שיאומי הפכה בשנים האחרונות לסוג של אימפריית מיחזור. החברה לוקחת כל דגם שהיא משיקה ומייצרת ממנו המון תתי-דגמים. המצב הזה לא חדש, אבל בשנתיים האחרונות הוא כבר מתחיל להיראות מגוחך. זה מאוד מזכיר את מה שקורה בתעשיית הרכב שבה אפשר למצוא את אותה מכונית שמשווקת תחת מותגים שונים במדינות שונות. סדרת Redmi Note 12 הושקה במרץ האחרון עם מספר רב של גרסאות שונות. לישראל מגיעים 4 תתי-דגמים של הסדרה שמיועדים לכסות את הטווח של סמארטפונים בין 1,000 ל-2,000 שקל. הנוט 12 פרו מיועד לאלה שמחפשים סמארטפון ביניים בסביבות ה-1,300 שקל. כלומר הוא במקום טוב באמצע מבחינת תמחור. אממה, מולו ניצב ה-A54 של סמסונג שלו כמה יתרונות לא קטנים כמו למשל עמידות מלאה למים ואבק, ועוד שלל דגמים של שיאומי עצמה שמציעים תמורה טובה למחיר. האם הרדמי נוט 12 פרו מסוגל להכות במתחרה הקוריאני או באחיו הסינים? התחרות, כפי שתראו, צמודה למדי.
טלפון סלולרי 6.67" Xiaomi שיאומי
טלפון סלולרי 6.67" Xiaomi שיאומי
טלפון סלולרי 6.67" Xiaomi שיאומיעוד בנושא:
עיצוב ומבנה: סנדוויץ' פלסטיק וזכוכית
קשה לומר שהרדמי נוט 12 פרו הוא מכשיר מכוער. הוא פשוט לא מתבלט. הוא מסוג המוצרים שקונים כדי שיעשה את העבודה ולא ישגע אותנו בכל מיני הברקות מוזרות. אם תניחו אותו לצד כל מכשיר אחר בקטגוריה הוא לא ייראה שונה במיוחד. נו טוב, גם לכל אוטו יש ארבע גלגלים, הגה ותא מטען. מבחינת הנתונים היבשים זה לא מכשיר קטן. המסך הגדול הופך אותו למכשיר קצת גבוה בעיקר בגלל ששולי המסך לא נמתחים עד לקצוות הגוף. זה עניין של מילימטרים ואפילו פחות, אבל זה מגביה את המכשיר. הוא לא כבד במיוחד ביחס לגודל שלו (כ-200 גרם) והוא גם דקיק יחסית (כ-8 מ''מ) שזה יפה מאוד למכשיר מהקטגוריה הזו.
הגוף עצמו בנוי משלדת פלסטיק איכותי שעליה סנדוויץ' זכוכית. מקדימה תקבלו זכוכית גורילה דור 5, שהיא כבר לא החדישה ביותר בשוק אבל עדיפה על כלום. מאחור, כלום זה מה שתקבלו, כלומר זכוכית מחוסמת פשוטה בגימור מחוספס בעדינות. ייאמר לזכות שיאומי שהמכשיר לא יותר מדי חלקלק, אבל כמובן שעדיף מאוד לעשות שימוש במגן כלשהו. היצרנית צירפה לערכה כיסוי סיליקון שקוף, אבל הייתי ממליץ על משהו קצת יותר רציני. יש כאן הגנה בסיסית ממים ואבק בתקן IP53, הווה אומר שהתזות וגשם לא יזיקו לו - אבל אל תטבלו אותו במים, הוא לא ישרוד. בחלק העליון תמצאו גם שקע אוזניות וכמובן עינית אינפרא-אדום - סימן היכר ותיק של מכשירי שיאומי. בסך הכל זהו מכשיר נאה עם עיצוב נעים לשימוש ונוח ביומיום.
חומרה: המסך מרשים אבל המעבד מיושן
את החלק של החומרה נתחיל הפעם עם המסך המצוין ששיאומי צירפו. הביקורת היחידה שיש לי עליו היא שהוא לא בהיר במיוחד במצב אוטומטי אבל אם דוחפים אותו ידנית למקסימום הוא מגיע ל-1,100 ניט מקסימליים. הבעיה היא שהחיישן האוטומטי מגיב לפעמים בעצלתיים לשינויי תאורה מה שאומר שצריך הרבה פעמים לבצע את הפעולה ידנית. מנגד, איכות תצוגת הצבעים מעולה. יש תמיכה בדולבי ויז'ן שזה תקן תצוגה מודרני ויעיל, HDR10 פלוס וכן תמיכה בעד מיליארד גוונים. גודלו כ-6.67 אינץ' שזה גדול למדי, ברזולוציית FHD. יש גם תמיכה בקצב רענון גבוה של עד 120 הרץ שהפך זה מכבר לדי תקני במסכי OLED. אבל זה מצב שזולל יותר סוללה, בניגוד לדגמים יותר משוכללים של הנוט 12 שם כבר תמצאו תמיכה בקצב רענון משתנה. כאן זה או 60 הרץ או 120 הרץ.
8 צפייה בגלריה
מעבד ענתיקה, גרסת אנדרואיד עתיקה, מה יהיה שיאומי? הפכתם לסוחרי וינטייג'?
(צילום: רפאל קאהאן)
המעבד שבו מצויד הנוט 12 פרו הוא הסנאפדרגון 732G. מדובר במעבד ביניים קצת מיושן בגודל 8 ננומטר. הוא כיכב בהרבה מאוד מכשירי ביניים לפני שנתיים, למשל הרדמי נוט 10 פרו. עם זאת, הוא מציע די והותר עוצמה כדי להפעיל את רוב המשימות הנדרשות כיום מסמארטפון מודרני. אל תצפו לביצועי-על אבל הוא מספיק בהחלט כדי לנווט בווייז או לצפות בנטפליקס ברכבת. מה שכן, הוא לא המעבד הכי חסכוני בחשמל, בעיקר במצב המתנה. מעבדים מודרנים יותר מציעים צריכת חשמל יותר יעילה בזכות גודל קטן יותר. בעיה נוספת היא שאין כאן דור 5, רק דור 4. אם אתם אוהבים מהירות הורדה גבוהה אז זה לא הטלפון עבורכם. נוט 12 פרו שקיבלנו מצויד ב-8 גיגה-בייט זכרון פעולה וב-256 גיגה-בייט מרחב אחסון. תקן האחסון הוא UFS 2.2 המיושן מאוד שהופיע בשוק לפני שלוש שנים. אבל הוא מספיק מהיר לניהול קבצים עבור המשתמש הממוצע.
הסוללה חזקה עם הספק של 5,000 מיליאמפר-שעה. בנוסף היא תומכת בטעינה מהירה בעוצמה של 67 וואט המאפשרת לטעון אותה מ- 0% ל-50% בכרבע שעה, ול-100% תוך שלושת רבעי שעה. אבל הבעיה נעוצה בזמן המתנה קצת מוגבל. בעוד שהייתי מצפה שמכשיר כזה יוכל לשרוד בקלות יומיים-שלושה ללא שימוש, אחרי יום וחצי הוא כבר הראה סימני כניעה. כלומר, יש כאן שילוב של מעבד קצת ישן, לא כל כך חסכוני ותוכנה שמפעילה כנראה הרבה מאוד תהליכים ברקע. בכל מקרה, אם אתם רחוקים ממטען ליותר מיום, כדאי מאוד להצטייד בסוללת גיבוי טובה.
הנקודה האחרונה שקצת אכזבה היא איכות הקליטה. אמנם דור 4 זמין היום ברוב הארץ, אבל לפעמים באזורים קצת בעייתיים המכשיר נוטה לפספס במעבר בין אתרי האנטנות, בעיקר אם אתם לא באזור עירוני. תקן הבלוטות' הוא בגרסת 5.0 לעומת הגרסה העדכנית שהיא 5.3, יש NFC לתשלום בגוגל פיי וטעינת רב-קו. יותר מזה, בזכות שקע אוזניות אמיתי תמצאו כאן רדיו FM מובנה שעובד כמובן רק עם אוזניות מחוברות שמשמשות כאנטנה. איכון ה-GPS לניווט התבצע ביעילות ולא חוויתי בעיות בשימוש באינטרנט אלחוטי בבית. יש תמיכה בתקן ac שהוא לא החדיש ביותר אבל מספיק לרוב המשתמשים הממוצעים. הבעיה היחידה היא המעבר בין אינטרנט אלחוטי לסלולרי שאינו מאוד זריז.
מולטימדיה, ממשק ותוכנה: די כבר עם פרסומות!
אחת החולשות העקביות של שיאומי היא בתוכנה שמציידת את הסמארטפונים שלה. בעבר היא הייתה דוחפת פרסומות בכל מקום בממשק MIUI, לאחר תלונות רבות היא הפחיתה את המופע שלהן וכעת נראה שהיא חוזרת לסורה והן מופיעות שוב בכל מיני אפליקציות מערכת. מנגד היא מאפשרת עכשיו לבטל את התצוגה שלהן, אבל מקשה מאוד על כך. כדי להעלים אותן תצטרכו להיכנס להגדרות ולסגור את האפשרות. זה מעיק ומתיש בעיקר אם אתם לא ממש טכנולוגיים. בנוסף שיאומי התקמצנה - אין מילה טובה יותר - ו-MIUI 13 משתמשת בגרסה 11 של אנדרואיד. זו גרסה שהושקה ב-2020. כלומר לפני יותר משלוש שנים. שיאומי באמת קצת הגזימה כאן. היתרון היחיד שיש כאן זה שהיא מאפשרת להסיר את רוב אפליקציות המערכת המובנות.
מבחינת מולטימדיה, הכל כאן סביר. יש שני רמקולי סטריאו, אחד בתחתית המכשיר ועוד אחד בחלק העליון ובאפרכסת. הצליל לא רע, קצת עמום וחסר בס אבל יחסית חזק. איכות השמע טובה למדי בזכות תקן דולבי אטמוס שממטב את הצליל בצורה טובה למדי גם באוזניות. עוצמת השמע לא מרשימה מאוד אבל טובה מספיק כדי לשמש כדיבורית לעת מצוא. הממשק כרגיל אצל שיאומי קצת מבולגן, יש אפליקציות מערכת מקבילות לאלה של גוגל וזה מעיק להסיר אותן פרטנית. וזה מעבר לבעיית הפרסומות. וחזרה לממשק, מבחינת אבטחה, יש כאן סורק טביעות אצבעות שמוטמן בכפתור ההפעלה בצידו הימני של המכשיר באמצע - המיקום מצוין - אבל הסורק קצת איטי. למכשיר לוקח כמה מילישניות יותר להיפתח ביחס למכשירים אחרים, אבל מנגד הוא מדויק יחסית.
מצלמה: טובה ביחס לקטגוריה אבל לא הכי טובה שניתן למצוא
מערך הצילום של הנוט 12 פרו נראה כאילו משוכלל, אבל למעשה הוא די פשוט. יש כאן את החיישן 108 מגה-פיקסל הוותיק מתוצרת סמסונג שמורכב בעשרות דגמי שיאומי ויצרניות אחרות מאז שהושק ב-2020. לחיישן משודכת עדשה עם מפתח של F/1.9. מכיוון שהחיישן כבר מוכר היטב למהנדסי החברה, היא הצליחה למטב היטב את אפליקציית הצילום כדי שיעשה שימוש מקסימלי ביכולות שלו. כדי לקלוט את מירב האור הזמין הוא מבצע איחוד של 9 פיקסלים לאחד, כלומר התמונה שאתם מצלמים תצא ברזולוציה של 12 מגה-פיקסל, שצריך להודות נשמעת הרבה פחות מרשימה מ-108 מגה-פיקסל. אבל היא מספיקה כדי לנפק תמונות טובות מאוד באור יום מלא. יש מעט מאוד עיוותים אם בכלל. בלילה המצב כמובן מידרדר כי אין כאן מייצב תמונה אופטי. הזום מגדיל עד פי 2 אופטית ועד פי 10 דיגיטלית והאיכות דווקא פחות גרועה ממה שציפיתי עם יחסית מעט רעש. לצד החיישן הראשי תמצאו חיישן זווית רחבה בן 8 מגה-פיקסל בעל ביצועים ממש מאכזבים - הוא מייצר עיוותים בשולי התמונה שנראים כאילו צילמו אותה במצלמת "עין דג".
עוד תמצאו כאן חיישן מאקרו בן 2 מגה-פיקסל מיותר לחלוטין, שלמעט סיבות שיווקיות אין שום סיבה למצוא אותו במצלמה מודרנית בשנת 2023. לקינוח יש חיישן עומק לחישובי עומק שדה. בסך הכל, שיאומי שיפרה את יכולות הצילום של מכשיריה בצורה די דרמטית בשנים האחרונות. זאת כמובן בזכות העבודה הצמודה עם לייקה במכשירי הדגל שלה, אבל הנה גם הדגמים הזולים זכו מן ההפקר והיכולות של אלגוריתמי הצילום ממש מרשימות. עבור שימוש שכולל צילומי משפחה, או את המנה שאכלתם במסעדה והעליתם לאינסטוש, זה מספיק בהחלט. יש גם מצב מקצועי אם בא לכם להתעסק בכיוונונים ידניים. מצלמת הסלפי גם היא סולידית ומספקת תמונות מצוינות באור יום וסבירות בלילה. מצב הדיוקן עובד היטב בזכות אלגוריתם יעיל. בסך הכל מדובר במצלמה טובה לסוגה אך לא מעבר.
סיכום ואלטרנטיבות: לא השיאומי הטוב ביותר במגוון
השיאומי רדמי נוט 12 פרו 4G נמכר על פי מחירון היבואן המילטון בכ-1,250 שקל וזאת לאחר הנחה של 7%. מחירו המקורי עמד על 1,350 שקל ובמחיר זה הוא אכן לא מתמודד היטב עם התחרות. 100 שקל פחות זה כבר יותר סביר, אבל זה רחוק מלהיות המכשיר המשתלם לסוגו. החומרה מיושנת למדי, רובה מ-2020 או 2021 שזה שנות דור במונחים של סמארטפון. במחירים דומים תמצאו את הרדמי נוט 12 פרו 5G - שלו גם דור חמישי וגם מצלמה יותר טובה. יש גם את הפוקו X5 פרו שגם לו תמיכה בדור 5 ובנוסף מעבד קצת יותר זריז. אם אתם מוכנים להוסיף עוד שטר של אלתרמן (200 שקלים) תקבלו גם את הפוקו F3 שלו מעבד הרבה יותר טוב אבל מצלמה קצת יותר מיושנת. אצל סמסונג יש גם את ה-A54 במחיר דומה אם תבחרו בגרסת יבוא מקביל, זה מכשיר הרבה יותר מתקדם מהנוט 12 פרו 4G כאשר החיסרון הוא אחסון של 128 גיגה-בייט ומסך מעט יותר קטן (6.4 אינץ'). אם יש לכם מזל תוכלו אולי גם למצוא את הסמסונג A52 בגרסת 4G שאפשר לרכוש בהרבה פחות (כ-750 שקל) ושלו ביצועים מקבילים ברמת המצלמה ובעיקר עמידות מלאה למים ואבק. לסיכום, תת הדגם הזה של שיאומי היה צריך להימכר בהרבה פחות כסף. במחיר הנוכחי הוא רחוק מלספק תמורה לכסף. בנוסף, בגלל השם המאוד דומה לגרסת ה-5G, היזהרו כשאתם רוכשים את הדגם הזה כי אתם עשויים לקבל את ה-4G במקום.
