אחרי שמסתובבים כמה ימים עם גלקסי Z פליפ 3 החדש, נראה פחות מתאים לכתוב סקירה רגילה, מעונבת. אחרי הכל, לא מדובר בטלפון רגיל. מפתיע ככל שיהיה, ההחלטה שלכם אם לקנות אותו או לא כנראה שלא תהיה מבוססת על תכונות המעבד והמצלמה שלו. למעשה, השאלה כולה היא, האם הגיע הזמן לקפוץ על עגלת הטלפונים המתקפלים, ואם כן, האם לעשות את זה עם גלקסי Z פליפ 3, שמחירו מתחיל להתקרב לסביר.
היחסים שלי עם הפליפ התחילו בספקנות מסוימת: מה כבר נותנת לנו האפשרות לקפל את הסמארטפון לחצי? גלקסי Z פולד 3 נראה כמו פתרון מרשים הרבה יותר, עם היכולת להכפיל את גודל המסך – סמטראטפון פלוס טאבלט במכשיר אחד, הללויה. אבל ככל שנקפו השעות שביליתי עם הפליפ, ככה התחממו היחסים, עד שבסיום התקשיתי להיפרד ממנו. בתכלס – גלקסי Z פליפ 3 הוא טלפון אידאלי לכל מי שאינו צרכן כפייתי של אינצ'ים במסך.
כשמחזיקים אותו ביד הוא נראה כמו כל סמארטפון אחר, עם מסך 6.7 אינץ' נאה ומאורך. אבל כשמסיימים איתו מגיע הדבר הכל-כך הגיוני: מקפלים אותו ושמים בכיס. פשוט וכל-כך מתבקש אחרי שנים של השתעבדות לטלפוניים המלבניים המסורבלים האלה, שחסרים הנדסת אנוש בסיסית של נוחות שימוש. חוויית מכשירי הצדפה בגירסת 2021, הנה אנחנו באים.
בצידו החיצוני של גלקסי Z פליפ 3 משובץ מסך חיצוני קטן ושימושי להפליא. במצב הבסיסי מוצגת עליו השעה ומצב הסוללה, אבל בנגיעה אפשר לעבור לנגן המוזיקה, למעקב צעדים, לרשמקול, ללוח השנה ועוד וגם לענות לטלפון. אם תרצו זה כמו שעון חכם, אבל בטלפון שלכם. ושימו לב לשתי עדשות המצלמה שממוקמות לידו: אלה המצלמות הראשיות של הפליפ, שמשמשות עכשיו לצילום סלפי מבלי לפתוח את המכשיר. מגניב.
סמסונג עברה תהליך התבגרות מואץ עם הטלפונים המתקפלים שלה, ממכשיר שהתפרק לעיתונאים בידיים ועד לסדרה הנוכחית שנראה שעומדת היטב במעמסה האינסופית של פתיחה וסגירת המסך. הציר, שהיה מקור הצרות, עובד כאן היטב, ומאפשר פתיחה של הטלפון למצב מלא או למצב מקופל, שמתגלה כנוח מאוד לשיחות טלפון או וידאו, וגם לצורך צילום כשלא רוצים להחזיק את המצלמה ביד.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
אבל לא הכל מושלם. ראשית, אשליית המסך הנפתח למסך מלא מתפוגגת בפעם הראשונה שמחליקים את אצבע על קו הקיפול. יש שם שקע לרוחב המסך כולו, שמעסיק את תשומת הלב שלך כל הזמן.
שנית, נראה שבסמסונג עוד לא למדו את הפוטנציאל המלא של מסך מתקפל, והם לא מציעים מספיק אפליקציות שמביאות לידי שימוש את היכולת לפצל את המסך לשניים. המצלמה עושה את זה, גם לוח השנה, אבל מרבית האפליקציות פשוט נמתחות לאורך כל המסך המקופל, מצב בלתי שימושי בעליל. מתברר שניצול הפיצול נמצא עדיין בשלב ה"מעבדה" של סמסונג ודרך מצב מעבדה בהגדרות, אפשר לכפות פיצול על כל האפליקציות, אלא שהתוצאה היא הצטמצמות של האפליקציה למחצית המסך העליונה ותפריט כללי ולא שימושי במיוחד במחצית התחתונה.
ועוד משהו: סמסונג עשתה כמה פשרות עם גלקסי Z פליפ 3, שנועדו לשמור אותו קל ונוח לשימוש וגם לא יקר יותר מדי. זה אומר שאם אתם מחפשים מכשיר תותח עם כל מרחב התכונות האפשריות, פליפ 3 הוא לא הטלפון שלכם. מצד שני אם אתם רוצים טלפון מגניב, מעוצב, נוח לשימוש ומחלץ קריאות התפעלות מכל מי שמסביבכם, יכול להיות שזה יהיה פליפ 3.
אז מה יש לנו כאן?
המראה
הפליפ 3 נראה סטנדרטי כשהוא פתוח ומקסים בעיצובו כשהוא מקופל. גוף המכשיר מאורך מעט יותר מהסמארטפונים הרגילים, אורכו במצב פתוח 16.6 ס"מ ורוחבו 7.2 ס"מ. כשהוא מקופל אורכו 8.6 ס"מ. בסמסונג הצליחו לייצר מכשיר דק במיוחד – 6.9 מ"מ בלבד, שיא עולמי בדקיקות. המטרה כמובן היתה למזער את עוביו במצב מקופל, שמגיע ל-17.1 מ"מ, כולל מרווח מסויים בין שני החלקים שנוצר בגלל הציר. משקל הטלפון 183 גרם בלבד. המסך הקדמי מצופה פלסטיק בלבד, כדי לאפשר קיפול, ולכן אינו מוגן בזכוכית גורילה כמקובל. גב המכשיר עשוי זכוכית גורילה ויקטוס. המסגרת הפנימית שמחזיקה את המסך גורמת ליחס גוף/מסך נמוך יחסית – 84.7%. בסמסונג מצהירים על עמידות למים בתקן IPX8 אבל זה מלווה בקריצת עין – אל תכנסו איתו לים. עמידות לאבק אין לו בכלל – אל תיסעו איתו לנגב.
המסך
כל מה שאנחנו מצפים ממסכים של סמסונג בהחלט מתגלם בפליפ 3. מסך 6.7 אינץ' בטכנולוגיית Dynamic AMOLED 2X, עם קצב רענון של 120 הרץ והפרדה של 2640x1080 (מה שאומר יחס אורך/רוחב 22:9, שונה מה-20:9 המקובל). צפיפות הפקסלים מעט נמוכה – 426ppi, אבל הבהירות גבוהה ומגיע ל-1,200nits בשיא. ויש עוד מסך אחד לטלפון הזה – המסך החיצוני שמופיע במצב מקופל. מדובר במסך 1.9 אינץ', גדול יותר מהמסך בדגם הפליפ הראשון, בטכנולוגיית Super AMOLED ובהפרדה 260x512.
השבבים
הפליפ 3 מצוייד במעבד סנאפדרגון 888 ובמעבד גרפי Adreno 660, שניהם בחזית הטכנולוגיה. הוא מצוייד בזיכרון פנימי 8 גיגה בייט ובזיכרון אחסון 256 גיגה בייט. אין אפשרות להרחיב את הזיכרון באמצעות כרטיס חיצוני.
מערך הצילום
שלא כמו בטלפונים המתקדמים האחרים שלה, סמסונג לא ניסתה לכלול כאן מערך צילום שפיץ. אפשר להניח שהסיבות לכך הן גם השאיפה להפחית ממשקל המכשיר וגם להפחית ממחירו. אשר על כן, יש כאן שתי מצלמות אחוריות (קדמיות במצב מקופל) של 12 מגה-פיקסל, האחרת רחבה והאחרת אולטרה-רחבה (123°). המצלמה הקדמית, שממוקמת בחריר בראש המסך הראשי, היא מצלמת 10 מגה פיקסל. אלה נתונים בינוניים בהחלט, חלק מהפשרות שסמסונג עשתה כאן.
הסוללה
הסוללה המשובצת במכשיר היא בנפח 3,300 מיליאמפר-שעה, נתון נמוך שלא ראינו כמותו מאז האייפון 11 פחות או יותר. היא תומכת בהספק 15 וואט, אם כי יש לציין כי מטען לא נכלל בחבילה. המכשיר גם תומך בטעינה אלחוטית 10 וואט ובטעינה הפוכה 4.5 וואט. בסך הכל הסוללה סחבה באופן סביר במהלך היום ולא התרוקנה במהירות, למרות כל הרכיבים זוללי החשמל במכשיר.
תכונות נוספות
צליל סטריאופוני (הפומית של האוזנייה משמשת כרמקול שני), אין שקע אוזניות, זיהוי טביעת אצבע בכפתור ההפעלה, תמיכה בכרטיס SIM וב- eSIM, תקשורת מהירה 5G, רשת Wi-Fi 6, חיבור Bluetooth 5.1, מערכת הפעלה אנדרואיד 11 ו-One UI 3.1.1 של סמסונג.
