רוב הניסיונות של יצרניות האלקטרוניקה לאורך השנים למכור לנו שני מכשירים במוצר אחד לא ממש הצדיקו את עצמם. לרובנו יש עדיין מכונת כביסה בנפרד ומייבש בנפרד, תנורים משולבי מיקרוגל לא הפכו למיינסטרים וכל חובב קפה יגיד לכם שהדרך לאספרסו המשובח ביותר לא עוברת דרך מכונה משולבת מטחנה.
עוד כתבות שיעניינו אתכם:
עם המסך החדש שלה, Smart Monitor (או בשמו המלא 32SQ730S-W), מנסה LG הקוריאנית לשבור את הדפוס הזה: זהו מסך מחשב בגודל 32 אינץ' שיכול להפוך בלחיצת כפתור לטלוויזיה לכל דבר - ולהפך. המחיר: 2,490 שקלים. הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו? בדקנו.
הגודל כן קובע
LG היא לא הראשונה שמנסה ליצור מסך דו-שימושי, אבל עד כה התצורה הזאת לא הפכה למיינסטרים. למרות הדימיון ביניהם - אחרי הכל מסך זה מסך, לא? - הציפיות שלנו ממסכי מחשב וממכשירי טלוויזיה שונות למדי. במקרה של הסמארט מוניטור זה מורגש כבר בתהליך ההתקנה. בניגוד למסכי מחשב שאפשר פשוט לחבר לשקע הנכון ולהתחיל לעבוד, כאן יש צורך בתהליך ארוך יותר של הגדרות, אישור של תנאי השימוש והרשמה עם פרטים אישיים. לא ממש פלאג-אנד-פליי.
המקום השני והחשוב יותר שבו ההבדל בציפיות בא לידי ביטוי הוא הגודל של המסך: 32 אינץ' זה הרבה מאוד בשביל מסך מחשב ומעט מאוד בשביל טלוויזיה. מעצבים גרפיים, עורכי וידאו וגיימרים אומנם יגידו תודה על כל אינץ' נוסף במסך שלהם, אבל רוב המשתמשים לא באמת זקוקים למסך בגודל הזה. ומצד שני, זאת לא טלוויזיה בגודל שמתאים לתלייה בסלון או אפילו בחדר השינה (לשם השוואה, המסך הכי קטן בליין הטלוויזיות החדש של LG הוא 55 אינץ').
כאן נשאלת השאלה - מי בעצם קהל היעד של המסך הזה? לפי האתר הרשמי של היצרנית הקוריאנית, "המסך החכם מבית LG מיועד לריבוי משימות. תוכלו להתמקד בצג המחובר אל שולחן העבודה, המחשב הנייד או התקני גיימינג, ובנוסף, תוכלו לצפות בתכנים האהובים עליכם בקלות במגוון אפליקציות של הזרמת מדיה".
אם ההסבר הזה לא עזר לכם, אני אתנדב לסייע ל-LG ואומר שלדעתי השימוש ההגיוני ביותר במסך הזה הוא בחדרים של ילדים או נערים מתבגרים, עם דגש על גיימרים. הם יוכלו ליהנות ממסך גדול כשהם יושבים מול המחשב, ולעבור למצב טלוויזיה כשהם מדלגים למיטה - בהנחה שהיא לא מאוד רחוקה מהמסך, כי בכל זאת, 32 אינץ'.
ריפרש
נוחי בשלום על משכבך, טוויטר
36:07
אתם צודקים, לא באמת חייבים טלוויזיה בשביל כל זה. אפשר להשתמש במחשב כדי לצפות ביוטיוב, נטפליקס, דיסני פלוס ושאר שירותי הסטרימינג. אבל יותר נוח לזפזפ ביניהם עם שלט ביד, דרך הממשק של הטלוויזיה, מאשר להתעסק בעכבר ו/או מקלדת ולדלג בין יישומים במחשב. ויש עוד יתרון: בניגוד לרוב מסכי המחשב, הסמארט מוניטור מצויד בזוג רמקולים מובנה.
LG ציידה את המסך הזה בכל החיבורים שאתם צריכים. בצדו האחורי תמצאו שני שקעי HDMI, אחד מהם תומך ב-ARC ו-eARC לחיבור מערכת סאונד חיצונית; שקע LAN, שמאפשר לחבר את המסך לרשת; שקע USB-C; ושקע USB-A. אם זה לא מספיק, בצדו הימני של המסך נמצאים עוד שני שקעים מסוג USB-A. מה שלא תמצאו כאן זה מצלמת רשת מובנית, וחבל.
בתור צג למחשב - וזה היה סוג השימוש העיקרי שלי - המסך הזה סטנדרטי למדי. במבט ראשון הוא אומנם נראה גדול מדי לצרכים שלי, שכוללים בעיקר כתיבה ועריכה של טקסטים, אבל תוך יום-יומיים התרגלתי ל-32 אינץ' שלו. עם רזולוציה של 3840x2160 הוא מציג תמונה חדה וברורה, והבהירות שלו הייתה מספקת עבור החדר המואר שבו אני עובד.
אבל יש כאן כמה דברים שהם כן שונים ביחס למסכי מחשב סטנדרטיים. העיצוב, למשל. הבסיס של המעמד הוא בצורת חצי עיגול, שמזכירה מסכי טלוויזיה יותר מאשר מסכי מחשב. ובשביל לגשת להגדרות לא תצטרכו לגשש אחרי כפתורים שחבויים בחלק התחתון של המסך ואז לנווט בתפריטים מיושנים בעזרת חצים, אלא פשוט ללחוץ על כפתור ההגדרות בשלט. זה הרבה יותר נוח, אבל זה גם אומר שכדאי לשמור על השלט במרחק נגיעה.
המעמד של המסך מתכוונן ומאפשר לשחק עם הגובה שלו ולהטות אותו בזווית כלפי מטה או מעלה. לא נתקלתי בהרבה אנשים שמטים ככה את מסך המחשב שלהם, אבל אני מניח שיש סיטואציות שבהן זה נחוץ. מנגד, אי אפשר להטות את המסך ימינה או שמאלה (אלא אם תזיזו את הבסיס שלו), שזה פיצ'ר מתבקש כשמדובר בטלוויזיה, מכיוון שאנחנו לא תמיד צופים בה מאותה נקודה.
לחיצה על כפתור הבית בשלט תעביר אתכם למצב טלוויזיה - וזאת טלוויזיה של LG לכל דבר, כולל הממשק המסורבל והעמוס של מערכת ההפעלה WebOS. אפליקציות נטפליקס, יוטיוב, אפל TV וסלקום TV מותקנות כאן מראש וכמובן שאפשר להוריד מחנויות האפליקציות יישומים נוספים. השלט מינימליסטי, פונקציונלי ונוח מאוד לשימוש, עם כפתורים ייעודיים לנטפליקס, דיסני פלוס ואמזון פריים וידאו.
תפריט ההגדרות עשיר למדי ומאפשר לבחור בין שורה ארוכה של מצבי תמונה וסאונד, כולל Filmmaker Mode שמתיימר להציג לכם התוכן בדרך שבה היוצר רצה לכאורה באמצעות ביטול כל הפילטרים של הטלוויזיה, ו"צליל AI", שלפי LG משתמש בלמידה עמוקה (Deep Learning) כדי לספק תחושה של סראונד בהתאם לז'אנר. אני לא יודע עד כמה AI באמת מעורב בתהליך הזה וקשה לומר שמדובר בתחליף ראוי למערכת סראונד אמיתית, אבל התוצאה העיקרית היא הגברה של המוזיקה והאפקטים וזה בהחלט מהנה כשצופים בסרט או סדרה, במיוחד מז'אנר האקשן.
ואם כבר מדברים על סאונד: הרמקולים נמצאים בחלקו התחתון של המסך והם מספקים סאונד סביר, אם כי לא בהכרח טוב יותר מהרמקולים המובנים בלפטופים איכותיים. אם אתם מעוניינים לשדרג את הסאונד, אפשר כמובן לחבר את המסך למערכת אודיו חיצונית או, פתרון זול ופשוט יותר, להשתמש באוזניות.
נישואי פשרה
הבעיות, באופן לא מפתיע, מתחילות לצוץ בתפר שבין שני המצבים השונים של המסך. המעבר בין הטלוויזיה למחשב אומנם מהיר וחלק למדי, אבל הכפילות הזאת יוצרת לפעמים מצבים מוזרים. למשל, אם תלחצו על כפתור ההגדרות של השלט כשאתם במסך הבית של הטלוויזיה, תועברו באופן אוטומטי למסך המחשב. למה? ככה. ואם במהלך הצפייה בתוכן כלשהו עצרתם ועברתם למחשב, בדרך חזרה לטלוויזיה תיאלצו לעבור דרך מסך הבית במקום לנחות בדיוק במקום שבו הפסקתם.
הבעיות האלה מינוריות ו-LG יכולה לפתור אותן באמצעות עדכון תוכנה אם רק תרצה, אבל זה לא יפתור את משבר הזהות של הסמארט מוניטור: יש כאן מצד אחד מסך מחשב מצוין שנוח לעבוד עליו, ומצד שני טלוויזיה שאולי כיף לצפות בה, אבל הגודל שלה אינו רלוונטי לרוב תסריטי השימוש. נישואי פשרה. אם אתם יכולים לחיות עם זה, ומוכנים לשלם פרמיה של כמה מאות שקלים על מסך המחשב שלכם, מחכה לכם גאדג'ט מגניב למדי. אני אסתפק בטלוויזיה שתלויה בסלון.
