הכירו את תוכנית הדיגיטציה של סיסקו בישראל

זה כבר לא עתיד מדומיין: תארו לכם תרחיש שבו מפגש עם הרופא בבית החולים נעשה באמצעות שיחת וידאו איכותית, שהצוות הרפואי משוחח עם בני המשפחה מרחוק, ושרופאים מומחים מכל העולם דנים, לא עלינו, באפשרות הטיפול המתאימה והמתקדמת ביותר עבורכם, מבלי להימצא יחד באותו חדר. בחודשים האחרונים נפתח בית החולים הדיגיטלי הראשון בישראל - אסותא באשדוד, והוא מהווה רק דוגמה אחת לפעילות הטכנולוגית של חברת סיסקו, שנועדה להאיץ תהליכים טכנולוגיים במדינה.

תאגידים טכנולוגיים עולמיים בסדר גודל של סיסקו (Cisco) לרוב לא מחייבים הצגה והסברים מקדימים. אלא שבמקרה הזה, מדובר בחברה שלב העיסוק שלה הוא אחורי הקלעים של עולמות הטכנולוגיה - תשתיות, שירותי מחשוב ואבטחת מידע, וככזו היא נשארת הרבה פעמים במרכז המגזר העסקי-הייטקיסטי אך רחוק מהעין הציבורית. הרבה יותר קל לנו כצרכנים להתעסק בגודל המסך של הסמארטפון הבא מאשר לצלול אל נבכי מושגים טכנולוגיים מורכבים ולהבין את החידושים האחרונים בתחומי רשתות תקשורת או שירותי מחשוב ענן.

המציאות כבר לא כל כך מדומיינת(צילום: יח"צ)

בכל זאת, החידושים האלה מטפטפים גם למטה - לציבור הרחב, והממשק הזה מתאפשר בין היתר בזכות פרויקט ההאצה הדיגיטלית, שמתקיים בישראל בשנתיים וחצי האחרונות בשיתוף חברת סיסקו ומשרדי הממשלה השונים. "התפישה הכללית אומרת שתאגיד טכנולוגי כמו סיסקו יודע להתמודד עם פרויקטים בסדר גודל של מדינות, ערים ועסקים", מסביר אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל. "ביוני 2016 חתמנו על תוכנית האצה דיגיטלית בשם CDA - Country Digital Acceleration עם ראש הממשלה. יש לנו הסכם כזה בעשר מדינות היום, כשישראל הייתה חלוצה ופה בעצם פיתחנו את המודל. מאז אנחנו פועלים בשיתוף משרדי הממשלה השונים כשהמטרה היא להבין איך לוקחים טכנולוגיה מאפשרת ומטמיעים אותה בפרויקטים שמיטיבים שירותים לאזרח, שמצמצמים פערים ושמשפרים את הביטחון".

ואכן, קירוב הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית למרכז הוא אחת המשימות הבולטות של סיסקו, כשהטכנולוגיה משמשת כלי אפקטיבי לגישור על פערים ולקיצור מרחקים. במסגרת הזו סיסקו מפעילה מרכזים טכנולוגיים, "האבים" שמאפשרים גישה ישירה לתשתיות טכנולוגיות שלצערנו עדיין לא רווחות באיזורים רבים ברחבי הארץ. "התחלנו עם שלושה מרכזים כאלה, בערד ערערה וחורה, כשהתוכנית היא להגיע לעוד 100 האבים עד אמצע שנה הבאה", מספר שגיא. "האב טכנולוגי מאפשר לך כתושבת דימונה לדוגמה, להיכנס למתחם עבודה חכם, להתחבר באמצעים טכנולוגיים וכלים שסיסקו מפתחת וכמובן עם קישוריות של וויי-פיי ופס רחב, ולעבוד מול חברה גדולה שיושבת במרכז הארץ, או מול איזה סטארטאפ, או אפילו להפעיל את העסק הקטן שלך". כ-25 עסקים פעילים כיום בשלושת המרכזים של סיסקו בדרום, במסגרתם גם מועברות הכשרות מקצועיות.

קודם אבטחת מידע, אחר כך כל השאר. אורן שגיא(צילום: טלי שגיא)

הפן הנוסף של הפרויקט ממוקד בהקמת אזורי תעשייה חכמים, כפי שקורה כרגע בגליל העליון. "הרעיון הוא לקחת אזור תעשייה מרוחק שנמצא בפריפריה, ולחבר אותו באמצעים דיגיטליים למרכז", אומר שגיא. "זה קורה כרגע באזור תעשייה צ.ח.ר (צפת, חצור וראש פינה - ה.ב.) שעובר תהליך של דיגיטציה על ידי סיסקו והשותפים העסקיים שלה".

איך נראה אזור תעשייה חכם?

"זה מתחיל מענייני תשתית כמו קישוריות של פס רחב שמאפשר תקשורת מהירה, פרישת וויי-פיי ברחבי הפארק, מצלמות אבטחה, חדרי ועידה וירטואליים שבהם המפעלים השונים יכולים לעבוד מול המקבילים שלהם בעולם או במרכז, וכמובן שליטה דיגיטלית במשאבים משותפים, בין אם זה מונה מים או חשמל".

הפרויקט המשמעותי האחרון הוא זה שאיתו התחלנו - שיתוף הפעולה עם אסותא להקמת בית החולים הדיגיטלי הראשון בישראל, שבאופן רשמי כבר נפתח לפני מספר חודשים. "אסותא הוקם כבית חולים סביבתי-קהילתי שמשרת אוכלוסיה של 200 אלף תושבים באשדוד רבתי", אומר שגיא, "והפרויקט שאנחנו עושים פה מבוסס על כלי הקולבוריישן של סיסקו. אנחנו יוצרים חדרי ועידה וירטואליים בין רופאים לבין תושבים, בין צוות מטפל למשפחות, ובין רופאים לחולים שמאושפזים במקום רחוק. הרעיון הוא לשבור את הגבולות הפיזיים באמצעים דיגיטליים. בנוסף, יש לנו פיתוח בשיתוף מנכ"ל אסותא פרופסור ארי שמיס. מדובר על מערך שמאפשר לרופאים לשבת היום על מאפיינים אונקולוגיים של גידולים וליצור שיתוף של מידע בין רופאים שונים בפינות שונות בעולם, על מנת להגיע לטיפול רפואי מיטבי".

ואיך מתמודדים עם אתגרי אבטחת המידע בכל הנושא של חיסיון רפואי?

"אם את מסתכלת על החוט המקשר של כל הפעילות שלנו, הגורם המרכזי שעשוי לעכב דיגיטציה בארגונים הוא הנושא של אבטחת סייבר. ככל שיש לך יותר נקודות, ככל שאת מחוברת יותר – ככה את מגדילה את נקודות החשיפה שלך ואת הפוטנציאל של התוקפים. אנחנו השקענו 10 מיליארד דולר בפיתוח פלטפורמה של אבטחת מידע, כולל רכישה של חברות. אבל בסופו של דבר בכל מה שקשור לפרויקטים האלה - הכל מתחיל ונגמר בארכיטקטורה טכנולוגית, כשאבטחת מידע עומדת במקום הראשון. כי אם אנחנו לא יודעים להתכונן לפני התקפה או להגיב אחרי התקפה - אז כל המאמץ הדיגיטלי לא שווה כלום".