יש דבר משמעותי אחד שהגלקסי Z פולד 5 עושה כדי לשכנע קהל חדש לתת צ׳אנס לטלפונים מתקפלים: הוא מתקפל טוב יותר. בזכות ציר חדש, הקיפול שלו שטוח כמעט לגמרי, בניגוד לסוג של משולש (עם הציר כצלע שלישית) שראינו בכל הדורות הקודמים.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
אם בדור הקודם סמסונג עוד דיברה על עובי של 14.2-15.8 מילימטרים, תוך שהיא מתייחסת לנקודה הכי עבה והכי דקה בפולד, הפעם היא מסתפקת במספר אחד: 13.4 מ״מ. בפועל, זה גם נראה טוב יותר וגם נוח יותר להחזיק את המכשיר בכיס. אבל השיפור הוויזואלי לא מגיע עם הבטחה לעמידות גבוהה יותר; הטלפון עדיין לא מדורג בכלל לעמידות בפני אבק אלא רק מים.
אבל האמת היא שההצהרה בתחילת הכתבה לא מדויקת. הדבר השני שסמסונג עשתה כדי שתשקלו ברצינות את גלקסי Z פולד 5 הוא להוציא ארבעה דורות קודמים. בארבע השנים האחרונות היא הדגימה איך מכישלון - השקת הפולד הראשון בוטלה בעקבות בעיות שהתגלו ביחידות שנשלחו למבקרים והמכשיר ראה אור רק חצי שנה לאחר מכן עם עיצוב משופר - היא עוברת לייצור של סמארטפון בשל.
לאורך רוב הדרך היא גם הייתה די לבד. וואווי ניסתה לעשות טלפון מתקפל אבל התקפלה בעצמה מהשוק העולמי בעקבות הסנקציות שארה"ב הטילה עליה; יצרניות סיניות אחרות כמו שיאומי ו-Oppo פיתחו מכשירים מתקפלים משלהן, אבל אלה לא ממש יצאו מגבולות סין; ושני הדורות של הרייזר מבית מוטורולה לא הצליחו להותיר רושם מיוחד. השנה אומנם גוגל נכנסה סוף-סוף לתחום עם הפיקסל פולד, אבל הוא לא חידש יותר מדי מבחינת היכולות או המחיר.
זה לא שגלקסי Z פולד 5 הוא טלפון להמונים. רחוק מכך. הוא עדיין גדול מאוד ויקר מאוד. וגם הרעיון שנמצא בבסיסו, סמארטפון שהופך לטאבלט, לא בדיוק מככב בראש רשימת הפיצ׳רים שאנשים מחפשים בטלפון הסלולרי שלהם. אבל אם כן קוסם לכם הרעיון של מסך 7.6 אינץ' מתקפל בכיס, ואתם מוכנים להשקיע כ-6 וחצי אלף שקלים במימוש הפנטזיה הזו, גלקסי Z פולד 5 הוא אוסף של טיעונים משכנעים למדי.
אם תסתכלו על המפרט הטכני של הפולד 5 לצד זה של פולד 4, תגלו משחק "מצא את ההבדלים" כיפי ומאתגר. המסכים? הם באותם הגדלים - 6.2 אינץ' לחיצוני, 7.6 אינץ' לפנימי. אבל היי, המסך הפנימי בהיר יותר מבעבר, וציפוי הזכוכית שמעליו הוא דור חדש יותר של גורילה גלאס. המשקל ירד ב-10 גרם, מ-263 ל-253, אז הטלפון הזה עדיין כבד מאוד אבל קצת פחות מקודמו. יש לו ערכת שבבים חדשה, כי בכל זאת עברה שנה והפולד מקבל את הסנאפדראגון הכי חדש שיש לקוואלקום להציע.
גם בחלקים אחרים במכשיר אין חדש: רכיבי הצילום זהים למה שהיה בשנה שעברה וגם הסוללה היא אותה הסוללה. זה שטכנולוגיית האחסון שודרגה מ-UFS 3.1 ל-UFS 4 זה מגניב בתיאוריה כי זה אומר שהגישה לאחסון מהירה הרבה יותר, אבל אני לא באמת הרגשתי שהטלפון הזה מהיר יותר מקודמו בטעינת משחקים או תמונות. גלקסי Z פולד 4 היה מהיר מאוד, וגם גלקסי Z פולד 5 מהיר מאוד. במילים אחרות, שדרוגי החומרה בין הדור הקודם לנוכחי מינוריים מאוד, למעט הקיפול.
גם בתחום הממשק אין חידושים מהותיים. אם אין לכם נקודת ייחוס, אגיד שזה אומר שהממשק מצוין. לסמסונג יש נטייה לדחוף יותר מדי אפשרויות התאמה אישית ויכולות מוזרות לתוך הממשקים שלה, אבל בפולד היא כבר כמה שנים עושה עבודה מעולה. בין אם זה בריבוי משימות (אפשר לפתוח שלושה חלונות במקביל על המסך הגדול), חלונות מרחפים, סידורי אפליקציות שונים למסך הקטן ולגדול, הקביעה של אילו אפליקציות יהגרו ממסך למסך כשאתם פותחים או סוגרים את הטלפון ועוד שלל דברים שאתם עשויים לרצות מסמארטפון עם שני מסכים שאחד מהם טאבלט - הפתרונות של סמסונג אלגנטיים ועובדים היטב.
אבל איך זה להשתמש בפולד? כאדם עם אצבעות גדולות, תמיד קצת קשה לי עם הקלדה על המסך החיצוני הצר-יחסית שלו. אבל שנה עם אייפון 13 מיני עשתה את שלה, ובאיזושהי נקודה הבנתי שבניגוד לשנים עברו כמעט לא עברתי למסך הגדול כדי לכתוב הודעות ארוכות. זה עדיין מסך קצת צר מדי לטעמי, והטלפון מרגיש כבד מדי לשימוש ממושך ביד אחת, אבל זו לא פשרה כואבת מדי עבור מי שרוצים סמארטפון וטאבלט במכשיר אחד ומוכנים לעבור הרבה בין שתי התצורות.
את גלקסי Z פולד 5 קיבלתי עם כיסוי ועט מגע. זהו כבר הדור השלישי של הטלפון שתומך בעט - מהתזכורות הבולטות לזה שסדרת הפולד החליפה את סדרת הנוט שיצאה לגמלאות. בניגוד לגלקסי S23 אולטרה, שגם הוא קיבל עט מגע בירושה מהנוט, כאן העט לא נכנס לתוך המכשיר אלא מתיישב בתוך הכיסוי. הוא קטן יותר ופחות נוח מהעט של מכשירי אולטרה, אבל עדיין מהווה פתרון מסקרן עבור מי שאוהבים להשתמש בעט עם הסמארטפון, פשוט כי המסך הפנימי גדול כל כך.
ואם כבר מדברים על המסך: עבור לא מעט אנשים, סימן הקיפול שבמרכז המסך הפנימי נחשב לבעיה שטרם נפתרה. תראו, עדיין רואים את הסימן הזה, ולעבור עליו עם העט זה לא הכי נוח, אבל ביום-יום פשוט מתרגלים ומפסיקים לשים לב אליו.
יום עבודה ולא יותר
כשמסתכלים על מערך הצילום, זהו אותו המערך שתמצאו במכשירי הדגל של סמסונג מהשנה וחצי האחרונות, אבל עם היתרון המובנה בכך שאפשר לנצל את המסך החיצוני כדי לעשות סלפי עם המצלמות האחוריות. יש פה מצלמה ראשית עם חיישן 50 מגה-פיקסל, מצלמת טלפוטו (זום x3) עם חיישן 10 מגה-פיקסל ומצלמה אולטרה-רחבה עם חיישן 12 מגה-פיקסל. התוצאות שהמצלמות של הפולד 5 מפיקות נוטות להיות מצוינות גם בתאורה בעייתית, עם ההסתייגויות הסטנדרטיות סביב צבעוניות יתר שסמסונג מעדיפה כבר יותר מעשור על פני הצגת צבעים ריאליסטית.
גם בזמן הסוללה אין שיפור מיוחד: נראה שערכת השבבים החדשה, היעילה יותר אנרגטית מקודמתה, מתאזנת עם זה שהמסך הגדול קצת בהיר יותר מבעבר, כך שעדיין תקבלו יום עבודה שלם אבל לא הרבה מעבר לזה. ההטענה החוטית היא עדיין ב-25 וואט, האלחוטית ב-15 (מהירות שיא של תקן Qi), וההטענה ההפוכה שמאפשרת לטלפון להטעין מכשיר אחר מוגבלת ל-4.5 וואט.
משנה לשנה, ההסתייגויות שלי סביב הנעלמים במשוואת הטלפון המתקפל - עמידות המסך, עמידות הציר - הופכות להיות רלוונטיות פחות ופחות, פשוט כי זו כבר לא טכנולוגיה חדשה כל כך. אנחנו יודעים שבאופן כללי הטלפונים האלה לא מתפרקים בידיים אבל גם שעדיף לא לקחת אותם לסביבה מלאה באבק או חול.
בשווקים שבהם הפיקסל פולד של גוגל משווק, סמסונג מתמודדת לראשונה עם תחרות אמיתית שעשויה להוביל לקצב חידושים גבוה יותר בעתיד. אבל אצלנו זה לא המצב. הבחירה של אלה מכם שרוצים טלפון שהופך לטאבלט, אלא אם תלכו על ייבוא אישי, היא בין הגלקסי Z פולד 5 לקודמיו. הוא ללא ספק טוב יותר מהם, רק לא בצורה מעניינת במיוחד.