2021 היא אחת מאותן השנים שבהן אפל לא משנה את עיצוב האייפון בצורה מהותית, ובכך מזינה שיח על כך שמדובר בשדרוג מינורי. אחרי הכל, כמה חידושים אפשר לדחוף לסמארטפון שצורתו דומה כל כך לזו של האייפון הקודם, שיצא רק לפני שנה, בלי שהתרחשו מהפכות טכנולוגיות בשנה הזאת.
עוד כתבות על אפל:
התשובה של אפל לשאלה הזו היא אייפון 13 פרו ופרו מקס, טלפונים שמצליחים להדביק את הפער שאפל פתחה בכמה תחומים קריטיים, ולזנק קדימה בתחום אחד שבו היא כבר מובילה. האם זהו שדרוג מינורי? אחרי שבדקנו את המכשיר (באדיבות רשת "אייסטור") התשובה שלנו היא שעבור מי שמחפשים אייפון שעושה משהו חדש, כן. אך עבור מרבית המשתמשים, סדרת אייפון 13 פרו (לדגם המקס אין רכיב צילום ייחודי כמו בדור הקודם) היא שדרוג חשוב.
סוללה שנותנת פייט
אני לא משתמש במילה "חשוב" בקלות ראש. שניים מהשיפורים הגדולים ביותר בסדרה הזו נוגעים למצלמה וסוללה, שני רכיבים שמגיעים פעם אחר פעם למקומות הראשונים בסקרים מהסוג של "מה חשוב לאנשים בסמארטפון שלהם". הסוללה של אייפון 13 פרו מקס החזיקה לי כמעט יומיים של שימוש מתון, ואני מתקשה לחשוב על תסריט - למעט צפייה רציפה בווידאו בבהירות הכי גבוהה - שבו אצליח לרוקן אותה תוך יום. אפל סוף סוף משאירה מאחור את התקופה שבה הסוללות של מכשיריה נחשבו לבעייתיות: אייפון 13 פרו מקס ייתן בתחום הזה פייט לכל אחד ממתחריו הבולטים.
זה מרשים במיוחד לנוכח שיפור נוסף, שאמנם אינו נחשב לבעיה אקוטית עבור משתמשים רבים, אך כן משפר בצורה מורגשת את חוויית השימוש בטלפון - מסך עם קצב רענון גבוה. המסך בסדרת אייפון 13 פרו מתאים את קצב הרענון שלו למה שאתם עושים, ומסוגל לנוע בין 10 ל-120 הרץ. בפועל, זה אומר תנועה חלקה יותר, לא משנה מה אתם עושים. המסך מתאים את עצמו לקצב התנועה שאמורה להופיע עליו.
אז כן, רוב משתמשי אייפון 12 או קודמיו לא קמים בבוקר ואומרים לעצמם "התנועה במסך שלי לא חלקה מספיק", אבל ברגע שעוברים למסך עם קצב רענון גבוה, קשה מאוד לחזור אחורה. זה מסוג השיפורים שאולי לא מגיעים למקומות גבוהים בסקרים, אבל אתם כנראה תרגישו אותם מהר מאוד, ותרגישו בחסרונם בכל מכשיר שבו הם לא נתמכים. קצב הרענון הוא אחת הנקודות שבהן אפל מיישרת קו מול סמסונג ומתחרות אחרות שלה מעולם הסמארטפונים. רבות מהן החלו לשלב מסכים עם קצב רענון גבוה כבר לפני כמה שנים, ועברו לקצב רענון משתנה בשנה האחרונה.
בגלל המצלמה
אך החידוש המשמעותי ביותר שהדור הזה זוכה לו הוא במצלמה, וספציפית בביצועים בתאורה חלשה. הכוונה אינה רק למה שאנחנו רגילים להגדירו כחושך, אלא לכל מצב בלי מקור אור חזק. תמונה בחדר מוצל עם חלון שדרכו נכנס אור יום, אך ללא שמש ישירה, בהחלט תרוויח מהמנגנון הזה.
זה מתבטא הן בכמות האור בתמונה, והן בזמן שנדרש כדי לצלם אותה. אייפון 13 פרו נכנס למצב לילה עוד פחות מקודמו, שבעצמו היווה שיפור מהותי בהשוואה לאייפון 11. וגם כשהוא כבר נכנס למצב הזה, שבו אתם נדרשים להחזיק את הטלפון בצורה יציבה בזמן שהוא מצלם כמה תמונות ומחבר אותן לתמונה אחת, הוא צריך פחות זמן כדי לעשות את העבודה. הבדל בין 3 ל-2 שניות אולי לא נשמע מהותי, אבל הוא בהחלט מורגש כשמדובר בזמן שבו אסור לכם להזיז את הידיים.
פרט למצב לילה יש עוד שיפורים מעניינים: אפל, היסטורית, לא אוהבת להגזים בצבעים של התמונות שהאייפון מצלם. בזמן שסמסונג מאוד אוהבת להעשיר את גווני האדום והכחול, וגוגל מחדדת רק את הכחול, אפל נוטה לנייטרליות. אם הקיר שלפניכם לבן אבל נופל עליו אור צהבהב חם, האייפון לא ינסה לנטרל את הצבע של האור הזה. עד עכשיו. הפעם, אפל נותנת לכם לבחור איך לצבוע את התמונות. זה לא פילטר שמופעל על כל התמונה ביחד, אלא פרופיל עיבוד שגורם למוח של המצלמה לעבד את התמונה אחרת. בפרופיל "קר", התמונה תעשה בדיוק את מה שמצלמות של אפל לא עשו עד עכשיו, ותאזן את הצבע הלבן כדי לנטרל תאורה חמה. כמו כן, בניגוד לפילטרים, זה לא משהו שנעשה בדיעבד אלא כבר בזמן הצילום - כך שאי אפשר לבטל את האפקט בדיעבד.
כמי שאוהב מאוד את הדרך שבה אפל צובעת את התמונות שלה, קשה לי לומר שהפרופילים מאוד הועילו לי. אבל אנשים שמגיעים ממכשירים של סמסונג ומתקשים להתרגל לכך שהתמונות באייפון שונות מאוד, עשויים לאהוב את הבחירה שהחברה נותנת להם עכשיו.
חידוש נוסף בתחום הצילום נוגע לווידאו. אחד הקמפיינים הבולטים השיווקיים ביותר של אפל לאייפון 13 מדגים את יכולת המיקוד הסינמטי של מצלמת הווידאו. בפועל, מדובר במנגנון עיבוד תמונה שיודע לזהות אנשים ולטשטש את הרקע שלהם בווידאו, כשניתן גם לשנות את המיקוד בצורה ידנית באמצעות לחיצה על הנקודה הרלוונטית במסך. האם זה מגניב? כן, והיכולת של המנגנון לזהות במה להתמקד היא קצת קסומה. כשיש שני אנשים בתמונה, המצלמה תבחר את הקרוב ביותר, אבל אם הוא מפסיק לדבר ואדם אחר מתחיל לדבר, המיקוד יעבור לאדם השני.
האם זה שימושי? רק בתסריטים מאוד ספציפיים. ובגלל שלא באמת מדובר בשינוי מיקוד אלא בטשטוש אינטליגנטי של רקע, לפעמים תראו סוג של הילה סביב הפריט עליו המצלמה ממוקדת, כשהמנגנון יתקשה להבין מהם גבולותיו.
מסביב לחידושים האלה, יש כאן מכשיר דומה מאוד לאייפון 12: אותן הפינות הישרות, אותה הבליטה של רכיב הצילום (שאפילו גדלה קצת). המגרעת במסך צרה יותר, אבל אפל לא מנצלת את המיקום הזה כדי לעשות משהו שונה עם הממשק.
קורא טביעות אצבע? תמשיכו לחלום
בנקודה אחת אייפון 13 לא סתם דומה לקודמו אלא דומה מדי: כמעט שנתיים לאחר תחילת משבר הקורונה, מכשיר הדגל של אפל עדיין לא כולל קורא טביעות אצבע. בעולם שבו אנשים עדיין מסתובבים עם מסכות, וכנראה ימשיכו להסתובב איתן בעתיד הנראה לעין, הישענות על זיהוי פנים כבר לא מספיקה, ושימוש בסיסמה בכל פעם שרוצים לפתוח את האייפון או לשלם עם אפל פיי זו טרחה.
השיפורים בסוללה, במסך ובמערך הצילום אמנם לא מרשימים חיצונית כמו עיצוב חדש, אבל אלה הדברים שבסופו של דבר חשובים ביום-יום למשתמשי הטלפון. ובכל הנקודות האלה אפל עשתה עבודה מרשימה. אם יש לכם אייפון 12, זו אולי לא תהיה קפיצת דרך מהותית מספיק כדי להצדיק רכישה, אבל בהשוואה לכל דור אחר של אייפון - וגם לחלק ניכר ממכשירי האנדרואיד - מדובר בשדרוג אמיתי.
