לא היו הרבה מאוד השקות בחודש וחצי האחרונים, אבל אחת שכן התרחשה הייתה של סדרת מכשירי הפרימיום מינוס או ביניים פלוס החדשה של שיאומי: ה-13T. היצרנית הסינית נוהגת להשיק סמארטפונים מסדרת T כחצי שנה עד 9 חודשים לאחר השקת מכשירי הדגל הראשיים שלה. במקרה הזה, סדרת שיאומי 13 הושקה בדצמבר האחרון, ומכשירי ה-13T הושקו בספטמבר. החברה הסינית הציגה שני מכשירים, גרסה רגילה וגרסת פרו. אנחנו קיבלנו את הפרו, אבל ההבדלים ביניהם לא מאוד גדולים: סוג המעבד ומהירות טעינת הסוללה בעיקר.
עוד בנושא:
כמה מילים על סדרה T: המכשירים שלה כוללים לרוב פשרות שונות כגון מעבדים מעט פחות משוכללים ממעבדי קוואלקום שאפשר למצוא בסדרת הדגל; היא נועדה להעניק הרבה מאוד תמורה למחיר וכדי להצליח בכך שיאומי נוהגת כאמור להתפשר מעט על תכונות מסוימות. לפעמים אלו פשרות חכמות ולפעמים לא. אבל אי אפשר לצפות שהסמארטפונים האלה יציעו את אותן תכונות כמו מכשירי דגל רגילים. וכעת בואו נראה איך ה-13T פרו מתמודד עם התחרות ועם עצמו.
מבנה ועיצוב: גב מסיליקון דמוי עור
שלא כמו האופנה השולטת בעיצובי סמארטפונים של השנים האחרונות, לשיאומי 13T פרו אין גב מזכוכית, וזה דבר טוב. הסיבה העיקרית לשימוש בזכוכית היא שמדובר בחומר שמפזר חום ביעילות יחסית, קל משקל ביחס למתכת ושלא חוסם אותות רדיו - כלומר לא מקשה על הקליטה. בשיאומי העדיפו ללכת על פתרון אחר, חומר מבוסס סיליקון מה שמכונה במקומותינו "עור טבעוני". הגימור מחוספס מה שמקל על האחיזה, ובעיקר זה מאפשר לוותר על כיסוי הסיליקון (שכלול בערכה) אם רוצים. מנגד, יש לי הרגשה שזה חומר שיצבור לכלוך בקלות יחסית. הצבעים המוצעים, שחור, ירוק או התכלת שקיבלנו נאים למדי. אגב, אם תרכשו מכשיר שחור או ירוק תקבלו גב מזכוכית. אי אפשר לומר שמדובר בטלפון שיסובב ראשים, זה לא אייפון או סמסונג פרימיום. המצלמה מאוד בולטת מאחור, והגימור של השוליים (השלדה) הגם שטוב אינו פרימיום. מדובר בפלסטיק ולא במתכת. אבל צריך להודות ששיאומי הצליחה לתת את ההרגשה שמדובר באלומיניום, טריק יפה.
מבחינת עמידות, תמצאו ששיאומי ציידה את המכשיר בתקן הגנה מפני מים ואבק IP68, כלומר הכי טוב שיש בתחום. זה לא מכשיר כבד ביחס לגודלו. כ-200 גרם לגרסה עם הגב מסיליקון, או 206 גרם לאלה עם גב הזכוכית. לא מדובר במכשיר דקיק לחלוטין, המגרעת של המצלמה בגב מוסיפה קצת עובי, אבל בואו, אפשר להכניס אותו בקלות לכיס המכנסיים או לתיק. מה שכן, אם תזרקו אותו לצד מפתחות או כסף קטן אתם עשויים לגלות שהוא יצבור שריטות עם הזמן. הסיבה? אחת הפשרות, חוץ מהפלסטיק של הגוף הוא שימוש בזכוכית גורילה משוריינת דור 5. כלומר זו זכוכית שהחלה את הקריירה שלה אי שם לפני כמעט 5 שנים. אנחנו היום בדור ה-9 (גורילה גלאס ויקטוס פלוס), וההבדל בעמידות ניכר מאוד. בעוד זכוכית גורילה ויקטוס תשרוד בקלות נפילה ממטר על רצפה קשה, הסיכוי לזכוכית דור 5 לשרוד נפילה דומה הרבה יותר קטן. בסך הכל איכות הבנייה טובה וה-13T פרו לא הרגיש לי פשוט מדי או כמו מכשיר מוזל.
חומרה: מעבד טייוואני מפתיע לטובה
כדי להניע את ה-13T פרו, שיאומי בחרה בניגוד לשנים קודמות מעבד מסדרת דיימנסיטי המצוינת של מדיה-טק הטייוואנית. מדובר ב-9200 פלוס בגודל 4 ננומטר, אותו הגודל של סדרת הסנאפדרגון 8 דור 2 של ה-13 הרגיל. כלומר, על נייר מדובר במעבד שמעניק את אותה עוצמה וחיסכון בצריכת חשמל כמו הקוואלקום. אני חייב להודות שציפיתי שהוא יתחמם מאוד ויעשה צרות, אבל התבדיתי. אומנם הוא פחות משוכלל ממתחרהו האמריקאי. יש לו שמונה ליבות, מתוכן ארבע נחותות יותר מאלה של הסנאפדרגון, אבל בסך הכל הביצועים היו טובים בכל סוגי המשימות שהטלתי עליו. מניווט ועד גיימינג או צילום, לא ממש הרגשתי אותו מתאמץ. וזה טוב, כי זה מעיד שליצרניות יש אלטרנטיבה טובה לקוואלקום שלפעמים קצת דורסנית מבחינה עסקית. אני בעד תחרות, כי בסופו של דבר הצרכן מרוויח. מבחינת זיכרון פעולה יש גרסאות עם 16 גיגה-בייט אבל הן לא מיובאות לארץ - לפחות לא על ידי המילטון. הגרסה היחידה שיש כיום בארץ כוללת 12 גיגה-בייט ו-512 ג''ב מרחב אחסון. מה שכן, תקן האחסון הוא UFS 4.0 המהיר כך שיש גם יתרון.
הנקודה החיובית השנייה היא המסך. מדובר בפאנל AMOLED בן 6.67 אינץ' כלומר גדול מאוד. הרזולוציה היא FHD+ כלומר קצת יותר מ-FHD אבל לא בדיוק 2K. משהו באמצע. לומר שזה מאוד משנה? לא. כי הבהירות מעולה (כמעט כמו פאנל של גלקסי S23 של סמסונג) ותצוגת הצבעים מצוינת, הוא מסוגל להפרדה של 68 מיליארד גוונים וכבונוס קצב הרענון מגיע ל-144 הרץ, נתון שהיה זמין עד כה רק למסכים של מכשירי גיימינג. מדובר במנגנון דינמי, שיודע להתאים את קצב הרענון באופן אוטומטי בין 60 ל-144 הרץ. בואו נאמר שהוא לא עובד בכל מצב כך אלא רק במשחקים שתומכים בו. ברוב הזמן התצוגה תסתפק ב-60 הרץ וזה טוב כי אחרת הסוללה הייתה מתרוקנת במהירות הבזק. זו אגב בת 5,000 מיליאמפר-שעה ומספקת יומיים שימוש ממוצע בקלות. וכבונוס היא נטענת במטען המהיר (הכלול) בן ה-120 וואט מ-0 ל-100 בסביבות החצי-שעה עד 40 דקות. מנגד, אין כאן טעינה אלחוטית. פשרות, כבר אמרנו?
תוכנה: שיאומי משפרת את MIUI
מי שאוהב את שיאומי בוודאי ישמח לגלות שממשק ההפעלה שלה - MIUI בגרסה 14 שלו - קצת פחות מעיק מהגרסאות הקודמות. למשל כבר אין פרסומות במסך ההגדרות, בנוסף שיאומי הפסיקה להציע אפליקציה תואמת לאלה של גוגל ואם יש כאלה ניתן להסיר אותן (לא את כולן). מנגד, עדיין תמצאו פרסומות באפליקציות מערכת כגון זו המספקת שירותי מיטוב ואבטחה, או בחנויות האפליקציות השונות (אחת לגיימינג ואחת לאפליקציות כלליות), אבל זה הרבה יותר טוב ממה שהיה בעבר. עבור מי שלא מכיר, הממשק של שיאומי נוטה להיות מאוד מבולגן, יש הרבה מאוד אפליקציות עם כפילויות ובגדול הוא מנסה להידמות לאייפון תוך שהוא שומר על התכונות האנדרואידיות שלו. למשל וילון ההתראות שמפוצל מווילון ההגדרות או האפשרות להגדיר התקנת אפליקציות רק במסכי הבית. מנגד תקבלו כאן ארבע שנים של עדכוני גרסת אנדרואיד ועוד שנה נוספת של עדכוני אבטחה. כלומר תיאורטית המכשיר יכול להמשיך לשמש עד 2028 - אם לא תהרסו אותו קודם.
ריפרש
האמת על הביקור של מאסק בישראל / עם ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר
27:06
מצלמה: גולת הכותרת אבל עם פשרה
אחרי שוואווי הוחרמה בכל העולם המערבי ואשתו, שיתוף הפעולה שהיה לה עם חברת הצילום הגרמנית האיקונית לייקה עבר לשיאומי. כעת אנחנו כבר בדור השלישי של מכשיריה שזוכה לתמיכת הקוסמים הגרמניים במצלמות וזה מתחיל להיראות כמו ניצחון אמיתי. המצלמה הראשית של ה-13T פרו מצוידת בחיישן 50 מגה-פיקסל מעולה שמאפשר לצלם תמונות באיכות שמשתווה למכשירי הפרימיום המובילים. החיישן זום גם הוא מציע 50 מגה-פיקסל אבל מסתפק בהגדלה אופטית של עד פי 2 בלבד. שאר הזום (הגדלה עד פי 20) דיגיטלי מה שמתבטא באיכות קצת יותר ירודה. לבסוף יש כאן חיישן זווית רחבה בן 12 מגה-פיקסל שלא הרשים אותי במיוחד. האפליקציה של המצלמה ממש טובה ומספקת מספיק אופציות כדי לקבל תמונות באיכות טובה ברוב המצבים היומיומיים.
לייקה שיבצה כאן שתי אפשרויות צילום, תמונות עם רוויית צבעים מודגשת או טבעית יותר. אני מעדיף את התמונות הטבעיות יותר, אבל זה עניין של טעם, תמונות רוויות יתאימו יותר לצעירים ולשימוש ברשתות חברתיות. בכל מקרה, המצלמה הזו מעולה בצילומי חוץ - התוצאות יכולות לצאת מאוד דרמטיות. מצלמת הסלפי מנגד קצת מביכה מבחינת החיישן בן ה-20 מגה-פיקסל המיושן - אבל אני חייב לומר שבשימוש שוטף היא מספיקה בהחלט. צילום סרטוני וידאו מאפשר להגיע לרזולוציה של עד 8K ב-24 FPS, אבל אל תנסו את זה יותר מדי, המצב הזה מייצר קבצים גדולים מאוד. אתם יכולים להסתפק במצב 4K או אפילו FHD אם אתם מעלים ליוטיוב או לטיקטוק. בסך הכל מדובר במצלמה יעילה שמרשימה מאוד באיכות התמונות שהיא מאפשרת במצב אוטומטי.
סיכום ואלטרנטיבות: סמארטפון לצעירים ולמוגבלי תקציב שרוצים הרבה פרימיום ביחס למחיר
13T פרו הוא ניצחון קטן לשיאומי. זה לא הסמארטפון המשוכלל ביותר בעולם, אבל אין לו ממש מתחרים ברמת המחיר שלו כיום, המילטון מוכרים אותו בכ-3,300 שקל, זה מעט פחות ממה שיעלה לכם הדגם הבסיסי של סמסונג גלקסי S23 או הרבה פחות מאייפון 14 הבסיסי - כאשר לשניהם יש מסך קטן לעומת הפאנל הגדול והאיכותי של שיאומי. זהו מכשיר שמצליח לסמן וי על כל התכונות החשובות לטלפון פרימיום מודרני: מסך מעולה וגדול, מצלמה טובה, סוללה חזקה, טעינה מהירה, עמידות במים ואבק, מעבד מהיר, נוחות שימוש, ארבע שנים של עדכוני גרסה ומטען מהיר כלול בערכה. את מעט החולשות שלו - גוף מפלסטיק, זכוכית מסך מיושנת, מחסור בטעינה אלחוטית ומצלמת סלפי שקצת עבר זמנה - אפשר בקלות לשים בצד ולהתעלם.
מבחינת התחרות, במחיר שלו אפשר היום לרכוש סמסונג גלקסי S23 פלוס ביבוא מקביל, וואן פלוס 11 ו-Nothing Phone (2) - כולם מתחרים ראויים בעלי חוזקות משל עצמם. הסמסונג יציע לכם שקט נפשי עם עמידות מצוינת מסך ומצלמה מעולים; הוואן פלוס מציע הרבה מאוד תכונות במחיר דומה לשיאומי, כולל מעבד קוואלקום, עם זאת המצלמה לטעמי מעט פחות טובה; Nothing Phone מציע מסך גדול ועיצוב מקורי שמבדל אותו מעדר הטלפונים הגנריים כמו גם ממשק הפעלה נקי ויעיל. בקיצור, ה-13T פרו לא פועל בוואקום, כך שיש למה להשוות, אבל בכל מקרה הוא בהחלט לא צריך להתבייש ובחלק מהתכונות שלו הוא בהחלט יכול להתגאות.
