולווט, שיאומי Mi 10T פרו ורילמי X3 סופר זום. הקרב ביניהם לא היה פשוט, אבל חזרנו עם מסקנות ברורות. צפו במבחן המלא:
(צילום: ירון ברנר)
הדבר הראשון ששמים לב אליו, עוד לפני שבכלל נוגעים במכשירים, הוא שלכולם פרט לאייפון יש מסכים גדולים. מאוד. יש פה טלפונים ענקיים שגם כף היד הגדולה שלי מתקשה לפעמים להחזיק בנוחות. כל מכשירי האנדרואיד מגיעים עם חיבור Type C ורק לשני מכשירים יש שקע 3.5 מ"מ לאוזניות - LG וסמסונג. בניגוד למה שנהוג לחשוב, הם ממש לא העבים שבחבורה.
בכל המכשירים מערך הצילום בולט החוצה ולא מאפשר לסמארטפונים להתיישר עם השולחן. המצלמה של האייפון בולטת הכי מעט, אחריה בסדר עולה ה-LG, סמסונג, וואן פלוס, רילמי ובסוף, השם ישמור, שיאומי. ה-MI 10T פרו בשרני מאוד והעובי שלו באזור המצלמה הוא 12.4 מ"מ - כמעט כמו שני סמארטפונים שצמודים אחד לשני, וזה עוד לפני שבכלל שמנו עליו כיסוי.
לעומת מכשירי האנדרואיד הגדולים שבמבחן, האייפון SE שומר על המקורות והגודל שלו נוח מאוד, עם מסך 4.7 אינץ' ועובי 7.37 מ"מ, גב זכוכית נאה ובליטה מינימליסטית של המצלמה. ה-LG ארוך לעומת שאר המכשירים והשוליים שלו דקים מאוד, המצלמה בולטת באופן זניח וישנו כפתור ייעודי לזימון גוגל אסיסטנט. וואן פלוס נמצא במקום טוב וסולידי ומגיע עם סליידר פיזי להשתקת המכשיר שמשמש גם כפידג'ט מהנה לאצבעות. סמסונג הבינו ש-Less is More ופישטו את המכשיר שלהם בצורה טובה בלי אלמנטים עיצוביים משמעותיים או כפתורים מיותרים. ורילמי? הוא מרגיש די עבה ומגושם, עם חומרים שלא משדרים יוקרה.
השורה התחתונה: האייפון הוא המכשיר הנוח ביותר במבחן והוא יתאים במיוחד למי שמחפש מכשיר קטן יחסית.
לפני שהצצתי בנתונים, העדפתי לבחון את המסכים בשימוש שגרתי ובמצבים שונים, בהם אור יום מלא, חושך וכו'. במקרה, או שלא, היצרניות שגם מייצרות מסכים למחייתן הובילו את הקטגוריה. LG וסמסונג סיפקו את התוצאות הנעימות ביותר, אם כי לא בפערים גדולים מהמתחרים, ובגזרת קצב הרענון הן מאכזבות. מי שהפתיע פה הוא דווקא הוואן פלוס, שהמסך שלו חד ונעים לשימוש, עם גוון מדויק וקצב רענון מרשים - 120 הרץ. הדבר היחיד שמפריע לו להרוויח את תואר המסך המפתיע ביותר הוא המכשיר של שיאומי - עם קצב רענון של 144 הרץ ותצוגה חדה מאוד, המסך של Mi10T פרו פשוט מצוין ומספק חויית שימוש משודרגת. התפעול חלק וקצב הרענון בהחלט מורגש.
השורה התחתונה: למרות שקשה להכריע מי מנצח בקטגוריה הזו, אפשר לומר די בקלות מי לא מנצח - אייפון SE ורילמי X3 סופר זום. כשמציבים את כולם בשורה, שני אלה מרגישים חיוורים לעומת השאר והבהירות המלאה שלהם נמוכה יותר - למרות שעל הנייר לא אמורים להיות כאלו הבדלים. בנוסף לכך, לאייפון יש שוליים עבים מאוד שפגעו בציון הכללי שלו.
זה אולי הסעיף החשוב ביותר עבור רוכשים פוטנציאליים. בשנים האחרונות היצרניות הכניסו אינספור פרמטרים שבלבלו אותנו ולא באמת מעידים על איכות התמונה הסופית. פיקסלים? מפתח צמצם? גודל חיישן? יש רק דרך אחת לבדוק כמו שצריך והיא פשוט לצלם. הבשורה החשובה במבחן שערכנו - כל המכשירים צילמו בצורה טובה שתספק את הצרכים של רובנו.
נכון, היצרניות שומרות את המצלמות הטובות ביותר שלהן למכשירי הדגל, אבל מסתבר שהן לא מזניחות גם את מכשירי הביניים. צילמנו בשלל סיטואציות - אור מלא, חושך מלא, תאורת ביניים וכו' - והשווינו את התוצאות שמתקבלות זו לצד זו בתנאים זהים. השתמשנו גם בכלי המצוין של אתר GSM Arena להשוואת תמונות, וגם שם ניתן לראות את ההבדלים בצורה מצוינת.
השורה התחתונה: התוצאות מעניינות מאוד, אם כי לא מפתיעות - שיאומי שמגיע עם חיישן עם 108 מגה פיקסל ונתונים שנלקחו ישר ממכשירי דגל, הפציץ בתמונות והצליח להעניק יותר פרטים בכל תמונה, אם כי בתאורה חשוכה רמת הפירוט ירדה משמעותית. החיישן של האייפון מגיע עם 12 מגה פיקסל בלבד, אבל מוכיח לנו שאפל יודעת להפיק תמונות טובות גם בטווח הנמוך של הפיקסלים. התמונות של ה-SE חדות, הצבעים מדויקים ובתנאי תאורה טובים תקבלו תמונות מצוינות. בתאורה חשוכה? קצת פחות.
מחפשים זום? רילמי X3 סופר זום כשמו כן הוא: הסמארטפון הסיני יפיק לכם תמונות סבירות בזום x60, באמצעות הכלאה בין זום אופטי לזום דיגיטלי. איכות התמונות טובה, אם כי המצלמה לא מתבלטת בשום פרמטר מלבד הזום המרשים. וואן פלוס נורד צלח את המבחן עם תמונות איכותיות, גוון מדויק ותוצאות מרשימות מאוד ביחס לאחרים. סמסונג כמו סמסונג מבינה את החשיבות של מצלמה טובה וה-A71 מגיב בהתאם. המצלמה שלו מצוינת ותאפשר לכם להפיק תמונות מדויקות ללא מאמץ. בתאורה חשוכה המצלמה מגמגמת, אבל התוצאה הכללית מספקת. LG חיברו לוולווט שלהם חיישן עם 48 מגה פיקסל שמפיק תמונות טובות אם כי רוויות מאוד, מה שאמור לקרוץ לדור הצעיר אבל לא ממש נאמן למציאות.
את המבחן הזה התחלתי בטעינה מלאה של כלל המכשירים ושימוש זהה בכולם שכלל תאורה מקסימלית, שימוש אינטנסיבי וזמן המתנה ארוך עד לכיבוי של כלל המכשירים. אחרי כמה ימים (!) של המתנה יש מנצח - שיאומי. עם סוללת 5,000 מיליאמפר-שעה וטעינה מהירה שמובילה את ההשוואה שלנו, Mi 10T פרו מספק את זמן הסוללה הארוך ביותר ואת הטעינה המהירה במבחן. אמנם לא מדובר בעוצמת טעינה שאנחנו מכירים ממכשירי דגל, אבל 33 וואט מספיקים כדי להוביל בתחרות שלנו.
במקום השני LG ולווט שהפתיע עם חיי סוללה ארוכים ורק זמן הטעינה פוגע בציון הכללי שלו. אחריו ובקרב צמוד הגיע הסמסונג ששמר על זמן סוללה מצוין וימים של עבודה, אבל עדיין פחות מ-LG ושיאומי. וואן פלוס הוביל על רילמי והגיע למקום הרביעי בצריכת הסוללה, בעיקר בזכות המסך. רילמי מגיע למקום החמישי ואחריו בפער גדול האייפון שלא באמת נותן פייט בקטגוריה הזו.
את החלק הזה צריך לפרק קודם כל לתחרות של אפל מול גוגל ואז להבין מי מהאנדרואידים הוא הנוח ביותר. למרות שבשגרה אני משתמש באנדרואיד, נוחות השימוש באייפון תמיד הייתה ברמה הגבוהה ביותר. הגרסאות החדשות של שתי מערכות ההפעלה צמצמו מאוד את הפערים והיום קל יותר מתמיד להתמצא בהן או לדלג ביניהן. אחרי שסיימנו עם הנושא הנפיץ הזה, נשארה הבחירה בין מכשירי האנדרואיד - וגם כאן יש העדפות אישיות. לכל יצרנית במבחן יש ממשק משלה שעבר התאמות ולכן נוצרים פערים בין תרגום הממשק לעברית, אפליקציות מיותרות שמגיעות עם המכשיר וחוויית שימוש שונה.
השורה התחתונה: באופן אישי אני מעדיף חברות שדוחפות פחות אפליקציות עם המכשיר ומשאירות לי את הבחירה, ובזה מצטיינת וואן פלוס. לנורד יש ממשק נקי יחסית שמשאיר למשתמש את זכות הבחירה. מי שלא הצטיינה בגזרה הזו עד כה היא סמסונג, אבל לאחרונה היא משאירה קצת יותר בחירה בידי המשתמש ומאפשרת לבחור אילו אפליקציות לצרף למכשיר. כלל המכשירים יצאו מהקופסה בגרסת אנדרואיד 10 והפערים בין המכשירים די זניחים.
שני מכשירים במבחן שלנו מציעים מפרט מתקדם מאוד, אבל יש מנצח ברור: עם ערכת שבבים סנאפדרגון 865, 8 גיגה בייט זיכרון ו-128 גיגה בייט שטח אחסון בדגם הבסיס, שיאומי מוביל בגזרת המעבד. רילמי X3 קורא עליו תיגר עם ערכת שבבים סנאפדרגון 855 פלוס, 12 גיגה בייט זיכרון ו-256 גיגה בייט שטח אחסון. במבחנים שלנו ובתוצאות רשמיות במבחני בנצ'מארק, את ההובלה לוקח שיאומי עם ציון גבוה באופן ניכר לעומת רילמי, כאשר שניהם נמצאים בפער גדול לפני כל השאר.
השורה התחתונה: מי שמחפש סמארטפון למשחקים ברמת המחיר של עד 2,000 שקלים יקבל פה שתי אפשרויות מצוינות עם יתרון לשיאומי, הן מבחינת התוצאה הסופית והן בהנאה מהמסך עם קצב הרענון הגבוה. שאר המכשירים נשארו ברמת ביניים גם מבחינת הביצועים ויתאימו לשימוש שגרתי סטנדרטי. האייפון SE, שנמדד בנפרד במבחני בנצ'מארק, קיבל ציון נמוך יחסית בהשוואה למכשירי iOS אחרים, ולמרות שנתוני זיכרון ומעבד לא היו אף פעם פקטור חשוב לצרכנים, האייפון גם בגזרה הזו מציע פחות מהאחרים ומקבל ציון נמוך.
במחיר רשמי שעומד על 1,899 שקלים באיידיגיטל, אייפון SE הוא לא היקר ביותר בחבורה, אבל מציע את ה-Value For Money הנמוך ביותר עם שטח אחסון של 64 גיגה בייט בלבד וחומרה שלא באמת עומדת בסטנדרטים. המנצח, לעומת זאת, הוא שיאומי שמגיע עמוס בפיצ'רים ובמחיר שגורם למתחרות להשפיל מבט. עם מעבד מצוין, מצלמת 108 מגה פיקסל ונתונים של מכשיר דגל לכל דבר, הוא פשוט מציע את הערך הגבוה ביותר ביחס לעלות.
כשמניחים את המכשירים זה לצד זה, קל להבחין בהבדלים בולטים כמו איכות מסך, גודל פיזי וכו', אבל בשימוש שוטף כל מכשיר שבחנו ראוי בפני עצמו ולכל אחד מהם נקודת חוזק אחרת. למרות זאת, אנחנו כאן כדי להכתיר מנצח בקרב הקשה הזה. למקום הראשון הגיע שיאומי שפשוט אי אפשר להתעלם ממה שהוא מציע ברמת המחיר שלו. הפשרה הגדולה כאן היא המידות הגדולות שלו שממש לא יתאימו לכל אחד. מומלץ מאוד לבדוק שהוא מתאים לכם מהבחינה הזו לפני הרכישה. למקום האחרון מגיע אייפון SE: בשנת 2021 אין מקום לפשרות משמעותיות כל כך. שוליים עבים, היעדר מצלמה רחבה, סוללה שמתרוקנת במהירות וטעינה איטית - אלה דברים שהיינו שמחים שייעלמו משוק הסמארטפונים.
