ריפרש
עזה של מטה: אתגר המנהרות של צה"ל / עם פרופ' קובי מיכאל
29:49
מחפשים אור בקצה המנהרה: המנהרות של חמאס הפכו לאחד האתגרים המשמעותיים ביותר שניצבים בפני צה"ל במלחמה ברצועת עזה. מחבלים מסתתרים במנהרות האלה, מסתערים מתוכן, ממלכדים את הפירים שלהן ומסתירים בתוכן חטופים ישראלים.
הפרקים הקודמים של ריפרש:
רק השבוע חשף צה"ל בצפון הרצועה מנהרה ענקית באורך של ארבעה קילומטר שמסתיימת סמוך לגדר עם ישראל. בתוכה מצאו הכוחות נתיבי נסיעה מסודרים, אולמות שמתאימים לשהייה של חודשים ומשאבות לשאיבת מי שתייה.
נדמה שמדינת ישראל הופתעה לגלות את ההיקף העצום של התת-קרקע בעזה.
פרופ' קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ופרופסור אורח באוניברסיטת דרום וויילס בבריטניה, מספר שהשימוש הצבאי במנהרות בעת החדשה התחיל במלחמת קוריאה בשנות ה-50, והתרחב בצורה ניכרת במלחמת ווייטנאם: "הווייטקונג השתמשו בטקטיקה של המנהרות נגד הצבא האמריקאי ונחלו הצלחה די גדולה הייתי אומר, או מאוד הקשו על הצבא האמריקאי במלחמתו שם".
מיכאל מזכיר שכבר ב-2006 חמאס השתמש במנהרה התקפית כדי לחטוף את גלעד שליט לעזה. "אנחנו ידענו שהם עושים שימוש לטובת הברחה של אמצעי לחימה וטובין לאורך הגבול עם מצרים", הוא מספר, "הנחנו שהם כנראה יעשו שימוש בעניין הזה גם לצורכי תקיפה. אני חושב שאפילו היה לנו איזשהו מודיעין, לפחות ראשוני, על העניין הזה. ראינו את זה ב-2006 ומאז זה הפך לדפוס פעולה מאוד-מאוד משמעותי באסטרטגיה של חמאס, הן לצורך הגנה והן לצורך מתקפה".
קובי מיכאלצילום: INSSלדבריו, היכולות של ארגון הטרור בתחום המנהרות השתדרגו באופן משמעותי לאורך השנים: "המנהרות האלה מאפשרות שהות ממושכת, יש להם תשתיות של חשמל ושל אוורור, יש שם אספקה של מים ומזון. חלק מהמנהרות הן גם מאוד רחבות, לא רק זו שהתגלתה לאחרונה, מנהרה של ארבעה ק"מ בין ג'בליה למחסום ארז, אלא גם מנהרות הברחה שבאמצעותן הבריחו כמות גדולה של טובין או של אמצעי לחימה". את חלק מהטכניקות לחפירת מנהרות, מעריך מיכאל, למד חמאס מהאיראנים.
אתה חושב שבישראל הופתעו מההיקף של התת-קרקע בעזה?
"אני חושב שבמידה מסוימת כן. אנחנו ידענו על מאות קילומטרים שיש שם, ידענו שמדובר בהיקף עצום. לא היינו מודעים להכל, ובוודאי שלא להיקף או לרמת ההתארגנות המאוד-מאוד מקצועית ומוקפדת שלהם, שמאפשרת להם שהות מאוד-מאוד ממושכת, וכל מערכת ההזנה ברמה התשתיתית של חלק גדול מאוד מהקומפלקסים האלה של המנהרות, בוודאי אלו שיושבים תחת בתי חולים או מתקנים אזרחיים גדולים. אנחנו ידענו ששיפא ובתי חולים אחרים משמשים גם כסות או מחסה למתחם צבאי של חמאס, אבל אני לא בטוח שהבנו עד הסוף את רמת הסימביוזה שבין המתקן האזרחי, במקרה הזה למשל בית חולים שיפא, לכל התשתית שיושבת מתחתיו.
"מדובר כאן במערך שנבנה בקפדנות, בדקדקנות, במקצועיות, והייתי אומר שהוא די מרשים. העובדה שמדובר בתשתית כל כך מפותחת היא בעצם ההסבר לקושי הרב שאנחנו נתקלים בו במהלך לחימת הקרקע והתת-קרקע שלנו, כי מדובר לא רק ברשת עצומה של מנהרות שמתפצלות ומתחברות, אלא במספר כמעט אינסופי, עצום, של אלפי פירים שמאפשרים יציאה וכניסה למנהרות הללו, מה שהופך כל פיר כזה לזירת פעולה או לזירת מטענים. כל הפירים הללו, או חלק גדול מן הפירים הללו, בכלל נמצאים בתוך בתים ובתוך מתקנים אזרחיים, וחלק מהבתים או מהבניינים שבהם נמצאים פירים נהרסו ואין לנו גישה אליהם. זה עסק מסובך מאוד מבחינה הנדסית ומבחינה מבצעית. אנחנו מנסים להתמודד איתו עקב בצד אגודל ולכן גם זה ייקח זמן עד שאנחנו נוכל לומר בבטחה יחסית שהצלחנו להרוס את המאסה הקריטית של התשתית התת-קרקעית הזאת".
האזינו לפרק המלא בנגן שבתחילת הכתבה
