סמסונג השיקה לפני כחודש את הדור השישי של השעונים החכמים שלה, וקיבלנו את הדגם המשוכלל ביותר - הווטש 6 קלאסיק, לבדיקה. לפני שניגש למסקנות, אני רוצה לציין משהו כדי להיות הוגן. אני לא מאוד חובב שעונים חכמים, לפחות לא כאלה שמכריחים אותי לטעון אותם כל יום וחצי, כמו השעונים של אפל, סמסונג ואחרות. לטעמי שעון אמור להחזיק הרבה יותר זמן ללא טעינה, כי אם לא זה קצת מוציא את העניין מלהסתובב עם שעון שנופח את נשמתו בלי התראה. וזה לא שאי אפשר אחרת - שעונים חכמים ורצועות כושר מבית גרמין, שיאומי, סאנטו או וואווי מחזיקים בשמחה שבוע, שבועיים ואף יותר, בהתאם לשימוש בתכונות המובנות אך גם להם יש מגבלות. אחרי שציינתי זאת, בואו נראה איך השעון החדש של סמסונג מתמודד מול שאר השעונים בקטגוריה.
עוד בנושא:
עיצוב ומבנה: דיסקרטי וקלאסי
השעונים של סמסונג מגיעים בשני דגמים וארבעה גדלים. אנחנו קיבלנו את הווטש 6 קלאסיק בקוטר 43 מ''מ, אבל ניתן לקבל אותו גם בקוטר 47 מ''מ אם אתם חובבי שעונים גדולים. הווטש 6 הרגיל מגיע בגדלים של 40 או 44 מ''מ. גרסת הקלאסיק מצוידת בחוגה מכנית המורכבת על המסגרת של המסך. היא משמשת לניווט במערכת של השעון, המקבילה לכתר של שעוני אפל אם תרצו. אני מעדיף את החוגה למרות שקל יותר לפספס איתה. היא מספקת גם הגנה על המסך בזכות השוליים המוגבהים שלה. סמסונג בחרה בעיצוב מעוגל בניגוד לריבוע של אפל, אני בעד שניהם, הווטש 6 אולי יותר מזכיר שעון אמיתי, אבל חייבים להודות שמסך מרובע יותר נוח לניווט במגע.
מבחינת מבנה מדובר בשעון פרימיום לעילא ועילא. הגוף בנוי מפלדת אל חלד, מה שמשפיע מעט על המשקל. הגרסה הקטנה שוקלת כ-52 גרם שזה לא מעט, ו-59 גרם הוא משקלה של הגרסה הגדולה יותר, שאולי כבר תהיה כבדה מדי לרוב המשתמשים. הגרסה הקטנה לא מרגישה מאוד כבדה על פרק כף היד, כך שזו עדות לחלוקת משקל טובה. מבחינת עמידות, יש כאן כל מה שאפשר לצפות ממוצר פרימיום: עמידות במים בתקן IP68, כלומר ניתן לשחות איתו במים מתוקים בעומק של עד 1.5 מטר למשך כחצי שעה או במילים אחרות זה אחלה לשחייה בכינרת. הוא גם עבר מבחנים לפי תקן עמידות צבאי MIL-STD-810H - אך אין לו תקן רשמי. להגנת המסך יש כאן זכוכית קריסטל ספיר עמידה במיוחד, כמו בשעוני היוקרה הטובים ביותר. מניסיון, מדובר בעמידות גבוהה יותר מזו של גורילה גלאס ויקטוס. הבעיה היחידה היא שהוא אוגר טביעות אצבעות די בקלות, לפחות באיזורים היותר חשופים שלו.
סמסונג בחרה לאפשר שימוש ברצועות תקניות ברוחב 20 מ''מ, כך שקל מאוד להתאים אותן לטעמכם. מכל הבחינות, מדובר בשעון נאה ביותר שקל מאוד להתאים אישית, עם פני שעון ססגוניים ומסוגננים בעיצובים שונים אותם ניתן להוריד ישירות ובחלקם גם בחינם. הצד האחורי של השעון כולל את כל החיישנים הנדרשים לשלל אפשרויות המדידה, אבל הוא רחוק מלהיות עדין או רגיש למגע. בצידו הימני יש את הכפתורים המשמשים להפעלה, גם כאן מדובר ברכיבים איכותיים ולא תרגישו שום תזוזה בעת ההתעסקות עימם. הם עמידים וניכר שיחזיקו תקופה ארוכה. בסך הכל מבחינת איכות הרכבה, רכיבים ועיצוב, סמסונג הצליחה כאן מאוד. הדבר היחיד השלילי שאפשר לומר עליו, הוא שהמשקל שלו עשוי להיות כבד עבור חלק מהמשתמשים.
חומרה: המסך מרהיב, הסוללה חלשה
נתחיל מהדברים הטובים. המסך של הווטש 6 קלאסיק הוא אחד מהטובים שתוכלו למצוא בקטגוריה. סמסונג מבטיחה עד 2,000 ניט בהירות, וגם אם אין לי מד אור מדויק למדוד אותו, אני יכול לאשר שהנראות תחת אור שמש ישיר של אמצע אוגוסט מעולה. טובה מהסמארטפונים שלה, שגם הם לא חדלי אישים בתחום. המסך ברזולוציה של 480 על 480 פיקסלים בגודל 1.5 אינטש נוח מאוד לתפעול. התצוגה אם כן מצוינת, והיא משולבת עם מעבד סמסונג אקסינוס W930 בגודל 5 ננומטר. זה די והותר כדי להפעיל את כל האפליקציות המשולבות בשעון ואת הממשק ללא גיהוקים. זכרון הפעולה בן 2 גיגה-בייט ומרחב אחסון בן 16 גיגה-בייט מספקים גיבוי מלא למעבד ומערכת ההפעלה. ישנה גרסה של הקלאסיק (ושל השעון הרגיל) עם תמיכה בחיבור סלולרי דור 4 עם eSIM כמו באפל ווטש.
סמסונג ציידה את השעון בשלל חיישנים: מהירות, ג'ירוסקופ, מצפן, קצב לב, ברומטר, מד טמפרטורה, ואפילו חיישן נפח תלת ממדי. היצרנית לא ממש הסבירה לנו למה האחרון אמור לשמש, אבל אני מעריך שמדובר בעוד אמצעי התמצאות במרחב, שאולי ישודך בעתיד למערכת ניווט בבניינים. גם המדחום המובנה יכול לשמש ליותר ממדידת טמפרטורת הגוף, סמסונג פתחה אותו לשימוש עבור מפתחים חיצוניים ויהיה מעניין לראות מה הם ידמיינו עבורו. יש גם חיישן שמכונה BioActive שתפקידו למדוד את מסת הגוף שלכם. כך תוכלו בהינף אצבעות למדוד את מסת השריר, אחוזי השומן ומסת השלד ולקבל חישוב BMI. עוד נקודת זכות תמצאו במנוע הרטט שממש מספק משוב הפטי והתראות מדויקות. אין שום סיכוי שתפספסו התראה עימו.
ועכשיו לנקודות הפחות טובות, ובעיקר הסוללה. כתבתי כבר בתחילת הסקירה שהשעון של סמסונג לא ממש מצליח להחזיק יותר מיומיים על טעינה בודדת. אבל זה במקרה הקיצון. באופן קבוע התקשיתי להוציא ממנו יותר מ-24 שעות עד 30 שעות עבודה. ל-48 שעות הגעתי לאחר כיבוי רוב התכונות כגון חיישנים, תצוגה דולקת תמיד (AOD), רטט, מיקום וכו'. לא נדיר שהלכתי לישון עימו כי רציתי למדוד את איכות השינה (עוד תכונה שלו) וכשקמתי הוא נכבה לי אחרי שעה. כדי להבין למה זה קורה, חשוב לדעת שבדור הקודם (החמישי) סמסונג הרכיבה בו סוללה בת 590 מיליאמפר-שעה, אך בדור השישי הקיבול ירד ל-425 מיליאמפר-שעה. למה? לסמסונג הפתרונות, אבל זה כנראה עניין של מקום בתוך גוף השעון. בכל אופן, המעבד לא מספיק קטן כדי להציע חיסכון מהותי בצריכת החשמל, מה גם שהוא קיבל שדרוג במהירות הפעולה שלו. בקיצור, אם יש לי ביקורת שלילית על השעון זה טווח השימוש המוגבל ביותר שלו.
ממשק ומולטימדיה: ממשק מצוין וזורם
סמסונג זנחה מזמן את מערכת ההפעלה טייזן שציידה את שעוניה לפני שנים. כעת הכל מבוסס על אנדרואיד או בשמה השעוני WearOS. מעליה הולבש ממשק ההפעלה הקנייני של סמסונג One UI Watch 5. בסך הכל הנראות והניווט מצוינים, האייקונים קריאים מאוד וכל האפליקציות שמישות גם על מסך קטן, לפחות בכל הנוגע לקריאה של הודעות ווטסאפ למשל או ארנק גוגל. לומר שהן מחליפות את הגרסאות בטלפון יהיה מוגזם לגמרי, אבל כהשלמה הן עושות בדיוק מה שמצופה מהן. מה שכן, לא הייתי משתמש בשעון לכתיבת הודעות ווטסאפ. אפשר לענות עם הודעות מוכנות מראש או לשלוח הודעה קולית. עם זאת, יש שני דברים שצריך לדעת. ראשית, השעון לא יעבוד היטב ללא שימוש באפליקציה הנלווית לו בטלפון. שם תמצאו כל מיני הגדרות נוספות שמרחיבות את ההתאמה האישית האפשרית לתכונות שלו.
ריפרש
עידן המחשוב הקוונטי מתקרב. כך הוא ישנה את חיינו / עם ניר מינרבי
47:05
ניתן למשל לתכנת את הכפתורים הצידיים לבצע פעולות שונות כמו דחיית שיחה או להריץ אפליקציה. בנוסף, ניתן להשתמש בזיהוי תנועות פרק כף היד, למשל סיבוב היד לדחיית שיחה או הפנייה מול הפנים למענה, שזה די נוח אם אתם רצים או בתחבורה ציבורית למשל. בסך הכל הממשק וההגדרות מרגישים בוגרים ומלוטשים מאי פעם. לגבי כל חיישני הספורט, מדדי הגוף והבריאות, הדברים קצת יותר מסובכים. חלק מהתכונות כגון ניטור קצב לב (אק''ג) או טמפרטורת עור זמינים רק לבעלי טלפונים של סמסונג. למה? אולי כי ככה תקנו יותר מהם. גם ניטור השינה לא מבריק. השוויתי בינו לבין שעון אחר בו אני משתמש כבר שנים, של וואווי, והתוצאות של האחרון היו יותר מדויקות. זאת למרות שיש לי סמארטפון של סמסונג. עיקר ההבדלים היו בשלבי השינה השונים (REM וכו') והזמנים שהיו למיטב ניסיוני יותר מדויקים אצל וואווי.
חיישן קצב הלב גם אמור לספק התראות על שינויים או קצב לא סדיר, אבל הוא לא יפעל בישראל בגלל עניין של אישורים רגולטוריים. בגוואטמלה, דובאי או אוזבקיסטן הוא דווקא כן עובד. בקיצור, לא הייתי ממהר להסתמך על השעון הזה (או כל שעון חכם צרכני אחר) למדידות או ניטור רפואי, זה מספיק לניטור של מדדים באופן כללי. אבל רחוק מלהיות מדויק.
סיכום ואלטרנטיבות: שעון האנדרואיד הטוב ביותר כרגע
הווטש 6 קלאסיק הוא באמת שעון חכם מרשים. הוא יפה, נוח, מעוצב בטעם ובעל ממשק מצוין. עם זאת הוא לא מחזיק מספיק זמן בין טעינה לטעינה כדי שניתן יהיה להשתמש בו כתחליף לשעון יומיומי, אלא אם כן אתם רוצים לטעון אותו כל לילה (ואז ניטור השינה שלו לא ממש יעבוד). מנגד, כשעון לספורט, לשימוש בעבודה או לטיול יומי הוא עושה עבודה מצוינת. מכל המתחרים שלו הוא היחיד שתומך בכל האפליקציות של גוגל באופן שקוף ויעיל. נכון שגם לגרמין, שיאומי, וואווי או אחרים יש ממשקים מקבילים לאנדרואיד, אבל התמיכה באפליקציות גוגל לא תמיד קיימת, וגם כשכן היא לא תמיד יעילה כי לאף אחד מהם אין מערכת הפעלה מבוססת אנדרואיד. בנוסף, התרגום לעברית והתמיכה בשפת הקודש ממש מעולה. רמה אחת מעל הסינים.
השעון הזה יעבוד היטב רק עם סמארטפונים של סמסונג, שם הוא באמת יביא לידי ביטוי את כל התכונות שלו. אם אין לכם אחד כזה, זה לא נורא, אבל אז אולי שווה לכם לבדוק גם את המתחרים שיהיו בחלק מהמקרים יותר זולים ועם תכונות דומות. האפל ווטש אולי דומה, אבל מכיוון שאין לו תמיכה במכשירי אנדרואיד הוא לא ממש מתחרה. עבור כל הטוב (והרע) של הווטש 6 קלאסיק תשלמו בין 1,550 ל-1,850 שקל בהתאם לגרסאות (עם או בלי סלולר) ולגדלים (43 מ''מ או 47 מ''מ). זה לא זול, אבל גם לא יותר יקר מהשעון המקביל של אפל. למעשה המתחרים העיקריים של הווטש 6 הם הדורות הקודמים של שעוני סמסונג, ה-4 וה-5 שניתן להשיג במחירים זולים יותר של עד 50% ביחס לדור האחרון. הפשרה תהיה שבדור ה-5 אין חוגה (אבל הסוללה גדולה יותר) ובדור ה-4 הסוללה עוד יותר קטנה (אבל יש חוגה).
