שנתיים לאחר שנכנסה לשוק מסכי ה-OLED, סמסונג מרגישה בו כמו בבית. נתחיל מהסוף - ה-S90D הוא מסך מצוין מצד אחד, וחסר ייחוד מהותי בהשוואה למתחרים הגדולים מצד שני. מה כן מייחד את המסך הזה? כמה החלטות עיצוביות, לצד ממשק קצת מוזר.
עיצוב
מבחינה עיצובית, ה-S90D דומה מאוד לסטנדרט של מסכי OLED בשוק כיום - פאנל דקיק לאורך רוב שטח המסך ובליטה גדולה במרכז, קרוב לתחתית המסך, בה נמצאים כל הרכיבים האלקטרוניים. במילים אחרות: זה מלבן שחור שייראה קצת כאילו הוא מרחף אם תתלו אותו על קיר. בסדרות הגבוהות יותר, סמסונג, כמו מתחרותיה, מעדיפה לפזר את הרכיבים האלקטרוניים על כל שטח המסך כדי לצמצם את העובי הכללי.
אם, לעומת זאת, אתם רוצים שהמסך יעמוד על השידה, כדאי לדעת שגם השנה סמסונג בחרה למקם את רגלי המסך במרכז ולא בצדדים. מצד אחד, זה אומר שתוכלו לשים אותו גם על שידת טלוויזיה צרה במיוחד, אבל מצד שני, זה גם אומר שאם יש לכם שידת טלוויזיה רחבה דווקא ואתם רוצים למקם מקרן קול לפני המסך, זו עלולה להיות בעיה.
איכות תמונה
כשמסתכלים על איכות התמונה, ה-S90D עושה עבודה מעולה באופן כללי - בכל זאת, OLED היא טכנולוגיית המסכים הצרכנית הטובה ביותר בשוק היום ומהווה תחרות ראויה למסכי OLED אחרים מ-2024. הוא אולי קצת יותר בהיר מהם, בייחוד בתוכן HDR, אבל זה לא הבדל בולט.
ואם כבר תמונת HDR, אחד החסרונות הבולטים (תרתי משמע, כי המתחרים מבליטים אותו) של המסך על הנייר הוא חוסר התמיכה בתקני ה-HDR של דולבי. נזכיר כי מדובר בשכבת מידע שמגיעה יחד עם התמונה ונותנת למסך הוראות מדויקות יותר להצגת גוונים שונים. רוב המסכים המודרניים תומכים בגרסה הבסיסית של הטכנולוגיה, HDR10; סוני ו-LG הן בין היצרניות שתומכות בגרסת Dolby Vision המתקדמת; ואילו סמסונג תומכת בגרסה מתקדמת שנקראת +HDR10.
האם זה חשוב? לרוב המשתמשים ההבדל בין HDR10 הבסיסי לבין הגרסאות המתקדמות שלו כנראה לא יהיה בולט במיוחד. לצד זאת, כשאנחנו בודקים טלוויזיות, יש לנו רשימה של סצנות אפלוליות בסרטים ומשחקים בהן אפשר לראות את ההבדל הזה. בחוויות יום יומיות לעומת זאת, לא ראינו שה-HDR של המסך לוקה בחסר.
מבחינתנו, מדובר בעיקר בחיסרון רעיוני, במיוחד אם אתם מחברים קונסולת משחקים למסך (הדור הנוכחי של אקס-בוקס ופלייסטיישן תומך ב-Dolby Vision ולא תומך ב-HDR10+) או צופים בנטפליקס. ההבדלים אולי מינוריים, אבל תצטרכו לחיות עם הידיעה שזו לא הגרסה המיטבית של התוכן שאתם צופים בו. מצד שני, אולי דווקא כשמדובר במסכי OLED יקרים, אפילו חיסרון כה מינורי הוא בעייתי.
ממשק משתמש
המקום בו התחרות בין ה-S90D לבין מתחריו צריכה להיות מוכרעת, לדעתנו, הוא הממשק. נכון, זה דבר שקשה לבדוק בחנות, אבל אנחנו ממליצים לכם בכל זאת לנסות. כמו במקרה של LG, בו לאנשים לרוב יש דעות חזקות על השלט שמזהה תנועה ומתפקד כסמן, כנראה גם במקרה של סמסונג תוכלו להבין תוך כמה דקות אם אתם אוהבים או לא את הממשק.
כך או כך, מבחינתנו מדובר בממשק בעייתי. הוא לא מספיק חבוי כדי שניתן יהיה להתעלם ממנו, ולא מספיק נוח כדי שנהנה משימוש בו. החל מתפריטי הגדרות מסורבלים, דרך מסך הבית שמסודר בצורה שאינה הגיונית, ועד להודעה המוזרה בעת שינוי מצבי תמונה המודיעה שהשינוי עלול להגדיל את צריכת החשמל - זה מרגיש מאוד לא מלוטש. רק סרגל ההגדרות שמופעל כשאתם מדליקים קונסולה או מחשב שמכניס את המסך למצב משחק ממשיך להיות מצוין משנה לשנה, ומזכיר שסמסונג דווקא יודעת לעשות ממשקים נוחים כשהיא ממש רוצה.
עוד מקום בו סמסונג ממשיכה להוביל בהשוואה לתחרות הוא נוחות השלט. הוא קטן, בלי כפתורים מיותרים כמעט, ועם כפתורי עוצמת שמע דמויי-מתג שקל לזהות גם בחושך. כמו כן, מדובר בשלט נטען שאפילו כולל פאנל סולארי בגבו כדי להגדיל את הזמן בין ההטענות.
מסקנות
בהינתן שהדבר הקריטי ביותר במסך טלוויזיה הוא איכות הצפייה, סמסונג מסמנת עם ה-S90D וי בנקודה החשובה ביותר אמנם, אך היא עושה זאת בשנה שבה שוק ה-OLED צפוף מאי פעם, ומסכי LED רגילים מתחילים להתקרב לאיכות של מסכי ה-OLED.
כשנכנסה לשוק הזה, סמסונג הבטיחה שהגרסה שלה לטכנולוגיה, הנקראית QD-OLED, תהיה בהירה משמעותית מהמתחרים. זה לא באמת קרה והמתחרים סגרו את הפער. מי יעשה את הקפיצה הבאה קדימה ראשון? את זה נגלה כנראה בעוד שנה-שנתיים.
כך או כך, בשביל מסך ייחודי יותר תצטרכו לדלג לסדרה הגבוהה יותר, S95D, שעולה הרבה יותר, אך מגיעה לא רק עם פאנל טוב יותר, אלא גם עם רכזת חיבורים חיצונית, כך שהמסך עצמו מחובר לרכזת בלבד. לצד זאת, אם אתם כבר רגילים למערכת ההפעלה של סמסונג, ולא אכפת לכם מ-Dolby Vision, זה לגמרי המסך עבורכם.
מחיר: החל מ-7,000 שקלים | להשיג אצל היבואנים והמשווקים הרשמיים.
