אם להאמין לסמסונג, QN90A אינו באמת מסך הדגל שלה לשנת 2021. אחרי הכל, אין לו פאנל 8K, אלא "רק" 4K. אל תאמינו לסמסונג במקרה הזה. השנה היא אמנם 2021, אבל אנחנו עדיין לא בעולם שבו יש כמות הגיונית של תוכן 8K לצפות בה. שירותי הסטרימינג, הקונסולות החדשות, והדברים שאתם מורידים בצורה לא חוקית מהאינטרנט - כולם מסתפקים ב-4K לכל היותר. וככה זה גם יימשך בשנים הקרובות, כי בניגוד לשדרוג מ-HD ל-4K וכל שדרוגי הרזולוציה שבאו לפניו, הקפיצה ל-8K רלוונטית בעיקר כשמתקרבים למסך יותר מדי.
מעוניינים בטלוויזיה חדשה? קראו עוד:
אז בואו נתייחס ל-QN90A כאל מה שהוא באמת: המסך הכי מתקדם של סמסונג לצרכן. כזה שמתחרה, בין השאר, בפאנלי ה-OLED של LG (שמשולבים במגוון דגמים של חברות שונות). זו תחרות שמגיעה מעמדת נחיתות בכל הקשור ליכולת תצוגה של צבעים, ושנה אחר שנה סמסונג מפסידה בה. גם השנה. אבל בניגוד לשנים עברו, הקרב הפעם צמוד ממש. כל כך צמוד, שעבור צרכנים רבים הבהירות הגבוהה של המסך הזה אולי תטה את הכף לטובתו.
ההבדלים ניכרים, למשל, בפרק 3 החשוך למדי של "לוקי", שבו צפיתי לראשונה על ה-QN90A (ב-4K עם HDR מופעל) ואז, שוב, על מסך OLED של LG. שתי הצפיות היו במהלך היום, בחדר מואר. הבהירות של ה-QN90A הובילה לכך שגם בחדר מלא אור כלל התמונה נראתה בהירה מאוד, והיה קל יותר לעקוב אחר המתרחש. עם זאת, בסצינות החשוכות יותר של הפרק, התקשיתי לראות חלק מהפרטים והם נבלעו ברקע. עם ה-OLED הצפייה כולה אמנם הייתה קצת יותר קשה, בגלל שהפאנלים האלה לא מצליחים להגיע לעוצמת ההארה של מסכי LCD עם תאורה אחורית, אבל הצלחתי לראות הרבה יותר פרטים.
כן הופתעתי, כאמור, מההפרשים ההולכים ומצטמצמים באיכות של שתי הטכנולוגיות. סמסונג מצליחה בצורה מרשימה מאוד להקטין את זליגת האור מהפאנל האחורי שמספק את האור למסך, בזכות תאורה ממוקדת יותר ופילטרים מתוחכמים יותר. היו מקרים, במיוחד כששיחקתי במשחקים עם HDR ב-Xbox במהלך היום, שבהם החוויה הייתה טובה יותר מכל מסך אחר.
אין כאן את העובי המינימליסטי של מסכי OLED, אבל אם אתם מתכננים לשים את המסך על מזנון, תרוויחו את המעמד היפה ביותר של מסך טלוויזיה מאז המעמד השקוף של LG E9. הוא ממורכז, עם קימור אלגנטי, לא תופס הרבה מקום, וייחודי מספיק כדי לשים אליו לב. המסך עצמו דק יחסית, עם שוליים לא גדולים במיוחד (אך גם לא מינימליסטיים).
בגב המסך תמצאו ארבעה חיבורי HDMI, וכמו שקורה הרבה פעמים, לא כולם תומכים בהכל. רק אחד מהם, למשל, תומך ב-4K עם קצב רענון של 120 הרץ. זה לא מאוד בעייתי, אלא אם יש לכם יותר ממכשיר אחד שתומך בתצוגה כזו. כל ארבעת החיבורים תומכים בקצב רענון משתנה, ויודעים לזהות קונסולות כדי לעבור אוטומטית למצב משחק עם השהיה נמוכה.
כן אגיד שחיבור ה-HDMI בררן יותר ממסכים אחרים. הכבל שבאמצעותו הרסיבר מתחבר למסך האישי שלי לא סיפק את ה-QN90A, שסירבה לזהות את האות אשר הגיע דרכו. רק כשהחלפתי לכבל חדש ומהיר יותר, המסך הסכים להציג את ההתקנים המחוברים.
סאונד מאכזב
הרמקולים של המסך לא הרשימו אותי במיוחד. כמו בכל שנה, גם הפעם סמסונג זורקת כל מיני מושגים שיווקיים שמטרתם לגרום לכם להבין עד כמה הסאונד מדהים, אבל התוצאה עדיין רחוקה מאוד מסאונדבר טוב או מערכת קולנוע ביתי. ואם אתם משקיעים בתמונה, כדאי להשקיע גם בסאונד. ככה גם תשמעו את ההבדל בין שירותי סטרימינג בינלאומיים, שמשדרים צליל היקפי, לבין השירותים המקומיים שעדיין מוגבלים לסטריאו. ואם מספיק אנשים ישמעו את ההבדל, ויתלוננו, אולי ספקי התוכן המקומיים יפסיקו לזלזל בקהל שלהם.
המסך מגיע עם שלט חדש, מינימליסטי ונוח, שנטען באמצעות USB וכן דרך פאנל סולרי המובנה בו. תיאורטית זה רעיון חכם, אבל קשה להבין כמה הפאנל תורם להטענת הסוללה. בחברה מדברים על הטענה מ-USB פעם בשנתיים, אבל אין לנו דרך לאמת את הטענה הזו.
הממשק שבו אתם מנווטים עם השלט הזה, אבל, עדיין לא מאוד אינטואיטיבי או נוח, כשהחידוש המהותי ביותר בו בעיניי הוא תפריט גיימינג ייעודי. התפריט עולה כשהמסך מזהה חיבור לקונסולת משחק (והוא זיהה הן את הפלייסטיישן והן את ה-Xbox). תוכלו לראות בו כמה פריימים לשנייה מוציא המקור, ומהי רמת ההשהיה, לצד אפשרות לשנות הגדרות שקשורות לגיימינג. אחת מסקרנת במיוחד היא יחס מסך, שרלוונטית רק כשמחשב מחובר למסך הזה. תוכלו "לשקר" למחשב שמדובר במסך אולטרה-רחב, כך שיגדיל את זווית הראייה שלכם על חשבון חלק מהגובה.
חוץ מתפריט הגיימינג, יש כאן מצב חדש של שומר מסך מתוחכם בהתאמה אישית. הוא מופרד ממצב ״טלוויזיה״, וכולל מגוון רקעים כמו גם מודולים קצת יותר מתוחכמים כמו מסך שמציג מפת עולם עם כל המקומות שביקרתם בהם. במצב שומר המסך, הבהירות של המסך נמוכה הרבה יותר, כדי להיטמע ברקע. למה זה טוב? אין לי תשובה, אבל קטונתי מלפסול יישומים רק כי אני לא מבין את הצורך בהם.
נסו את גרסת הבמאי
בתוכן שאינו משחקים, המסך עושה עבודה טובה הן ב-4K והן ב-HD, עם כמה הסתייגויות: מנגנון החלקת התמונה, שפעיל כברירת מחדל, היה בולט מספיק כדי לעצבן אותי. המסך כן כולל מצב מובנה, שנקרא Filmmaker Mode, שבו כל ההחלקות כבויות. זה מצב שפוגשים יותר ויותר במסכי טלוויזיה חדשים, הן של סמסונג והן של חברות אחרות, והמלצתי היא לנסות אותו כדי לראות את ההבדל. הסתייגות נוספת היא שמנוע עיבוד התמונה לפעמים מתחכם יתר על המידה עם שינויי בהירות. מסצינה לסצינה, לפעמים יש הבדל מהותי מדי.
אבל אלה דברים מינוריים, שלא פוגעים מהותית בחוויה. מה שכן עלול להפריע לכם זה המחיר: 6,490 שקלים למסך 55 אינץ׳. אבל כאמור, זה מסך שתפקידו הוא לא להתחרות במסכי LCD אחרים, אלא במסכי OLED - והתמחור בהתאם. האם הוא שווה את המחיר הזה? אני יכול לראות מצב, במיוחד אם יש לכם סלון עם חלונות שפונים מזרחה ורצון לצפות בטלוויזיה או לשחק בבוקר, שבו התשובה היא כן. אם, לעומת זאת, אתם מעדיפים צפייה בערב, בתנאים חשוכים יותר, פאנלי OLED עדיין יהיו עדיפים.
