אי אז בסוף העשור הראשון של שנות האלפיים, החליטו כמה יצרניות לפטופים שהמחשבים שרבים מאיתנו מסתובבים איתם בתיק כבדים מדי. הפתרון שלהם היה להתפשר על כוח עיבוד כדי לקבל זמן סוללה ומשקל טובים. ה"נטבוקים" של אז נעלמו כבר מזמן, אך הפשרה שעל בסיסה הם נבנו עדיין איתנו: רוצים משקל נמוך? תיאלצו להתפשר על דברים אחרים.
ה-Thinkpad X1 Nano של לנובו מנסה להוכיח שאפשר אחרת. טוב, כמעט אחרת, אתם עדיין תצטרכו להתפשר על דבר אחד לפחות - המחיר. מחשב נייד ב-11 אלף שקלים, וזה מה שהלפטופ הזה עולה, הוא פשרה עם חשבון הבנק שלכם. אבל הכל כאן שאלה של תמורה. בשנת 2021 לא חסרים לפטופים במחיר דומה, ואף גבוה מזה, שמנסים להצדיק את המחיר שלהם באמצעות גימיקים, ואילו כאן קורה דבר מה אחר. ל-X1 Nano אין גימיק, פר סה. ההצעה של לנובו פשוטה יותר: מחשב מודרני, חזק ואיכותי במשקל של 907 גרם.
מבחינה עיצובית מדובר עדיין ב-ThinkPad - ראיתם אחד, ראיתם את כולם. הסדרה העסקית של לנובו מעולם לא ניסתה להיראות יפה במיוחד, כי זו לא הפואנטה שלה. אז כן, הפעם הגוף של המחשב אינו פלסטיק אלא מגנזיום וסיבי פחמן, אבל אם כבר, זה רק פוגע במראה שלו, בגלל שהמכסה הוא מגנט לטביעות אצבע.
זה קללללל
אבל קשה שלא להתפעל מכמה שהמחשב הזה קל. מחשב העבודה שלי הוא T470 הוותיק של לנובו. הוא נראה דומה מאוד ל-X1 Nano, ואמנם כולל עוד אינץ' של מסך אבל משקלו כ-1.6 קילו. ההבדל בחוויית השימוש בין השניים הוא שמיים וארץ. כמי שחי עם פריצות דיסק, אני לרוב לא ממהר לקחת את המחשב שלי או את המקבוק הפרטי שלי בתיק אלא אם אני ממש חייב. לאחרונה, עברתי להשתמש באייפד עם מקלדת חיצונית כדי לא לסחוב איתי בתיק עוד קילו וחצי של לפטופ. בזמן השימוש בנאנו, השיקול הזה נעלם - באמת שלא הרגשתי אותו על הגב כל כך.
עוד נקודות שבהן לנובו לא סוטה יותר מדי ממה שמקובל בסדרת Thinkpad הן המקלדת ומשטח המגע. היות ומדובר במחשב דק יחסית, למקשי המקלדת שלו יש טווח תנועה קטן, אך בחברה עדיין הצליחו לשמר את הנוחות של המקלדת. בשנים האחרונות, לנובו היא בצורה עקבית יצרנית מקלדות לפטופים הטובה בשוק, תואר שלקחה מאפל כשזו החליטה להתחכם עם מקלדותיה יתר על המידה. משטח המגע מצוין גם הוא, ולאנשים שעדיין מעדיפים את כפתור המגע המוזר שנמצא בסדרת Thinkpad עוד מימי IBM אין סיבה לדאגה - הכפתור כאן. וכמו בדגמים מודרניים אחרים, יש גם קורא טביעות אצבע.
המקום שבו החברה כן נדרשה לצמצם הוא הכניסות במחשב. יש כאן אך ורק שתי כניסות USB-C ושקע אוזניות - דבר די מקובל בלפטופים אולטרה-דקים מודרניים, אבל עדיין קצת מבאס כשמדובר במחשב עסקי. הסיכויים הם שלא יהיה לכם מנוס מלהסתובב עם מפצל חיצוני.
גרסת ה-X1 Nano שקיבלתי כללה מעבד i7-1160G7 יחד עם 16 גיגה בייט של זיכרון וטרה בייט של אחסון SSD. המסך הוא 14 אינץ' ברזולוציית 2160x1350, מה שנקרא 2K. זו רזולוציה גבוהה מספיק לגודל המסך הזה, והוא גם תומך ב-HDR של דולבי (Dolby Vision), מה שמאפשר לו להיות צבעוני ויפה יותר מרוב מתחריו.
הדבר האחד שאכזב אותי בצפייה בווידאו זה הרמקולים של המחשב. הם סבירים ותו לא. זה כנראה תוצר לוואי של גודל המחשב, וכן חייבים לומר שמחשבי ThinkPad מעולם לא היו מוכוונים לצפיה במולטימדיה.
אל תבנו על גיימינג
על פניו, המעבד שתמצאו במחשב הזה חזק מאוד - גם סדרת i7, גם הדור האחרון, לא אמורות להיות לנו תלונות. אך כמו במקרים אחרים, דגם המעבד לא מספר את כל הסיפור. היות ומדובר במחשב קטן עם סוללה קטנה, לנובו לא נותנת לכם את האפשרות להשתמש בכל כוח העיבוד של המעבד שלה, וזה נכון גם לכרטיס הגרפי המובנה (Iris Xe) - במיוחד כשהמחשב לא מחובר לחשמל.
זה לא מורגש בכלל בעבודה משרדית - המחשב הזה מרגיש מהיר ביישומים כמו Power Point ופוטושופ, והצליח להתמודד היטב עם פיירפוקס שבו היו קרוב ל-60 טאבים פתוחים. מה שזה כן אומר, הוא שאין לכם מה לצפות לביצועי גיימינג טובים, ויישומי עריכת וידאו יתקשו לעבוד חומרי 4K אלא אם תחברו את המחשב לחשמל. ואם כבר בחשמל עסקינן, סוללתו של ה-X1 Nano לא רעה, וסיפקה כ-10 שעות עבודה שכללו גם גלישה באינטרנט וצפייה בווידאו.
ה-X1 Nano אינו המחשב הזול ביותר בקטגוריית המשקל שלו, וגם לא הכי יפה או ורסטילי, אבל התמורה שהוא מציע לאנשי עסקים שמתחילים לחזור לשגרה של פגישות וצריכים את המחשב איתם יכולה בהחלט להצדיק את המחיר שלו.
