אוזניות אלחוטיות (TWS) איתנו כבר מספר שנים וכיום המחירים שלהן הפכו אותן למוצר טכנולוגי שכמעט כולם יכולים לרכוש. ישנן יצרניות שכמובן מציעות דגמים עם עודף מ-20 דולר באתרי המסחר הסיניים, אבל אם אתם מחפשים איכות צליל טובה ופיצ'רים מתקדמים תיאלצו להוציא לפחות כמה מאות שקלים. נקודת ההתחלה בכל הקשור לשילוב מינימלי של איכות צליל, פיצ'רים מתקדמים וזמן שימוש סובבת בין כ-400 ל-600 שקלים. במחיר הזה אמנם לא תקבלו את אוזניות הפרימיום המתקדמות ביותר, אבל כן תקבלו כ-80% מהפיצ'רים שלהן, שזו עסקה באמת לא רעה.
עוד סקירות של אוזניות אלחוטיות:
בחודשים האחרונים היצרניות המובילות השיקו מספר דגמים חדשים שנאבקים ביניהם על האוזניים שלכם. חלק מהאוזניות פותחו על ידי יצרניות סמארטפונים (למשל סוני, וואן פלוס ו-JBL ששייכת לסמסונג), וזאת יכולה להיות בעיה כי לפעמים כדי ליהנות מפיצ'ר מתקדם צריך את הטלפון של היצרנית (נכון, וואן פלוס?). האוזניות שניסינו כולן טובות בצורה כזו או אחרת, וההבדלים נמצאים בדרך כלל בפרטים הקטנים ובפשרות השונות שכל יצרנית העדיפה.
OnePlus Buds Pro 2: סולידיות עם צליל טוב וממשק מעט מבלבל
אהבנו: אוזניות הדגל של יצרנית הסמארטפונים הסינית וואן פלוס מספקות הרבה מאוד תמורה לכסף. הן פותחו בסיוע חברת האודיו הדנית Dynaudio והיתרון שלהן טמון בעיצוב מאוד נעים ונוח באוזן. השליטה באוזניות מתבצעת על ידי צביטה של המקל התחתון שיוצא מהן (שמזכיר מאוד את האיירפודס של אפל). יש להן סינון רעשים יעיל ומצב שקיפות (שמאפשר לשמוע את רעשי הסביבה) קצת פחות יעיל. הן מצוידות באפליקציית שליטה בשם HeyMelody וניתן לצמד אותן לשני מכשירים במקביל - כמו למשל סמארטפון ולפטופ או טאבלט. מבחינת הצליל, תמצאו כאן סדרה של יכולות: תמיכה באודיו מרחבי שמאפשר לקבל במה דינמית שמספקת סאונד מדויק ומפורט; וכן תמיכה בדולבי אטמוס וזיהוי מיקום הראש בהתקן - אבל שני אלה רק בסמארטפונים של וואן פלוס. הסוללה מספיקה ל-6 שעות שזה לא המון, אבל ניתן לטעון אותן במארז שמוסיף כ-20 שעות שימוש. יש גם טעינה מהירה ואלחוטית.
פחות אהבנו: החלק המעצבן כאן הוא שתיאלצו להשתמש בסמארטפון וואן פלוס 11 כדי ליהנות מרוב היכולות והפיצ'רים של האוזניות. כמו עם האיירפודס, גם כאן תפספסו קצת מהחוויה עם טלפון צד-שלישי. גם מנגנון השליטה שמבוסס על צביטה לא מאוד אינטואיטיבי ופעמים רבות מצאתי את עצמי עוצר את הנגינה כשבסך הכל ניסיתי לסדר את האוזנייה באוזן. בעיה נוספת היא הצליל שקשה למיטוב ללא שימוש באפליקציה הנלווית.
השורה התחתונה: המחיר עומד על כ-600 שקל על פי מחירון היבואן, אך ניתן למצוא אותן יותר בזול. אלו אוזניות מצוינות לחובבי המותג וקצת פחות לאחרים, אבל עם התאמה אישית הן מספקות אלטרנטיבה מצוינת למתחרות המוכרות יותר. הן מעולות לחובבי טבע וספורט בזכות עמידות במים בתקן IP55.
Nothing ear(2): אוזניות מגניבות להיפסטרים חובבי אנדרואיד
אהבנו: חברת Nothing של מייסד וואן פלוס לשעבר מנסה לספק חוויה קצת יותר מגניבה בעולם המובייל המשעמם. הסמארטפון שלה מגניב ואוזניות ear(1) שהושקו לפניו ניסו גם הן להיות מגניבות, אבל פספסו קצת עם צליל מעט אנמי. הדור השני מטפל בהרבה מאוד מהבעיות של הדור הראשון ובהצלחה. העיצוב מאוד מיוחד - פלסטיק שקוף וצבע לבן - וכמובן שואב השראה מאפל. כמו האיירפודס (והוואן פלוס באדס פרו 2) גם כאן יש מקל שיוצא מתוך האוזנייה ומספק שליטה. בניגוד לצביטה של הוואן פלוס, כאן מדובר בטפיחה משני צידי האוזניות.
המארז השקוף קטן בהשוואה לדור הראשון, מה שמקל על הטמנתו בכיס. האפליקציה הנלווית עובדת היטב עם כל סוג של סמארטפון ולא רק ה-Phone (1) של החברה. היא מאפשרת יצירה של פרופיל צליל אישי, משהו שאני מאוד ממליץ לבצע שכן הוא מספק שיפור אדיר באיכות הצליל לרמה של אוזניות פרימיום במצבים מסוימים. יש תמיכה ב-Hi-Res Audio בתנאי ששירות הסטרימינג יודע לספק אותו (רמז, לא ספוטיפיי). מצב סינון הרעשים עובד היטב, גם אם לא מושלם. מצב השקיפות, לעומת זאת, לא ממש מצליח להעביר את רעשי הסביבה בלי לפגום בחוויית השמיעה.
פחות אהבנו: הבעיה העיקרית כאן היא זמן סוללה קצת מוגבל - כ-4 עד 5 שעות, בהתאם לשימוש שאתם עושים בפיצ'רים השונים. זה מעט מדי, בעיקר בטיסות ארוכות. המארז מאפשר טעינה של עוד כ-15 עד 18 שעות שימוש. יש טעינה אלחוטית, אבל אין טעינה מהירה. העיצוב המגניב שלהן גם מגביל קצת - המארז בנוי מפלסטיק שקוף והוא ככל הנראה יכול להישבר די בקלות אם תפילו אותו בזווית, והוא גם חלקלק למדי.
השורה התחתונה: ה-ear (2) נמכרות בכ-590 שקלים ברשת באג היבואנית, מחיר שממקם אותן בחלק היקר יותר של הסקאלה. התמורה למחיר טובה, הצליל מצוין ויש כאן הגנה מפני מים ואבק גם באוזניות וגם במארז, כך שהן מתאימות לספורט או לטיולים. מנגד, זמן השימוש הקצר (מאוד) לא ממש מסייע למי שמחפש אוזניות שניתן לעשות בהן שימוש בנסיעות ארוכות. כמו כן, צריך להשתמש באפליקציה כד לקבל את איכות הצליל הטובה, כך שאם אתם לא מאלה שנהנים לשחק בהגדרות אתם עשויים להתאכזב.
Sony WF-C700N: הגרסה הזולה של הפרימיום
אהבנו: סוני לא ידועה באוזניות זולות, וה-WF-C700N הן הגרסה הכי זולה שתמצאו לאוזניות TWS עם סינון רעשים מובנה ומצב שקיפות מתוצרתה. עדיין, אם אתם מחפשים איכות צליל בתקציב של כ-500 שקל, הן ככל הנראה מהאפשרויות הטובות שתמצאו. העיצוב קצת אנמי אבל הן קלות ונוחות באוזן. ישנם שני צבעים פסטליים (ירקרק וסגלגל), לבן ושחור. השליטה מתבצעת דרך כפתורי לחיצה אמיתיים ולא כפתורים וירטואליים. היתרון הוא שהלחיצות מזוהות היטב וקשה לפספס, החיסרון הוא שמדובר בחלק מכני שיתבלה הרבה יותר מהר מכפתורי מגע. ניתן למפות בקלות את הכפתורים דרך האפליקציה. זו אגב מאוד מפורטת וניתן לשלוט דרכה על כל פרמטר באוזניות, אבל היא גם קשה ללימוד והממשק לא מאוד אינטואיטיבי. כאמור, אלו האוזניות הכי מתאימות לחובבי סאונד ומוזיקה. מצב סינון הרעשים המעולה של סוני עובד מצוין. איכות הצליל מעולה לקטגוריה, אבל אל תצפו לאיכות צליל של אוזניות הפרימיום של היצרנית. ועדיין, אפשר לשמוע שמדובר במוצר שפותח על ידי חברה שיש לה הרבה מאוד ניסיון בתחום.
פחות אהבנו: הדבר המאכזב ביותר הוא איכות החומרים. סוני חסכה כאן לא מעט וזה ניכר. המארז מרגיש זול, הפלסטיק ממש דקיק ונראה שהן לא ישרדו טלטלות או מכות. אם אתם מוציאים את האוזניות מהאוזן המוזיקה לא מפסיקה אוטומטית. כשמרכיבים אותן, קל מאוד ללחוץ בטעות על כפתור השליטה בטעות. האוזניות יודעות לעבור אוטומטית למצב שקיפות או לסינון רעשים בהתאם לסביבה שבה אתם נמצאים, רק שזה מתבצע עם צליל התראה שמחפה על מה שאתם שומעים וזה מעצבן. זמן הסוללה מרשים, עם כ-8 שעות האזנה, אבל המארז מספק חשמל רק לטעינה אחת מלאה נוספת. אין כאן טעינה אלחוטית והעמידות למים היא בתקן בסיסי בלבד, כלומר רק לזיעה או נתזים (IPX4).
השורה התחתונה: ה-WF-C700N עולות כ-500 שקל, אבל כוללות לא מעט פשרות. מנגד, איכות הצליל שלהן מצוינת ותתאים למי שמחפש אוזניות לשמיעה של מוזיקה או להאזנה באיכות גבוהה. הן קלות ונוחות לשימוש, רק שימו לב שהן רחוקות מאיכות החומרים של המתחרות.
(רפאל קאהאן)
JBL On Tour 2: תראו, מסך
אהבנו: נתחיל מנקודת הבידול העיקרית של האוזניות האלה, מסך המגע שמובנה בקופסת ההטענה שלהן. האם מדובר בגימיק? ברור, אבל יש לו גם ערך. אתם אומנם לא צריכים את הקופסה כדי לשלוט בווליום או להעביר רצועות מתנגנות (אם כי היא לגמרי יכולה לעשות את זה), אבל יש כאן גם את כל האפשרויות שבדרך כלל נמצאות עמוק בתוך אפליקציה של אוזניות: מצב האקוולייזר והצליל ההיקפי, הגדרות נגינה אוטומטית, ודברים נוספים שהייתם משנים לעיתים תכופות יותר אם זה לא היה דורש להתעסק באפליקציה. אז עכשיו אפשר לעשות את זה מהקופסה, וזה נחמד. מעבר לכך, אלה גם אוזניות טובות מאוד, הן להאזנה למוזיקה והן לשיחות. JBL עושה עבודה טובה מאוד עם אוזניות דגל שלהם כבר כמה שנים, ו-On Tour 2 אינן יוצאות דופן. אבל בואו נודה באמת, אם אתם קונים אותן זה כנראה בגלל המסך.
פחות אהבנו: נתחיל מנקודת הבידול העיקרית של האוזניות האלה, מסך המגע. כן, יש את כל הדברים החיוביים שאמרנו, אבל זה גם מסך מגע בתוך קופסת אוזניות. זה קצת מוגזם, ובולט מאוד, וגם הופך את הקופסה לגדולה יותר משל אוזניות מתחרות. והיכולות שמסך המגע הזה מנגיש? אתם אומנם תשתמשו בהן יותר מאשר אם היו חבויות באפליקציה, אבל זה עדיין לא בדיוק פתרון חובה לאנשים שרוצים אוזניות.
השורה התחתונה: חושבים שאוזניות עם מסך בקופסת ההטענה זה מגניב ושימושי? אלה האוזניות עבורכם. חושבים שזה גימיק מיותר? הביטו באוזניות האחרות ברשימה. מה גם שמחירן לא נמוך במיוחד - 799 שקלים.
(דניס ויטצ'בסקי)
Jabra Elite 4: תמורה מצוינת לכסף
אהבנו: Jabra Elite 4 נוחות באוזן, קלות לתפעול, נשמעות טוב ומגיעות עם תג מחיר נגיש - 399 שקלים. יתרון נוסף הוא העיצוב הסולידי שלהן, שבזכותו לא מביך להסתובב איתן ברחוב. מנגנון ביטול הרעשים (ANC) אולי לא יעיל כמו בדגמים יותר יקרים, אבל הצליח להרשים לטובה ולהתמודד יפה גם עם מנוע של מטוס. האפשרות להתחבר לשני מכשירים במקביל תתקבל בזרועות פתוחות על ידי מי שמדלגים כמה פעמים ביום בין הטלפון למחשב.
פחות אהבנו: היעדר תמיכה בטעינה אלחוטית הוא אחד החסרונות הבולטים באוזניות האלה מבחינתי, אבל לא מדובר בדיל-ברייקר. חשוב גם לשים על השולחן את העובדה שממש לא מדובר באוזניות לאודיופילים אם זה מה שאתם מחפשים. בנוסף, משתמשי אפל יתאכזבו לגלות שהאוזניות אינן תומכות בקידוד AAC ולכן הם יאלצו להסתפק במקודד פחות איכותי, מה שעשוי להשפיע על איכות הסאונד שהם מקבלים.
השורה התחתונה: מחיר היבואן של Jabra Elite 4 הוא 399 שקלים, אבל אפשר להשיג אותן גם בכמה עשרות שקלים פחות. המחיר הזה הופך אותן לעסקה מצוינת עבור משתמשי אנדרואיד שמחפשים אוזניות איכותיות ואמינות עם ביטול רעשים במחיר סביר.
(יובל מן)
JBL Tune Flex: מי צריך אטמים?
אהבנו: JBL יורה בימינו לכל הכיוונים עם אוזניות שאפשר לקרוא להן גימיקיות. מוקדם יותר בסקירה הזאת דיברנו על ה-On Tour 2 עם המסך המובנה. הגימיק של Flex שונה מאוד - יש להן אטמי סיליקון סטנדרטיים, אך כשתוציאו אותן לראשונה מהקופסה תראו שמולבש עליהן זוג ראשי סיליקון מינימליסטיים שאינם אוטמים. כשהראשים האלה על האוזניות, הן מרגישות פחות או יותר כמו האיירפודס הרגילות - לא נכנסות עמוק לאוזן אבל יושבות טוב ולא נופלות. זה לא דבר רע, לתת לכם בחירה אם לאטום את המרווח בין האוזניים לאוזניות או לא, במיוחד באוזניות שעולות רק 349 שקלים. יחסית למחיר, יש להן גם סאונד טוב (יותר מאוזן, אין כאן הטיית בס כמו ברוב האוזניות בימינו, וכמובן שעם הראשים הפתוחים האיכות תהיה הכי פחות טובה) ואיכות הצליל בשיחה טובה גם כן.
פחות אהבנו: ביטול הרעשים באוזניות לא באמת מדהים. וכמו באיכות הצליל, גם כאן יש השפעה קריטית לראשים שתשימו עליהן. בנוסף, הדירוג המוצהר של אטימות מפני מים הוא רק IPX4, שמגן מפני טפטוף אבל לא זרם מים. באוזניות יקרות יותר לרוב תמצאו IPX5, שכבר יודע להתמודד עם זרם מים אבל לא עם טבילה.
השורה התחתונה: רוצים בחירה בין אוזניות פתוחות לכאלה שאוטומות רעשים וגם לא לשלם יותר מדי? אלה אוזניות ששווה לכם לשקול.
(דניס ויטצ׳בסקי)