שוק המסכים הגמישים ממשיך לכבוש גם בימים אלה לא מעט פסגות בשוק הסמארטפונים עם דגמים ופיתוחים חדשים שמקרבים את הטכנולוגיה צעד אחר צעד אל המיינסטרים. כעת, ואחרי לא מעט סמארטפונים מתקפלים, הגיע הזמן של הטרנד לעלות שלב ולהתחיל להציע לנו דברים יותר גדולים לקפל.
זה בדיוק מה שחשבה לעצמה חברת LG כשהשיקה ממש בשבועות האחרונים את ה-OLED Flex - מסך טלוויזיה בגודל 42 אינץ' המסוגל להפוך לקעור בלחיצת כפתור. אז איך זה באמת נראה ועובד והאם כל זה שווה לא פחות מ-9,990 שקלים? קיערנו, צפינו ובדקנו לא מעט, ויש לנו הרבה מה להגיד.
עוד סקירות שיעניינו אתכם:
הגודל מסתבר, לא קובע
את ה-LG OLED Flex פגשתי בפעם הראשונה על בימת כנס הטכנולוגיה IFA האחרון שהתקיים בחודש ספטמבר האחרון בברלין, וכבר אז הוא הצליח לגנוב את ההצגה מבין שלל המוצרים החדשניים ש-LG הציגה בתערוכה (נזכיר שהיו שם גם קופסת נעליים חכמה, מקרר מחליף צבעים ומסכים בגודל של למעלה מ-100 אינץ').
ה-OLED Flex כאמור מוגדר בעיקרון כמסך טלוויזיה, תואר שניתן לו בעיקר בהתבסס על גודלו - 42 אינץ' של פאנל OLED מרשים בדיוק כמו ש-LG כבר ידעה לתת לנו במהלך השנים האחרונים עם מסכים גדולים בהרבה - אלא שבניגוד למסך רגיל, המסך הזה מסוגל להפוך בתוך שניות בודדות לקעור. LG באופן די לא מפתיע מייעדת את המסך הזה בעיקר לגיימרים, וזאת הסיבה שמעבר לגודל ולרזולוציית 4K מרשימה נקבל גם תמיכה בקצב רענון מהיר של עד 120 הרץ ותמיכה בתקני NVIDIA G-Sync ו-AMD FreeSync. יש גם תמיכה ב-VRR - קצב רענון משתנה - לכל שחקני הקונסולות שבינינו. לא מספיק? יש גם קצת אורות RGB מובנים, כי למה לא בעצם?
ראוי כמובן להתייחס לשאלה המתבקשת כבר עכשיו - "מי בכלל צריך את הדבר הזה?". התשובה לשאלה הזו תקום ותיפול על איזה סוג של משתמשים אתם, אבל ברמת העיקרון מסכים קעורים נכון להיום הם גימיק ששמור בעיקר לגיימרים. היתרון הבולט שלהם בהשוואה למסכי מחשב סטנדרטיים הוא העובדה שבזכות הקעירות של המסך עצמו ניתן לקלוט יותר שטח מסך בזווית העין בזמן משחק - יתרון שעשוי להיות משמעותי במשחקים תחרותיים שבהם מהירות וזמן תגובה הם חלק בלתי נפרד מהדרך לניצחון, למשל.
כל זה בעצם הופך את ה-OLED Flex לסוג של יצור כלאיים בשוק הטלוויזיות המודרני היות והוא מנסה לענות על שני צרכים האלה במקביל - מצד אחד לאפשר לגיימרים להנות מחוויית משחק "איכותית" (את הוויכוח האם מסך קעור הוא פיצ'ר רלוונטי לגיימינג או לא, נשאיר לפעם אחרת), ומצד שני להיות מסך OLED מרשים לאלה מאיתנו שרק רוצים לצפות בנטפליקס אחרי העבודה.
מתחילים לקער
אז איך זה בעצם עובד ונראה? האמת שיש כאן לא מעט דברים שנצטרך להתרגל אליהם.
נתחיל מהעובדה שבניגוד למסכי טלוויזיה אחרים שניתן לתלות ברוב הפעמים על הקיר ויחסית בקלות, עם ה-OLED Flex הפיצ'ר הזה לא מתאפשר היות והרגל של המסך היא זו שכוללת בתוכה את כל מה שצריך כדי לאפשר למסך הזה להתקער. אם נגיד את זה בעדינות, מדובר ברגל מסך מהגדולות, הרחבות והכבדות שראיתי בחיי כך שאין שום ספק שתצטרכו להכין לא מעט מקום בשביל לשים את המסך הזה על השולחן או השידה שלכם (המשקל הכולל של המסך עצמו עם המעמד הינו 16.5 קילוגרם).
יחד עם זאת ומתחת לכל הכובד והעובי, קשה להגיד שאיכות החומרים והבנייה של המסך הזה לא מרשימים - פאנל המסך עצמו דק למדי והזרועות הייעודיות שמזיזות את המסך ומקערות אותו מרגישות איכותיות ומסיביות. מעמד המסך מאפשר לנו לשלוט בקלות בגובה ובזווית של הפאנל עצמו (אין אפשרות לסובב אותו על צירו), ובסיס הטלוויזיה כולל מעבר למנגנון ההתקערות גם את כל החיבורים וכניסות הווידאו של המסך - יש לנו כאן לא פחות מארבעה חיבורי HDMI בתקן 2.1, 3 חיבורי USB, כניסת רשת קווית, שתי כניסות אנטנת RF, כניסה אודיו אופטית וכניסת אוזניות. גם התמיכה בתקני הקישוריות האלחוטיים לא רעה בכלל הודות לתמיכה ב-WiFi 6 ו-Bluetooth 5.0.
המסך עצמו הוא כמובן מסך חכם המצויד במערכת ההפעלה webOS 22, שנראית ומתפקדת יחסית בסדר ברוב הזמן אך לעיתים יכולה גם להעיק ולהקשות במעט על כל העניינים - המערכת הזו היא דוגמה קלאסית לממשק שסובל ממחלת ריבוי תפריטים. המערכת עצמה תאפשר לכם לשלוט די בקלות בכל הקשור לתפעול בסיסי ומתקדם יותר של הטלוויזיה, להתקין על גבי המסך שלל אפליקציות (מנטפליקס דרך ספוטיפיי ועד אפל TV פלוס), אך כמובן שמכאן גם נוכל לעשות את הדבר המרכזי שיש למסך הזה להציע לנו - לקער אותו.
קער אותי כל עוד אתה יכול
את קיעור המסך ניתן לבצע יחסית בקלות על-ידי לחיצה על כפתור הקיפול הייעודי שנמצא בשלט החכם של המסך או באמצעות ג'ויסטיק המובנה בחלקו התחתון. ניתן לקער את המסך לזווית מקסימלית של עד 900R (לא רע בכלל במונחים של מסכי מחשב קעורים), ו-LG מאפשרת לנו לקבוע מראש שתי רמות קיפול מהירות מהן נוכל לעבור בלחיצת כפתור לצד האפשרות להגדיל את רמת הקעירות באופן ידני (ישנן לא פחות מ-20 רמות קיעור שונות שניתן לבחור מהן).
חוויית השימוש במסך מרשימה בהחלט, אך כפי שציינתי קודם, אני בטוח שיש לא מעט אנשים שיסתכלו על המסך הזה וישר יגידו "בשביל מה אני צריך מסך קעור בכלל?". עבורי חוויית השימוש במסך הייתה יחסית קבועה ופחות או יותר כמו שחשבתי שהיא תהיה - רוב הזמן הוא נשאר קעור, אבל לא בגלל שרוב הזמן שיחקתי איתו אלא בגלל שמרחק הצפייה שלי ממנו היה קטן מאוד (המסך הזה הפך למסך המחשב הראשי שלי במשך שבוע וחצי). הפעמים היחידות שבהן השטחתי את המסך בחזרה היו לטובת צפייה בסרטים או סדרות.
אחרי כל הקיעור הזה ראוי כמובן לדבר עם על האיכות של הפאנל עצמו - מסך ה-OLED שיש לנו כאן מציע דיוק צבעים איכותי וחוויית צפייה מרשימה ברמה שיושבת בקנה אחד עם מסכי OLED גדולים בהרבה. גם התמיכה בתקני הצפייה השונים נהדרת - יש כאן תמיכה ב-Dolby Vision, HDR10 ו-Filmmaker Mode, זאת לצד אפשרות זיהוי ומיטוב אוטומטי של התוכן המוצג על המסך בהתאם לז'אנר, מצב ספורט וכמובן מצב גיימינג ייעודי.
השורה התחתונה
קשה להישאר אדיש למסך טלוויזיה כמו ה-OLED Flex, אבל האם זה אומר שהוא שווה את תג המחיר הגבוה ש-LG דורשת כאן, שעומד כאמור על 9,990 שקלים? בכנות, קשה לי להגיד שהמחיר הזה מצדיק את היכולות שנקבל כאן, בעיקר בגלל שמדובר בסופו של דבר בסט כלים ויכולות ספציפיים מאוד. יחד עם זאת ובעבור אלה שבאמת יוכלו לנצל את היכולות של המסך הזה כמו שצריך, מדובר בהחלט בביצוע מרשים כל עוד אתם מוכנים להתמודד עם רגלית המסך הגדולה ועם העובדה שאתם מוגבלים בסופו של דבר לגודל פאנל שנחשב בעולם הטלוויזיות של ימינו לדי קטן. עכשיו נראה כמה זמן ייקח ל-LG או למתחרות שלה לתת לנו מסך גמיש גדול באמת.