הבשורה הצרכנית המעניינת ביותר בדור החדש של מסכי OLED מבית LG אינה טכנולוגית. לא תמצאו שיפור מהותי בפאנל בהשוואה לשנה שעברה, פיתוחים שישנו את הדרך שבה אתם משתמשים במסך או מערכת שליטה מהפכנית חדשה. השיפורים, ככל שישנם, הם אמנם מבורכים אך יחסית מינוריים. מה שהשתנה הוא המחיר.
מסכי OLED, שהחלו את דרכם כמוצרים לאלפיון העליון, עושים אט-אט את דרכם לעבר טווח המחירים הצרכני. השנה הצעד שהם עשו הוא ירידה של כמעט 12 אחוזים במחיר. אם ב-2019, מסך C9 בגודל 55 אינץ' עלה 8,490 שקלים, השנה ה-CX מושק ב-7,490 שקלים. זה עדיין מחיר גבוה מאוד בהשוואה למסכי LCD (כל מה שאתם מכירים כ-LCD, LED, QLED, ULED ו-Nano Cell), אבל הוא כבר לא מבהיל כמו לפני כמה שנים.
ניתן להניח שהמגמה הזו תימשך: LG, היצרנית היחידה בעולם של פאנלי OLED למסכי טלוויזיה, מעלה בשנה האחרונה הילוך. מפעל חדש של פאנלי OLED נפתח בשנה שעברה בסין, כשהמטרה הייתה להכפיל את תפוקת החברה בתחום עד 2022. זה יאפשר, בין השאר, להמשיך ולהוריד מחירים. מה עוד, שהשיפור המתמיד במסכי LCD בשנים האחרונות מצמצם את הפערים ביניהם לבין OLED, וטכנולוגיית Micro LED של סמסונג אמנם טרם הבשילה למסכים צרכנייים, אבל מתקרב היום שבו פאנל OLED יאבד את מעמדו כטכנולוגיה המודרנית היחידה ללא תאורה אחורית.
כדאי להזכיר שזה מה שהופך את מסכי OLED למעניינים כל כך. בכל שאר המסכים הצרכניים היום, יש את הפאנל שמייצר צבעים ואת התאורה האחורית. אור עובר דרך הפאנל, וזה מה שאנחנו רואים. אבל גם כששמים הרבה נורות LED קטנות מאחורי הפאנל, ומדליקים רק את אלה שנמצאות באזורים בהם צריכה להיות תאורה, אי אפשר למנוע לחלוטין זליגת אור. זו הסיבה לכך שאתם רואים כשמסך נדלק, למרות שאין עליו תמונה. השחור האבסולוטי של מסך כבוי הופך לשחור מהול. במסכי OLED, לעומת זאת, כל נקודה במסך מאירה את עצמה, וכשהתוכן אומר להציג צבע שחור, הנקודה פשוט לא נדלקת.
החיסרון המהותי של הטכנולוגיה, בישראל לפחות, הוא הבהירות. המתחרה הגדולה, סמסונג, בנתה את המוניטין של מסכי QLED שלה בין השאר על הבהירות המאוד מרשימה שלהם, שהופכת לאלמנט רלוונטי בחדר שטוף שמש. מסכי OLED השתפרו מהבחינה הזו בשנים האחרונות, אבל הם עדיין לא במיטבם בחדר בהיר.
המסך שקיבלנו מ-LG לסקירה הוא GX בגודל 65 אינץ' (13,490 שקל). בנוסף למסכי סדרה G, יימכרו בארץ בשלב זה גם מסכי סדרה C וסדרה Z. על Z אין יותר מדי מה להרחיב: אלה מסכי 8K שמחיריהם נעים בין 79,990 ל-159,990 שקלים, בהתאם לגודל. סדרה C, כמו בשנים עברו, היא הסטנדרט של הדור - יש בה את כל השיפורים שהוכנסו, ואיכות התמונה של המסכים היקרים יותר תהיה זהה לאיכות התמונה של מסכי C.
כמו תמונה על הקיר
מה הסיפור ב-GX, אם כך? העיצוב והסאונד. ב-LG קוראים לעיצוב של סדרה G "עיצוב גלריה" - מסך דק מאוד, שוליים דקים מאוד והתאמה לתלייה על הקיר בצורה שבה המסך כמעט ולא בולט. למעשה, המסך הזה בכלל לא מגיע עם מעמד שולחני - אמנם סופק לנו אחד לצורך הסקירה, אבל זה באמת מסך שאין סיבה לקנות אלא אם אתם מתכננים לתלות אותו על קיר.
עניין הסאונד מעט יותר מסובך. כן, אלה רמקולים עם עוצמה גבוהה יותר מאשר בסדרת CX, והם מצליחים להפיק צליל לא רע אפילו שהם מכוונים למטה ולא קדימה, אבל אלה עדיין רמקולים של מסך טלוויזיה. אם לא אכפת לכם מהסאונד, כנראה שההבדל בין C ל-G לא יהיה מהותי מבחינתכם. אם כן אכפת לכם, כנראה שתעדיפו מראש חיבור לרמקולים איכותיים יותר.
איכות התמונה במסך הזה, באופן מאוד לא מפתיע, מצוינת. היא אמנם תלויה מאוד באיכות הטכנית של התוכן המשודר, אבל מסכי OLED מהשנים האחרונות יודעים להתמודד גם עם תוכן ברזולוציה נמוכה-יחסית בלי שהוא ייראה מרוח. אך את התוצאות המרשימות ביותר תקבלו בתכנים בהם יש למסך את המידע שהוא צריך על צביעת כל נקודה במסך. הכוונה היא לאחד המימושים של טכנולוגיית HDR, בה בנוסף לאות וידאו סטנדרטי מגיע גם אות מידע שעוזר למסך להבין באיזה גוון לצבוע כל חלק בתמונה. באופן כללי, ההבדל בין תוכן HD ל-4K יהיה הרבה פעמים פחות בולט לעין מההבדל בין תוכן עם HDR או בלי.
לאורך השנים, פיתחתי אלרגיה למנגנוני עיבוד התמונה של מסכי טלוויזיה, שהרבה פעמים גורמים לכל תוכן להיראות כמו אופרת סבון. LG עברה כברת דרך ארוכה בשכלול המנגנונים האלה, והשנה הם טובים יותר מאי פעם - אני כבר לא יכול להמליץ בפה מלא לכבות אותם. אישית, העדפתי לצפות בטלוויזיה בלעדיהם, אבל אני יכול להבין את הערך בהחלקת תנועה אינטליגנטית כמו שהחברה עושה עכשיו. כמו כן, בין מצבי התמונה שהתווספו, תמצאו את המצב Filmmaker Mode, שמטרתו להסיר את כל השדרוגים האלה ולהציג סרטים "כמו שהבמאי התכוון". בעתיד יהיו שירותי תוכן שיידעו להגיד למסך מתי מוקרן סרט, כדי להפעיל את המצב הזה.
בשורה לגיימרים
תכונה נוספת של המסכים החדשים, אשר נוספה גם לדור הקודם שלהם כעדכון תוכנה, היא תמיכה בטכנולוגיית G-Sync. זה רלוונטי עבורכם אם יש לכם מחשב גיימינג עם כרטיס מסך תומך של Nvidia, ואתם מתכננים לחבר אותו למסך הזה. במשחקים, יש לפעמים בעיה כשהמסך מרענן את התמונה מספר קבוע של פעמים בכל שנייה, ואילו הכרטיס הגרפי מפיק תמונות חדשות בקצב משתנה. G-Sync הוא מנגנון שמתאם בין השניים, כדי להציג תמונה חלקה יותר.
בתחומים אחרים כמעט ואין חדש. השלט הוא אותו שלט כמו בשנה שעברה. תמצאו אותו גם במסכים אחרים של החברה - Magic Remote שמתפקד כמצביע. גם מערכת ההפעלה WebOS היא עודנה בין האפשרויות הטובות ביותר שקיימות במסכים חכמים: היא מהירה, נוחה לשימוש ומסודרת היטב. LG כן עשתה פה מהלך קצת מעצבן, וכברירת מחדל התפריט של WebOS נפתח כשהטלוויזיה נדלקת. לא רק זה, אלא שגם סטריפ המלצות התוכן של LG נפתח יחד איתו. אפשר לבטל את זה, אבל הדבר דורש נבירה בתפריטי הטלוויזיה.
נקודה מצערת נוספת, אם כי גם היא מינורית, היא ההתעקשות של LG (כמו של רוב יצרניות הטלוויזיות) להסתפק ב-4 כניסות HDMI. נכון, אלה כניסות HDMI 2.1 מתקדמות, אבל למה רק 4? אנחנו בעידן בו לאנשים - בייחוד כאלה שרוכשים מסכים מתקדמים - יש קונסולות משחק, סטרימרים ומקרני קול שמתחברים ב-HDMI ARC.
אך כל אלה, כאמור, אינן תלונות מהותיות במיוחד. כי בסופו של יום, סדרת ה-OLED החדשה של LG היא הדרך הטובה ביותר לקבל חוויית צפיה או משחק מרשימה בסלון (אם הוא חשוך). אם יש לכם דגם ישן של OLED, או אחד ממסכי ה-LED האיכותיים יותר שמצליחים לסנן תאורה אחורית בצורה טובה, זה אולי לא יהיה שדרוג משמעותי במיוחד, אבל המרחק שבין מסך זול סטנדרטי לבין המסכים האלה נשאר עצום גם כשהמחירים שלהם מתקרבים יותר ויותר.
