קטגוריית הביניים של הסמארטפונים משתנה לנגד עינינו. פעם היינו מדברים על טלפונים עם ביצועים בינוניים במחירים שנעים סביב 1,000 שקלים, אולי קצת יותר. אבל בעידן שבו מחירי מכשירי הפרימיום חוצים בחלק מהמקרים את רף 6,000 השקלים, מופיעים בשוק מכשירי סופר-ביניים, עם ביצועים טובים יותר ומחירים גבוהים יותר. האם התמהיל הזה יכול לקרוץ לכם?
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
בכתבה הזו אנחנו סוקרים שני נציגים של מגזר הביניים הגבוה, Reno 6 של חברת אופו, שקיבלנו מהיבואן הרשמי רונלייט, ו-Poco X3 GT של חברת שיאומי, שקיבלנו מהיבואן הרשמי המילטון. את הראשון ייצרו במפעל בגאונדונג, את השני במפעל בבייג'ינג. שניהם נציגים של תעשיית המובייל המזנקת של סין, שניהם מציעים חבילת תכונות די דומות, ובכל זאת יש כמה הבדלים שכדאי לשים אליהם לב. אז הצבנו אותם על קו הזינוק, ראש בראש, אופו מול שיאומי. שהטוב יותר ינצח.
מבנה ועיצוב
בפוקו X3 שיאומי עשתה מאמץ ניכר לשפר את המבנה והעיצוב של מכשירי הביניים שלה, שבדרך כלל מתאפיינים בעיצוב בסיסי ופונקציונלי. זה מתבטא בעיקר בגב המכשיר, העשוי חומר פלסטי (פוליקרבונט אם מדקדקים) מחוספס קלות, שאינו קולט סימני אצבעות ומנצנץ בגוון לבן-תכלכל נאה, עם שוליים מעוגלים ומסגרת אלומיניום משתלבת. המסך בחזית, מוגן בזכוכית גורילה ויקטוס, יפה. לראשונה בתולדותיה, שיאומי גם מציגה אטימה למים ואבק, לפי תקן IP53, לא הרבה אבל משהו. המצלמה הקדמית נמצאת בחריר מרכזי בראש המסך, שלוש המצלמות ממוקמות על במה קטנה בפינת הגב. הטלפון גדול למדי – 16.3 ס"מ אורכו, 8.9 מ"מ עוביו וגם המשקל אינו נוצה – 193 גרם.
אופו לא נזקקה למאמץ יוצא דופן במקרה של Reno 6. סימן ההיכר של החברה הוא העיצובים המעניינים של הטלפונים שלה, שמדי פעם פוזלים לכיוונה של הענקית מקופרטינו, קליפורניה. המקרה הזה הוא דוגמה מובהקת, עם גב פוליקרבונטי שטוח תכלכל ומנצנץ וסביבו מסגרת ישרה, לא קמורה, עיצוב ששואב השראה - ניתן לומר - מהאייפון 12 פרו. מסוג העיצובים שמרגישים יוקרתיים ביד. המסך מצופה בזכוכית גורילה 5 בלבד ואין כאן אטימה למים ואבק. את המצלמה הקדמית תאתרו בחריר שמאלי, שלוש המצלמות האחוריות על במה בפינת הגב. המכשיר קטן וקל יותר מהפוקו- 15.6 ס"מ אורכו ו-7.6 מ"מ עוביו, ומשקלו 182 גרם.
על מבנה ועיצוב ה-Reno 6 מקבל מאיתנו את הנקודה הראשונה.
מסך
המסך הוא אחד הקריטריונים העיקריים שמגדירים ספינות דגל סלולריות. בתותחי הסלולר האלה יש טכנולוגיה מתקדמת כמו AMOLED 2X דינמי, יחס גוף/מסך שעולה על 90 אחוזים, המון פיקסלים בצפיפות שעולה על 500 לאינץ', בהירות שיכולה להגיע ל-1,500 ניט במקרים מסוימים, קצב ריענון תצוגה של 120 הרץ ואף יותר. כל זה, כדי להגיד שהמסכים של שני הטלפונים בסקירה כאן הם דומים, ולרוב בינוניים.
ל-Reno 6 יש מסך AMOLED רגיל בגודל 6.43 אינץ' עם יחס גוף/מסך 84.8%, מה שאומר שהשוליים של המסך יותר רחבים. צפיפות הפיקסלים שלו 411ppi והבהירות הרגילה שלו 430nit. קצב ריענון התצוגה הוא 90 הרץ. לפוקו X3 יש מסך IPS LCD מיושן יחסית, שמוזיל בוודאי את עלות ייצור הטלפון אחרת לא ברור למה שיאומי מתעקשת להשאיר אותו. זה מסך בגודל 6.6 אינץ', עם יחס גוף/מסך 84.9%, צפיפות פיקסלים 399ppi ובהירות במצב רגיל של 450nit. קצב רענון המסך מגיע ל-120 הרץ, כמו בטלפונים המתקדמים.
אחרי התנסות בשני המסכים אנחנו נותנים ל-Reno 6 את נקודת המסך.
חומרה
מעבדי הסמארטפונים המודרניים עשירים בתכונות ומספקים לטלפון את מרבית התכונות שלו. סיליקון הדגל של ספינות הדגל היא חברת קוואלקום עם מעבדי סנאפדרגון המוכרים שלה, עם ריבוי ליבות, יכולות גרפיות, תקשורת 5G ותכונות AI. ולזה מצטרף בדרך כלל זיכרון פנימי של 12 גיגה בייט ואחסון בנפח 256 או אף 512 גיגה בייט. בסמארטפונים שלפנינו לא משובץ סנאפדרגון, משיקולי עלויות יש להניח. במקומו שתי החברות בחרו במעבדים של Mediatek הסינית.
בפוקו X3 משובץ מעבד Dimensity 1100 (MT6891Z) של מדיהטק, מהמתקדמים של החברה, שבמבחני ביצועים מעמיד את הטלפון הזה בצמרת 5% החזקים ביותר. הטלפון מכיל זיכרון פנימי של 8 גיגה בייט והדגם שבדקנו מכיל זיכרון אחסון של 128 גיגה בייט (דגם נוסף מכיל 256 גיגה בייט). אין פה אפשרות להרחבת זיכרון, כמו שהיה מקובל בדרך כלל במכשירי ביניים. ב-Reno 6 משובץ מעבד חלש יותר - DIMENSITY 900 (MT6877) של מדיהטק – וגם הוא בא עם 8 גיגה בייט זיכרון פנימי ו-128 גיגה בייט אחסון. גם פה אין פה אפשרות להרחבת זיכרון, אבל יש טריק שמאפשר להגדיל את הזיכרון הפנימי ב-2 גיגה בייט על חשבון האחסון.
נקודת החומרה מגיעה במקרה הזה לפוקו X3.
תוכנה
שני הטלפונים מבוססים על מערכת אנדרואיד 11 בגרסת Red Velvet Cake. יש חברות שמתהדרות ב"אנדרואיד נקי", כלומר תכונות האנדרואיד ותו לא. במקרה של שיאומי ואופו, הן מתגאות ובצדק בתכונות שמוסיפה מעטפת התוכנה שלהן. אצל אופו מדובר ב-ColorOS 11.1 ואצל שיאומי ב-MIUI V12 וכל אחת מהן מוסיפה שלל תכונות ואפשרויות התאמה של הטלפון לפי העדפות המשתמשים. לא נפרט כאן את כולן, גם לא בטוח שהצלחנו למצות את ההנאה מבדיקת כל אחת ואחת מהן, אבל בתחום הזה לשתי החברות יש הרבה להציע.
על התוכנה של הטלפונים שתי החברות מקבלות נקודה.
מצלמות
מערך הצילום הוא אחד המרכיבים החשובים בספינות הדגל הסלולריות. הטלפונים המובילים מתהדרים בחיישני צילום עתירי מגה פיקסלים, בעדשות אופטיות איכותיות, בריבוי מצלמות, ביכולות זום אופטיות, בייצוב מצלמה. בנוסף לכל אלה יש חשיבות רבה לאפליקציית הצילום שמפיקה את המיטב מהמראות שקלטו עדשות המצלמה. את כל זה צריך לקחת בעירבון מוגבל כשרוכשים טלפון ביניים. צילום כנראה לא יהיה הצד החזק שלו. כלל האצבע הזה מתבטא גם בשני הדגמים שבדקנו, שמפגינים תכונות וביצועים כמעט זהים.
מערך הצילום של ה-Reno 6 כולל מצלמת 64 מגה פיקסל רחבה עם חיישן Omnivision OV64B, מצלמת 8 מגה פיקסל אולטרה רחבה (˚119) ומצלמת מאקרו 2 מגה פיקסל. מערך הצילום של האופו X3 כולל מצלמת 64 מגה פיקסל רחבה עם חיישן Omnivision OV64B, מצלמת 8 מגה פיקסל אולטרא רחבה (˚120) ומצלמת מאקרו 2 מגה פיקסל. תאומים סינים. ההבדל היחיד בין הטלפונים הוא במצלמת הסלפי הקדמית, כשאופו מציעה מצלמת 32 מגה פיקסל לעומת 16 מגה פיקסל בלבד אצל שיאומי.
בהתנסות עם המצלמות, שני המכשירים נתנו תוצאות דומות, סבירות להפליא אבל לא שום דבר שמחלץ ממך קריאת התפעלות. אם הציפיות שלכם הן שייצאו תמונות יפות, שני הטלפונים יספקו את הסחורה.
בתחום הצילום יש שוויון בין שני הטלפונים, עם יתרון קל לפוקו X3.
צליל
אחת התכונות שהבדילו תמיד מכשירי דגל לעומת מכשירים בינוניים היה הצליל הסטריאופוני שלהם, בתוספת תכונות של שיפור והעשרת הצלילים. וגם שלא היה להם שקע לאוזניות. איך שדברים משתנים.
הפוקו X3 מציע זוג רמקולים סטריאופוניים, עם פתחי השמעה משני צידי המכשיר. הצליל משודרג בטכנולוגיית שיפור צליל של JBL וב-Dolby Atmos. התוצאה היא צליל טוב, מהנה. אין כאן שקע אוזניות ולחובבי האוזניות החוטיות מוצע מתאם לאוזניות, שמתחבר לשקע ה-USB. ב-Reno 6 יש רמקול אחד בלבד, עם צליל חזק וצלול, אבל לא סטריאופוני. גם כאן אין שקע אוזניות ולטלפון מצורפות אוזניות חוטיות שמתחברות לשקע ה-USB.
והנקודה בתחום הצליל הולכת לפוקו X3.
סוללה
מכשירי פרימיום מתהדרים בטעינה אלחוטית וגם בטעינה אחורית שמאפשר להטעין לטלפון להטעין טלפון אחר, וגם בהארכת משך הפעולה של הטלפון בין טעינה לטעינה באמצעות אומנות שיבוץ רכיבים מתוחכמים ואיזון בין צריכת הספק וביצועים. לחברות הסיניות יש אסכולה משלהן – שימוש ברכיבים זולים ופחות מתוחכמים אבל הגדלת נפח הסוללה עוד ועוד והאצת מהירות הטעינה עם מטענים מפלצתיים. והם לא מצטקצקים עם טעינה אלחוטית או אחורית, וחבל. הטלפונים שלפנינו הם נציגים נאמנים של האסכולה הזו.
לפוקו X3 יש סוללה מהחזקות שפגשנו – 5,000 מיליאמפר-שעה נפחה. למעשה, השיא שייך לדגם קודם של אותה סדרה – פוקו X3 Pro שהושק בתחילת השנה והתגאה בסוללה של 5,160 מיליאמפר שעה. הסוללה הזו מצליחה לסחוב הרבה ביצועים למשך הרבה זמן, ובהתחשב בזה שלחבילה מצורף מטען 67 וואט שמגיע מ-0% ל-100% בתוך 42 דקות, נראה שהתרוקנות הסוללה לא תהיה הבעייה שלכם כאן.
ל-Reno 6 יש סוללה בנפח 4,300 מיליאמפר שעה בלבד, אבל צריכת ההספק שלו היתה סבירה לגמרי והוא סחב יום פעילות בלי קושי. גם אופו מצרפת לחבילה מטען מפלצתי בהספק 65 וואט, מה שיכול להרגיע גם את המשתמשים הכבדים באפליקציות זוללות חשמל.
על הסוללה עתירת הנפח פוקו X3 מקבל נקודה.
קו הסיום
פוקו X3 מנצח את אופו Reno 6 בתוצאה 5:3. התוצאה הזו משקפת ברובה תכונות מתקדמות מעט יותר, לא ניצחון בנוק אאוט. אם מוספים לזה את היבט המחיר, אפשר להגיע למסקנה סופית: מחיר ההשקה של ה-Reno 6 הוא 1,999 שקל. מחיר ההשקה של הפוקו X3 הוא 1,499 שקל. שני הטלפונים אינם זולים במיוחד, בקטגוריית הביניים שהתרגלה לרמת מחיר של 1,200 שקל, והמחירים שלהם מבטאים טכנולוגיה משופרת. שני הטלפונים דומים בתכונות עם יתרון קל בביצועים לשיאומי ויתרון לאופו בתחום העיצוב והיוקרתיות. שיאומי מעולם לא התעניינה ביוקרתיות, ולהיפך – חלק מהתדמית שלה הוא מכשיר לא יוקרתי ולא יקר. פער המחירים בין הטלפונים כאן משקף את ההבדל הזה.
