אחרי שבועיים עם אייפון 13 החדש אני נאלץ לציין שאני מרוצה ברמות גבוהות. אם לא היה מדובר בכתבה רצינית, הייתי מודה שאני מאוהב. פיסת טכנולוגיה חמודה שכזו לא ראיתי מזמן, במעטפת בצבע 'כחול סיירה' עם סמל התפוח בכרום מבהיק במרכזה. יש לו מצלמה ודפדפן אינטרנט ואפשר אפילו לדבר עם אנשים בטלפון, ונכון שלכולם יש את זה, אבל רק באייפון 13 החדש אתה מרגיש שאתה עושה את זה עם אייפון 13, והחדווה ממלאת את הלב.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
לא קל לפצח את סוד ההצלחה המתמשכת של האייפון, אבל מה שזה לא יהיה, האייפון 13 ממשיך בה. אלה לא הנתונים הטכניים שלו, שהרי יש לו מתחרים שעולים עליו כמעט בכל תחום ותחום. זו גם לא מערכת ההפעלה iOS 15 שלו, שהרי מערכת אנדרואיד המקבילה של גוגל מסוגלת לעשות דברים דומים, ואפילו דברים נוספים. זה אפילו לא העיצוב שלו, שמקשה קצת על המשתמש עם השוליים הלא קמורים ועם המגרעת שמכערת את המסך. ובכל זאת, משהו בטלפון הזה מקסים את החושים וגורם לך להביט בו בעיניים כלות: אייפון 13!
כל זה, כמובן, אם התגברת על הקראש על אייפון 12 משנה שעברה, אבל זה לא כל כך קשה. אפשר לדמיין ישיבה בהנהלת אפל בקופרטינו, קליפורניה. צוות פיתוח האייפון מתייצב אצל המנכ"ל טים קוק עם רשימה ארוכה של שיפורים ושדרוגים לאייפון 12: זיהוי טביעת אצבע, מצלמה מתחת למסך, מסך מתקפל, אולי קליטה לוויינית, אולי מעקב בריאות ועוד רעיונות מסעירים. קוק מסתכל על נתוני המכירות של אייפון 12, הטובים ביותר של אפל אי פעם ומהטובים בענף הסמארטפונים בכלל, ומסנן: 'אל תגעו לי באייפון הזה'. וכך יוצא, שאייפון 12 הושק בחודש שעבר מחדש תחת השם אייפון 13. שיבוט של אהבה קודמת.
אבל מה כל זה חשוב? אייפון 13 הוא סמארטפון מצוין, מאוזן, עשיר בתכונות ועושה הרגשה טובה. וכן, יש בו כמה שיפורים לא קריטיים לעומת קודמו, אייפון 12. אנחנו זוכרים כמובן שאייפון 13 הוא חלק מסדרה בת ארבעה דגמים, אייפון 13 פרו ואייפון 13 פרו מקס הם אחיו הבכירים, עתירי התכונות והמחיר ואייפון 13 מיני הוא אחיו הקטן, זהה בתכונותיו למעט מסך קטן יותר ומחיר זול יותר. אבל יש מצב שאייפון 13 עצמו הוא השילוב הנכון בין תכונות לבין מחיר.
האייפון 13 נמסר לנו לבדיקה על ידי היבואנית הרשמית, איידיגיטל. רשימת השיפורים בו, לעומת אייפון 12, מצומצמת למדי: יש לו מעבד חזק יותר, סוללה גדולה יותר, מגרעת קטנה יותר וחיישן צילום משופר. הוא גם מעט כבד יותר ומעט עבה יותר. העיצוב שלו זהה, להוציא את סידור העדשות האלכסוני על גבו. ההסבר הרשמי: זה בגלל החיישן המוגדל. הניחוש שלי: זה כדי שאפשר יהיה להבדיל בין שני הדגמים, אחרת למה לשדרג? בכל מקרה זה גם יפה ומעניין יותר מהסידור האנכי השגרתי, אם כי קשה לחשוב על מישהו שישדרג את האייפון 12 שלו רק בגלל סידור העדשות.
אייפון 13 ממחיש את הביטוי "השלם גדול מסך חלקיו": כשבוחנים את החלקים השונים שלו מגלים מפרט מאופק למדי לעומת המתחרים בעולמות האנדרואיד. את תכונות הפרימיום אפל שומרת לגרסאות הפרו והפרו מקס. למרות זה, חוויית השימוש בו אינה נופלת, ובמקרים רבים עולה בהרבה, על חוויית האנדרואיד. קחו למשל את המסך: לכאורה מסך 6.1 אינץ' OLED רגיל, שכמותו ראינו כבר באייפון 12, עם יחס גוף/מסך 86%, בהירות של עד 1,200 ניט וקצב רענון של 60 הרץ. ספינות הדגל של המתחרות גוברות עליו בכל התכונות האלה ובכל זאת – המסך של האייפון 13 נראה ומרגיש מצוין, חד ובהיר, ומספק חוויית צפייה משובחת.
עוד דוגמה? הסוללה של האייפון 13 היא בעלת נפח של 3,240 מיליאמפר שעה, נמוך בהרבה מהמתחרות הסיניות למשל, שהציגו כבר סוללות בנפח 4,000 מיליאמפר שעה, 5,000 מיליאמפר שעה ואף יותר מזה. ועם זה, הסוללה אפשרה שעות ארוכות של שימוש, והגיעה לסוף היום ללא בעיה, בין השאר בזכות חיסכון בצריכת החשמל של המעבד. שימושים תובעניים בתחום ההספק עלולים לקצר את זמן השימוש להרבה פחות מזה. צריך גם להזכיר שהאייפון 13 מגיע ללא מטען והוא מצויד בכבל עם חיבור Lightning לטלפון וחיבור USB-C מצידו השני, מה שלא מקל על מציאת מטען הולם. גם כאן האייפון בנחיתות עם תמיכה בטעינה בהספק 23 וואט בלבד, כששיאומי למשל, מוציאה לשוק מטען בהספק 120 וואט.
אם הזכרנו את המעבד, אז ניתן לו את הכבוד המגיע לו: A15 Bionic, הדור החדש של השבב שאפל מפתחת בעצמה. על הנייר, הנתונים של ה-A15 מצוינים, והוא מניב מקומות ראשונים במבחני השוואה שונים. הוא גם מאפשר להעמיס ביצועי בינה מלאכותית (AI) בפונקציות רבות של הטלפון, שלא היו אפשריות לפני כן. אבל זה לא שאתה חש בזה. כוחו של המעבד הוא בעובדה שאתה לא מודע למעורבותו: הכל פשוט זורם מהר וחלק.
יכולות הצילום של האייפון היו תמיד אחד ממקורות המשיכה שלו. גם כאן אפל שומרת את תכונות הפרימיום לאייפון 13 פרו ופרו מקס ואילו האייפון 13 הרגיל מציע תכונות מתונות יותר: שתי מצלמות אחוריות בלבד ומצלמה קדמית, כולן ב-12 מגה פיקסל. זאת, כשסמסונג ושיאומי כבר מציעות מצלמות 108 מגה פיקסל אחוריות ומצלמות סלפי 32 מגה פיקסל. אחת העדשות האחוריות רחבה והשנייה אולטרה רחבה, אך אין עדשת טלה-פוטו או תכונת זום אופטי. עם זה, הטלפון מפיק תמונות טובות עם עושר בפרטים, רעש נמוך וטווח דינמי מאוזן וטבעי, שעולות באיכותן על רבות מאלה שמופקות על ידי מתחרים עתירי פיקסלים. זו אינה המצלמה הטובה ביותר כיום, אבל זו בחירה לא רעה מבחינת מרבית המשתמשים.
אחת הדרכים לעשות את זה מבוססת על יכולות ה-AI של המעבד. אפל חגגה את השקת תכונת הצילום הקולנועי (Cinematic), שבעת צילום וידאו מאפשרת לשנות פוקוס אוטומטית מאובייקט קרוב לרחוק ולהפך. זו תכונה שכולה מבוססת תוכנה, והתוצאה יפה לעין. אני מהמר שבתוך זמן קצר נראה אותה גם בהשקות של המתחרות. ה-AI אחראי גם על שיפור התמונה במצב לילה, על מצב פורטרט בצילום סלפי ועל אפקטים כמו מצבי הצילום "עשיר בניגודיות", "חמים" ועוד. יכולות השבב החדש מאפשרות להעמיס עליו עיבודים מורכבים ורבים יותר.
תכונה נוספת שראויה לציון היא מערכת הצליל של האייפון 13. מדובר במערכת סטריאופונית עם שני רמקולים, כמו שאפשר היה לצפות מסמארטפון מתקדם, אבל זה בפני עצמו לא מבטיח אודיו איכותי. באייפון 13 יש שילוב של רמקולים איכותיים עם עיבוד צליל מתקדם, שמאפשר לטלפון להפיק צליל מעולה, עמוק ורחב טווח, מהטובים שחווינו בזמן האחרון.
השקה של אייפון חדש היא סוג של פולחן מודרני, עם טים קוק שמניף את האייפון כמו רפיקי עם סימבה לקול שאגות הקהל. דווקא בתקופת הקורונה, כשאירועי ההשקה הפכו להקרנות של מצגות בווידאו, נראה שההצלחה של אייפון נוסקת לגבהים חדשים. אבל אם מפרידים את ההיבט המיסטי של האייפון מהטלפון עצמו, נשארים עם אחת מפיסות הטכנולוגיה המהנות ביותר שתוכלו להשיג היום.
מחיר ההשקה: 3,599 שקלים לדגם 128 גיגה בייט ברשת איידיגיטל.
