ריפרש
מלחמת הכטב"מים / עם מתן ינקו
21:17
בשבועות האחרונים אנחנו שומעים יותר ויותר על תקיפות של כטב"מים - כלי טיס בלתי מאוישים. כלי הטיס האלה הפכו לנשק מועדף על ידי חיזבאללה, שתוקף את ישראל שוב ושוב באמצעותם. כטב"ם אחד אפילו הגיע בשבוע שעבר עד לאילת, שם התפוצץ בחצר בית ספר.
הפרקים הקודמים של ריפרש:
צה"ל מצליח ליירט חלק מהכטב"מים - שמשוגרים מסוריה, לבנון, עזה ואפילו מתימן - אבל חדירות של כלי טיס עוינים הפכו לאחד האיומים המשמעותיים על העורף הישראלי, לצד הטילים והרקטות של חיזבאללה, חמאס ותומכיהם.
השבוע ב"ריפרש" אנחנו מארחים את מתן ינקו, אנליסטית מודיעין עסקי בתעשייה הביטחונית וסרן במילואים במפא"ת, בשביל להסביר מה זה בדיוק כטב"ם, מדוע ארגוני הטרור מאמצים את כלי הטיס הבלתי מאוישים בכזאת התלהבות ואם ישראל ערוכה להתמודד עם האיום הזה.
מתן ינקואלבום פרטיבואי נעשה סדר בטרמינולוגיה - אנחנו שומעים כל מיני מונחים כמו מל"ט, מזל"ט, כטב"ם, כטמ"ם ורחפן. מה ההבדלים ביניהם?
ינקו: "אז נעשה סדר כי זה נובע משינויים היסטוריים שהיו. בהתחלה מה שהיה מוכר זה מזל"ט - ראשי תיבות של מטוס זעיר ללא טייס, כי באמת הכלי היה נראה כמו מטוס והוא היה זעיר, זה לא היה עם מוטת כנפיים כמו של מטוס. בהמשך זה גדל להיות ממש מוטת כנפיים רצינית של כמה עשרות מטרים, לכן זה הפך להיות מל"ט - מטוס ללא טייס. אלה בעצם המינוחים הראשונים. בעבור השנים זה הפך להיות כטב"ם, כלי טיס בלתי מאויש, בעיקר כי הצורה לא הייתה בהכרח נראית כמו מטוס. משנת 2016 בערך הכינוי השגור בצה"ל הוא כטמ"ם - כלי טיס מוטס מרחוק. השינוי הזה בעצם נועד להדגיש את המקום של האדם בהפעלת הכלי. רחפנים זה מה שאנחנו מכירים כקוודקופטרים, יש להם בעצם פרופלורים כמו במסוק ואת היכולת להמריא בצורה אנכית. זה פחות או יותר המנעד שקיים היום".
מתי התחיל השימוש בכטב"מים בשדה הקרב?
"ישראל היא למעשה החלוצה בתחום הזה. כבר מתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת ישראל מפעילה כלי טיס שמסייעים ללחימה בשטח, באיסוף מודיעין. הראשון בהם היה הזהבן של התעשייה האווירית, או סקאוט בשמו הלועזי, וזה היה במטרה לגבש תמונת מצב מודיעינית. אחד מלקחי מלחמת יום הכיפורים היה בדיוק זה - לאסוף תמונות וצילומים של עמדות ירדניות ומצריות, אבל השימוש הזה הלך והתרחב בעשרות השנים האחרונות. מלחמת לבנון השנייה ב-2006 הייתה נקודת מפנה: זאת המלחמה הראשונה בהיסטוריה שבוצעו בה יותר שעות טיסה בלתי מאוישות מאשר טיסה של מטוסי קרב, ובמהלך רציף של כל המלחמה שהו מל"טים מעל אזורי הלחימה. השימוש הלך והתרחב כשנוספו הרחפנים והנגישות שלהם גברה".
מה אנחנו יודעים על היכולות של חיזבאללה בתחום הזה ולמה באמת הוא משתמש דווקא בכלים האלה?
"היכולות של חיזבאללה נחשבות לדי נרחבות בתחום הזה. מכון מחקר בשם אלמה פרסם בדצמבר 2021 דוח שלפיו לחיזבאללה יש 2,000 כלי טיס בלתי מאוישים - רבים מהם דגמים מתקדמים מאיראן, ולצדם מל"טים שיוצרו על ידי הארגון. בערך מ-2014, מצוק איתן, הם חשפו שהם מפעילים צי מל"טים גם לצרכי איסוף ומודיעין. במלחמת לבנון השנייה היו להם המון ניסיונות לפגוע בישראל, בעיקר באמצעות מל"טי נפץ. זאת הייתה נקודת מפנה משמעותית. הם למדו בין היתר איך אנחנו עובדים עם מל"טים. החסות האיראנית נתנה להם גם את היכולות הטכנולוגיות של כלים מתוצרתה, וגם אימון והכשרה. היא דואגת לחמש אותם היטב מהבחינה הזאת".
ישראל ערוכה להתמודד עם האיום הזה?
"לישראל יש מערך הגנה אווירית מהטובים בעולם שהוא רחב ויש לו כמה שכבות הגנה - באוויר, בים, בקרקע - וחשוב לציין שמלחמת חרבות ברזל היא למעשה העימות הראשון שבו כלל המערכות האלה פועלות - כיפת ברזל, קלע דוד, יהלום (פטריוט), חץ וגם מערכות אקטיביות כמו מעיל רוח שמותקנת על רק"מים (רכבים קרביים משוריינים) וטנקים. כל אלה למעשה יודעים ליירט מל"טים וכמובן שאפשר ליירט גם באמצעות מסוקי קרב או מטוסים. מה שבעייתי זה איומים יותר קטנים כמו רחפנים, שזה מה שראינו במתקפת חמאס. הייחודיות של אותם כלים קטנים היא שהם טסים לאט ובגובה נמוך, מטוסי קרב ומסוקים לא יכולים ליירט אותם ולמכ"מים יש קושי לקלוט אותם. ועדיין, מערך ההגנה האווירית הישראלי הוא מאוד-מאוד רחב והוא בנוי בכמה שכבות. אבל צריך גם להגיד שבסוף כל הגנה היא רחוקה מלהיות הרמטית".
האזינו לפרק המלא בנגן שבתחילת הכתבה
