בשבועות האחרונים סמסונג מספרת לכם שאתם חייבים לקנות את הגלקסי S20 אולטרה החדש שלה בזכות יכולות הצילום שלו בכלל, וזום x100 בפרט. לראיה, בכל הפרסומות מוצג המכשיר עם רכיב הצילום שלו במרכז הבמה. אנחנו כאן כדי להגיד לכם לא להאמין לפרסומות. יכולות הזום של הטלפון הזה אינן סיבה טובה מספיק לרכוש אותו, ומערך הצילום לא בדיוק מהפכני - חרף הזום והעובדה שמדובר באחד המכשירים הבודדים בשוק עם חיישן 108 מגה-פיקסל.
זה לא ניסיון להגיד שהטלפון הזה גרוע. נקדים את המאוחר ונגיד כבר עכשיו: הוא לא. אבל רוב מי ששמע עליו עד כה, עשה זאת דרך פריזמה שיווקית. ובמקרה הספציפית הזה, היא מוטעית כל כך שעדיף לנפץ אותה כבר בתחילת הביקורת - תשכחו את מה שסמסונג אמרו לכם על הטלפון הזה.
זהו גם אחד המקרים הבודדים בהם חלק מהמסרים שאתם עשויים לקרוא בביקורות בחו"ל - אלה שמתייחסים למחיר שלו בהשוואה למחיריהם של טלפונים אחרים - אינו רלוונטי. התמחור של S20 אולטרה בישראל זול יותר מאשר בארה"ב ואירופה, ככל הנראה כי אנחנו מקבלים גרסה שאינה מתחברת לרשתות דור 5.
חיישן כחול-לבן
טוב, בואו נדבר על מערך הצילום הזה. הנה מה שיש לנו כאן: חיישן של 108 מגה-פיקסל מאחורי עדשת 26 מ״מ רחבה; חיישן 12 מגה-פיקסל מאחורי עדשת 13 מ״מ אולטרה-רחבה; חיישן ToF שמודד עומק בסצינות; ואחרונה חביבה, מצלמת זום עם חיישן 48 מגה-פיקסל שנקרא לה ״המצלמה הציונית״, כי בכל זאת, מדובר בפיתוח של Corephotonics הישראלית שנמכרה לסמסונג אשתקד.
אבל מה באמת יש לנו כאן? מערך צילום שהוא בין הטובים בשוק, אבל אינו מהווה קפיצת דגל משמעותית בשום מובן. אם נשים רגע את המצלמה הציונית בצד, יש כאן טלפון אשר ברוב המצבים מפיק תמונות באיכות של אייפון 11 פרו (מצלמת הסלולר הטובה ביותר שזמינה בשוק הישראלי, היות ואין כאן פיקסל 4). ההבדל המהותי בין שני המכשירים הוא בדרך שבה הם צובעים את התמונה. לאייפון יש העדפה ברורה לצבעים אמיתיים יותר, והוא לא מנסה להפוך אור צהוב ללבן. סמסונג, כמו תמיד, קצת היפראקטיבית בניסיון שלה לייצר תמונות כמה שיותר צבעוניות ובהירות. מה יותר טוב? עניין של העדפה אישית.
המקום שבו כן מרגישים הבדל הוא בצילום לילה. לסמסונג יש כאן בעיה, אבל חייבים לסייג ולומר שהיא נכונה לרגע כתיבת שורות אלה בלבד. צילום הלילה של המכשיר אינו אחיד. לפעמים התמונות מצוינות, מסוג התמונות שמצפים ממכשיר דגל בימינו. בפעמים האחרות, יש רעש מוזר או עיבוד יתר שגורם לאיבוד פרטים. בהשוואה הכי מתבקשת, לאייפון 11 פרו, הטלפון הזה מפסיד בצילום לילה. למה ההסתייגות? כי יש כאן את החומרה הנכונה, והבעיה היא כנראה בתוכנה. סמסונג שיפרה את מנגנון הצילום של גלקסי S10 אחרי השקתו, והיא כבר הודיעה שתעשה זאת גם עם סדרת ה-S20.
חלום 8K
כשמסתכלים על וידיאו, הדבר הייחודי הראשון כאן הוא צילום 8K. אם תמיד חלמתם לצלם ברזולוציה הגבוהה פי 16 מ-Full HD על טלפון סלולרי, זה המכשיר עבורכם. כמו כן, יש לכם חלומות מאוד ספציפיים. אבל ברצינות, לרוב המשתמשים צילום 4K יספיק. היכולת לצלם וידיאו בזום x20 היא יכולת מעניינת הרבה יותר, וזה גם עובד לא רע בכלל, בעיקר אם יש לכם חצובה.
ועוד נקודה לפני שנגיע למצלמת הזום: יש לטלפון הזה מצלמת סלפי טובה באופן מפתיע. סמסונג שמה כאן חיישן 40 מגה-פיקסל שמפיק תמונות ברזולוציה של 6.5 מגה-פיקסל כשהוא משלב כמה פיקסלים לתוך אחד. תמונות הסלפי שצילמתי איתו הן כמה מהחדות והברורות ביותר שהפקתי בטלפון סלולרי.
טוב, בואו נדבר על ה-Space Zoom של 100 מגה-פיקסל. ככה זה עובד: יש בטלפון הזה עדשת פריסקופ מקופלת של קורפוטוניקס שמטרתה לספק לטלפון יכולות זום שאותן אפשר להשיג עם רכיב סטנדרטי, היות והטלפונים בימינו דקים מאוד. עד זום x10, יש כאן שילוב אינטליגנטי בין זום אופטי לדיגיטלי שלטענת סמסונג לא גורם לאיבוד בפרטים שאתם רואים. מניסיוננו, זה נראה די נכון. אבל מהרגע שבו עוברים את הנקודה הזו, הטלפון צריך לעשות יותר ויותר עיבוד דיגיטלי, מה שגורם לירידה באיכות התמונה. אם ה-P30 פרו של וואווי מאשתקד איפשר להגיע לזום x50 והפיק תמונות שמישות בערך עד x25, כאן הזום המקסימלי הוא x100, אבל ספק אם תצליחו לייצר תמונות טובות בזום שמעל x30. כל השאר עדיין קצת גימיקי.
טכנולוגיה מרשימה בתחילת דרכה
באופן כללי, קשה לומר עד כמה זום סלולרי הוא משהו שאתם צריכים. במכשיר העיקרי שבו אני משתמש אין כזה, ולפעמים זה חסר. אבל כשאני עם טלפון שיש לו זום, אני נזכר שהרצון לזום סלולרי הוא רומנטיזציה של המציאות: התוצאות בפועל הן אף פעם לא מה שחלמתי עליו. זו בעיקר טכנולוגיה מרשימה שעדיין נמצאת בתחילת דרכה. כן חייבים להוריד את הכובע בפני סמסונג על רעיון ממש חכם ביישום שלה: כשאתם עוברים את זום x20, בצידו של המסך מופיעה חלונית עם התמונה המלאה וסימון של האזור עליו אתם מתמקדים. זה נוח ועובד ממש טוב.
חידוש תוכנה נוסף במנגנון הצילום שמצליח להיות שימושי הוא מצב חדש בשם Single Take. המטרה היא שתמצאו משהו מעניין לצלם, תלחצו על הכפתור ולא תדאגו למצוא את הזווית הנכונה או הפורמט הנכון. כל מה שאתם צריכים זה לדאוג שהדבר המעניין יהיה בפריים. לאורך 10 שניות, סמסונג מצלמת מגוון תמונות וסרטונים, תוך שימוש-כביכול בבינה מלאכותית כדי לבחור את הפורמטים הטובים ביותר והזוויות הטובות ביותר.
יש, בוודאי, אנשים שיעריכו את המצב הזה. וכשאתם מצלמים רגע מעניין או חד-פעמי, מדובר בסוג של גידור סיכונים. אבל הגידור הזה מגיע עם הצורך בהתעסקות: הרי אין טעם לשמור את כל מה שהטלפון צילם ב-Single Take, וצריך לבחור אילו תמונות או סרטונים להשאיר.
מסביב למצלמה, בנתה כאן סמסונג את הסמארטפון הכי "הכי" שלה. זוהי הדגמה תכלית טכנולוגית, שמטרתה לגרום לכם לחשוב שאתם לא מתפשרים על כלום כשאתם רוכשים אותו. וזה מתחיל במסך העצום, 6.9 אינץ'. כאן אולי מוטב היה אם סמסונג הייתה לומדת מאפל, אצלה מכשיר הדגל (11 פרו) דווקא מצוייד במסך קטן יותר מאשר דגם הביניים. ה-S20 אולטרה הוא טלפון עצום, בייחוד עם הכיסוי שמגיע בערכה שלו. קשה להחזיק אותו בג'ינס, הוא כבד ולא נוח לשימוש ביד אחת. לא חסרים אנשים שאוהבים טלפונים עם מסכים גדולים, אבל לא הייתי ממליץ לכם לרכוש את הטלפון הזה לפני שאתם מחזיקים אותו בידיים ומבינים אם הוא נוח עבורכם.
מסך ענק ויפהפה
כן חייבים לומר שאיכות המסך של הטלפון הזה מרשימה ממש. הוא בהיר, צבעוני, יפהפה ומצוייד בטכנולוגיה שמאפשרת לו להתרענן 120 פעם בשנייה. אם תפעילו את האופציה הזו (היא כבויה כברירת מחדל), תגלו שהתפריטים נגללים בצורה חלקה יותר, וכל הטלפון כביכול מגיב יותר טוב. זה אפקט ויזואלי מרשים שראינו בטלפונים אחרים, אבל משמח לראות אותו במכשיר דגל כמו זה.
וכמו בטלפונים אחרים של סמסונג מהשנים האחרונות, המסך הזה כולל שוליים קמורים בצדדים, רק שהפעם זה כמעט ולא מפריע. זו עדיין החלטה אנטי-צרכנית שבעיקר מאפשרת לסמסונג להתגאות במסך גדול וגוף נטול מסגרת, אבל המיתון בזוויות הקימורים הופך את השוליים האלה לכמעט ולא מורגשים, בעיקר כשהטלפון בתוך כיסוי.
אחת הסיבות שיצרניות נתנו בעבר לאי-שילוב של מסכי 120 הרץ היא ההשפעה שלהם על זמן הסוללה של הטלפון. בסמסונג בחרו לצייד את ה-S20 אולטרה בסוללה עם קיבולת עצומה: 5,000 מיליאמפר-שעה, עם הטענה מהירה בהספק 45 וואט. הסוללה הזו היא בדיוק מה שהמכשיר הזה צריך כדי לשרוד יום שלם, ואין לכם מה לצפות ממנו להחזיק יותר מיום וחצי גם בשימוש מתון.
שאר החומרה - ערכת השבבים Exynos 970 יחד עם 12 גיגה-בייט של זיכרון ו-128 גיגה בייט נפח אחסון, רמקולי סטריאו חזקים, קורא טביעות אצבע בתוך המסך - היא מה שאפשר לצפות ממכשיר דגל. בפועל זה אומר שאנדרואיד 10, עם ממשק OneUI של סמסונג, עובדים ממש מהר, וכנראה לא תמצאו יותר מדי יישומים שמצליחים להקשות על הטלפון. OneUI, אגב, השתפר כל כך בשנים האחרונות עד שכיום הוא כנראה המעטפת הכי טובה שיש לאנדרואיד - התחרות עם הממשק של OnePlus היא צמודה. הגרסה הנקייה עדיין טובה יותר, אבל אי אפשר לצפות מחברה כמו סמסונג לתת לגוגל להחליט איך ייראה הממשק של הטלפון שלה.
לאורך כתיבת הביקורת, השאלה שלא נתנה לי מנוח היא "מי צריך את זה?". האם זה טלפון האנדרואיד המתקדם ביותר בשוק היום? כן. האם יש לו יכולות מגניבות שאין בטלפונים אחרים? לא בדיוק, אבל הוא היחידי שאוסף את כל מה שמגניב עכשיו באקוסיסטמת אנדרואיד למכשיר אחד. ה-S20 אולטרה, אם כך, הוא טלפון לאנשים עם כיסים עמוקים בכל המובנים, שמרגישים בנוח עם טלפונים עצומים ומחפשים את הטלפון המתקדם ביותר בשוק. אלה רק יצטרכו למתן את הציפיות מהמצלמה. אך עבור מרבית הרוכשים הפוטנציאליים, דווקא המכשירים הזולים יותר בסדרת S20 הם פתרון טוב יותר.